יסודות השיאצו - חלק ה'

דיסהרמוניות של צ'י או גורמה בארבעה חלקים

עודף

כשאנו בקו הבריאות, מרגישים טוב, מרוצים ומאושרים, מערך המרידיאנים ומצבהבריכות אמור להיות ללא דופי, ויש במערכת- בגוף  - תואם מלא. יש הרמוניה.אולם, כשמשהו משתבש אנו מתחילים לראות התנהגות שונה של המערך האנרגטי הזהבגוף - ולמה אנחנו מתכוונים?..

למשל: היינו אתמול, פעם ראשונה, בארוחת גורמה בת 18 מנות - כוללהמתאבנים והקינוחים כמובן..  כשהגיעו המתאבנים הראשונים, קטנטנים, צבעונייםלהפליא ומפתים באופן מאוד לא חוקי,לא התאפקנו והשתדלנו לטעום מכל שמונתהסוגים שהיו  וכך עשינו גם עם המנות הראשונות, העיקריות והקינוחים. התעלמנוהתעלמות גמורה מהרמזים והתחינות שהגיעו מכיוון הבטן ובסוף מצאנו עצמנו עםכאב בטן נוראי. היה לנו  "עודף" בבטן. המרידיאנים  לא יכלו לעמוד בעומס שהבאנו עליהם  .

מה  שצריך לעשות במקרה כזה הוא לפזר.. ואיך נפזר את שהשתדלנו כל כךלהכניס? מלמעלה ומלמטה.. או לנסות ולראות אם יש מקום לאצבע ולהקיא, או לקחתאת עיתוני סופהשבוע ולהסתגר בחדר השרותים ליומיים הבאים - לפזר את  העודףעל מנת שהמערך האנרגטי יחזור לקדמותו והבטן הסוררת שלנו תפסיק לכאוב..

חסר.

בואו נדמיין ששכחו אותנו בבית בלי יותר מדי אוכל או אינסטרומנטים להכנתאוכל.. ונסעו לחמישה ימים. הפיתות מהפריזר נגמרו כבר ביום הראשון ובחצותאותו היום גם השימורים. למחרת מצאנו שקיות משנת 89 של אבקת מרק וככה עברנוגם את היום הזה.. ביום השלישי החלטנו לצום כי זה מטהר ומנקה וכבר שניםשפיספסנו את יום כיפור.. ברביעי הבנו  שלמרות שאנחנו שונאים ולא מסוגליםלהריח את הגולש בן החודשיים של סבתא מצד אמא - אין ברירה ואף הוא מצא דרכואל קיבתנו כשיד אחת אוטמת היטב את הנחיריים.... ביום החמישי החלטנו ששווהלחכות עד שיחזרו ויפתחו לנו את הדלת.. היינו מותשים, עייפים, משועשעים למרות הכל ומאוד חלשים - "חסר" לנו. כשאנחנו לא אוכלים, אנחנו חלשיםועייפים ורוצים לישון כי אין כח לשום דבר אחר, הראש כואב וגם הבטן כואבת -כמו ב"עודף" אבל שונה לגמרי..

מה עושים כשחסר? מוסיפים! ובאמת, עכשיו תורינו לארוחת הגורמה...

חסימה(סטגנציה)

עצירות - שמעתם על זה? הקקי תקוע לנו בפנים ולא מוכן לצאת! מילא יום אויומיים ואפילו שלושה.. אבל חמישה ימים? שבוע?!?!?!?! יותר?!?!?!?!? קקי עםאופי.. מאוד החלטי ומאוד קרוב אלינו עד שקשה לו להיפרד - לא משנה מה אנחנועושים ודוחפים אותו מלמעלה חזור ודחוף הוא לא יוצא.. איך יש שםמקום??????!?!?  מזכיר קצת את התיק של מרי פופינס... תיק ששובר בהחלט ולכלהדעות את חוק שימור הנפח..

מה שיש לנו כאן זה סטגנציה - שגם היא מובילה לכאבי בטן - שוב, מסוג אחר..

התמרדות

מצב משעשע למדי- בעיקר אם חזרנו לארוחת הגורמה  כשהפעם הספקנו להגיע רקלמנות הראשונות כי החלה לנו בחילה. ההתעלמות שלנו מהבטן הפעם, לא נמשכהלאורך זמן מאחר וגרעפצים בעלי ריח לא ידידותי החלו להגיע ותחושת בחילהורצון להקיא הפכו מאוד דומיננטיים. כאן האנרגיה מתמרדת - אנו יודעים שמהשאנו מכניסים פנימה דרך הפה אמור לעבור תהליך עיכול, לצאת למסע הארוךבמעיים ובסוף להגיע לים.. אולם כאן, במקום להמשיך למטה, יש התמרדות והכלזורם הפוך   - כלפי מעלה (בחילה, צרבת, גזים, הקאה)...

אנחנו מעדיפים להשאר עם טעם טוב בפה ולא טעם חומצי ולא נעים,  אז הנהלנו מרשם קל להכנה ונהדר לגוף ולנשמה, אורז הידוע בכינויו " האורז הנפלא שלנחמה" - (על שם נחמה כמובן..)

אחרי שאכלנו וטופלנו, בואו נחזור רגע ליין וליאנג. מה לדעתנו יהיה צ'ילעומת דם? צ'י  שזו למעשה אנרגיה יהיה יאנג והדם - חומר, יהיה יין.

אם נתייחס לעודף ולחוסר בין בדוגמת העורף התפוס ובין בכאבי הבטן.. נראהכמה חשוב לאבחן ולבחור שיטת טיפול מתאימה -  לטיפוס הראשון  שהגיע אלינו עםהצוואר התפוס - גבוה, אדום ומוצק בעל קול צעקני  - ברור שצריך לפזר - הואנראה בעודף ממשי ואמיתי - הבעיה שלו היא עורף תפוס. אילו היינו עושים אתאותו הטיפול לשבר הכלי  שהגיע עם אותה בעיה מה היה נותר ממנו? הרי עכשיוברור לנו יותר כי מצבו הוא מצב של חוסר ואם נפזר אותו - כדאי לנו מאודלהיות מבוטחים היטב.. - לאדם זה שבעייתו היא מסוג של חוסר -  יש לתת טיפולממלא. זוכרים  שהוא היה מאוד חיוור ודיבר בקול חלש.. - אנמי לגמרי  - חסרלו דם! לזה חסר דם - חסר לו חומר - יין -  ויש לתת לו חומר - למשל צמחימרפא או טיפול בתזונה. לראשון יש עודף אמיתי של אנרגיה של צ'י -יאנג - וישלפזר - בעזרת עיסוי - שיאצו (או דיקור.. לראות מה עדיף למטופל..).

לאחר שהתוודענו לדיסהרמוניות אלו, בואו ננסה להבין מהם הגורמים להופעתן..

אפרת בנור - מטפלת בשיאצו ודיקור סיני