פוליגרף נעים מאוד
בעבר הלא רחוק, לא היו שיטות רבות למיון מועמדים למשרה ועובדים התקבלו לעבודה בעיקר בהתבסס על האינטואיציה של המראיינים. כיום ישנם עשרות מבחנים ושיטות למיון מועמדים למשרה: שאלונים בכתב, ראיונות עבודה לסוגיהם, מבחני מיון בכתב, מבחני אישיות (כמו מבחני השלכה ומבחני אינטליגנציה רגשית), מרכזי הערכה, בדיקת המלצות ועוד. אף אחת מהשיטות הללו אינה יכולה להבטיח 100% הצלחה בבחירת המועמד המתאים למשרה. אולם שילוב של כמה כלים יחדיו יכול להבטיח סיכויים טובים למדי.
הבעיה הגדולה הניצבת בפני מעסיקים המחפשים עובדים למשרות בארגונם היא שכמעט ואין כלים או דרכים לעמוד על אישיותו של מועמד. גם המראיין המנוסה ביותר, בעל יכולות גבוהות בקריאת שפת גוף של אדם, לא יכול לקבוע בוודאות האם מועמד הוא בעל תכונות מסוימות הנדרשות לתפקיד. וכשמדובר בתכונות כמו יושר ואמינות, הנדרשות במגוון רחב של עבודות ועיסוקים, הרי שזהו חיסרון משמעותי. על חיסרון זה בדיוק נועדה לענות בדיקת פוליגרף.
מכונת פוליגרף, הידועה גם בשם מכונת אמת, מתיימרת לקבוע האם נבדק הוא דובר אמת או לא באמצעות מעקב אחר השינויים הפיזיולוגים הבלתי רצוניים שחלים בגופו בזמן מענה לשאלות כן / לא: שינויים בדופק, בלחץ הדם, בהזעה ובנשימה. הנחת היסוד של מכשיר הפוליגרף היא, שכאשר אנו משקרים אנו חווים שינויים פיזיולוגים בלתי ניתנים לשליטה, ולכן הם משמשים כעדות מהימנה לכך שאיננו דוברי אמת. מעסיקים, אשר מעוניינים לעמוד על טיב אישיותו של מועמד לעבודה ולבחון תכונות כמו אמינות ויושר, יכולים לבצע לו בדיקת פוליגרף ולשאול אותו שאלות הקשורות לתכונות אלו, כגון: "האם אי פעם גנבת מהמעביד?", "האם אי פעם הדלפת מידע לחברה מתחרה?" וכדומה.
בדיקת פוליגרף נחשבת לאחד הכלים הבודדים המאפשרים לאתר תכונות אישיותיות במועמד למשרה במידה גבוהה של הצלחה. נוסף לבדיקת הפוליגרף, ישנם גם מבדקי גרפולוגיה ומבחני אמינות, שגם הם מתיימרים לספק מידע תקף ומהימן אודות תכונות אישיותיות של מועמד למשרה, אשר לא ניתן לאתרן בכלים אחרים.
אולם לצד יתרונותיו של הפוליגרף, חשוב להכיר גם בחסרונותיו ככלי מיון בשירות מעסיקים. חשוב לזכור שפוליגרף הוא אמנם כלי אובייקטיבי (שמודד שינויים פיזיולוגיים אבסולוטיים, שאין עליהם ויכוח), אך הפענוח של תוצאות בדיקת הפוליגרף הוא סובייקטיבי.
אכן, כל מכון פוליגרף נדרש לרישיון ומפעילי פוליגרף עוברים קורסים, הכשרות ובחינות רישוי, אך ניסיון העבר הראה לא אחת, שאותם נבדקים התבררו כדוברי אמת בבדיקה במכון פוליגרף X וכדוברי שקר במכון פוליגרף Y (במענה לאותן שאלות).
המציאות היא שכל מפעיל פוליגרף יכול לתת חוות דעת שונה לאותה בדיקת פוליגרף, ולכן לכלי זה יש בעיית מהימנות. די בעובדה שאנשים הולכים מיוזמתם לבדיקת פוליגרף "ידידותית" במכון פוליגרף כזה או אחר ושלא כולם הולכים לבדיקת פוליגרף משטרתית, כדי להוכיח שהפענוח של כל בדיקת פוליגרף הוא סובייקטיבי. ואכן, בארה"ב אסור להשתמש בפוליגרף ככלי למיון מועמדים למשרה. בארץ, בדיקת פוליגרף משמשת ככלי מיון נפוץ, במיוחד בתפקידים בכירים ובעיסוקים רגישים, כגון: בשב"כ, במוסד וכדומה.