חפש מאמרים:
שלום אורח
05.04.2020
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

חורשים חריש

מאת: אהרון רולדת ומדינה13/11/2010790 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

חורשים חריש

 

השיטחיות במקומותנו דומה ואין גבולות לה.  גם אנשים לכאורה רציונלים ביננו מתגלים כצבועים קטנים כאשר אנו באים לבחון מניעים גלויים ונסתרים לעומקם ואשורם.  הנאמר לעיל בהחלט תואם להשתלחות המגזר החילוני בזה הדתי באשר לכוונה להקים עיר לחרדים ודתיים בשם "חריש".

טיעוני המגזר החילוני כנגד הקמת העיר החרדית/דתית "חריש" כה צבועים בציבעי הצביעות עד כי אחד תמה הכיצד לא נעים אמות הסיפים.

אנו כיהודים כבר למדנו על בשרנו מה פירושה של הדרה.  משך 1900 שנים בגולה הודרנו , הושפלנו, הולעגנו עקב שונותנו, נידחנו, הופלינו, נישנאנו, פורענו, נירצחנו.  ומה היתה תגובתנו הטיבעית וההגיונית ביותר?  אכן, כן, הסתגרנו בגטאות אשר שימשו למצער כסוג של הגנה מהעולם החיצוני השוטם.

כך בדיוק נוהג כיום המגזר החרדי בתוכנו.  עצם התנהלות זו אינה מצביעה בהכרח לעבר המגזר החרדי כשורש הבעיה אלא דווקא לעבר המגזר החילוני הניתפש במגזר החרדי/דתי (לרוב בצדק), כשוטם, כממדר, כמפלה.  מאידך-גיסא, "לזכותנו", בני המגזר החילוני, ניתן לציין כי אנו וויתרנו על מחלקת הפרעות והרצח, כמה נאה ונאור מצידנו (בחינת תגובונים לאורך שנים מלמדת כי לא כולנו וויתרנו על אמצעי "חיסול הבעיה החרדית" הזה)..

כעת, משנוהגת החברה החרדית כפי שאמורה כל חברה ממודרת ומופלה לנהוג דהיינו, להסתגר בתוך עצמה, אנו החילונים מרימים קול זעקת הקוזק הניגזל כנגד הסתגרות החרדים בתוך עצמם (כדוגמת העיר "חריש").

וכי כבר שכחנו את ההפגנות האנטי-דתיות אשר הוצאו בידי חילונים ברמת אביב, קרית יובל, בית שמש, קרית יערים,ירושלים ועוד פכים גדולים כגון דא?  כמובן שלא שכחנו, אך לטעמנו אנו הרי צודקים, תמיד צודקים ומשום שעבור חלקנו, בני המגזר החרדי אינם באמת יצורי אנוש שהרי רגשותיהם, מאוויהם ותחושותיהם אינן באמת לגיטימיות, כפי שתחושותיה של הפרה ברפת אינן לגיטימיות.

אכן, פטור בלא כלום אי אפשר.  גם למגזר החרדי חלק בהתנכרות ההדדית בין המגזרים.  אם בגולה ניתפסו הגויים כמתיוונים ומכאן כנחותים ליהודים מבחינה ערכית ומוסרית (ולא בלא קורטוב של צדק), גם אם ניתפסים חוגים יהודים כיום בינינו כמתיוונים הרי ההבדל עדיין תהומי.  ביהודים עסקינן, בבני עמנו, בשר מבשרנו, באחינו היהודים (הוכח כבר גנטית במחקר האוניברסיטה העיברית בירושלים משנת 2009).

עסקינן כאן בבני המגזר החרדי הציוני כמובן, איננו עוסקים כאן במיעוט החרדי של עמומי השכל עד כדי טרוף מערכות נפש, האנטי ציונים, אוטו-אנטישמים ממגזר זה המהווים את המקבילה של השמאל הקיצוני המשיחי המשוקץ במקומותינו דהיינו, אלו נבלות ואלו טרפות.

למרות שצודק המגזר החרדי/דתי באשר למכת ההתיוונות הפושה בחלקים מסויימים מהשמאל הקיצוני המטורף מהמגזר החילוני, חייב הוא להכיר בעובדה כי מרביתו המכרעת של כלל בני המגזר החילוני הינו יהודי עד שורשי נישמתו גם אם אינו מקיים את מצוות השם.  ההכללה, העמדת מיעוט הסוטים המתיוונים בראיה החרדית, כנושאי דגל החילוניות הינו משגה חמור מצד החרדים ובסופו של יום גורם לפילוג בעם אשר הוא-הוא שיביא עלינו כליה.

המגזר החרדי חייב להרגע ולהבין כי הקולות הקוראים להדרתו באים ממגזר מצומצם יחסית הבזוי ומאוס גם על מרבית הציבור היהודי-חילוני.  לפיכך על המגזר החרדי להיות קשוב לטענות החלק השפוי, הוא הרוב המכריע במגזר החילוני, באשר ל"שרות אזרחי וצבאי" ולתרומה כלכלית דרך יציאה לעבודה יצרנית בנוסף ללימודי תורה..  טענות המגזר החילוני בנושאים אלו בהחלט תקפות וצודקות.

המגזר החילוני כמו גם המגזר החרדי/דתי חייבים להכיר בכך כי עוסקים הם בשולים, בטפל, בכלבי המזבלה הנובחים בצידי הדרך, החרדים המעוקמים האנטי-ציונים מחד והשמאל הקיצוני המטורף האוטו אנטישמי מאידך, בעוד שיירתנו המשותפת חייבת לעבור תוך שבורשת בבוז ובמיאוס את יללות ונביחות הקיצונים משני הצדדים.

שיטת ההדרה מהצד החילוני, פנאטי-משיחי הינה תמיד אותה השיטה.  נוטלים נושא אשר לכאורה הינו בקונצנזוס כגון "זכויות אזרח" ומשתמשים בו כמנוף, כקרדום לחפור בו על מנת להכפיש יריבים פוליטים כנאמר: "חצי האמת גרועה משקר".

התנהלות התקשורת הינה סימפטום למחלה המנטלית הסופנית של אנשיה.  המרשם הוא פשוט עד כדי גיחוך והגיחוך הוא כמובן על חשבוננו כולנו.  מכלל צבר הידיעות החדשותיות ניתן להביא ידיעות מכלל גווני הקשת וניתן להביא אך את הידיעות אשר העורכים "האובייקטיבים" מעונינים להביאם על מנת להעצים רגשות אנטי-(דתיים למשל) אצל הצופים.  מתווה זה ידוע גם כ"חצי האמת".  מראיינים בתוכניות פרשנות גם הם "אובייקטיבים" להלל (ראה את צמד הגריאטרים "פיגי וקרמיט" אלו הקרויים גם "לונדון וקירשנבאום" לדוגמא).  גם כאן המתווה פשוט, הללו מביאים תמיד את בני דמותם הפוליטית על מנת שידבררו את רעיונותיהם בעודם רוחצים בנקיון הוד  אוביקטיביותם.

"הקרן לישראל חדשה" ( אמור "הקרן לשיחרור פלשתין"),הינה אחד האירגונים מנזקי ישראל הגדולים ביותר שקמו לנו בדורות האחרונים, היא כמובן נוקטת באותה השיטה דהיינו, מימון ותמיכה במספר אירגונים לגיטימים של חינוך וגמילות חסדים המשמשים כמסך מטשטש דעתם של התמימונים בינינו, בעוד שמאחורי אותו מסך מתנהלת פעילות הסוס הטרויאני האמיתית והעיקרית לשמה נועדה הקרן הזדונית הלזו דהיינו, העברת קרקעות המדינה לבעלות ערבית והפיכת מדינת ישראל למדינה פלשתינית רביעית (בנוסף על מדינות פלסתין באיו"ש, מדינה פלשתינית בירדן ומדינה פלשתינית ברצועת עזה).

כך גם אירגונים שונים במימון "הקרן לשיחרור פלשתין" הזו המשתמשת במושג "שלום" כמו הינו המצאת המאה שלה (שווה בנפשך, משל וכלל עם ישראל על כל זרמיו אינו חפץ בשלום) ובמנטרות "זכויות אזרח" כמו ואיכפת למישהו מהמתנשאים הגזענים הללו מזכויותיהם של הפלשתינים.

ההוכחה לחוסר האיכפתיות של השרלטנים הללו הוא מצבם של הפליטים הפלשתינים במדינות ערב המוחזקים כבני ערובה משך 62 השנים החולפות למען העצם שיטנת ישראל בעולם, בלא שפנה אי-מי מיפיופי הנפש, אבירי זכויות האזרח בינינו  לפעול בין אומות העולם להסדרת מצבם.  באם היה באמת איכפת ל"אירגוני זכויות האדם" בינינו גורלם של הפליטים הרי חייבים היו לפעול למול מדינות ערב וליישב את הפליטים עוד לפני עשרות שנים רבות במקומות מושבם.  משלא עושים כן, הרי ברי כי תומכים בהסכמה שבשתיקה במטרות מדינות ערב ואירגוני הטרור היוצאים מהן להשמדת ישראל במתכונתה היהודית, הציונית והדמוקרטית דרך "זכות השיבה" הפלשתינית.

ומהללו אנו מגיעים כמובן גם ל"אירגונים הירוקים".  אין זה סוד יותר כי מרביתם המכרעת של אירגוני "הסביבה הירוקה" הינם ניתמכים, ממומנים ומנותבים בטבורם בידי "הקרן לישראל (פלשתין) חדשה" לעיל.  חשוב לציין כי אירגונים אלו נחלקים לשני סקטורים ברורים.  האחד, הנהלות האירגונים הינם עבדים נירצעים למטרות "הקרן" אשר תוארו לעיל.  השני, סקטור פעילי השטח הינם חבורות אנשים טובים המשמשים כ"אידיוטים מועילים" בידי הנהלותיהם הזדוניות על מנת להוציא את מטרות "הקרן" לפועל בלא שידבק רבב משיטנת ישראל על הנהלות האירגונים ומהם יצביע לעבר "הקרן".

די לציין את התמחותם של "הירוקים" בהגשת תביעות כפיתיות לבג"צ (תרתי משמע, ניכפה וכופה).  זה הינו אותו הבג"צ הנילעג והנכלולי, הבג"צ של "הכל שפיט" (כמובן, "הכל שפיט" רק כשהמדובר בקידום "מדינת כל אזרחיה") וזאת לא למען ראות ירוקות לישראל חלילה אלא במטרה ברורה לחסום מימוש קנין הלאום היהודי על אדמתו.

וכך, עלינו ללמד עצמנו הכיצד "לבור התבן מן הבר" דהיינו, הכיצד נבודד ונשליך מעלינו את רעשי הרקע הפוליטים המניעיים (מלשון אינטרס- מניע), הכיתתים הצרים הכרוכים בפעולות האירגונים הירוקים (וכל אירגון פרטי או ממשלתי בחלד), ולתמוך במטרות צודקות ונכונות הקיימות לעיתים בפעילותם.

הנה אנו מגיעים לעיר העתידית "חריש" המתוכננת לקום בין אום-אל-פחם, על צבר בנותיה מהכפרים הערבים באזור, לחדרה, בחלקו המערבי, הרחב יותר של נחל עירון לכיוון שפלת החוף ("ואדי ערה" בפי הערבים).

התנגדות הערבים תושבי נחל עירון להקמת העיר החדשה "חריש" אינה צריכה לפירושים.  הללו כבר מזה זמן רואים את אזור "ואדי ערה" כחלק ממדינת פלשתין לכשתקום אשר יהווה את חוד החרב האיסלמיסטית בתוך קירבי מדינת ישראל ביום פקודה.  ולכן נציין זאת בקצרה מתוך הבנה כי טיעוניהם אינם רלוונטים ובאים מבטן לאומנית-איסלמיסטית, אנטי יהודית.  הללו אך פועלים לשמר השטחים שבכוונתם ממילא לתפוס באורח בילתי חוקי עם חלוף הזמן והתגברות ההסתננות הפלשתינית חסרת השליטה הבאה לממש את "זכות השיבה" הלכה ולמעשה.

"התישבות פלשתינית גלית" דהיינו, זו ההולכת ומתפשטת בלא שתותיר מאחוריה אזורים פנויים אשר ייצרו וואקם שימשוך מיד התישבות יהודית היא מטרתו של מימוש "זכות השיבה" הערבית המתנהלת הלכה ולמעשה בצפון ודרום הארץ.. התישבות ערבית אשר משנעשתה הינה כמסמר בלי ראש בארון המתים של מדינת ישראל, בלא שנוכל להסב את הגלגל לאחור, באשר אנו חדלי אישים מדי, "תקינים פוליטית" מדי, שטופים ברעיונות אוניברסלים אנטי קיומים מדי, דמוקרטים אוטופים מדי, מכדי לתקן המעוות.  היישוב "חריש" החרדי אפשר בהחלט כי יעצור מגמה זו באזור נחל עירון.  למצער, הבה ונודה, החרדים יעצרו את ההתפשטות האיסלמית הזוחלת בתוכנו ביעיות העולה ת"ק מונים על זו החילונית.

יש להאזין ולהתעלם גם מטענות הקיבוצים הסובבים את אזור העיר החדשה ומתנגדים חריפים להקמתה (מרביתם כמובן קיבוצי תנועת השומר הצעיר-  נו ואיך לא), באשר מכילים ת"ק קורטובים של מלח.  גם כאן, יש לברוש בבוז את רעשי הרקע הפוליטים ה"חרדופובים", באשר חלקם של טיעוני הקיבוצים מוטים יותר עקב חבירתם לערבים ושינאת חרדים מאשר הינם ברי הגיון.

ברי הוא כי חלקו של המסע כנגד העיר חריש הינו מסע לדמוניזציה כנגד המגזר הדתי  בישראל, מסע אשר ההגיון הפשוט נעדר ממנו.  המגזר הדתי הולך וגדל ומתרחב ממש כמגזר החילוני ואף יותר.  פתרון להתרבות בני המגזר הדתי חייב להימצא ואחד מהפתרונות הוא הישוב "חריש".

רובנו החילונים כה היסכין לצביעות המובנית בטענות כנגד הדתים בינינו עד כי אינם אף חשים בכך.  הבה וניקח לדוגמה את אזור שפלת החוף שבין גדרה-לחדרה.  אפילו הציפורים והנמלים כבר נימלטו משם.  אנו, החילונים החרבנו שם כל ריאה-ירוקה בדיצתנו לפתור את בעיית התרחבות המגזר שלנו.  שפלת החוף כבר "לבשה שמלת בטון ומלט" באין מציל.

ואילו אנו, צבועים שכמונו, באים כעת בטיעונים "ירוקים" מצוצים מהאצבע, שאינם בעיקרם ממין הענין, כנגד המגזר הדתי אשר הצפיפות במקומות מושבם המסורתים מתחרה בזו של שכונות העוני של ריו-דה-ז'נרו בברזיל.  אך כמובן, הרי הדתים בינינו הינם "דמונים שחורים", בני בלי פרצוף, קולם אינו נישמע, המיקרופונים וגליונות העיתונים הינם בידנו וכך אנו עושים על גבם קופה נדל"נית דהיינו, השטחים שעדיים נותרו הינם "שטחים חילונים", "שלנו".  זכויות דתיים?  מה פתאום, להם אין צרכים, הם אינם זכאים לדיור הולם כמונו, הם אינם זכאים לאויר צח כמונו, הרי כבר אמרנו "דמונים" ומקומם במקום משכן הדמונים.

לכל מגיני "זכויות" הערבים, אין הדבר דומה למצב המגורים במגזר הערבי באשר בני מגזר זה שוכנים על כ- 98% בתים צמודי קרקע וכל מגוריהם הינם זוללי קרקע עצומים שהרי ידם משגת, הם אינם משלמים למצער מס הכנסה ומסי עיריות בעוד שנהנים מ- 50% מכלל תשלומי הביטוח הלאומי הישראלי.  בעוד שהחרדים מפאת עוניים, ידם אינה משגת לרכוש בתי מידות צמודי קרקע (בהערכה גסה, עשירית בלבד מהחרדים ידם משגת לבניה בנוסך הפזרני הערבי) ונאלצים בחלקם הניכר להסתפק בשכונות שיכוני עוני משותפים הבנויים ברגיל ברמת בניה בינונית ומטה תוך צפיפות מנוולת.  אכן, החרדים חסרי אמצעים מאחר ורובם עדיין "תורתם-פרנסתם", אך כפי שציינו במאמרים קודמים וכפי העובדות בשטח, מגמה זו משנה כיוון ובתוך מספר עשרות שנים מצומצם ניזכה לראות איזון בהיפוכה.

גם כאן, פטור בלא כלום אי אפשר.  מתכנני העיר החרדית "חריש" והגורמים הדתים המקדמים ובדין את הקמת העיר חייבים לכנס מומחים לסביבה ירוקה (מומחים כהילכתם, לא פוליטרוקים "ירוקים" לשיטנת ישראל-ויש רבים כאלו), לשקוד על המדוכה, לדאוג בנחרצות לפגיעה מיזערית, עכשווית ועתידית ככל הניתן בנוף הטיבעי ואיכות החיים של הדיירים כמו גם הסובבים את העיר המתוכננת החדשה.  ומעל לכל, באם איננו עוזרים יותר להתישבות בארץ ישראל אז אנא, אל נא נפריע לאותם חדורי האמונה בכך.

הודעה למעונינים וגם לאלו שאינם:

בחודשים הבאים אתמסר יותר להשלמת מטלה תעודית-סיפרותית ניכבדה וכך יצומצם משמעותית מספר המאמרים הנישלחים עבורכם לעיון.

עמכם הסליחה

אהרון רול

amroll@sympatico.ca

http://www.global-report.com/aroll/

http://www.aaronroll.com/democracy/Hatred_for_Nothing_Volume2.pdf

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:
 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת אהרון רול

מאת: אהרון רולאקטואליה21/01/13547 צפיות
קיימת אנומליה מוזרה במקומתינו, רעיונות השמאל בישראל לגבי הפתרונות המדיניים האפשרים הם אשר הביאונו אל עברי פי פחת מהבחינה המדינית ובעקבותיה אפשר כי גם מהפרספקטיבה הביטחונית.

מאת: אהרון רולאקטואליה17/01/13468 צפיות
זה זמן כי עלינו לחדול מההתחסדות הנילעגת באשר לפעולות בגידה של ישראלים ילידי המדינה וחניכי מערכת החינוך שלה הנוטלים חרות בנפשם ובמעשיהם הבוגדנים בעוד "טובת מדינת ישראל" בפיהם, בידיעה ברורה ובכוונת מכוון לפעול למען הרס המדינה בה הינם חיים וזאת למען מלא משאלות ליבם האישיות

מאת: אהרון רולאקטואליה17/01/13468 צפיות
מזה שנים שאנו תמהים אודות נבואות הזעם והאיומים הנלעגים של הכישלונרים הנבואיים הסדרתים בדבר יצירתה של מדינה דו-לאומית אחת ממערב לנהר וזאת במדה ולא נגיע להסכם שלום אשר בבסיסו נמצאות "שתי מדינות לשני עמים".

מאת: אהרון רולאקטואליה17/01/13534 צפיות
פטירתה של ענת גוב ז"ל ב- 9 דצמבר 2012 ,ממחלת הסרטן נתנה את האות לפתיחת "הילולת רבה גוב בעלת הנס". ואנו כלל לא ידענו כי ,המשיחה גוב, מהלכת בנינו במו רגליה. אשרינו שזכינו להתבסם ולהתעפר באבק רגליה.

מאת: אהרון רולאקטואליה07/01/13480 צפיות
דומה וכבר ראינו ושמענו כל האפשרי ממעללי התקשורת הישראלית, אך שוב אנו עומדים פעורי פה נוכח השרלטנות הבוטה, מחרוזות השקרים וחצאי האמיתות, עיוות המציאות למחוזות הדמיון – על גבול פתולוגיית הנפש,

מאת: אהרון רולאקטואליה26/12/12515 צפיות
יראה כי בוועדת הבחירות המרכזית הפועלת לקראת הבחירות הבאות עלינו בעוד מספר שבועות, מישהו משתעשע בסמים קשים וניראה כי המדובר בשופט אליקים רובינשטיין יושב ראש הוועדה.

מאת: אהרון רולאקטואליה29/11/12548 צפיות
הוכחה נוספת לאזלת המח של "כתבים בכירים" בערוץ 10, שרלטנות לשמה המסבירה מדוע הערוץ הכושל הזה מתדרדר לתהומות החידלון מאחר שהצופים מאסו בו, ניתנה לציבור מפי האתון, פלוני, עימנואל רוזן

מאמרים נוספים בנושא דת ומדינה

מאת: נועם קוריס משרד עורכי דיןדת ומדינה09/02/17880 צפיות
כבוד הבריות בפרשנות הרמ"א / עו"ד נועם קוריס

מאת: ברסלב מאירדת ומדינה30/12/16736 צפיות
מדוע נקבע חג רק לנס חנוכה, ולא לנס של הניצחון על גוליית? במה שונה נס חנוכה מניסים אחרים שנעשו לעם ישראל? למה דווקא עבורו קבעו חג? על האור שיורד לעולם דווקא בימי החנוכה!! נסים רבים ארעו לעם ישראל בתולדותיו. על חלקם אנו יכולים לקרוא בתנ"ך. בכל זאת, מעניין שעל רוב הניסים לא נקבע שום חג לזכר הנס!!

מאת: ברסלב מאירדת ומדינה18/07/161389 צפיות
כמה סכנות יש היום בדרכים, תאונות דרכים, תקלות ברכב, מחסלים, טעויות אנוש כמה נוסעים וכמה לא חוזרים לבית? מה עושים כדי ךהשמר ולהתברך בדרך ולחזרה לשלום ? לחסידי ברסלב יש תפילה ודבר תורה לומר לכם לפני שאתם יוצאים לדרך !

מאת: ברסלב מאירדת ומדינה15/06/161431 צפיות
נר מצוה ותורה אור. וקרמיז לן קרא שבקיום המצוות יש לעשותם בבחי' "בהעלותך", דהיינו באש ובהתלהבות (שקורים ברע"ן בלע"ז), והוא יסוד החסידות ועיקר שבח ומעלת עבודת ה' ועשיית רצונו יתברך, כשהדבר נעשה מתוך שלהבת י"ה וברע"ן, באש ההתלהבות והחשק) הוא יסוד גדול בחסידות ובברסלב בפרט...

מאת: ברסלב מאירדת ומדינה07/06/161172 צפיות
תגידו הכל בסדר אצלכם ? כשיש סדר, וכל דבר יש לו מקום וכל דבר נמצא במקומו – הכל יפה והכל עובד ופועל כראוי. אבל כשאין סדר, כשאין לחפצים מקום מוגדר, ואפילו יש להם מקום, אבל לא שמים אותם על מקומם, (והאי סדר בלאגן בלעז חוגג, והבילבול שולט, ודברים חשובים הולכים לאיבוד, ודברים לא זמינים בעת שצריכים אותם. והסדר – הוא אחד מרזי ההצלחה, כי הסדר הוא - בחינת יישוב הדעת, והיפך הסדר – הוא חגיגת החוסר יישוב הדעת. אז איך זוכים שהכל יהיה בסדר ??

מאת: אבי דוידידת ומדינה16/11/151611 צפיות
כיום, בית המשפט מתייחס למספר גורמים בעל ההחלטה לגבי משמורת ילדים: ראשית, אם הילד הנו בר דעת, שואלים אותו לגבי רצונו הפרטי, כאשר ככל שהילד גדול יותר - כך ניתן משקל רב יותר לרצונו. שנית, בית המשפט מבקש לבדוק את מידת הבגרות הנפשית של הילד, והאם היא תואמת את בני גילו. שלישית, בית המשפט ייטה שלא לשבור את רצונו של הילד, אם הוא הובהר והוסבר במידה המספקת.

מאת: אבינועםדת ומדינה30/07/151522 צפיות
זהו שיר לבני הדור ואשמור דרך פה ,גם עולם יבוא וישמע קול וישירה עימנו לדרור רוח ,רוח דברי עימי חמלתך בשובי לשיר שלום תפילתי על חירותי בזו אהבתי ציון שלי אני נושא דמעה בדרך אהובה ושיר תהילה על שפתותי דברתי לשלום ציון ישראל שלי ועולם עוד יבוא השלום קולי שמעתי אלי ,קולי האזנתי מלכי לי זו עת לשירה לאהבה בא ציון חמדה למשמרתה ציון תמתי לא אשכך לעולם ואל אתרחק ממך עולם ואם אשכך יום בי אז תשכח ימיני ובושתי ונכלמתי ברוחי נפשי הומייה פה בדרך ארץ אנוע בצילך למשמרתך אהובה

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica