חפש מאמרים:
שלום אורח
29.10.2020
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

זכויות עובדים בעת הקפאת הליכים עקב הסדר או פירוק החברה:

זכויות עובדים בעת הקפאת הליכים עקב הסדר או פירוק החברה:

מבוא

לאחרונה לאור המשבר הכלכלי הכלל עולמי שלא פסח על ישראל, חברות רבות קרסו החלו הליכי פירוק ועובדים רבים מצאו עצמם במצב של חוסר וודאות בסיטואציות בהן פוטרו ללא כל הודעה מוקדמת מבלי שזכו לקבל את שכר עבודתם, דמי הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים, פדיון חופשה וכיו"ב. פעמים רבות החברה המעסיקה נמצאת בקשיים גדולים, קופת החברה ריקה, ובד"כ לחברה ישנם נושים רבים מלבד עובדיה אשר אף הם מנהלים כנגדה הליכי גבייה והליכים משפטיים שונים. החברה, שאין ביכולתה כל אפשרות לשלם את כל חובותיה, מגיעה למצב של "חדלות פרעון". במצב של חדלות פרעון, יכולים החברה עצמה, נושיה או עובדיה ליזום הליך של פרוק. במסגרת פרוק החברה, יחולקו נכסי החברה לכלל הנושים, בהתאם לסדר הנשייה כפי שיפורט בהמשך רשימה זו.

ניסיוננו בעניין מלמד כי מרבית העובדים כלל אינם מודעים למכלול האפשרויות המשפטיות העומדות בפניהם. פעמים רבות שוגים העובדים בסברם כי מאחר והחברה מצויה בהליכי פרוק "אין כל טעם בהגשת תביעה". מנגד עובדים המגישים תביעותיהם לבית הדין לעבודה מוצאים עצמם לעיתים במצב בו כבר השקיעו זמן וכספים, אפילו זכו בפסק דין לטובתם ואולם אין בידם כל אפשרות לממש את פסק הדין שניתן להם ולגבות את הכספים. וזאת מאחר וניתן לחברה צו לעיכוב או להקפאת הליכים.

הליכי הפרוק מתקיימים בבית המשפט המחוזי אשר נוהג ליתן צו עיכוב הליכים כנגד החברה. במצב דברים זה נעצרים כל ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגד החברה המתפרקת ולכן תביעות עובדים שהוגשו או יוגשו לבית הדין האזורי לעבודה יעוכבו. ואולם המחוקק לא זנח את העובדים, ובאמצעות מספר חוקים בנה רשת סוציאלית אשר נועדה להגן על זכויות העובדים במצבים מעין אלו ולהבטיח כי העובדים לא יצאו חסרי כל מהתהליך.

המחוקק, אשר לנגד עיניו עמדה טובת העובד, החליט להבדיל את העובדים מיתר נושיה של החברה המתפרקת והעניק לעובדים מעמד של "נושים בדין קדימה" בעת חלוקת נכסי החברה המתפרקת. נהיר כי פעמים רבות בקופתן של החברות המצויות בהליכי פירוק בידי נושיהן, אין די כספים לשם פרעון חובותיהן אפילו לנושים שבדין קדימה. המחוקק שהיה ער למציאות עגומה זו, קבע כי במצב דברים בו לחברה המתפרקת אין די מזומנים לפרוע את חובותיה בגין שכר לעובדים, הללו זכאים לקבל את שכרם (עד גובה התקרה הקבועה בחוק) מהמוסד לביטוח לאומי.

להלן, נסביר את הסיטואציה ונפרט את דרכי הפעולה האפשריות עבור אותם עובדים שפוטרו:

תביעת חוב מהי?

כאשר חברה נכנסת לקשיים כלכליים ואינה מסוגלת לפרוע את חובותיה כלפי הנושים שלה, היא הופכת לחדלת פירעון. נושה של חברה כזו יכול לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה לפירוק החברה. במידה שבית המשפט יענה לבקשה זו יינתן "צו פירוק" כנגד החברה.

ברגע שניתן צו פירוק ימנה בית המשפט מפרק לחברה, תפקידו של המפרק יהיה לרכז את כל הנכסים והחובות של החברה, לחלק את הנכסים בין נושי החברה בהתאם לסדר הנשייה.

על כל נושה המעוניין להפרע מהחברה להגיש "תביעת חוב" ורק אז תקום לו זכות לקבל את הכספים המגיעים לו  בהליך הפירוק.

לעניין זה חשיבות מיוחדת, שכן ניסיוננו מלמד כי עובדים רבים אינם מודעים לעובדה שבעת פירוק לא ניתן לגבות חוב אלא ע"י הגשת תביעת חוב. לכן עובדים שפנו לבית הדין האזורי לעבודה בתביעה לשכר עבודה, לפיצויי פיטורין ולזכויות סוציאליות, אפילו ניתן פסק-דין לטובתם, הרי שלא יוכלו לממש את פסק הדין ולא יקבלו כספים בהליך הפירוק, אלא אם הגישו תביעת חוב.

תביעת החוב של עובד יכול שתכלול: שכר עבודה, פיצויי פיטורין, פדיון ימי חופשה, תוספת חגים, כוננות, ביגוד, דמי הבראה, דמי הודעה מוקדמת, שעות נוספות וכיו"ב.

חלוקת הנכסים וסדר הנשייה בעת פירוק חברות

מטרת הליך הפירוק הינה ריכוזם של נכסי החברה וחלוקתם באופן שוויוני בין הנושים, בהתאם למעמדם כנושים מובטחים או בלתי מובטחים, ובהתאם לגובה חובם. ישנן קבוצות שונות של נושים, כאשר קיים מדרג לפיו לכל קבוצה רמת עדיפות שונה ביחס לשאר הקבוצות. קבוצה המצויה ברמה גבוהה יותר במדרג, זכאית לפירעון כל חובותיה בטרם הקבוצות הנחותות יותר יזכו להיפרע על חובותיהם. אם כספי החברה שרוכזו אינם מספיקים לפירעון כל חובותיהם של כל חברי הקבוצה, החובות יפרעו חלקית בלבד באופן יחסי לסכום החוב של כל נושה ונושה בתוך אותה קבוצה.

על חברה חדלת פירעון יחולו דיני פשיטת רגל כפי שהללו חלים על נכסיו של אדם המוכרז כפושט רגל.

להלן אציג את הקבוצות בהתאם לסדר הנשייה:

א. "נושים מובטחים"- למעשה מדובר בעיקר בנושים בעלי שעבודים על נכסי החברה, בד"כ בנקים וגופים גדולים, אשר לטובתם רשומים משכון או משכנתא על נכסים ידועים ומוגדרים ולכן הינם זכאים לממש את הנכס המשועבד לפני שכל יתר סוגי הנושים יזכו להיפרע.

ב. "נושים בדין קדימה" – במסגרת קבוצה זו באים עובדי החברה, שיחד עם שאר החברים בקבוצה זו זכאים להפרע לפני יתר קבוצות הנושים. כאן יבואו חובות בגין שכר עבודה, הלוואה לשם תשלום משכורת, כספי מס שהחברה הפחיתה משכר העובדים וטרם העבירה לרשויות המס ומיני סוגים של תשלומי חובה לשנה שלפני הפירוק.

ג. "נושים בעלי שעבוד צף" – מדובר בנושים להם החברה התחייבה לשלם כספים ושעבור התחייבות זו החברה שעבדה נכסים מסויימים סחורות וכדומה.

ד. "נושים רגילים" – בקטגוריה זו נכנסים בד"כ ספקים ובעלי חוב שבמסגרת עסקאותיהם עם החברה נתנו לחברה אשראי מסויים מבלי שדאגו לקחת מהחברה בטחונות כלשהם.

ה. "בעלי החברה" – במידה ולאחר שכל הנושים פרעו את חובותיהם במלואם ובקופת החברה עדיין נשארו מזומנים, יהיו זכאים בעלי המניות לקבל את יתרת הנכסים כדיבידנד.

עובדים כנושים בדין קדימה

כאמור, פקודת פשיטת הרגל קובעת סדר עדיפות מסויים בין סוגים שונים של חובות בעת חלוקת נכסיו של פושט רגל. בהתאם לכך נקבע כי שכר עבודה בעד התקופה שלפני הגשתה של בקשת פשיטת הרגל, יהיה בדין קדימה עד לתקרה שלא תעלה על סך של 27,907 ₪.

הוראה דומה נקבעה גם בחוק החברות, לפיה תינתן עדיפות לחוב בגין שכר עבודה עד לתקרה שלא תעלה על סך של 7,119 ₪.

כאשר חברה מצויה במצב של חדלות פירעון, הרי שסכום כל חובותיה גבוה מערכם של כל נכסיה, מכאן ברור כי לא כל הנושים יזכו לקבל את כספם מהחברה. לאור כך קבע המחוקק מנגנון ברור אשר מורה למפרק החברה את הדרך בה עליו לנקוט ואת אופן חלוקת הכספים.

המחוקק העניק לעובדים מעמד של "נושים בדין קדימה" בעת חלוקת נכסי החברה המתפרקת, לכן במידה וקיימים כספים בקופת החברה המתפרקת, יזכו קודם העובדים לקבל את שכרם, לאחר מכן במידה ויוותר כסף בקופת החברה יזכו גם הנושים הרגילים להפרע את חובם. לא מעט פעמים קורה כי החברה המתפרקת כלל איננה מסוגלת לפרוע את חובותיה אפילו כלפי אותם נושים בדין קדימה לכן בהתאם למגמה הסוציאלית המאפיינת את חוק הביטוח הלאומי נקבע באותו חוק כי בסיטואציה שכזו יהיו העובדים זכאים לקבל את שכרם (עד גובה התקרה הקבועה בחוק) מהמוסד לביטוח לאומי.

תביעת חוב מהמוסד לביטוח לאומי

חוק הגנת השכר, מגדיר את שכר עבודתו של עובד כשכר הכולל תשלומים בעד חגים, פריון עבודה ושעות נוספות ותשלומים אחרים המגיעים לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו.

חוק הביטוח הלאומי, מגדיר "עובד" כמי שמבוטח או שהיה מבוטח כעובד לפי פרק ה' לחוק, מכאן שעובד, אשר במשך תקופת עבודתו נוכו ממשכורתו תשלומי ביטוח לאומי, הינו בגדר "עובד" לפי הגדרה זו. בנוסף החוק קובע כי עובד יהיה זכאי לקבל "גמלה" מהמוסד לביטוח לאומי, אם ניתן למעבידו צו הכרזה כפושט רגל או צו לפירוק תאגיד. מכאן שפירוקה של החברה המעסיקה מזכה את העובדים בגמלה מאת המוסד לביטוח לאומי. על העובד הזכאי לגמלה כאמור, להגיש את תביעתו למוסד לביטוח לאומי באמצעות מפרק החברה.

אותו מפרק שמונה ע"י ביהמ"ש המחוזי הוא שמאשר את סכום החוב של העובד ואת זכותו של העובד לקבלת גמלה מהמוסד לביטוח לאומי בהתאם לתביעת החוב שהגיש העובד.

הגמלה לה זכאי עובד מהמוסד לביטוח לאומי

חוק הביטוח הלאומי קובע כי הגמלה שתשולם לעובד תהיה סכום חוב שכר העבודה ופיצויי הפיטורים עד לגובה התקרה העומדת על סך של 76,830 ₪ נכון ליום 1.1.2009.

בית המשפט קבע בעבר כי מלבד לסכום שכר העבודה שלא שולם לעובד ופיצויי הפיטורין להם זכאי העובד, הגמלה תכלול גם דמי הודעה מוקדמת מכוח חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, ואף הפרשות שהיה על המעביד להפריש לקרן הפנסיה של העובד במידה ולעובד כלל לא נפתחה קרן פנסיה. ואולם רכיב זה הינו מוגבל לתקרת סכום העומד נכון ליום 1.1.2009 על סך של 15,366 ₪. עוד ראוי לציין כי הגמלה מהמוסד לביטוח לאומי אינה כוללת פיצוי בגין הלנת שכר או הלנת פיצויי פיטורים. במידה והסכומים שהעובד זכאי לקבל ממעסיקו עולים על הסכומים אותם קיבל בפועל כגמלה מהמוסד לביטוח לאומי, העובד יהיה זכאי לקבל את ההפרש ממעסיקו ואולם מעמדו לעניין זה לא יהיה כנושה בדין קדימה אלא כנושה רגיל.

·         הכותב, עו"ד אבירם א. גולדשטיין, בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר-אילן, עוסק בין היתר בתחום דיני החברות, דיני עבודה וזכויות עובדים.

·         ליצירת קשר חייגו:  03-5616671 או כנסו לאתר: www.law-ag.co.il

·         אין בתוכן האמור משום המלצה, חוות דעת משפטית, ייעוץ משפטי  או תחליף לייעוץ משפטי; כמו כן אין התוכן הנ"ל מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, ו/או ממצה. והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

 

·    אין בתוכן האמור משום המלצה, חוות דעת משפטית, ייעוץ משפטי  או תחליף לייעוץ משפטי; כמו כן אין התוכן הנ"ל מתיימר להיות מדויק ו'/או מקיף ו/או עדכני, ו/או ממצה. והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.

 

·    עו"ד אבירם גולדשטיין, בעל תואר שני במשפטים (LL.M) מאוניברסיטת בר אילן. עוסק בתחום האזרחי-מסחרי על גווניו השונים ומתמקד בליווי של חברות ועסקים לרבות התחומים: דיני תאגידים, סוגיות מיסוי, מקרקעין, הוצאה לפועל, דיני עבודה ותובענות כספיות, ירושות וצוואות

ליצירת קשר חייגו: 077-4510082 או כנסו לאתר: www.law.ag.co.il

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת אבירם גולדשטיין עו"ד

מאת: אבירם גולדשטיין עו"דייעוץ משפטי03/05/113275 צפיות
מיטלטלין הינם כל נכס שאינו מקרקעין, לרבות נכסים לא מוחשיים כגון זכויות קיימות או עתידיות (למשל זכויות על פטנטים, זכויות יוצרים וכדומה). עיקול מיטלטלין הינה פעולה משפטית כנגד הבעלים או כנגד המחזיק בנכס, ומטרתה הינה לשים את היד על הנכס נשוא העניין ובכך להגביל את יכולתו של החייב להשתמש בנכס, למנוע ממנו את האפשרות להבריח את הנכס, ולאפשר לזוכה (הנושה בהוצאה לפועל) להיפרע מהנכס בשל החוב המגיע לו מהחייב. רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול מיטלטלי החייב ומכירתם או מימושם בדרך אחרת.

מאת: אבירם גולדשטיין עו"דדיני תאגידים03/05/1114796 צפיות
בחלקו הראשון של המאמר ראינו כי חברה פרטית רשאית לבחור לעצמה את מבנה ההון המתאים לצרכיה. הובהר כי לחברה יכול שיהיו מניות, איגרות חוב, או ניירות ערך אחרים, שלכל אחד מהם זכויות שונות. באופן לפיו לחברה יכולות להיות מניות בעלות זכויות שונות ומגוונות. החוק מעניק ליזמים את האפשרות להתאים את החברה לצורכיהם השונים באמצעות עיצוב מבנה המניות והרכבן בהתאם לרצונם של בעלי המניות. בחלק זה של המאמר נציג את סוגי המניות השונים הקיימים בשוק תוך סקירת הזכויות המוענקות למחזיקים בסוגי המניות השונים.

מאת: אבירם גולדשטיין עו"דדיני תאגידים03/05/115412 צפיות
חוק החברות מגדיר "מניה" כאגד של זכויות בחברה הנקבעות בדין ובתקנון. המניה היא למעשה יחידת השקעה שרוכש המשקיע בחברה, ומהווה חלק מסויים מהון המניות של החברה. המניה מקנה זכות בהון החברה שהנפיקה אותה, ומהווה נכס שניתן לקנייה, מכירה, הורשה, שעבוד והעברה.

מאת: אבירם גולדשטיין עו"דחוק ומשפט - כללי03/05/113325 צפיות
מהו הליך פשיטת הרגל? מהם יתרונותיו וכיצד הוא מתנהל? עו"ד אבירם א. גולדשטיין מסביר. כאשר אדם חייב כספים ואין לו סיכוי סביר לפרוע את חובותיו, בהתקיימם של תנאים מסויימים, ניתן לפנות להליך של פשיטת רגל. המטרה של הליך פשיטת הרגל היא לקבץ את כל נכסיו של אותו חייב הפושט את הרגל, למכור אותם ולחלק את התמורה בין הנושים להם הוא חייב כספים, באופן כזה שכל ההליך לא ייקח יותר מדי זמן ולא יעלה יותר מדי כסף.

מאת: אבירם גולדשטיין עו"דחוק ומשפט - כללי03/05/113042 צפיות
לעיתים אדם מוצא עצמו חייב כספים למספר נושים, כאשר רבים מהם פועלים נגדו באמצעות ההוצאה לפועל, פעמים רבות החייב מוצא עצמו במצוקה קשה ללא יכולת לפרוע את כל חובותיו בו זמנית. עבור אותו חייב אשר מעוניין באמת ובתמים להסדיר את כל חובותיו, הדבר כמעט בלתי אפשרי, שכן בכל רגע הוא נתון ללחצים נפרדים מצד כל אחד מנושיו. בכדי להקל על מצוקתו של החייב ובכדי לאפשר לו להסדיר את חובותיו באופן מסודר ותקין, קיים בהוצאה לפועל מנגנון של "איחוד תיקים", מנגנון זה מאפשר לחייב לשלם לכל נושיו במרוכז, בהתאם ליכולתו האמיתית ובהתאם לתוכנית תשלומים אשר תתפרס על פני פרק זמן סביר.

מאמרים נוספים בנושא דיני עבודה

מאת: איתמר כוכבידיני עבודה10/09/2085 צפיות
עובד המפוטר ממקום עבודתו זכאי לשכר של חודש כנגד כל שנת עבודה (אלא אם כן, הוסכם על שיעור גבוה יותר), בעת פיטוריו או בעת היותו מתפטר כדין מפוטר או כמוסכם בהסכם עבודה. תשלומי פיצויים מגלמים בתוכם את רכיב העמלות (בחישוב ממוצע של 12 החודשים האחרונים), ואת רכיבי השכר הקבועים, גם כאלה שלא נכנסים תחת הקטגוריה "שכר בסיס". עם זאת, פיצויים אינם משולמים עבור פרמיות, מענקים, בונוסים, החזרי הוצאות, משכורת 13 ותוספות מותנות. הכלל הבסיסי הינו (למעט במקרה של מתפטר בדין מפוטר), שעובד מפוטר בלבד, זכאי לפיצויי פיט

מאת: רונית בילרדיני עבודה14/03/18542 צפיות
חוק פיצויי פיטורים קובע, כי עובד אשר פוטר ממקום עבודתו לאחר שנת עבודה זכאי לפיצויי פיטורים מהמעביד. כמו כן, קובע החוק, כי בנסיבות מסוימות זכאי עובד לתשלום פיצויי פיטורים אף לאחר התפטרותו מעבודה. (הרעת תנאים, התפטרות לצורך טיפול בילד, מעבר מגורים לצורך עבודתו של בן הזוג ועוד).

מאת: tiloniדיני עבודה07/09/17912 צפיות
לעיתים, כמו בכל משפחה, יכולים להתגלע ויכוחים וחילוקי דעות, אולי אפילו להיאמר מילים קשות אך במקום העבודה, בניגוד למקרים דומים בתוך המשפחה הקרובה או לחברים הקרובים, עלול הצד השני לראות בדברים אלו כהוצאת לשון הרע בעבודה ולתבוע את אומרם בבית המשפט תחת חוק ""איסור לשון הרע התשכ"ה- 1965"

מאת: שירה אלהדיני עבודה20/12/16832 צפיות
במסגרת עבודתו, זכאי העובד לזכויות שונות, כגון חופשה שנתית, דמי הבראה, גמול שעות נוספות ועוד.

מאת: איתמר כוכבידיני עבודה01/08/161807 צפיות
אישור מרופא תעסוקתי המורה כי אין העובד מסוגל לחזור לעבודתו הקודמת, או מצב הזהה לה, וזאת בשל תפקוד לקוי של אחד מאברי הגוף. עובד הסובל מבעיות בריאותיות ומציג מסמכים מרופא מומחה, המציין את הלקות בכושר עבודתו ומגבלותיו הרפואיות בעבודתו. עובד הסובל ממגבלה בריאותית ומבצע עבודה אשר אינה מתאימה ליכולותיו הרפואיות עקב מצב בריאותי לקוי.

מאת: איתמר כוכבידיני עבודה02/06/162413 צפיות
החובה לשלם שכר בחגים לעובדים, עולה מתוקף צו ההרחבה להסכם המסגרת במגזר העסקי. בהתאם לכך, עובד חודשי ועובד שכר (בתנאים הרשומים להלן) זכאים לשכר רגיל, אף בימים אשר לא עבדו בהם בשל היותם ימי מנוחה בחגים.

מאת: אבי דוידידיני עבודה23/05/162534 צפיות
בקצרה על הרעת תנאים בעבודה לאלו המחליטים להתפטר ולאלו המחליטים להישאר במקום העבודה.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica