סוגיות משמורת בזוגות חד מיניים
נישואים חדמיניים בישראל הם פצצת גירושין מתקתקת אומרת עורכת הדין חגית לב המתמחהבדיני משפחה. לדבריה, הולדת ילדים במשפחה חד מינית משולשת או מרובעת,(כלומר אם ביולוגית החולקת זוגיות עם אישה, הרה לאב ביולוגי החולק גם הואזוגיות עם גבר) עלולה ליצור בעיות קשות שבית המשפט יפסוק בהן הרבהפעמים שלא לטובת הילד, ובוודאי שלא מן הצדק – אלא על פי החוק.
לדברי עורכת הדין חגית לב, החוק בישראל לא השתנה בעקבות גל הנישואים החדמיניים, וכאשר זוגיות חד מינית מתפרקת, מפעיל החוק הישראלי משמורת שלההורים הביולוגיים, גם אם הקשר של הילד עם ההורים הביולוגים הרבה פחות טובמהקשר של הילד עם ההורים הלא-ביולוגים.
כדי למנוע סיבוכים וטרגדיותקשות, מציעה עורכת דין לב לזוגות החד מיניים שהחליטו לפרק את מסגרתהנישואין, לא לפנות לבית המשפט אלא לפנות קודם לכן להליך גישור.
לבמכנה את ההסדרים החד מיניים הננקטים במסגרות אחרות, כהסדרים שאינם מתאימים,מפני שהם אינם מחייבים את בני הזוג לעדכן את ההסכמים כאשר הם מביאים ילדלעולם, ובכך פותחים פתח לכל הסיבוכים והטרגדיות האמורות.
נ. התאהבה בג. הצעירה ממנה בעשר שנים בגיל מבוגר יחסית, והן החליטו עלהבאת ילד לעולם במהירות. על מנת שהילד יגדל עם דמות אב, חברו נ. ו-ג. ל- ש.וי, זוג הומוסקסואלים אשר גם התאוו מאוד לילד משלהם. כך נולד רון (שםבדוי) לארבעה הורים: שני אבות ושתי אמהות, שרק שניים מהם הורים ביולוגיים.
נפשהשל ג. הצעירה נקשרה בנפשו של בנה, והיא זו אשר ליוותה את התפתחותו מעתהוולדו, דרך הפעוטון והגן, בעוד נ. אמו הביולוגית מקדישה את רוב זמנהלקריירה, ומזניחה את הקשר בינה לבין בנה. קצת פחות מארבע שנים לאחר הולדתרון הסתיימה האהבה בין נ. ל-ג., והן החליטו להתגרש.
שופטת בית המשפט אליו הגיעו שני הזוגות סקרה את פרטי הסכם הנישואיןהאזרחי בין הזוגות ולאחר דיון קצר הגיעה להחלטה כי על רון לגדול בחזקת אמוהביולוגית, למרות שהקשר שלו עם ג. ש. ו-י. טוב בהרבה.
בית המשפט לא הכיר באימהותה של ג. וגם אבהותו של ש. ובן זוגו לא היוותה שיקול בפסיקתה החד משמעית למשמורת של נ. על הילד.
הסכמיהחיים המשותפים אשר נחתמים כיום בין זוגות חד מיניים עלולים ליצור בעיותקשות רבות, מכיוון שהם לא חוזים פני עתיד אומרת עורכת הדין חגית לב.
לדברי עורכת דין לב, גל הנישואים החד מיניים, החיובי לכשעצמו, אשר הואץבשנים האחרונות, מאפשר לישראלים רבים לחיות לפי אמונותיהם ובחירתם. אך היאמוסיפה שלצערה ההסכמים לחיים משותפים עליהם חותמים כיום זוגות רבים לאנותנים חשיבות לאפשרות של גירושין עם ילדים.
למרות שהדבר נראה כמתבקש,לא ניתן לייחס כיום בהסכם נישואין או חיים משותפים שום הכרעה כלפי תינוקשעדיין לא נולד, שכן הוא בגדר תינוק וירטואלי אומרת עורכת דין לב.
עלכן הסכמות רבות, הנאמרות בעל פה, או אפילו נכתבות בהסכמים חתומים הם חסריחשיבות בהגיעם לבית המשפט. לדבריה, החוק בישראל פוסק פעמים נדירות על גידולילדים הצעירים מגיל 6, שלא על ידי אמם הביולוגית, וזאת רק לאחר שהוכח שהיאלא ראויה מכל נקודת מבט לגדל את ילדיה.
בעקבות החוק, מעמדם של ההורים הלא ביולוגים המתפקדים כיום כהורים לכל דבר, עלול להפגע בצורה קשה מיישוב הסכסוך במסגרת בית המשפט.
ידועכי מארג היחסים והמחויבות הזוגית בקרב זוגות חד מיניים איננה חזקה יותרמאשר בקרב זוגות הטרוסקסואלים, ויש גם הטוענים כי התפרקות התא המשפחתי בקרבזוגות אלה גבוה יותר ביחס לאוכלוסיה הכללית.
על כן, מחייבת עורכת דין לב את כל בני הזוג החד מיניים החותמים על הסכםלחיים משותפים לשנות את ההסכם ברגע בו מצטרף אל התא המשפחתי ילד.
לבממליצה להתחיל את הליכי הפרידה במסגרת של גישור בליווי עורך דין המתמחהבדיני משפחה. הסכם זוגי המושג במסגרת גישור ואשר עומד בביקורת שיפוטית -יקבל תוקף של פסק דין לכל דבר ועניין.