חפש מאמרים:
שלום אורח
01.04.2020
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

שפר אמיר- כל מה שרצית לדעת על לחץ ושחיקה בעבודה- התמודדות קצרת מועד על פי הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT). מניעת מחלות לחץ- לב, סרטן ,כרון,חרדה

מאת: אמיר שפרסרטן17/10/20091520 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

הקדמה- דרך החיים המודרנית, גובה מאיתנו מחיר כבד. נראה כי ה"לחץ" (STRESS), הפך להיות חלק אינטגראלי מחיינו- בבית, בעבודה, בכביש. כולנו מכירים, את הנוקשות של הגוף כאשר אנו, ממהרים ברכבנו. את כאב הראש אשר פתאום מגיח בבית, עת חזרנו מהעבודה.

כמה מאיתנו סובלים מכולסטרול, לחץ דם וסוכר גבוה. כמה מאיתנו בשנים הקרובות יסבלו מלחץ דם, מחלות לב, דלקות פרקים, מיגרנות ועוד. לצד מחלות אלו, אנו עדים לעליה דראסטית במחלות רגשיות, כגון חרדה ודיכאון.

זאת ועוד, בעשור האחרון ישנה עליה במחלות הלחץ אצל ילדים. אנו ערים לבעיות של הפרעות קשב והתנהגות, אסטמה של העור (אטופיק דרמטיטיס) ועוד. בנוסף, קיימת עליה בהפרעות של חרדה ואף דיכאון, לצד הפרעות אכילה.

הפיתרון- מצוי בידנו.  כמומחה למחלות לחץ פיתחתי שיטה פשוטה, בשילוב הפסיכותרפיה הגופנית, הניתנת ליישום באופן מהיר ומיידי, אותה אני מלמד בטיפולים פרטניים, קבוצות הדרכה וסדנאות. על כך במאמר זה.

 

התמודדות עם מצבי לחץ, באמצעות "המודל המשולב" (מאמר שני)-

סכרת, לחץ דם, אולקוס, מיגרנות, מעי רגיז, סרטן, הפרעות קשב והתנהגות, דיכאון, חרדה, הפרעות בשינה, דלקת פרקים, אסטמה, כולסטרול ומחלות לב

בהמשך למאמרי אודות מחלות הלחץ בעידן המודרני, בשורות הבאות אציג מספר שיטות להתמודדות עם לחציי היומיום, וויסות מחלות הלחץ ויצירת הרגיעה מתוכנו. מדובר בכלים ברורים ויישימים.

הצגתי במאמרי הקודם ,כאמור, את המנגנון הלחם-ברח (fight-flight), וכן כי הלחצים בעידן המודרני הנם לחצים כרוניים. כלומר, הלחצים לא בעלי אופי אקוטי-חריף, אלא מתמשכים ומשפיעים הן על תפקודנו הרגשי והן ההורמונאלי.

אני נפגש עם אנשים רבים הסובלים מלחץ-מתח נפשי מתמיד (stress), הקשור להתנהלות החיים בעולם המודרני. אני פוגש אנשים הסובלים ממחלות פיזיות חמורות (לב, סוכרת, כולסטרול וכדו'), ואנשים הסובלים מבעיות רגשיות מורכבות, עקב לחצים, כאשר מקרה הקיצון, הנם אנשים הסובלים מחרדה ודיכאון.

מאחר ובשני המקרים, הן הבעיות הפיזיולוגיות, והן הרגשיות, המנגנון "הלחם- ברח", הנו מנגנון שבא לידי ביטוי באופן חריף, ראשית, יש לטפל בעוררות היתר בגוף (דופק מהיר, עליה בלחץ הדם), באמצעות קשב- גופני. למשל, בלחץ בחזה, האדם יילמד לכווץ ולשחרר האזור, בשילוב נשימות ייחודיות, אשר יפחיתו את עוצמת הסימפטומים הפיזיולוגים ויביאו להחזרת השליטה הגופנית ורגיעה.

בסדנאות ובטיפולים שאני מעביר, אני מלמד את כוחו של הדמיון. למעשה, אנו יודעים כיום, כי מה שאנו מדמיינים, המוח מאמין כי הוא אמיתי, כאשר באמצעות הדמיון, ניתן אף להפחית כאבים פיזיים. (למשל, מה קורה לכם כאשר אתם צופים בסרט אימה- המתח שאתם חשים בגוף, הבהלה. הרי מדובר בסרט. כאמור, המוח מאמין לכל מה שאנו מדמיינים. זו כמובן אחת הסיבות לחרדה ודיכאון).

להבנה ברורה יותר, ניתן לחלק בגדול את המח לשני חלקים.  החלק השמאלי של המח, משפיע על הצד "החושב" והמילולי, ועל כן טיפול בדיבור ישפיע בעיקר על האזור הזה.

יחד עם זאת, מטרת הטיפול הנו להגיע לחלקים הלא מודעים, הנמצאים בחלק הימיני של המח. באמצעות הטיפול המילולי, ייקח זמן רב להגעה אל הלא מודע, לשם יצירת שינויים. הטיפול באמצעים בלתי מילוליים, כגון אומנות, תנועה, דרמה ודמיון, מתקשר ישירות עם החלק הימיני של המח, החלק הלא מודע, ועל כן מוביל לשינויים רגשיים עמוקים ומהירים יחסית לטיפול "בדיבור".

הטיפול באמצעות "המודל המשולב", מחבר את החלק הלא מודע (קשב גופני, דמיון) עם החלק המודע (הצד השמאלי של המוח-החשיבה), ועל כן מביא לשיפור מהיר ויעיל:

לצד העבודה של קשב גופני ודמיון אני משלב אימון התנהגותי-קוגניטיבי לשינוי דפוסי חשיבה.

#מה בין דפוסי חשיבה ללחץ?

לכולנו יש עמדה לגבי עצמנו ולגבי העולם. אני יפה, חכם, שמן.. בת הזוג שלי צריכה להיות סבלנית, אמא שלי צריכה להבין אותי, הילדים צרכים להתנהג יפה וכו'.

מחשבות אלו, הנן מחשבות שאנו יוצרים ומשפיעים על התחושה הפנימית שלנו, כלומר יכולות להשפיע על מצבנו הרגשי והפיזי ואף לגרום למחלות לחץ.

אם אני אומר שהילדים צרכים להתנהג יפה ואני חש שהם לא, מיד נוצר מתח חיצוני (צעקות) ומתח פנימי (אני חש מתוסכל ובלחץ מתמשך, מנגנון הלחם ברח מופעל, עליה בהורמונים ועוד).

הגישה הקוגניטיבית התנהגותית, יוצאת מתוך נקודת הנחה כי מחשבותינו משפיעים על הרגשות ומשם על התגובות שלנו.

לדוגמא, אני קם בבוקר וחייב לצאת בשעה קבועה, אחרת אאחר לעבודה. צריך לארגן את הילדים ולעזור לבת הזוג. אבל מה קורה כשהילדים מתעכבים, בת הזוג כועסת עליי שלא עוזר ואנחנו יוצאים באיחור.

על פי הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, המחשבה כי אני מאחר בגלל הילדים, תיצור תחושה של תסכול, או כעס ותביא בהמשך לתגובה של נהיגה מהירה וחוסר סבלנות, לצד תחושת לחץ בגוף (נוקשות בחלק מהגוף, ועליה בדופק ואף בלחץ הדם). על פי הגישה מדובר במחשבות אוטומאטיות, המשפיעות על התחושות ועל איך אנו מגיבים לעצמנו ואל האחרים.

לעומת האמונה הרווחת כי חווית הלחץ הנו ממקור חיצוני, על פי הגישה הקוגניטיבית התנהגותית, יש לנו שליטה על תחושת הלחץ. הלחץ, על פי הגישה אינו בא ממקור חיצוני ("בן הזוג הרגיז אותי"), אלא מפירוש פנימי שאנו עושים לגבי האירוע (" אני כועסת על בן הזוג", או יותר נכון:"אני בוחרת לכעוס על בן הזוג"). ובמידה והלחץ בא ממקור פנימי, יש לנו אפשרות לשנות ולבחור לא להיות בלחץ. על כן, בגישה זו לומדים לבנות מחשבות "מאורגנות" המחליפות את המחשבות האוטומאטיות. מדובר בהתחלה בעבודה מורכבת, הדורשת אימון רב.

לדוגמא, בזמן נסיעה לעבודה, במקום ההיגד "אני מאחר בגלל הילדים", הגורם לכעס ולמתח פנימי (ואין לי למעשה שליטה, מאחר והסיבה לבעיה קשורה לילדיי), אשר לאורך זמן יכול לפגוע בבריאותי, אני בונה היגד חלופי- פנימי (העסוק בי וביכולת שלי להתמודד):

"אני לחוץ כי אני מאחר, אבל זו המציאות כרגע, או למשל, "אני לחוץ כי התעכבתי, ועל כן אודיע שאני מאחר, כי אין לי כרגע מה לעשות".

מחשבה כזו תיצור תחושה של שקט וקבלה ותוביל גם לנהיגה זהירה (הרי בין אם אעקוף את הרכב שלפניי, או אעבור ברמזור מהבהב, עדיין אאחר..) ובעיקר לשקט פנימי, בכך שמנגנוני הלחץ לא יופעלו.

#להבנה ברורה יותר אביא את סיפורה של טלי.

טלי בת 17, נערה חייכנית, סובלת מסכרת נעורים, הגיעה אליי על רקע קושי בוויסות מול מחלת הסוכרת ו"לחצים שונים", כפי שהיא הגדירה זאת.

בשיחותינו התברר כי מצבה הפיזי מושפע ממצבה הרגשי ולהפך:

"אני לחוצה מהבגרויות וההורים שלי בזמן האחרון רבים. אני מתקשה להתרכז ואז אני גם לא מרגישה טוב פיזית. לפעמים מהלחץ אני מרגישה יובש בפה, כאבי בטן, סחרחורות ולחץ בחזה והלב שלי דופק מהר ואז אני לא מצליחה ללמוד ואז אני עוד יותר לחוצה".

מה עובר על טלי?

לטלי ציפיות גבוהות מעצמה וחשש מלהיכשל ולאכזב את הוריה. מגיל צעיר חשה כי עליה לרצות ולעמוד בציפיות הוריה. רק לאחרונה, הפסיקה את לימודי הפסנתר, עקב הבגרויות. אם כי לדבריה, מדובר בלימודים שהתמידה בהם עקב לחציי הוריה.

החששות של טלי ותקופת הבגרויות, מהוות לחץ כרוני מתמשך, אשר כפי שהסברתי, פוגע בתפקודים השונים, בייחוד מאלו הסובלים ממחלות, כגון סוכרת.

בנוסף ללחץ הכרוני המתמשך, התווסף לחץ שקשור ליחסיי ההורים, אשר הקשה על תפקודה התקין בבית:

"אני מנסה להראות שהכל בסדר כלפי חוץ, אבל זה פשוט לא עוזב אותי, לא בזמן הלימודים ולא לפני השינה".

לאחר הערכה ראשונית, החלטנו שראשית נטפל בסימפטומים הפיזיולוגים ובהמשך נבחן לעומק את יחסיה עם הוריה והצורך לרצותם.

כחלק מ"המודל המשולב", ראשית, לימדתי את טלי שיטות של קשב גופני. במסגרת הגישה תחילה לומדים, כאמור, תנועות גופניות בשילוב טכניקה של נשימות על מנת לשחרר מהמערכת את מנגנון "הלחם וברח". כאמור, מדובר במנגנון הקיים בכולנו, אשר פעיל יותר במקרים של לחץ. שחרור מהיר של המנגנון מונע את הפגיעה לטווח הארוך שלו (במקרה של טלי, הפגיעה באה לידי ביטוי במחלת הסוכרת).

בהמשך לימדתי את טלי לזהות את הסימפטומים הפיזיולוגים הראשוניים, לפני הופעת המנגנון "הלחם ברח"- על מנת למנוע אותו לפני שמתחיל.

במקביל לעבודה זו, באמצעות גישה ייחודית של דמיון לימדתי אותה שיטות להרפיה והורדת הכאבים הפיזיים שחשה.

לבסוף, בחנו את מחשבותיה:

"אני אומרת לעצמי שאני חייבת להצליח", טלי שתפה אותי.

ומה התחושה שעולה מכך, שאלתי.

"לחץ, לחץ, אוף אני ממש חייבת".

ואז, כיצד את מגיבה למחשבה הזו, שאת חייבת.

"לומדת ולומדת, אבל הכאב ראש והעייפות הזו..."

בואי ננסה לבנות את ההיגד החלופי כפי שלימדתי אותך.

"אני לחוצה כי חשוב לי להצליח, אבל אני עושה מה שאני יכולה".

ומה התחושה שעולה מתוך ההיגד הזה, שאלתי. תנסי להרגיש אותו, לדמיין..

"לא יודעת, משהו יותר רגוע, פחות לחץ, שאני עושה מה שאני יכולה".

רוגע, מסוגלות, אני עושה מה שאני יכולה. ומה התגובה?

"אני לומדת, אבל יותר רגוע, משהו יותר שקט".

סוף דבר- תוך זמן קצר, טלי החלה לשלוט במצבה הגופני, וכאשר מצבה הפיזי היה יציב יותר, כך הרגישה נינוחה יותר ופנויה ללימודים. אנחנו המשכנו בתהליך הטיפולי עוד מספר חודשים. טלי בקשה לברר לעצמה את פחדיה מכישלון ואף בחרה להביא את הוריה למספר מפגשים.

לאחרונה, טלי הרימה אליי טלפון:

"רציתי לשתף אותך שהציונים בתעודת הבגרות מעולים. אבל זה מוזר, זה פחות חשוב לי. כלומר חשוב לי להצליח, אבל זה בסדר גם אם הייתי מוציאה פחות. אתה מבין למה אני מתכוונת?".

כל אדם מתמודד בדרך ספציפית אותה "למד" במשך השנים, אשר לעיתים אינה יעילה עבורו, בייחוד במצבי משבר, חולי, אובדן, דיכאון, חרדה ולחץ.

"המודל המשולב" מאתר את דפוס הפעולה הדומיננטי ומסייע באמצעות כלים ברורים להרחיב את יכולותיו הפנימיים, על מנת להתמודד ולצמוח מתוך הקושי.

יש לך שאלה? מחכה לך מענה מאמיר מנהל המכון- לחץ כאן ונעזור לך לפתור את הבעיה עכשיו


*המאמר בגדר המלצה בלבד ואין לראותם כתחליף לאבחון ו/או טיפול רגשי, רפואי, או אחר

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

אמיר שפר מנהל את מכון שפר לטיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי

מכון שפר מתמחה בטיפול CBT ממוקד בילדים, הורים, מבוגרים, זוגות ומשפחות (חרדה וחרדה חברתית, דיכאון, פוסט טראומה, הפרעה טורדנית כפייתית OCD, הפרעות קשב ADHD, הדרכה הורית, סמכות הורית, טיפול זוגי וטיפול משפחתי)

יש לך שאלה? מחכה לך מענה מאמיר מנהל המכון- לחץ כאן ונעזור לך לפתור את הבעיה עכשיו

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת אמיר שפר

מאת: אמיר שפרחינוך ולימודים - כללי10/08/13724 צפיות
מעבר לכיתה א' הנו שינוי הדורש מוכנות רגשית, התפתחותית, קוגניטיבית ומוטורית. עיכוב באחד התחומים הללו עלול להקשות על המעבר לכיתה א'. נתייחס במאמר לקשיים הרגשיים וההתנהגותיים העלולים להתפתח במעבר לכיתה א' ונפרוט את דרכי הכנת הילד לעליה לכיתה א', בהתאם לטיפול הפסיכולוגי בילדים CBT- טיפול קוגניטיבי התנהגותי בילדים מבוסס מחקרים.

מאת: אמיר שפרהתמודדות עם מצבי לחץ13/02/102405 צפיות
הטיפול הפסיכולוגי הנו תחום רחב, המרכז בתוכו שיטות טיפול רבות. בשורות הבאות אתרכז בשתי שיטות טיפול פופולאריות הטיפול הדינאמי והטיפול הקוגניטיבי. בחלקו השני של המאמר אציג את חשיבות הטיפול הקוגניטיבי בילדים, אשר סובלים מחרדה, דיכאון, כפייתיות (OCD), אבל, טראומה והפרעות קשב והתנהגות.

מאת: אמיר שפרפלילי11/09/091005 צפיות
כמומחה לתחום שירות המבחן ואבחון המסוכנות, ביצעתי אבחונים פסיכו- סוציאליים וכתבתי חוו"ד רבות, וכן הופעתי בפני בית המשפט במשך מאות פעמים והצגתי את אבחנותיי המקצועיות. אומנם, שירות המבחן מנסה לאזן בין התחום הפלילי לתחום השיקומי, אך לאור עומס רב, תהליך האבחון נעשה לעיתים באופן מהיר, מה שמקשה על המופנים להציג את עצמם בפני קציני המבחן באופן נכון . לכן, שירות המבחן עלול להגיש "תסקיר שלילי", אשר יכול להביא לענישה חמורה. עורכי הדין, אף הם לא פעם, מתקשים לסייע, היות ושירות המבחן אינו כפוף למשטרה ולביהמ"ש

מאת: אמיר שפרבריאות הנפש29/07/09959 צפיות
מה קורה, כשלמרות כי המומחים מדווחים שמדובר בשפעת בעלת תסמינים רגילים (התמותה משפעת החזירים אינה שונה מתמותה משפעות אחרות, בשלב זה), האזרחים מגיבים בחרדה כה רבה.

מאת: אמיר שפרפלילי19/07/092546 צפיות
שירות המבחן, הנו שרות השייך למשרד הרווחה. מטרתו להוות גורם מאבחן, משקם ומטפל לאוכלוסיה הנאשמת בפלילים. שירות המבחן מחולק לשירות המבחן לנוער ולשירות המבחן למבוגרים.

מאת: אמיר שפראומנות - כללי10/07/092267 צפיות
תהליכים פסיכולוגים, רגשיים בלתי מודעים, משפיעים עלינו ועל יחסי הגומלין עם המשפחה, העבודה והחברה. מודעות לתהליכים סמויים אלו, אשר משפיעים על המחשבות, הרגשות וההתנהגות, תאפשר חיים נכונים ומאוזניים יותר עבורנו. בציורים ניבחן את התאמת גילו של הילד והשלב ההתפתחותי לציור שצייר. השימוש באמצעים יצירתיים (יצירה, מוסיקה, תנועה ודרמה), עבור הילד והמבוגר הנו אמצעי תקשורת עקיף ולא חודרני, המאפשר התמודדות עם חומר רגיש וטעון בדרך לא מאיימת.

מאת: אמיר שפראימון אישי10/07/091356 צפיות
האימון הפך בשנים האחרונות לאחת השיטות הפופולאריות, לשם יצירת שינויים בכל תחומי החיים. המאמן מבהיר ביחד עם הלקוח את מטרות העבודה ומניע אותו ליישום בצורה ברורה והחלטית. המאמנים מציעים אימון בכל תחומי החיים- השגת מטרות, צמיחה אישית, זוגיות, משפחה, עסקים ועוד. עם זאת קיימים מספר קשיים בביצוע האימון: 1. האימון עובד בכלים ספציפיים ומתקשה לקחת בחשבון את ההבדלים המשמעותיים בין אדם לאדם. 2 . בעיות רגשיות מורכבות. 3. הטמעת שנויים בטווח ארוך.

מאמרים נוספים בנושא סרטן

מאת: amirdadon90סרטן21/03/17843 צפיות
אין ספק שאחת מהמחלות המטרידות ביותר בעידן שבו אנחנו חיים זו מחלת הסרטן על כל גווניה השונים.

מאת: ravivorסרטן25/02/152522 צפיות
צריכים לעבור בדיקת קולונוסקופיה? רגע לפני כדאי לדעת שיש שני סוגים עיקריים של בדיקות - הרגילות והווירטואליות. על ההבדלים בין הסוגים במאמר שלפניכם.

מאת: רונית מיכאליסרטן12/11/141675 צפיות
האפשרות לקבל מרשם קנאביס רפואי והסגולות הטובות הרבות של החומר מעוררות עניין בקרב מטופלים רבים. אם הנכם סובלים ממחלה קשה הכרוכה בכאבים חזקים, אבדן תיאבון ושאר תסמינים התואמים את סגולות הריפוי של הקנאביס כדאי לפנות לרופא המטפל לבירור זכאות למרשם קנאביס רפואי ושימו בו למטרה הקלה בכאב ותסמיני המחלה. כאן תוכלו למצוא מידע שימושי אודות קנאביס רפואי.

מאת: ניר נתנזוןסרטן28/09/141975 צפיות
סרטן העור הוא תופעה נפוצה ההולכת ומתפשטת ברחבי העולם. החור באוזון במקביל לעלייה בזמן הנופש והחופש שנובע מעלייה באיכות החיים, מובילים יותר ויותר אנשים להיחשף לשמש בצורה יותר ויותר רחבה.

מאת: Shiraסרטן17/06/144215 צפיות
מחלות עור הן חלק מענף הדרמטולוגיה ברפואה שמתעסק במחלות עור שונות. העור הוא החלק הגדול ביותר בגוף, והוא מהווה את המעטפת החיצונית לשמירה על הגוף כולו. העור בנוי משלוש שכבות שונות. הראשונה מכונה אפידרמיס, האמצעית מכונה דרמיס והשכבה התחתונה מכונה היפודרמיס. מחלות העור הנפוצות ביותר הן אלה שפוגעות בשכבה העליונה. בשכבה זו יש את הכמות הגדולה ביותר של פתולוגיות, מכיוון ששכבה זו חשופה לעולם החיצוני, שממנו מגיעות רוב הסיבות למחלות העור השונות.

מאת: יוסי קרמר סרטן15/02/148086 צפיות
לוקמיה. מהי הסיבה ללוקמיה? לוקמיה היא תופעה פיזיולוגית שמטרתה השמדה עצמית פנימית לשם מימוש הרצון למות. לוקמיה מחולקת לשתי תופעות פיזיולוגיות, אחת שנפוצה בקרב הילדים הנקראת לימפוציטית ואחת שנפוצה אצל מבוגרים הנקראת מיאלואידית. המשך במאמר...

מאת: eli levyסרטן21/11/138021 צפיות
מבין הסימנים השכיחים לסרטן הפרוסטטה בולטים ליקויים במערכת השתן. ליקויים אלו מורגשים ע"י המטופל ולכן קל להבחין בהם. יחד עם זאת, שכיחות סרטן הפרוסטטה הולך ועולה עם גיל המטופל, כאשר בד בבד, ללא קשר לקיומו של סרטן זה, שכיחים גם ליקווים בתפקוד המיני ובמערכת השתן.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica