חפש מאמרים:
שלום אורח
06.04.2020
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

מידע על הטיפול ההתנהגותי- קוגניטיבי- טיפול בדיכאון,טיפול בחרדה,טיפול בפוסט טראומה, טיפול בכפייתיות, טיפול בפחדי ילדים, טיפול בהפרעות קשב והתנהגות

מאת: אמיר שפרפסיכולוגיה08/07/20091787 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

הקדמה-  הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי (CBT), הנו טיפול הממוקד במחשבות ובהתנהגות.  אם כי, הטיפול יעיל לכל מגוון האוכלוסייה, יעילותו הוכחה מחקרית בטיפול בחרדה, דיכאון, טראומה, שכול, טורדנות כפייתית (OCD) והפרעות קשב והתנהגות.

כמומחה לטיפול התנהגותי קוגניטיבי ולטיפול בכלים השלכתיים, פיתחתי יחד עם עמיתיי גישה טיפולית, המשלבת בין גוף ונפש. הדיכאון, למשל, מרכיבו במחשבות השליליות,  אך המאפיין העיקרי שממנו סובלים, הנו התחושה הגופנית. אנשים הסובלים מחרדה, טראומה ו OCD מדווחים רבות על קשיי נשימה, לחצים בחזה, הזעות, דפיקות לב, בחילות ועוד.

על כן שילוב בין עבודה ב CBT לפסיכותרפיה גופנית נמצא כיעילה ביותר. העבודה מבוצעת במשך 15 מפגשים, ולה פרוטוקול ברור ויישים, של כלים הניתנים ללמידה, היכולים להביא להקלה מהמצב שבו נמצאים, לעיתים במשך שנים רבות.

#בתחילת המאמר אציג את הראציונאל של הגישה הקוגניטיבית התנהגותית וזאת בשילוב דוגמאות מהשטח. בחלקו השני של המאמר אתמקד כיצד מתנהל פרוטוקול הטיפול בילדים ומבוגרים הסובלים מפוסט טראומה, חרדה ודיכאון.

מידע על תהליך הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי (CBT):

הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי, הנה גישה טיפולית, אשר באה לתת מענה לקשיים שונים הקשורים לעצמנו (דימוי עצמי, כעסים, פחדים, תקשורת בין אישית, אובססיות וכדו'), ליחסנו לסביבה, וסביב הקשרים המשמעותיים לנו (הורים, ילדים, בני זוג).

מדובר במפגש, אשר נערך פעם בשבוע.  בתהליך הטיפולי, המטופל שותף מלא לטיפול ולומד כיצד לזהות ולשנות דפוסים "בעיתיים" ולחזק דפוסים יעילים.

למעשה, מדובר בגישה אשר מתמקדת בדפוסי חשיבה ושינויי התנהגות במטרה לקדם שינוי רגשי. הגישה יוצאת מתוך נקודת הנחה כי מחשבותינו יוצרים רגש ולאחר מיכן נוצרת התנהגות, קרי תגובה לעצמינו ולאחר.

למשל, יניב בן ה 12, הופנה על ידי הוריו עקב קושי להסתדר עם חבריו, ובעיקר דיווח של בית הספר על מקרי אלימות רבים ודיווח של הוריו על ההסתגרות בשעות אחה"צ.

לאחר מספר מפגשי היכרות, יניב שתף במחשבה: "חבריי לא אוהבים אותי".

מחשבה זו מובילה לתחושה של עצב/תחושת דחייה/ כעס וכו', מה שיכול להוביל לתגובה של הסתגרות/ התבודדות / מריבות רבות עם האחר וכו'.

מכאן ניתן להבין את תגובתו של יניב. מה שנתפס על ידי בית הספר כהתנהגות שלוחת רסן, למעשה התבררה כתחושה של של דחייה, אשר הובילה לתגובה של כעס.

כאשר כל מה שיניב רוצה, הנו להתקבל ולהתחבב על ידי חבריו, אך אינו יודע כיצד ליישם זאת בצורה יעילה.

