תפילין הן דוגמה נהדרת ליכולת האנושית לקחת חומר דומם ולהעלות אותו למדרגות של קדושה וטהרה. תפילין יכולות להיות סיכום נהדר וסמל מושלם וממצה לא רק של ההיסטוריה והתרבות היהודית לדורותיה אלא גם של ההיסטוריה האנושית כולה, של התרבות ההומאנית, של מעשה הציביליזציה משחר הימים ועד ימינו אנו, ומימינו שלנו עד העתיד הרחוק ועד היום שבו המין האנושי יפסיק להתקיים. אולי ניתן לומר שביום שהמין האנושי יפסיק לייצר תפילין הוא יפסיק להיות אנושי כלל ועיקר.
אם האדם מן הישוב יבחן לרגע את תשמיש הקדושה עמוס המשמעות הזה הנקרא תפילין מה הוא יראה? ניקח לדוגמה תפילין מהודרות, במה מדובר? אם מותירים לרגע בצד – ולטובת הדיון נעשה זאת, גם אם הדבר מעקר לחלוטין זוג תפילין ממשמעותו התרבותית – את המטען הדתי, הסמלי והתרבותי של זוג תפילין, מה נותר לנו? עור מעובד שבא מפרה (כאשר מדובר בזוג תפילין מהודרות; תפילין פשוטות יכולות להיות מיוצרות מעור של כבשים או עיזים,) דיו וצבע וזהו. אותו העור שממנו יוצר זוג תפילין מהודרות זה היה יכול באותה המידה לגמור בתור זוג נעליים או אפילו, רחמנא לצלן, בתור חלק מחליפת עור שמשמשת למטרות לא קדושות בעליל. והדיו? החומרים שממנו הוא עשוי היו יכולים להתגלגל לכה הרבה שימושים אחרים, משוללי כל שמץ של קדושה ונטולי קורטוב כלשהו של טהרה.
ועם זאת, הפרה המסוימת והחומרים המסוימים התגלגלו והגיעו לידיו של יצרן תפילין. זה, בדחילו ורחימו (לפחות כך יש לקוות) יוצר מהם זוג תפילין שיעשה את דרכו אל פדחתו ואל קיבורת זרועו של יהודי מאמין ושומר מסורת. יהודי זה יברך את הברכה ויקיים מצוות הנחת תפילין ויתקרב מעט אל אלוהיו. כך הופך חומר לרוח; כך הופך העולם הזה – על מרכיביו השונים – לחלק מהעולם הבא. בדרך פלאים כלשהי מצליח האדם – במקרה דנן, היהודי המאמין – לקחת דבר מה ולהפוך אותו למשהו אחר. כזו היא האמונה הדתית שמתבטאת היטב בייצורן של זוג תפילין: היא נוטלת את העולם שבו אנו חיים ובאמצעות טרנספורמציה פלאית הופכת אותו למקום אחר לגמרי, בעל חוקים שונים ומשמעות שונה.
והענקת המשמעות השונה לדברים הנתונים לנו בעולם היא גם תהליך שבו העולם עצמו מקבל משמעות אחרת. בתהליך יצורן של תפילין שבו חומרים דוממים הופכים לתשמיש קדושה, גם העולם שבו חי היהודי שמייצר תפילין והיהודי שמניח תפילין משתנה והופך למקום אחר לגמרי. תפילין מהודרות לא נועדו לקחת את היהודי המאמין לעולם אחר כמו על כנפי סערה קסומה או רכוב במרכבה שמימית; תפילין נועדו להפוך את העולם שבו חי היהודי לעולם אחר, עולם קדוש, עולם שיש בו קדושה. ניתן לומר- ופרשנים שונים במסורת היהודית אף אמרו זאת – שהנחת תפילין, כמו גם מצוות אחרות, אינה מקדשת את העולם אלא מגלה את הקדושה הקיימת בעולם. באופן זה ניתן להבין שכאשר פלוני מייצר זוג תפילין מהודרות הוא מגלה למעשה את הקדושה שמאז ומעולם הייתה גלומה בפרה ובשאר החומרים שבהן הוא משתמש בעבודה הקדושה שאותה הוא עושה. כאלה הם בני האדם – לא די להם שהם משנים את העולם, הם טוענים שהעולם שהם יוצרים הוא בעצם העולם האמיתי היחיד.