בזמן העלייה הגדולה והרצויה ממדינות חבר העמים עלו לארץ בראשית שנות התשעים של המאה הקודמת, יותר ממליון אנשים, חלקם לא יהודים. עלייה זו, של אזרחים רבים שאינם יהודים, התקיימה תודות לחוק השבות, שנותן אפשרות להגר לארץ ולקבל זכויות אזרחיות גם לבן הזוג, לילד ולהורה של יהודי, אפילו אם הם אינם יהודים.
כיום מתגוררים בארץ אנשים רבים שאינם יהודים ושאינם מעוניינים להתגייר. לבית הדין הרבני אין כל סמכות בכל הנוגע לאנשים אלו. סמכותו של בית הדין הרבני תקפה רק אם שני בני הזוג הינם יהודים ואם הם נשואים. כך גם אין לבית הדין הרבני סמכות לגבי ידועים בציבור.
במדינות חבר העמים, נישואין אזרחיים היוו את הנורמה. נישואין אזרחיים אפשריים גם במדינות אירופה ובארצות הברית. נישואין אזרחיים נעשים על ידי רישום בעירייה.
בארץ, בזמננו אנו, לא קיים מושג של נישואין אזרחיים. זאת אומרת, יהודים ואזרחים תושבי המדינה הרוצים להינשא לבן או בת זוג שאינם יהודים, בין אם הם נוצרים, מוסלמים, בני עדה דתית לא מוכרת או חסרי דת מטעמים מצפוניים או מכל סיבה שהיא- אינם יכולים להנשא בארץ. בארץ אין נישואי תערובת ועקב סיבות פוליטיות אין צפי שהדבר יקרה.
אנשים המעוניינים להנשא ואינם מסתפקים בהסכם יחסי ממון, צריכים למצוא את הפתרון מעבר לים, דהיינו בקפריסין, באיטליה, ואם ברצונם להרחיק- ארצות הברית ו/או כל מקום אחר בעולם שלפי חוקי אותה מדינה מאושרים נישואין אלו.
כמו כן ניתן להנשא בנישואי פרגוואי. נישואין המתקיימים באמצעות עורך דין המתמחה בכך, נישואין אלה מצריכים משלוח מסמכים בלבד ולא ביציאה מגבולות הארץ.
קיימת בעיה כאשר הנישואין עולים על שרטון ואחד מבני הזוג או שניהם מעוניינים להתגרש. המינוח המשפטי הנכון בנישואי תערובת הינו התרת נישואין ולא גירושין.
כאשר בני הזוג מחליטים להתגרש עליהם לפנות לבית המשפט לענייני משפחה לאישור הסכם.
לאחר אישור בית המשפט לענייני משפחה את ההסכם, על בני הזוג לפנות באמצעות בא כוחם לבית המשפט העליון לצורך.קביעת מקום השיפוט.
בית המשפט העליון דן בסוגיה, יכול לדרוש מסמכים נוםפים וביניהם חוות דעת של בית הדין הרבני - ואז קובע את מקום השיפוט לצורך התרת הנישואין.
במקרים רבים יהיה זה בית המשפט לענייני משפחה שמאשר את ההסכם או בית המשפט לענייני משפחה במקום מגורי הצדדים.
התרת הנישואין מסובכת יותר כאשר מדובר בבן זוג שאינו מעוניין בגירושין ואין שיתוף פעולה. במקרה כזה על בן הזוג החפץ בגירושין להוכיח את עילת הגירושין על פי הדין החל על הצדדים, ולעתים עליו להמציא מסמך ובו חוות דעת של מומחה לדין הזר לצורך כך.
על בני זוג הנשואים בנישואי תערובת יחול החוק לתיקון דיני משפחה העוסק במזונות בני המשפחה השונים. דין תורה בכל הקשור למזונות חל על יהודים ועליהם בלבד. החבויות הן שונות על פי חוק זה בין יהודים ללא יהודים.