את טיפול האיפור הקבוע ניתן לעבור ללא כאב מיותר רק באמצעות אלחוש מקומי.
יש לזכור שטכנאית איפור קבוע אינה רופאה ועל כן לא תוכל להרדים האזור והכלי היחידי שיש לה הוא אלחוש.
כמו כן חשוב לציין שבמהלך הטיפול ניתן לעצור ברגע שהלקוחה מציינת שהכאב חזר ולהמשיך לאלחש (בהתאם להוראות היצרן) - אין לעבוד שכואב ללקוחה, הדבר יוצר טראומה הן ללקוחה נפשית והן לרקמת העור (נפיחות, דימום, בצקת).
להלן שיטת העבודה לאלחוש נכון
אזור העיניים -
טכנאיות איפור קבוע מתלוננות, כשהן מתחילות איפור קבוע בעין ימין של הלקוחה ואח"כ עוברות לצד שמאל, אז הלקוחה מתלוננת שהצד השמאלי כואב הרבה יותר.
דרמטולוג יענה לתשובה זו, שכנראה העצב העובר בצד השמאלי של הפנים יוצר רגישות גבוהה יותר לכאב.
אבל, אם תתחילו בעין השמאלית קודם, תגלו שאותה הבעיה מתעוררת גם בעין ימין!
הרגישות לא קשורה לעצב שעובר בצד השמאלי או בכלל. ברגע שהגוף חווה כאב, משתחרר מהמוח הורמון, המחסל כאבים טבעי של הגוף, הנקרא אנדרופין.
שחרור האנדרופין לצד שבו כבר יש פעילות כאב מקטין את הכאב באזור העין, ופעילות בעין השנייה נראית כואבת יותר.
במידה והלקוחה כבר לא נותנת לעבוד עליה היא יכולה לצאת בסיום הטיפול כאשר צד אחד לא זהה לצד השני ובמקרים אחרים אפילו לא עשוי.
הפתרון הוא: עבודה ואלחוש לסירוגין את שתי העיניים.
כלומר: אם נתחיל עבודה בעין ימין עפעף עליון ונעבור על קו הריסים.
אחר כך נאלחש את צד ימין ונעבור לעין שמאל עפעף עליון ונעשה את קו הריסים באותו עובי של העין ימין. נאלחש את עין שמאל ונעבור לעיבוי עין ימין וכן הלאה.
וכך נוכל לאלחש ולעבוד במקביל, וללקוחה פחות יכאב וכמובן העיבוי יתבצע בצורה שווה.
את סדר הפעולות (עבודה ואלחוש לסירוגין) ניתן לבצע גם בעפעף התחתון.
בשיטה זו, גם אם לא נגיע לעובי קו העפעף שהלקוחה רוצה, נגיע לאיזון וסימטריה בין שתי העיניים וכמובן שניתן להשלים את עיבוי קו העפעף בפגישה הבאה.
יש לזכור שבמהלך פעולת האיפור הקבוע אנו גורמים ל"נזק" ברקמת העור ואם נוכל להרגיע את הרקמה בשימוש תכשירים מרגיעים, הטראומה תפחת.
אין למרוח מאלחש יתר על המידה, הדבר עלול לגרום לרגישות ונפיחות במהלך הטיפול ולמחרת בבוקר שאחרי.
תכשירים המרגיעים את הרקמה המכילים ויטמין E ואלנטואין בעלי יכולת ריפוי מעולה לדוגמא: ביופין/ בפנטן ועוד... ניתן להשתמש בהם במהלך הטיפול, מריחה עדינה מידי פעם, ייבוש שאריות התכשירים וחזרה לעבודה.
בסיום הטיפול יש לעשות קומפרסים קרים להרגעת הנפיחות במי קרח או בחליטה קרה של תה בבונג והלקוחה תצא רגועה ומרוצה.
יש לתת ללקוחה קרם מרגיע (ניתן לרכוש בבית מרקחת ללא מרשם רופא) ולהסביר מדוע חשוב להמשיך טיפול בקומפרסים קרים בטיפול הביתי.
את הקומפרסים יש לעשות עד שנפיחות העין נרגעת ואת התכשירים המרגיעים מידי לילה עד שמתקלף כל האזור או בזמן גירוי/ אודם (לבעלות עיניים רגישות).
אזור הגבות והשפתיים -
באיפור הקבוע באזור השפתיים והגבות אנו צריכים לקחת בחשבון שלב נוסף והוא ציור האזורים בעיפרון איפור רגיל. פעולה זו לוקחת זמן ובמידה ולא נעבור בצורה נכונה פרוצדורת האיפור הקבוע יכולה להיות כואבת ולא נעימה.
ישנן טכנאיות איפור קבוע אשר מציירות את תחום עבודתן (מסגור שפתיים או צורת הגבות) לפני אלחוש האזור בעזרת עיפרון שרטוט רגיל, כשהשלב הבא בפרוצדורת האיפור הקבוע הוא האילחוש.
מתעוררת הבעיה שבניגוב חומר האלחוש נמחק הציור שעמלנו עליו קשות ושוב יש לצייר את האזור מחדש ושוב הלקוחה מתלוננת מדוע הפרוצדורה לוקחת כל כך הרבה זמן.
יש לעבוד בצורה מדויקת, ולחסוך זמן עבודה, ולצייר את האזור לאחר האלחוש. החומרים המאלחשים מספיקים לפחות ל 20 דקות של שרטוט האזור ועדין נוכל להתחיל לעבוד ולא יכאב ללקוחה.
יש לעבור על השרטוט המסומן באיפור בעזרת מכשיר האיפור הקבוע פעם אחת בלבד ולא לחזור מספר פעמים משום שיתכן וחומר האלחוש אינו פועל והחזרה תכאב ללקוחה.
ובנוסף,יש לערוך בדיקה נוספת של הקו של האיפור הקבוע החדש, האם הוא תואם לשרטוט הראשוני לפני שמחזקים אותו (למנוע פשלות).
בסימון הקו הראשוני עם ידית האיפור הקבוע אנו בעצם עושים 2 פעולות בו זמנית. האחת, מחדירים פיגמנט במקום הנכון עפ"י הסימון של העיפרון. השנייה, בפעולת החדרת האיפור הקבוע אנו בעצם "פותחים" את הרקמה החשופה לקליטת חומרי אלחוש נוספים העוזרים לנו להחדיר פיגמנט ללא כאב בהמשך העבודה.
כלומר, לאחר פעולת החדירה הראשונה באמצעות ידית האיפור הקבוע אנו ננקה את אזור משאריות פיגמנט ועיפרון רגיל ונראה כיצד נקלט הפיגמנט ואם עבדנו בצורה נכון על השרטוט.
בשלב הבא שהרקמה פתוחה נוכל להוסיף חומר מאלחש ולהמשיך לעבוד ללא כאב.
כמובן שאנו לא נסיים את עבודת האיפור הקבוע בצד אחד של גבה או שפה אחת בלבד.
אנו נעבוד ונאלחש לסירוגין עפ"י אותה שיטה המפורטת באזור העיניים.
חשוב לציין שבכל מקרה אנו לא נעבוד שככואב ללקוחה ונאלחש במידת הצורך.