עם הרפורמה בחוקים אשר נועדה לדאוג כי לכל אזרח במדינת ישראל תהיה פנסיה אשר תבטיח את מקורות קיומו לעת זקנה, מרבית תוכניות החסכון השונות לטווח ארוך עברו הסבה לתוכניות המשלמות לקצבה (בפועל). קרנות השתלמות הינן קרנות חסכון ללא מרכיב ביטוחי אשר נועדו לצורך לימודים, השתלמויות מקצועיות או קידום הידע המקצועי. קרנות השתלמות נסגרות לתקופה של 3 שנים לפחות כאשר ניתן למשוך מהן כספים בתום שלוש שנים במידה והחוסך עבר את גיל הפרישה או במידה והכספים אכן מיועדים להשתלמות מקצועית.
עם השנים, קרנות השתלמות הפכו למכשיר חסכון לטווח קצר ובינוני אשר אינו נושא קשר הדוק להשתלמויות מקצועיות. מקץ שש שנים, כל סכום אשר נחסך בקרנות אלו זכאים לממשו כהון (לא כקיצבה) עבור כל סיבה אשר תהה תוך זכאות להטבות מיסוי הן בעת ההפקדה לקרנות השתלמות והן בעת המשיכה מהן, ובלבד והמשיכה נערכה לאחר התקופה המוגדרת של שש שנים למטרה כלשהי או שלוש שנים למטרת לימודים.
משיכה מקרנות השתלמות
לאחר הזמן המינימאלי אשר מוגדר בחוק - שש שנים, במרבית המקרים, זכאי כל מי אשר ברשותו קרנות השתלמות לפדותן. מרגע אשר הכסף אשר היה סגור בקרנות השתלמות נפדה, הקרן נסגרת להפקדות נוספות. אין חובה לפדות את מלוא הסכום אשר הצטבר בקרן ההשתלמות, אולם לאחר משיכת סכום כלשהו ממנה אין אפשרות להמשיך ולהפקיד בקרן זו, ולצורך המשכת ההפקדות יש לפתוח קרן השתלמות אחרת ולהתחיל את ספירת שש השנים מחדש.
אין חובה לפדות את הכספים אשר הצטברו בקרנות השתלמות לאחר שש שנים. כיום, יותר ויותר אנשים בוחרים להמשיך ולחסוך במסגרת קרנות השתלמות אשר מהוות אופצית חסכון טובה ובתנאי מס מועדפים. חסכון מתמשך אשר נפדה רק לאחר הפרישה לגמלאות מאפשר קבלת הון, דבר אשר אינו מתאפשר במכשירי החסכון הפנסיוניים האחרים כגון קופות גמל, קרנות פנסיה או ביטוחי מנהלים אשר חובם לשלם בצורת קצבה. אמנם קופות גמל ומסלול אחד מביטוח המנהלים הינו הוני, אולם גם מסלול זה אינו משלם ישירות לעמית אלא לקופה המשלמש לקצבה.
אופציה נוספת העומדת בפני אלו אשר הגיעו לגיל הפנסיה ועומדת לרשותם קרן השתלמות היא הפקדת הכספים אשר נאספו בקרנות ההשתלמות והפקדתם בחסכון המשמש לפנסיה ובכך להגדיל את הקצבה החודשית לה הם זכאים.