אם כך העבודה הקוגניטיבית תתמקד במחשבותיו האוטומטיות* ובחינתן- ואכן בשיחה עם יניב נבדק: האם קרה שכן הסתדרת עם ילד אחר? האם ילד הציע לך לשחק איתך? וכדו'

דרך חקירת המחשבות האוטומטיות, אל מול המציאות, נבנית סידרה של מחשבות חלופיות:

יניב שתף לאחר מספר פגישות במחשבה הבאה- "קשה לי לפעמים עם החברים, אבל בדרך כלל אני מסתדר עם רועי".

מחשבה זו תיצור תחושה של מסוגלות, התמודדות, שמחה ויכולת, אשר תוביל לדימוי עצמי נכון יותר ותגובה של פחות כעס וניסיון ליצור קשר עם האחר.

במקביל לבירור המחשבות האוטומטיות, אנו נבחן את ההתנהגות. נלמד להמעיט בהתנהגויות אשר לא מסייעות (יניב למד כי בדרך כלל בהפסקה, במשחקי הכדורגל כל וויכוח על עבירה, הוא שותף לה ותוך שניות מתחיל להרביץ). ונלמד לחזק התנהגויות אפקטיביות יותר ( יניב החל מסגל התנהגות, כאשר יש וויכוח, שמישהו אחר מהקבוצה ייצג את אי הסכמה וכך נמנעת אלימותו).

עם למידת מחשבותיו של יניב, חלקו בהתנהגות אשר מובילה לדחייה, וכן חיזוק הקשר עם חבריו (יניב קיבל משימות של הזמנת רועי אליו הביתה בשעות אחה"צ, תכננו ביחד פעילויות חיוביות שונות עם חבריו סביב יום הולדתו וכו'), השתנתה התנהגותו של יניב אל עצמו ואל סביבתו, וכן בית הספר והחברים שינו את יחסם אליו.

במקביל לעבודה זו, יניב למד לזהות את הרגעים שחש כעס באופן גופני. על ידי טכניקות יעילות של נשימה ודמיון, הוא למד להשתלט במהרה על התנהגותו התוקפנית.

אם כך, בטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, המטופל שותף לתהליך הטיפול ולומד לזהות את דפוסי החשיבה הלא יעילים, לצד שינוי הדרגתי בדפוסי ההתנהגות.

המטפל מלמד את המטופל כיצד לזהות מחשבותיו האוטומטיות ולשנותן, לצד למידה של דפוסי התנהגות חדשים. למשל, במקרה של יניב,  יניב למד ותרגל מיומנויות של תקשורת בינאישית.

הגישה נמצאה, על פי מחקרים רבים, כיעילה ביותר בעבודה עם שכול, דיכאון, טורדנות כפייתית (ocd), חרדה, פוביות, סכיזופרניה, טראומה ואף בעבודה עם ילדים ומבוגרים בעלי קשיי קשב והתנהגות (adhd).

כעת אתייחס לפרוטוקול העבודה בגישה ההתנהגותית- קוגניטיבית בטראומה, חרדה ודיכאון:

*מציע לקרוא בנוסף את המאמר על הטיפול הקצר מועד, על מנת לקבל הבנה רחבה יותר, לגבי מושגים בסיסיים כגון, "קשב גופני".

הטיפול בחרדה, דיכאון וטראומה, על פי המודל הקוגניטיבי התנהגותי, מבוצע על פי פרוטוקול מסודר (15 מפגשים), כאשר כל מפגש הנו בן שעה וחצי. בחודש הראשון המפגשים הנם פעמיים בשבוע. בחודש השני פעם בשבוע. והמפגשים הנותרים נערכים פעם בשבועיים- שלושה, בהתאם להתקדמות ולמצבו הרגשי של המטופל.

כאשר המטרה הנה, ללמד את המטופל כיצד להחזיר שליטה על חייו בעתיד, בצורה יעילה וממוקדת, ללא עזרת המטפל, עם סיום תהליך זה.

כל מפגש מחולק למספר חלקים. הראשון מתייחס לשעורי הבית שניתנו במפגש הקודם (15 דקות). החלק השני הנו החלק המרכזי בו נעשית העבודה הקוגניטיבית, אשר משמעותית ליצירת השינויים (50 דקות). החלק האחרון מוקדש  ל"קשב הגופני" ושעורי בית(25 דקות).

שני המפגשים הראשונים מתמקדים בתהליך היכרות, מילוי שאלונים, הסבר על תהליך העבודה ולמידת כלי ראשוני לרגיעה דרך המודל של "קשב גופני".

בשעורי הבית יתבקש הפונה לקרוא מידע כתוב אשר יינתן לו לגבי מצבו וכן לבצע את תהליך הרגיעה בזמנים קבועים.

בעשרת המפגשים הבאים מתבצעת העבודה הקוגניטיבית התנהגותית, כפי שתוארה לעיל ( ניתן כאמור לקרוא עוד על התהליך במאמרי אודות טיפול קצר מועד).

שלושת המפגשים האחרונים, מתמקדים ב"סיטואציות מורכבות"- קרי המקומות שבהם המטפל והמטופל חשים כי יש לחזק נקודות מסוימות בתהליך ההחלמה.

בנוסף ניתן דגש רב על זיהוי עתידי של מצוקה ומניעתו.

למשל, אנשים בדרך כלל, אינם סובלים פתאום מדיכאון, אלא מתרחשת נסיגה בתפקוד שנובעות מגורמים שונים. זיהוי מראש את הגורמים והפעלת המניעה, על פי הכלים אשר נלמדו בטיפול, יכולה למנוע את ההחמרה ולהחזיר את השליטה לחיי המטופל.

*מחשבה אוטומאטית-  כמה פעמים אמרתם לחבר/בן זוג "אני לא מסוגל", "אני פוחד","זה בטוח לא יילך".

והחבר ענה לכם:"זה גדול עליך","ברור שתצליח", "למה של יילך, עוד לא ניסת", או "בעבר ניסית וזה הלך, או "בעתיד תשתפר".

ובעקבות דברי חברכם, שינתם תגובתכם לאותו נושא.

מה למעשה קרה?

אותו אדם עבר שינוי במחשבותיו, וליתר דיוק במחשבותיו האוטומאטיות. בנוסף ניתן לראות כי הבחירה במחשבה מסוימת משפיעה על ביצוע או אי ביצוע של פעולה כלשהי וכן על הערכה העצמית שלנו וכיצד אנו רואים את האחרים.

מחשבה אוטומאטית -בהתייחסות למחשבות מסוג זה,  אנו מדברים על תהליך טבעי, אשר אותו עובר כל אדם, עת מחשבות רבות ומהירות עוברות במוחנו, לעיתים ללא תשומת לב שלנו לכך.

חלק ניכר ממחשבות אלו, הנן בעלי אופי "שלילי" ("לא אוהבים אותי", "אף פעם לא מקשיבים לי", "אני בטוח אכשל","זה מאוד מסוכן" וכדומה).

מחשבות אוטומאטיות שליליות, אופייניות בעיקר לאנשים הסובלים מדיכאון, חרדה וטראומה, ועל כן חלק ניכר מהעבודה הטיפולית יתמקד ראשית בזיהוי המחשבות ובהמשך דרך שיטות שונות, המטופל ילמד להתמקד באותן מחשבות מהירות, אשר משפיעות על מצבו הרגשי ושינוין למחשבות מותאמות יותר (למשל, במקום לומר לעצמי כי אכשל- "אני חושש מביצוע הבחינה/מצגת, אבל אעשה ככל יכולתי", דוגמא אחרת- במקום המחשבה "אף אחד אינו אוהב אותי", נחשוב: "אני חש חוסר הערכה מצד הבוס, אך שאר העובדים מעריכים אותי מאוד", או "אשתי כועסת עליי לא פעם כאשר איני עוזר לה עם הילדים, אך  אין זה אומר כי אינה אוהבת אותי").

כפי שהסברתי לעיל שינוי במערכת האמונות (מחשבות אוטומאטיות) יוביל לשינוי בהרגשה ומכאן לשינוי בתגובה לגבי האדם עצמו ולסביבתו הקרובה.

יש לך שאלה? מחכה לך מענה מאמיר מנהל המכון- לחץ כאן ונעזור לך לפתור את הבעיה עכשיו

***המאמר הנו בגדר המלצה ואינו תחליף לאבחון רפואי ורגשי. התיאורים מבוססים על מקרים אמיתיים, אך השמות בדויים.

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

אמיר שפר מנהל את מכון שפר לטיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי

מכון שפר מתמחה בטיפול CBT ממוקד בילדים, הורים, מבוגרים, זוגות ומשפחות (חרדה וחרדה חברתית, דיכאון, פוסט טראומה, הפרעה טורדנית כפייתית OCD, הפרעות קשב ADHD, הדרכה הורית, סמכות הורית, טיפול זוגי וטיפול משפחתי)

יש לך שאלה? מחכה לך מענה מאמיר מנהל המכון- לחץ כאן ונעזור לך לפתור את הבעיה עכשיו

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת אמיר שפר

מאת: אמיר שפרחינוך ולימודים - כללי10/08/13727 צפיות
מעבר לכיתה א' הנו שינוי הדורש מוכנות רגשית, התפתחותית, קוגניטיבית ומוטורית. עיכוב באחד התחומים הללו עלול להקשות על המעבר לכיתה א'. נתייחס במאמר לקשיים הרגשיים וההתנהגותיים העלולים להתפתח במעבר לכיתה א' ונפרוט את דרכי הכנת הילד לעליה לכיתה א', בהתאם לטיפול הפסיכולוגי בילדים CBT- טיפול קוגניטיבי התנהגותי בילדים מבוסס מחקרים.

מאת: אמיר שפרהתמודדות עם מצבי לחץ13/02/102407 צפיות
הטיפול הפסיכולוגי הנו תחום רחב, המרכז בתוכו שיטות טיפול רבות. בשורות הבאות אתרכז בשתי שיטות טיפול פופולאריות הטיפול הדינאמי והטיפול הקוגניטיבי. בחלקו השני של המאמר אציג את חשיבות הטיפול הקוגניטיבי בילדים, אשר סובלים מחרדה, דיכאון, כפייתיות (OCD), אבל, טראומה והפרעות קשב והתנהגות.

מאת: אמיר שפרסרטן17/10/091521 צפיות
דרך החיים המודרנית, גובה מאיתנו מחיר כבד. נראה כי ה"לחץ" (STRESS), הפך להיות חלק אינטגראלי מחיינו-כמה מאיתנו סובלים מכולסטרול, לחץ דם וסוכר גבוה. כמה מאיתנו בשנים הקרובות יסבלו מלחץ דם, מחלות לב, דלקות פרקים, מיגרנות ועוד. לצד מחלות אלו, אנו עדים לעליה דראסטית במחלות רגשיות, כגון חרדה ודיכאון. זאת ועוד, בעשור האחרון ישנה עליה במחלות הלחץ אצל ילדים. אנו ערים לבעיות של הפרעות קשב והתנהגות, אסטמה של העור (אטופיק דרמטיטיס) ועוד. בנוסף, קיימת עליה בהפרעות של חרדה ואף דיכאון, לצד הפרעות אכילה.

מאת: אמיר שפרפלילי11/09/091006 צפיות
כמומחה לתחום שירות המבחן ואבחון המסוכנות, ביצעתי אבחונים פסיכו- סוציאליים וכתבתי חוו"ד רבות, וכן הופעתי בפני בית המשפט במשך מאות פעמים והצגתי את אבחנותיי המקצועיות. אומנם, שירות המבחן מנסה לאזן בין התחום הפלילי לתחום השיקומי, אך לאור עומס רב, תהליך האבחון נעשה לעיתים באופן מהיר, מה שמקשה על המופנים להציג את עצמם בפני קציני המבחן באופן נכון . לכן, שירות המבחן עלול להגיש "תסקיר שלילי", אשר יכול להביא לענישה חמורה. עורכי הדין, אף הם לא פעם, מתקשים לסייע, היות ושירות המבחן אינו כפוף למשטרה ולביהמ"ש

מאת: אמיר שפרבריאות הנפש29/07/09960 צפיות
מה קורה, כשלמרות כי המומחים מדווחים שמדובר בשפעת בעלת תסמינים רגילים (התמותה משפעת החזירים אינה שונה מתמותה משפעות אחרות, בשלב זה), האזרחים מגיבים בחרדה כה רבה.

מאת: אמיר שפרפלילי19/07/092547 צפיות
שירות המבחן, הנו שרות השייך למשרד הרווחה. מטרתו להוות גורם מאבחן, משקם ומטפל לאוכלוסיה הנאשמת בפלילים. שירות המבחן מחולק לשירות המבחן לנוער ולשירות המבחן למבוגרים.

מאת: אמיר שפראומנות - כללי10/07/092271 צפיות
תהליכים פסיכולוגים, רגשיים בלתי מודעים, משפיעים עלינו ועל יחסי הגומלין עם המשפחה, העבודה והחברה. מודעות לתהליכים סמויים אלו, אשר משפיעים על המחשבות, הרגשות וההתנהגות, תאפשר חיים נכונים ומאוזניים יותר עבורנו. בציורים ניבחן את התאמת גילו של הילד והשלב ההתפתחותי לציור שצייר. השימוש באמצעים יצירתיים (יצירה, מוסיקה, תנועה ודרמה), עבור הילד והמבוגר הנו אמצעי תקשורת עקיף ולא חודרני, המאפשר התמודדות עם חומר רגיש וטעון בדרך לא מאיימת.

מאמרים נוספים בנושא פסיכולוגיה

מאת: מילים שוות זהבפסיכולוגיה21/07/191053 צפיות
מאמר המציע דרכי פתרון לאי גמילה מטיטולים בקרב בני 3-4. דרכי הפתרון מובאות מהזווית הפסיכולוגית הקלינית: חיזוקים חיוביים לילד לעומת עונשים וחיזוקים שליליים, וכד'. המאמר מתבסס על הקשר שבין ביקורת שלילית לילדים לחוסר הצלחתם להיגמל מהטיטולים.

מאת: מילים שוות זהבפסיכולוגיה21/07/191039 צפיות
כל מה שאתם צריכים לדעת על מנת לזהות אצל ילד בן 3-4 סימפטומים של אי גמילה מחיתולים. המאמר יציע פרשנות מדוע הדברים נוצרו ויספק מידע על פתרונות אפשריים אליהם.

מאת: מילים שוות זהבפסיכולוגיה21/07/191030 צפיות
מאמר מידע על הרטבות לילה. המאמר סוקר את הבעיה מהזווית הפסיכולוגית הקלינית ומציע, באמצעותה, דרכי פתרון אפשריות.

מאת: מילים שוות זהבפסיכולוגיה21/07/191049 צפיות
מאמר מומחים על הרטבת לילה. נקיטה בגישות פסיכולוגיות קליניות לפתרון הבעיה. שילוב אמצעים רפואיים במידת הצורך. מטרת המאמר היא להדריך אתכם בתחילת ניסיונכם לפתור בעיה זו.

מאת: מילים שוות זהבפסיכולוגיה21/07/191026 צפיות
תיאור הרטבת לילה אצל מבוגרים, ואי שליטה בסוגרים. הצעת פתרונות פסיכולוגיים לצד רפואיים להתמודדות עם בעיה זו: הורדת מתח ולחץ, אבחון מדד הסוכר בבדיקות המעבדה לצורך הסקת מסקנות לגבי הישנותה של סוכרת, ועוד.

מאת: מילים שוות זהבפסיכולוגיה21/07/191044 צפיות
תיאור בעיה פסיכולוגית נדירה בשם 'חרדת האסלה'. במסגרתה, ילד שיצא מגיל הינקות בהגיעו לגיל 4 נרתע מהאסלה ועושה את צרכיו בבגדיו. במאמר נדון בהיווצרות הבעיה, זיהוי סימפטומים ודרכי פתרון.

מאת: מילים שוות זהבפסיכולוגיה21/07/191023 צפיות
מאמר מידע על הרטבת לילה אצל ילדים, תוך גיבוש פתרון בגישה הפסיכולוגית הקלינית. במאמר זה מוצעות דרכי התנהגות של ההורים שמומלץ ליישם על מנת להימנע או לצמצם את ההרטבה, לצד ייעוץ עם פסיכולוג קליני.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica