חפש מאמרים:
שלום אורח
15.11.2019
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

תפילת הדרך באמת שווה לומר ?

מאת: ברסלב מאירדת ומדינה18/07/20161322 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

תפילת הדרך

(תפילת הדרך – ערוך מתוך הספר "ליקוטי תפילות" לרבי נתן מברסלב)

רבונו של עולם, הריני מוסר עצמי עליך לבד עם כל תנועותי, תמיד, ובפרט בעת הילוכי בדרך, שתצילני ותשמרני ברחמיך הרבים מִסכנת דרכים, ומכל מיני צער וייסורין ועיכוב בדרך, ומכל אורב ואויב ומחבלים, ומַסְטִן, ותאונות דרכים. ותהיה תמיד עמי, בשבתי בביתי, ובלכתי בדרך, בשמך אצא לדרך לשלום, ובשמך אֶעֱבֹר הדרך בשלום, ואשוב לביתי לשלום. ותצילני מכל מיני הֶזֵּיקוֹת ותאונות דרכים והפסד בדרך, בגשמיות וברוחניות, בגוף ונפש וממון, ואזכה לקדושת ושמירת העיניים "העבר עיני מראות שווא (גי' ש"ז), בדרכך חייני". ושמור צאתנו ובואנו לחיים טובים ולשלום מעתה ועד עולם. ותזכני לִתן צדקה קֹדם צאתי לדרך, כמו שכתוב: "צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו", ועל ידי זה תִכּוֹן לְפָנַי הדרך, ואתה ברחמיך הרבים תלך לפני לְהַנְחוֹתִי הדרך אשר אלך בה, ותאיר לפני באורך הגדול ותביאני ותגיעני למחוז חפצי לחיים ולשלום, מעתה ועד עולם:

תפילת הדרך על פי הסוד וספרי ברסלב

בחיי מוהר"ן – נסיעתו לארץ ישראל, קצה ענה ואמר רבי נחמן מברסלב:

בודאי כל מה שנעשה בעולם, אפילו מה שנעשה בין האמות, וכל הנהגת מהלכם, ומלבושיהם, הכל כאשר לכל, בודאי אין שום דבר נעשה בעולם לבטלה חס ושלום (רק כל דבר יש לו איזה שורש).

ואפילו מי שאינו יודע מה נעשה בעולם, אעפ"כ כשזוכה לעשות רצון הבורא יתברך – בודאי הוא טוב מאד, אשרי לו.

וצריכין לבקש מהשם יתברך שיזכה לכוון רצונו יתברך לעשות רק מה שהוא יתברך חפץ,

אבל כשזוכין שמתנוצץ לו הארה, וזוכה לדעת מה הוא עושה – אזי טוב לו ביותר, שנפתחו לו כל השמים וכל החכמות. והשם יתברך מראה לו מה הוא עושה בבחינת (יחזקאל א) "נפתחו השמים ואראה מראות אלקים" – ראשי תיבת אמונה. שנפתחין לו כל השמים, וכל החכמות, והשכליים, וזוכה לראות מראות אלקים, הינו שאלקים מראה לו מה שהוא עושה בעולם. כי על ידי החכמה בעצמה שנפתח לו, על ידי זה נפתחים השמים כי (תהלים ק"ד): "כולם בחכמה עשית".

ואז כשזוכה לראות מה שהוא עושה בעולם, אזי בודאי השם יתברך שומרו מלהכשל חס ושלום. וזה בחינת (דניאל י"ב): "והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע", כי על ידי השכל והחכמה שמתנוצץ ומזהיר על ידי זה נפתחין השמים והרקיעין – כי כולם בחכמה עשית כו'.

ואזי כשמזהיר ומתנוצץ השכל ונפתחין הרקיעין בחינת והמשכילים יזהירו וכו', ואז הוא יודע מה הוא עושה, ואז הוא נשמר ממכשול חס ושלום כנ"ל.

וזהו בחינת האותיות של ראשי תבות של זה הפסוק ו'המשכילים י'זהירו כ'זוהר ה'רקיע שהם ראשי תבות יוה"ך, שזה בחינת השם הקדוש המסגל לשמירה (עיין פסוקי סגולה לומר אחרי תפילת הדרך).

כי על ידי בחינת והמשכילים יזהירו, על ידי זה הוא נשמר ממכשול כנ"ל, שזה בחינת שם הנ"ל שהוא שמירה להולכי דרך מגזלן ורוצח כמובא אצל תפלת הדרך. והוא יוצא מהפסוק (תהלים צ"א): "כ'י מלאכי'ו יצו'ה ל'ך" שסופי תבות יוה"ך כמובא שם.

וזה תואם לדברי הרמח"ל - סוֹד תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ.

וַדַּאי " שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד" (דברים ו, ד) זֶה יִחוּד יהו" ה אדנ" י יאהדונה" י –מלא" ך. סוֹד זֶה, " הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ" (שמות כג, כ), שֶׁהֲרֵי בִּזְמַן שֶׁהַצַּדִּיקִים הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ – שְׁכִינָה נִזְמֶנֵת שָׁם. סוֹד זֶה "תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ" . שְׁכִינָה הִיא תְּפִלָּה, בַּהּ, " תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה" (תהלים צ, א), וְהִיא נִזְמֶנֵת לַצַּדִּיקִים שֶׁהוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ. שֶׁהֲרֵי וַדַּאי בִּזְמַן שֶׁהָאָדָם נִזְמָן לָצֵאת לַדָּרֶךְ, כָּךְ נִזְמָנִים מַלְאָכִים לְלַוּוֹת אוֹתוֹ שָׁם. " כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ" (תהלים צא, יא), כָּאן שְׁנֵי שֵׁמוֹת בְּסוֹפֵי תיבות יוה" ך כל" ך, כל" ך – מִצַּד הַשְּׁכִינָה, שָׁם ע’ – כל" ך וַדַּאי, " כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי" (שיר השירים ד, ז) וְגוֹ’, תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ וַדַּאי. שֶׁהֲרֵי אַף עַל פִּי שֶׁהַמַּלְאָכִים נִזְמָנִים לֵילֵךְ עַם הָאָדָם, אֵינָם פּוֹעֲלִים אֶלָּא בִּרְשׁוּת הַשְּׁכִינָה, וְסוֹד זֶה, " אֲדֹנָי בָם" (תהלים סח, יח), אַדְנוּתוֹ בָּהֶם: וְהַשְּׁכִינָה צָרִיךְ לְהַזְמִינָהּ עַל יְדֵי תְּפִילַת הַדֶּרֶךְ, שֶׁכֵּן בִּתְפִלָּה מַמְשִׁיכִים שְׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא תְּפִלָּה. וְאַחַר כָּךְ גַּם הַמֶּלֶךְ מִזְדַּמֵּן שָׁם עִמָּהּ, שֶׁהֲרֵי בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֶכֶת הַשְּׁכִינָה, הַמֶּלֶךְ הוֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ לִמְצוֹא אוֹתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר, " אֲבַקְשָׁה אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי" (שיר השירים ג, ב). כְּשֶׁהוּא מוֹצֵא אוֹתָהּ, יִחוּד נִמְצָא שָׁם עַל יְדֵי אִימָּא – אֱלֹהִים, " מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה" (תהלים סח, ז). ‘הַמֶּלֶךְ בְּקוֹנָךְ’ (ברכות כט ב) זוּ תְּפִלָּה, " וְצֵא" (שם) זוּ יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ – " הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ" (שמות כג, כ) וַדַּאי: בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ יִחוּד זֶה, הַסִּטְרָא אַחֲרָא בּוֹרַחַת מִשָּׁם, וְאִי אֶפְשָׁר לַהּ לַעֲשׂוֹת כְּלוּם, וְהָאָדָם נִצּוּל מִכָּל סַכָּנוֹת, כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ, ‘כָּל הַדְּרָכִים בְּחֶזְקַת סַכָּנָה’ (ירושלמי ברכות לד, ב). וְכַמָּה נִסִּים נַעֲשִׂים לוֹ בַּדֶּרֶךְ, שֶׁאָמְרוּ עָלָיו, ‘אֵין בָּעַל הַנֵּס מָכִיר בְּנִסּוֹ’ (נדה לא, א). וּבְמַה נַעֲשָׂה חִבּוּר וְיִחוּד זֶה, אֶלָּא עַל יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁאָדָם לוֹמֵד הוּא מְיַחֵד זו" ן בְּיַחַד, שְׁכִינָה – עַל יְדֵי תְּפִלָּה, מֶלֶךְ – עַל יְדֵי הַתּוֹרָה. וְאִימָּא עוֹמֶדֶת עַל בָּנֶיהָ, סוֹד זֶה ‘אֵם הַדֶּרֶךְ’, תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ – שְׁכִינָה – כל" ך, אֵם הַדֶּרֶךְ – אִימָּא – יוה" ך. בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן, " כִּי מַלְאָכָיו" (תהלים צא, יא) וְגוֹ’:

בֹּא וּרְאֵה, בִּשְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת קְדוֹשִׁים, אַל אֱלֹהִים יְהֹוָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְסַבֵּב סִבּוּבִים בָּעוֹלָם, לְיָמִין לִשְׂמֹאל וְלָאֶמְצַע בְּסוֹד חֶסֶד דִּין רַחֲמִים (חֶדִ" רַ), וּבַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ אֲדֹנָי חִבּוּר נַעֲשָׂה בְּכֻלָּם, בַּהּ תַּשְׁלוּם אַהֲבָה – אֶחָד. סוֹד זֶה יאא" א, יְהֹוָה אֵל אֱלֹהִים אֲדֹנָי – יִחוּד הַכֹּל. בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ אַהֲבָה יֵשׁ יִחוּד, וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא נִכְנַעַת וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהַזִּיק כְּלָל וּכְלָל, אֶלָּא " צֵא תֹּאמַר לוֹ" (ישעיהו ל, כב) – בַּיִּחוּד, הִנֵּה אָנֹכִי וְגוֹ’ מַלְאַךְ. כָּאן נֶאֱמַר, " אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכָל עֵת בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד" (משלי ה, יט). אַיֶּלֶת אֲהָבִים מִצַּד אֵל עֶלְיוֹן, אַיֶּלֶת – א" ל ת" י, עִנְיַן קָדוֹשׁ מִצַּד עַתִּיקָא קַדִּישָׁא. " וְיַעֲלַת חֵן" (שם) מִצַּד אִימָּא – אֱלֹהִים. " דַּדֶּיהָ יְרַוּוֻּךָ" (שם) וְגוֹ’ מִצַּד יהו" ה תִּפְאֶרֶת – מְקוֹם הַדַּדִּים. " בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה" (שם) מִצַּד אֲדֹנָי – שְׁכִינָה, שָׁם אַהֲבָה. כָּאן אֱמֶ" ת מִתְגַּלֶּה, שֶׁהֲרֵי בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ אַהֲבָה יֵשׁ אֱמֶת, אַהֲבָה אֵינָהּ פּוֹסֶקֶת לְעוֹלָם, " וֶאֱמֶת יְהֹוָה לְעוֹלָם" (תהלים קיז, ב), קוּשְׁטָא קָאֵי שִׁקְרָא לָא קָאֵי. " לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ" (תהלים צא, יא) וַדַּאי, מִכָּל דָּבָר רַע וּמִפַּחַד לַיְלָה.

" וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְהֹוָה עֵת רָצוֹן אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ" (תהלים סט, יד). כָּאן סוֹד כָּל אֵלֶּה שֵׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים לְחַבְּרָם בְּאַהֲבָה שֶׁאֵינָהּ פּוֹסֶקֶת – " מַיִם רַבִּים" (שיר השירים ח, ז). " וַאֲנִי תְּפִלָּתִי" , לְחַבֵּר הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא תְּפִלָּה, לֶשֶׁם הַקָּדוֹשׁ יְהֹוָה ב" ה – " לְךָ יְהֹוָה" וַדַּאי. בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן הַשְּׁכִינָה נַעֲשֵׂית ‘עֵת רָצוֹן’, שֶׁהֲרֵי עֵת הִיא וַדַּאי, בִּזְמַן שֶׁמִּתְעוֹרֵר הָרָצוֹן – ‘עֵת רָצוֹן’ נִקְרֵאתָ, וְצָרָה נֶהְפַּךְ לְ’רְצֵה’, בַּיִּחוּד שֶׁמִּתְחַבֵּר בַּדֶּרֶךְ, " וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְהֹוָה עֵת רָצוֹן" (תהלים סט, יד) וַדַּאי. הֲרֵי כָּאן שְׁנֵי שֵׁמוֹת יהו" ה אדנ" י. " אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ" (תהלים סט, יד) כָּאן נִשְׁלַם שְׁנֵי שֵׁמוֹת אֲחֵרִים – אֵ" ל אֱלֹהִי" ם, " אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ" זֶה חֶסֶד אֵל עִם אֱלֹהִים. וְיִחוּד מִתְחַזֵּק לִשְׁמוֹר בַּדֶּרֶךְ מִכָּל פְּגָעִים רָעִים, וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא אֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲמוֹד, שֶׁהֲרֵי שִׁקְרָא לָא קָאֵי, אֶלָּא, " וֶאֱמֶת יְהֹוָה לְעוֹלָם" (תהלים קיז, ב). " עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ" (תהלים סט, יד), זֶה אֱמֶת דְּיַעֲקֹב. שֶׁבִּזְמַן אַחֵר נֶאֱמַר, " וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב" (ירמיהו ל, ז), אֲבָל בִּזְמַן שֶׁצָּרָה נֶהְפַּךְ לְ’רְצֵה’, אָז הוּא עֵת רָצוֹן, בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן – עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ, וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ וַדַּאי, אֲפִילוּ בְּמָקוֹם סַכָּנָה, כַּמָּה נִסִּים נַעֲשִׂים בַּדֶּרֶךְ עַל יְדֵי אִימָּא וַדַּאי. " שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" (דברים ו, ד) כָּאן ד’ שֵׁמוֹת. יִשְׂרָאֵל – יָשָׁ" ר אֵ" ל. " יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ" – הֲרֵי אֵל אֱלֹהִים יְהֹוָה. " יְהֹוָה אֶחָד" – אדנ" י הַמְּיַחֵד הַכֹּל, מָאנָא דְּכֹלָּא, יִחוּדָא דְּכֹלָּא. " כֻּלָּךְ יָפָה" (שיר השירים ד, ז), כֻּלָּךְ מִצַּד הַשְּׁכִינָה – שֵׁם ע’. יָפָה, זֶה עַיִן יָפָה, עַיִן רַבְרְבָא מִצַּד אִימָּא – אֱלֹהִים. רַעְיָתִי מִצַּד יְהֹוָה. וּמוּם אֵין בָּךְ – מִצַּד אֵל – תִקּוּן הַכֹּל. שֶׁהָרֵי בִּזְמַן שֶׁחֶסֶד מִתְגַּלֶּה אֵין קִטְרוּג וְאֵין פֶּגַע רַע, וְכָל הָעֲוֹנוֹת אֵינָם נִזְכָּרִים – שְׁהֲסִטְרַא אַחֲרָא יְכוֹלָה לְקַטְרֵג, אֶלָּא הַכֹּל בְּחֶסֶד עוֹמֵד, וְסוֹד זֶה, " וּמַשְׁתִּי אֶת עֲוֹן הָאָרֶץ הַהִיא בְּיוֹם אֶחָד" (זכריה ג, ט). יִחוּד הַכֹּל, כָּל אֵלֶּה הַד’ שֵׁמוֹת כְּאַחַד. וְכֵן לֶעָתִיד לָבֹא נֹאמַר, " וְהָיָה יְהֹוָה לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט), בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

מוסדות ברסלב מאיר

יהדות בטעם טוב ע"פ דרכי ברסלב !

מוקד התפילות (חינם) בכותל קבר רחל אומן ועוד...

אמירת קדיש יתום לנפטרים (חינם)... ע"י חסידי ברסלב.

050-4161022

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת ברסלב מאיר

מאת: ברסלב מאירבריאות הנפש07/11/17498 צפיות
פדיון נפש - מי צריך לעשות? ומה צריך לעשות? ומי לא ראוי לעשות? דבר טבעי שכל אחד מאיתנו חפץ בחיי חרות הצלחה ומנוחת הנפש, אך מה היא החירות האמיתית ומה היא מנוחת הנפש? פדיון נפש הוא המתקת הדינים כעין רעונן נהיגה כדי להמתיק נקודות רעות של עבירות תנועה... כנסו תבינו.

מאת: ברסלב מאיריהדות15/04/17474 צפיות
שאלה : עמדתי ואתבונן במנהג רבים, וכן רבים האנשים שאחר שגומרים סעודתן ומברכים ברכת המזון ללא כוס.. והרי קי''ל בגמרא (פסחים קה:) שברכת המזון טעונה כוס, וזה חלקת מכבוד הברכה.. וזה החלי בעזר צורי וגואלי...

מאת: ברסלב מאיריהדות31/01/17532 צפיות
תהליך החזרה בתשובה מהו בכלל המושג תשובה? תשובה הוא מלשון לשוב, לחזור בחזרה ... רגע אני שואל לאן בכלל הלכתי כדיי שאני אשוב בתשובה?

מאת: ברסלב מאירדת ומדינה30/12/16668 צפיות
מדוע נקבע חג רק לנס חנוכה, ולא לנס של הניצחון על גוליית? במה שונה נס חנוכה מניסים אחרים שנעשו לעם ישראל? למה דווקא עבורו קבעו חג? על האור שיורד לעולם דווקא בימי החנוכה!! נסים רבים ארעו לעם ישראל בתולדותיו. על חלקם אנו יכולים לקרוא בתנ"ך. בכל זאת, מעניין שעל רוב הניסים לא נקבע שום חג לזכר הנס!!

מאת: ברסלב מאיריהדות11/11/16692 צפיות
ברכות השחר לאישה. אין הרבה שינויים בהלכות ברכות השחר לנשים, רק הברכה שעשני כרצונו, ולנוסח ברכות השחר ספרדי שלא עשני גויה / שפחה... יש מסבירים שמברכת כרצונו כי האישה נבראה כרצונו של השם יתברך, והרי רואים שנשים הם הרבה יותר קרובות בתפילה ובלב מחוברות להשם יתברך יותר מהגברים שהם יותר פרועים לכן הטילו עליהם יותר לימוד התורה חוקים ומצוות שהזמן גרמא - לצמצם את הגבר...

מאת: ברסלב מאיראימון אישי - כללי28/10/161049 צפיות
בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ... והוא חובה על כל אדם ונברא להתחדש בכל בוקר שזוכה לקום משינתו, כי לא כולם קמים ואם קמים קמים עם העצבות של האתמול במקום השמחה והתקווה של המחר !

מאת: ברסלב מאירבריאות ורפואה כללי25/09/16704 צפיות
ברכת המזון על פי חסידות ברסלב החשיבות הגשמית והרוחנית והתועלת שיש באמירת ברכת המזון על האוכל לטובת בריאות הגוף והנפש. בברכה לרפואה שלימה.

מאמרים נוספים בנושא דת ומדינה

מאת: נועם קוריס משרד עורכי דיןדת ומדינה09/02/17794 צפיות
כבוד הבריות בפרשנות הרמ"א / עו"ד נועם קוריס

מאת: ברסלב מאירדת ומדינה30/12/16668 צפיות
מדוע נקבע חג רק לנס חנוכה, ולא לנס של הניצחון על גוליית? במה שונה נס חנוכה מניסים אחרים שנעשו לעם ישראל? למה דווקא עבורו קבעו חג? על האור שיורד לעולם דווקא בימי החנוכה!! נסים רבים ארעו לעם ישראל בתולדותיו. על חלקם אנו יכולים לקרוא בתנ"ך. בכל זאת, מעניין שעל רוב הניסים לא נקבע שום חג לזכר הנס!!

מאת: ברסלב מאירדת ומדינה15/06/161367 צפיות
נר מצוה ותורה אור. וקרמיז לן קרא שבקיום המצוות יש לעשותם בבחי' "בהעלותך", דהיינו באש ובהתלהבות (שקורים ברע"ן בלע"ז), והוא יסוד החסידות ועיקר שבח ומעלת עבודת ה' ועשיית רצונו יתברך, כשהדבר נעשה מתוך שלהבת י"ה וברע"ן, באש ההתלהבות והחשק) הוא יסוד גדול בחסידות ובברסלב בפרט...

מאת: ברסלב מאירדת ומדינה07/06/161117 צפיות
תגידו הכל בסדר אצלכם ? כשיש סדר, וכל דבר יש לו מקום וכל דבר נמצא במקומו – הכל יפה והכל עובד ופועל כראוי. אבל כשאין סדר, כשאין לחפצים מקום מוגדר, ואפילו יש להם מקום, אבל לא שמים אותם על מקומם, (והאי סדר בלאגן בלעז חוגג, והבילבול שולט, ודברים חשובים הולכים לאיבוד, ודברים לא זמינים בעת שצריכים אותם. והסדר – הוא אחד מרזי ההצלחה, כי הסדר הוא - בחינת יישוב הדעת, והיפך הסדר – הוא חגיגת החוסר יישוב הדעת. אז איך זוכים שהכל יהיה בסדר ??

מאת: אבי דוידידת ומדינה16/11/151544 צפיות
כיום, בית המשפט מתייחס למספר גורמים בעל ההחלטה לגבי משמורת ילדים: ראשית, אם הילד הנו בר דעת, שואלים אותו לגבי רצונו הפרטי, כאשר ככל שהילד גדול יותר - כך ניתן משקל רב יותר לרצונו. שנית, בית המשפט מבקש לבדוק את מידת הבגרות הנפשית של הילד, והאם היא תואמת את בני גילו. שלישית, בית המשפט ייטה שלא לשבור את רצונו של הילד, אם הוא הובהר והוסבר במידה המספקת.

מאת: אבינועםדת ומדינה30/07/151453 צפיות
זהו שיר לבני הדור ואשמור דרך פה ,גם עולם יבוא וישמע קול וישירה עימנו לדרור רוח ,רוח דברי עימי חמלתך בשובי לשיר שלום תפילתי על חירותי בזו אהבתי ציון שלי אני נושא דמעה בדרך אהובה ושיר תהילה על שפתותי דברתי לשלום ציון ישראל שלי ועולם עוד יבוא השלום קולי שמעתי אלי ,קולי האזנתי מלכי לי זו עת לשירה לאהבה בא ציון חמדה למשמרתה ציון תמתי לא אשכך לעולם ואל אתרחק ממך עולם ואם אשכך יום בי אז תשכח ימיני ובושתי ונכלמתי ברוחי נפשי הומייה פה בדרך ארץ אנוע בצילך למשמרתך אהובה

מאת: ענת אמרדת ומדינה23/07/151182 צפיות
רוב האנשים בישראל לא יודעים שהם יכולים להיקבר בצורה חילונית. יש הרבה אנשים שמנסים למנוע מכם את העונג הזה, והם לא בוחלים באמצעים.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica