פנסיה ופרישה מהעבודה

רבים מדמים כי פרישה ופנסיה הינם ביטויים מקבילים אולם קיימות סיבות שונות נוספות לפרישה מהעבודה אשר אינן הגעה לגיל פנסיה. גם כאשר מדובר בפרישה מהעבודה אשר אינה על רקע הגעה לגיל מסוים אלא עקב מגוון סיבות נוספות, תכנון פיננסי ובדיקת מצב קרנות פנסיה אשר קיימות וניתן למשוך מהן כספים במקרים של פרישה מהעבודה הינם בבחינת צעד חשוב אשר דורש על פי רב התייעצות עם מומחי מס והשקעות.

כאשר העובד פורש ממקום עבודתו עקב פיטורין, חלק מפיצויי הפיטורין הינם פטורים ממס וחלקם חייבים במס. נהוג לעתים קרובות לצרף את אותו החלק החייב במס לסכום אשר נצבר לקצבה בגיל הפנסיה.

קיימות סיבות שונות לפרישה, כאשר פרישה מהעבודה מוגדרת כסיום יחסי עובד - מעביד עבור העובד השכיר, והפסקת עבודה וקבלת רווח עבור העובד העצמאי. בין הסיבות השכיחות לפרישה ניתן למצוא: פרישה עקב מוות או אובדן כושר עבודה, פרישה עקב פיטורין, פרישה עקב התפטרותו של העובד או החלפת מקום עבודה. נוסף על סיבות אלו קיימת כמובן סיבה הפרישה עקב גיל הפורש.

גיל הפרישה הקובע עבור העובד השכיר הוא זה אשר מוגדר בהסכם העובד- מעביד אשר יש לו עם מעסיקו. כאשר גיל הפרישה אינו מוגדר בהסכם זה באופן מפורש, קיים גיל פרישה אשר מהווה ברירת מחדל ומוגדר על פי חוק להיות 67 עבור גברים ו-64 עבור נשים. גיל הפרישה המוקדמת הינו 60. החל מגיל 60 זכאי העובד השכיר להתפטר ולקבל באופן חלקי זכויות על קצבאות הפנסיה אשר צבר. החל מגיל הפרישה, זכאי העובד על פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי על קצבת הפנסיה ופטור עד לגובה 35% מקצת הפנסיה בנוגע למס הכנסה.

גיל הפרישה עשוי להיות שונה במגזרים מסוימים או בחברות שונות על פי הסכמי העבודה אשר נחתמו עם המגזרים או החברות המסוימות הללו. אחת מהחברות העיקריות בהן גיל הפרישה לפנסיה הינו שונה מברירת המחדל המוגדרת בחוק הינו צה"ל, שם מוגדר להיות גיל הפרישה 40 עבור לוחמים ו-45 עבור אנשי העורף. כיום נעשה ניסיון לשנות גיל פרישה זה ל-52 עבור לוחמים ו-57 עבור אנשי עורף. מקבלי פנסיה מצה"ל זכאים להמשך הקצבה אף אם המשיכו לעבודה נוספת בשוק האזרחי.