חפש מאמרים:
שלום אורח
14.12.2019
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

קם המקוממת

מאת: אהרון רולאקטואליה13/03/2011682 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

12 מרץ 2011

קם המקוממת

 

כאשר האזרחים מתקשים בהבנת מהות הדמוקרטיה ניחה, אכן דרכי ביצוע עקרונות הדמוקרטיה נתונות לפרושים שונים באשר אין דמוקרטיה בתבל הדומה לרעותה, למרות שלכאורה אמורות כולן היו לשכון על מישור שווה.

אך כאשר המחוקקים ראשם הולך סחרחר באשר למהות הדמוקרטיה כאן כבר אנו כולנו נימצאים בבעיה.

ענת קם גנבה לכאורה מסמכים צה"ליים סודיים ביותר ממקום עבודתה בעת שרותה הצבאי.  קם יצאה מגדרה להעביר את המסמכים ליישות תקשורתית וה-ראיה כי משנכשלה פעם אחת חזרה, ניסתה והצליחה פעם שניה עם אורי בלאו (ובכך, יסוד הכוונה הפלילית אכן קיים בבירור).  לא היה בידי קם כל אסמכתא כי אורי בלאו (עיתונאי מעיתון "הארץ" המכונה גם "העיתון לשיחרור פלשתין"), לא יעביר את המסמכים לידי האויב.  לאור ההיסטוריה הבעייתית "הפלשתינית" (לכאורה כמובן), של מרבית כתבי עיתון "הארץ", יכולה היתה להסיק כי קיימת האפשרות לכאורה כי המסמכים ימצאו דרכם לאל-ג'זירה ומשם לכל איסלמיסט זב חוטם.

וכעת הבה ונלעס שוב (לעייפה) מהותה של הדמוקרטיה בתחום האמור.  שיוויון חופש המחשבה והביטוי לכל אזרח תחת המטריה הדמוקרטית אשר הינם יסוד מוסד בה, אינו נתון במחלוקת.  המשתמע, למרות שאין הדבר נאמר הוא כי רשאי אדם לחשוב או להגג מחשבותיו כאשר ידבנו ליבו באשר אנו מניחים כי אדם אינו יכול להתבטא כפי הרשות הנתונה בלא שעמד על דעתו קודם לכך.

ולכן, למעט מקרים מסוימים של הסתה לאלימות גזענית כנגד אדם או ציבור והכפשה, הוצאת דיבה בוטה ונזקנית כנגד אדם אחר הרי יכל אדם לבטא עצמו בחופשיות, למצער ללא הגבלה וטוב שכך.

היכן יכולים אנו להניח אצבענו ולקבוע כי קיימת הוכחה לכוונה פלילית של אדם?  כמובן, במבחן המעשה.  קביעת כוונותיו של אדם אינה אפשרית (באשר אך ה-אל בוחן כליות ולב), אלא אנו מסיקים נסיבתית, מהקשרו של ענין כי משביצע אדם את זממו באורח המעיד על נזקים או סבירות לנזק לאחר הרי שאנו מניחים כי מפאת היותו בוגר שעמד על דעתו הרי לא ניסתרה מעיניו האפשרות כי מעשיו (בדגש על מעשיו) עלולים להביא לנזק באורח פלילי.

"חוק ענת קם" הינו בעייתי באשר המחוקקים קובעים (בהצעה לחוק) כרף הוכחה לכוונותיו של אדם, את כוונותיו ולא את מעשיו דהיינו, הסיבה הפכה למסובב.  קביעת רף הוכחה וענישה פלילית, אך לפי כוונות (אשר הינן לגיטימיות כאמור עד למבחן המעשה), אינה צודקת ואינה מעשית.  לא קיים אדם בחלד, כמו גם שופט שהוא המסוגל לקבוע כוונותיו של אדם ללא הוכחה לעשיה פלילית ברמת חומרה זו או אחרת אשר הביאה, עלולה, או עתידה היתה להביא לנזק לאומי.

כמובן כי אנו נידרשים לבירור כוונותיו של אדם בהליך המשפטי אך אלו יובאו אך משהוכח למעלה מכל ספק כי מעשיו הם המעידים עליו וכך, הכוונות המוכמנות יובאו כעדות מסייעת בלבד ולא כהוכחת אשמה מרכזית או בלעדית.

גם ניסיון להוכיח כוונות פליליות לאור נטיה פוליטית (כפי שהחזיקה בה ענת קם) הינו פסול ונואל.  שוב, אין אפשרות לשפוט ולהרשיע אדם על דעותיו , יהיו אלו אשר יהיו, כולל דעותיו הפוליטיות.  נישמעו טענות כי מכיוון שענת קם הינה שמאלנית קיצונית בדעותיה הרי "ברור"  כי התכוונה במעשה הגנבה ומסירת המסמכים הסודיים לגרום נזק למדינת ישראל.  טענה זו אפשר ותקפה בהבט הציבורי אך הינה שטות גמורה מההבט המשפטי.

כוונת המחוקק בייזום "חוק ענת קם" הינה נאותה דהיינו, קביעת דרגות חומרה למעשה אשר על פניו ניראה כבגידה במדינה ואזרחיה, אך במבחן הלקמוס המשפטי, מעשיה של קם אינם כאלו.  למרות זעמנו באשר למעשה הגנבה הבוגדני (על פניו) הרי הוכחת הכוונות כאן לאור המעשה יקשו מאד על הוכחת "כוונה לפגיעה בביטחון המדינה".  מאידך-גיסא, על המחוקק לחדד את הדברים באורח פרטני וברור יותר.

על המחוקק להגדיר באורח דקדקני יותר (תוך שמותיר בקצוות חופש פעולה נאות לאוכפי החוק), את גבולות הכוונה שאינה בגידה עקב תוצאות המעשה, לבין מעשה אשר תוצאתו מעידה בעליל על בגידה במדינת ישראל.  על המחוקק לקבוע בדרך של דוגמאות מייצגות (המקבילות לתקדימים משפטיים) מהי לדעתו בגידה לשמה ומהי לדעתו עשיה פלילית ללא כוונה לפגוע בבטחון המדינה.  דוגמאות אלו ישמשו את השופט היושב בדין כאבני בוחן  אשר לאורן יוכל להעריך סבירות כוונת בגידה או שאינה כזו.

בכך שיותיר המחוקק חורים שחורים אשר אינם נהירים למערכת האכיפה (משטרה ומשפט) הריהו למעשה מעביר את סמכות הקביעה מיהו בוגד ומיהו אך אזרח שניכשל, מידי הציבור (אשר המחוקקים הם נציגיו) לידי המערכת המשפטית אשר כבר הוכיחה באין ספור מקרים כי במדה ותינתן לה ההזדמנות, הרי תישפוט בניגוד לאינטרס הציבורי.

בחינת מקרה ענת קם מאששת את הסברה כי מהפן המשפטי (ולא הציבורי הריגשי), הרי על פניו קיים ספק סביר כי התכוונה לפגוע בביטחון המדינה בהעבירה המסמכים לאורי בלאו.

בכוונת מכוון איננו נידרשים כאן לפן הערכי-המוסרי באשר זה אינו רלוונטי למקרה ולא יעמוד כמובן לזכותה של הגנבת ביום הדין  באשר למול כל טיעון ערכי אשר אפשר כי תעלה בבית המשפט, הרי קיים הטיעון הערכי והאינטרס הציבורי-לאומי הנגדי העולה כמובן מונים רבים על כל טיעון שתביא גנבת המסמכים.  עלינו להוציא מהמשוואה המשפטית את הענין המוסרי ולשפטה בעבור מעשיה.  מניעיה למעשה הינם ענינה ובמדה וכשלה, עליה להענש על כך ממש כפי שכל פושע בגיר אחר נישפט על כשליו כלפי החברה.

כמובן שקיימים סעיפים רבים נוספים בחוק אשר מחייבים (לכאורה, ועד שיסתיים המשפט) להוציאה אשמה כחטא עצמו.

ענת קם גנבה.  היא נטלה מסמכים סודיים בלא רשות ובלא סמכות.  מעשה הגנבה בוצע פעמים רבות ולאורך זמן והוא הנותן כי המעשה אינו גחמת הרגע, היא הפרה אמונים למדינה ושבועתה כחיילת בצה"ל.  היא העבירה מסמכים גנובים בלא רשות וסמכות לאדם שאינו מוסמך להחזיקם.  היא לא ווידאה, בכל אמצעי העומד לרשותה, כי המסמכים לא יועברו לארץ אויבת.

המחוקקים אמנם חפצים לוודא כי הגנבת קם תבוא על עונשה בכל החומרה האפשרית ועל כך יבורכו, אך כפי המתואר לעיל, גם ללא "חוק קם", די בסעיפי הפשע לכאורה שפורטו להושיבה לשנים רבות בחדרי הליזול של השב"ס.

חשוב כי השופטים היושבים בדינה ידעו להתרומם מעל מקרה קם כפרט ולהביאו בפני הציבור כלקח ציבורי לכל אי-מי שאף יהגג בכיוון דומה למעשה קם, לשקול שוב ושוב את מעשיו/ה מבעוד מועד, באשר העונש שיוטל עליה חייב לכלול את מקל- "למען יראו ויראו", עונש מרתיע בחומרתו.

 

אהרון רול

amroll@sympatico.ca

www.aaronroll.com

http://www.global-report.com/aroll/

 



תגיות המאמר: דמוקרטיה, כוונה, ענת קם, מעשה


 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:
 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת אהרון רול

מאת: אהרון רולאקטואליה21/01/13508 צפיות
קיימת אנומליה מוזרה במקומתינו, רעיונות השמאל בישראל לגבי הפתרונות המדיניים האפשרים הם אשר הביאונו אל עברי פי פחת מהבחינה המדינית ובעקבותיה אפשר כי גם מהפרספקטיבה הביטחונית.

מאת: אהרון רולאקטואליה17/01/13429 צפיות
זה זמן כי עלינו לחדול מההתחסדות הנילעגת באשר לפעולות בגידה של ישראלים ילידי המדינה וחניכי מערכת החינוך שלה הנוטלים חרות בנפשם ובמעשיהם הבוגדנים בעוד "טובת מדינת ישראל" בפיהם, בידיעה ברורה ובכוונת מכוון לפעול למען הרס המדינה בה הינם חיים וזאת למען מלא משאלות ליבם האישיות

מאת: אהרון רולאקטואליה17/01/13440 צפיות
מזה שנים שאנו תמהים אודות נבואות הזעם והאיומים הנלעגים של הכישלונרים הנבואיים הסדרתים בדבר יצירתה של מדינה דו-לאומית אחת ממערב לנהר וזאת במדה ולא נגיע להסכם שלום אשר בבסיסו נמצאות "שתי מדינות לשני עמים".

מאת: אהרון רולאקטואליה17/01/13500 צפיות
פטירתה של ענת גוב ז"ל ב- 9 דצמבר 2012 ,ממחלת הסרטן נתנה את האות לפתיחת "הילולת רבה גוב בעלת הנס". ואנו כלל לא ידענו כי ,המשיחה גוב, מהלכת בנינו במו רגליה. אשרינו שזכינו להתבסם ולהתעפר באבק רגליה.

מאת: אהרון רולאקטואליה07/01/13449 צפיות
דומה וכבר ראינו ושמענו כל האפשרי ממעללי התקשורת הישראלית, אך שוב אנו עומדים פעורי פה נוכח השרלטנות הבוטה, מחרוזות השקרים וחצאי האמיתות, עיוות המציאות למחוזות הדמיון – על גבול פתולוגיית הנפש,

מאת: אהרון רולאקטואליה26/12/12484 צפיות
יראה כי בוועדת הבחירות המרכזית הפועלת לקראת הבחירות הבאות עלינו בעוד מספר שבועות, מישהו משתעשע בסמים קשים וניראה כי המדובר בשופט אליקים רובינשטיין יושב ראש הוועדה.

מאת: אהרון רולאקטואליה29/11/12514 צפיות
הוכחה נוספת לאזלת המח של "כתבים בכירים" בערוץ 10, שרלטנות לשמה המסבירה מדוע הערוץ הכושל הזה מתדרדר לתהומות החידלון מאחר שהצופים מאסו בו, ניתנה לציבור מפי האתון, פלוני, עימנואל רוזן

מאמרים נוספים בנושא אקטואליה

מאת: אברהם פכטראקטואליה02/12/1969 צפיות
האם השיטה עובדת. מה לגבי המפלגות שהראש קובע בלעדית. איפה השיטה הדמוקרטית באה לידי ביטוי נכון אם אין דמוקרטיה במפלגה – מה זכותה לבקר דמוקרטיה. נאמנות למפלגה – לרעיון לאידאולוגיה או למנהיג. הנשיא ריבלין – היועץ המשפטי לממשלה- איפה הם היו ואיך התבטאו כשנחקרו במשטרה. ולמה הם שותקים ומגינים על המערכת היום.

מאת: אברהם פכטראקטואליה24/11/19104 צפיות
פרופסור רות גביזון, משפטנית מוערכת ביותר. "באווירה הקיימת נתניהו לא יכול לקבל משפט הוגן". העליהום על נתניהו, אחרי שלוש שנות חקירה, ושלוש שנות הדלפות מגמתיות, אכן יוצרות אווירה, שאפשר להטיל ספק בהליך הוגן בהתאם לכללי הצדק הטבעי. ושלא תהיה אי הבנה בהבנת הנושא: נתניהו רחוק מלהיות טלית שכולה תכלת, וברוב מהלכי ההתנהלות שלו בפרשת המתנות, ובבזק וואלה – הוא לא יצא צדיק.

מאת: אברהם פכטראקטואליה16/11/19131 צפיות
כל הפרשנים מטעם, טוענים שסיקור חיובי בתקשורת, יכול להיות או מהווה בסיס לשוחד, אם למפרסם יש אינטרס עסקי. אז מה גורל או פרשנות – סיקור שלילי של השמצות, רכילויות, "פייק ניוז", פרסומים לא מחמיאים, האם מישהו עמד לדין על פרסום שלילי, האם גוף תקשורתי הואשם בביזיון, פגיעה בפרטיות, פגיעה בשם טוב, פרנסה או חדירה לפרטיות. אין תקדים משפטי בארץ או בעולם הדמוקרטי, להעמדה לדין על סיקור חיובי, או סיקור שלילי, להבדיל מפרסום שקרי מכוון, שיכול להפוך לתביעה.

מאת: אברהם פכטראקטואליה12/11/19145 צפיות
ככלל – שימוש בעדי מדינה הוא הכרח בל יגונה. כל עוד זה נעשה במסורה, במקרים חריגים ועל פי דין. עדי מדינה – הם שותפים לעבירות, עבריינים, שמקבלים הנחות והטבות תמורת עדותם שמסבכת את חבריהם לעבירה. עדי מדינה – הם פרובלמטיים קומבינטורים, חלשי אופי, מוכרים את חבריהם – טובים למשטרה ו"מנייאקים" בעיני עבריינים. המדובבים – שייכים לאותה קטגוריה – שקוראים להם "חלאות" – מוסרים", שגם בהם צריך להזהר. אנשים קרובים, מינויים של אמון, אנשים שאתה מגדל ומקדם והם הופכים לעדי מדינה, הביטוי המקובל הוא – "חרה של אדם".

מאת: אברהם פכטראקטואליה08/11/19158 צפיות
מפרסום התמלילים של ניר חפץ שלא פורסמו בשנה האחרונה, למרות שטף ההדלפות, עד לפרסום ע"י עמית סגל על האיומים והסחיטה שעבר חפץ, למסירת גרסאות שמסבכות את ראש הממשלה. כל אדם בר דעת וסביר – הבין מיד מהתמלילים שהחוקרים איימו על ניר חפץ, בגילויים על המאהבת, בפגיעה במשפחה, בפגיעה בנכסיו ואז הגיע הארה בה נזכר העד בכל תחלואי השלטון. השר אוחנה, כשר משפטים, טעה בפרסום תחת צו איסור פרסום, אך כאזרח מודאג לשלטון החוק בהחלט צדק, והציבור ירוויח מכך.

מאת: אברהם פכטראקטואליה05/11/19169 צפיות
השר אמיר אוחנה והשר ארדן - באותו יום של חקירת מטה נתניהו וחדירה לטלפון, תקפו את צמרת הפרקליטות ואת נציגי המשטרה, על חקירות חריגות, טעויות מביכות, ללא הסבר לציבור. לכל אלה שמאמינים שהשרים פוגעים בשלטון החוק, כדאי להבהיר, ששר ממונה על משרדו רואה ומבין שמתנהגים או מתנהלים בצורה לא תקינה, אלה הכפופים לו – רצוי וראוי שישמיע קולו ויתירה מכך יעשה מה שנדרש לתיקון הפגמים. שרים ונבחרי ציבור – לא נבחרו כדי שישתקו או יפחדו מלבקר, להעיר ולתקן.

מאת: אברהם פכטראקטואליה30/10/19199 צפיות
עו"ד ירום הלווי, הגיש בקשה למשפט חוזר של רומן זדורוב שהורשע ברצח תאיר ראדה ז"ל. בערעור בעליון – השופט העליון דנציגר היה בדעת מיעוט כשקבע כי יש לזכות את זדורוב מחמת הספק. וזה כשלעצמו נימוק כבד למשפט חוזר. החוק בעניין משפט חוזר – קובע כי רק אם ניתן להציג ראיה או ראיות חדשות "משמעותיות" שיכולות לשנות את הכרעת הדין – רק אז ניתן להחליט על משפט חוזר. כמו כן, אותן ראיות לא היו ידועות או מצויות בידי הצדדים בזמן המשפט.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica