נישואי תערובת
עם העלייה הגדולה ממדינות חבר העמים הגיעו לארץ בראשית שנות התשעים שלהמאה הקודמת, למעלה ממיליון אנשים, שחלקם אינם יהודים. עלייה זו של אזרחיםרבים שאינם יהודים, נעשתה הודות לחוק השבות, המעניק אפשרות להגר לארץ ולקבלזכויות אזרח גם לבן זוג, לילד ולהורה של יהודי, גם אם הם עצמם אינםיהודים.
כיום מתגוררים בארץ אנשים רבים שאינם יהודים אשר אין להם כל כוונהלהתגייר. לבית הדין הרבני אין כל סמכות לגבי אנשים אלו. סמכותו של בית הדיןהרבני חלה על אם שני בני הזוג הינם יהודים ובמידה והינם נשואים. כך גם איןלבית הדין הרבני סמכות לגבי ידועים בציבור.
במדינות חבר העמים, התאפשרו נישואין אזרחיים כדבר שבשיגרה. נישואיןאזרחיים אפשריים גם במדינות אירופה ובארצות הברית. ונערכים ברישום בעיריה.
בארץ, בזמננו אנו, לא קיים מושג של נישואין אזרחיים. זאת אומרת, יהודיםואזרחים תושבי המדינה הבוחרים להינשא לבן או בת זוג שאינם יהודים, בין אםהם נוצרים, מוסלמים, בני עדה דתית כלשהי או חסרי דת מטעמים מצפוניים או מכלסיבה שהיא –אינם יכולים להינשא בארץ. בארץ אין נישואי תערובת ועקב סיבותפוליטיות גם לא צפוי שיהיו בזמן הקרוב.
לאנשים הרוצים להנשא ואינם מעוניינים בהסכם יחסי ממון, צריכים למצוא אתהפתרון מעבר לים, דהיינו בקפריסין, באיטליה, בארצות הברית ו/או בכל מקוםאחר בעולם שלפי חוקי אותה מדינה קיימים נישואין אלו.
כמו כן ניתן להינשא בנישואי פרגוואי. נישואין המתקיימים באמצעות עורךדין המתמחה בכך, כאשר הדבר מצריך משלוח מסמכים ולא ביציאה מגבולות הארץ.
נוצרת בעיה כאשר הנישואין עולים על שרטון ואחד מבני הזוג או שניהםמעוניינים להתגרש. המינוח המשפטי הנכון בנישואי תערובת הינו התרת נישואיןולא גירושין.
כאשר בני הזוג מחליטים להתגרש הרי שהדבר כרוך בפנייה לבית המשפט לענייני משפחה לאישור הסכם.
לאחר שבית המשפט מאשר את ההסכם, על בני הזוג לפנות באמצעות בא כוחם לבית המשפט העליון לצורך קביעת מקום השיפוט.
בית המשפט העליון דן בסוגיה, לעיתים מבקש מסמכים שונים וביניהם חוות דעתשל בית הדין הרבני - ואז קובע את מקום השיפוט לצורך התרת הנישואין.
בדרך כלל יהיה זה בית המשפט לענייני משפחה המאשר את ההסכם או בית המשפט לענייני משפחה במקום מגורי הצדדים.
התרת הנישואין קשה יותר כאשר מדובר בבן זוג שאינו מעוניין בגירושין ואיןשיתוף פעולה. במקרה כזה על בן הזוג החפץ בגירושין להוכיח את עילת הגירושיןעל פי הדין החל על הצדדים, ולעיתים עליו להמציא מסמך ובו חוות דעת שלמומחה לדין הזר לצורך כך.
על בני זוג הנשואים בנישואי תערובת יחול החוק לתיקון דיני משפחה העוסקבמזונות בני המשפחה השונים. דין תורה בכל הקשור למזונות תקף רק על יהודיםועליהם בלבד. החבויות הן שונות על פי חוק זה בין יהודים ללא יהודים.