זה החל מימי קדם. עוד במעמד הר סיני, כשקיבלנו לידינו את עשרת הדיברות, נרשמו שתי התייחסויות שונות לבגידות, מה שעשוי להעיד על חשיבות העניין. הדיבר השביעי מציין מפורשות: "לא תנאף", ואיזכור בדיבר העשירי: "לא תחמוד אשת איש". אז, כמו היום, זה היה נחשב לחטא, אז מדוע בכל זאת אנשים בוגדים ?! אמת פשוטה על נושא כאוב.
קראתי במהלך השנים לא מעט על סיבות שונות ומגוונות לבגידה. נראה כי בעלי מקצוע רבים מייחסים לנושא זה חשיבות רבה. חלק מהסיבות הפתיעו גם אותי, בזמן שהאמנתי "שהתרגלתי" לשמוע כבר הכל. אני מאמין שדעתי האישית קצת שונה ממה שקראתי עד כה. במאמר זה בחרתי לציין רק חלק מהסיבות להמחשה בלבד.
· קצת שעשע אותי לגלות שיתכן והכל זה ענין של אבולוציה. מתברר שלגברים יש זכרון פרימיטיבי, בו הם "זוכרים" שמוצאם מתקופה קדמונית. באותה עת הם נאלצו לשמור על הישרדות המין האנושי, והם עשו זאת ע"י הפצת זרעם ככל שניתן. אם נכון הדבר, זה עדיין לא מסביר את האחוז הגברים שאינם בוגדים ואת העובדה שגם נשים בוגדות.
· בגידה יכולה להיות תלויה גם באופי. למשל, חוסר בטחון שגורר את הבוגד לבדוק כמה הוא שווה בשוק, או מנגד עודף בטחון עצמי, שמדרבן אותו כל פעם "להיזכר" מחדש מאיזה חומר טוב הוא קורץ. אולי זאת בעצם תכונה של נקמה או "לעשות דווקא" לאחר שמישהו אחר עשה כלפיו טעות או משהו רע. יש יאמרו שזאת התמכרות, כמו התמכרות לסקס או לריגושים.
· ניתן לטעון שזה תולדה של התדרדרות הדרגתית בקשר הזוגי. אפשר לראות את אלו שנישאו מתוך פשרה או גילו זאת בדיעבד. נפוצה גם התופעה של לקיחת בן הזוג כמובן מאליו או השלמה בסגנון חיים מונוטוניים, שגרתיים או משעממים. ניתן לשים גם משקל רב במיעוט של יחסי מין או חוסר סיפוק מהם. וכן, יש גם את המשפט הנפוץ שאומר: יש לנו בעיה של תקשורת. זאת לא אמירה מוטעית, אולם כששאלתי רבים מלקוחותיי, מה זה תקשורת ? או איזה מרכיב בתקשורת לא עובד יותר ? מעולם לא קיבלתי הגדרה מדוייקת או אבחון פרטני.
· בגידה יכולה להתבצע בהשפעה של גורמים חיצוניים. קיימת התעסקות מאסיבית של התקשורת בנושא של בגידות. גם אני, באופן אישי, ליוויתי מול מצלמות ערוץ 2 לקוחה בזמן אמת מרגע שחשדה ועד שגילתה. עצם ההתעסקות בזה יכולה לגרום לאדם לחוש כאילו מדובר בתופעה רבתית, אז מדוע שגם אני לא אצטרף לחגיגה ?!. כמו כן, התמזגות בחברה שכוללת רווקים, גרושים או אנשים אחרים שבוגדים עשויה לעודד גם אותנו. לעיתים, אדם שסובל מעודף בעיות וצרות, יכול להיות מושפע מהם, ולאבד פרופורציה בכך שיחפש נחמה במקום אחר. לחילופין, אפשר לראות אדם משגשג, כובש נשים כחלק ממודל ההצלחה שלו.
· יש שיטענו שזה בא למלא חסך כלשהוא. יש אפילו שיגידו בפשטות הכי גמורה: זהו פשוט הפיתוי החזק בעולם !! המשמעות המילונית של פיתוי אגב, זהו החשק והרצון שאדם מרגיש בידיעה שעליו להימנע מכך. יש במילה הזאת אמירה ברורה לכך שמדובר בעצם בסוג של מלכודת, פתיון.
שנים רבות לא הבנתי מה מפריע לי כשאני קורא על הסיבות הללו לבגידה, וזאת עוד רשימה חלקית. בהתחלה חשבתי שאם יש כ"כ הרבה סיבות לבגוד, הרי שכולם למעשה צריכים לבגוד. אני בטוח שלכל משפחה אפשר "להדביק" סיבה כזאת או אחרת.
כיום, בהסתכלות לאחור, יש לי פשוט בעיה עם המילה: סיבה. משתמע מכך שקיימות בעצם סיבות לבגוד, מה שנותן מין לגיטימציה לדבר. ממש לא !!אם סיבה באה לציין בעיה כלשהיא בקשר, הרי שהדרך הטובה ביותר לבדוק אם בחרנו בפתרון טוב היא ע"י הסתכלות עליה מתישהוא בזמן עתיד. נניח שיש לי חוסר תקשורת עם זוגתי, עכשיו שאני בוגד בה, האם תהיה לנו תקשורת טובה יותר ?! ברור שלא. זה לא פתר את הבעיה. לאותו אחד שצרותיו הכריעו אותו, האם ע"י זה שהוא מחזיק מאהבת, יהיו לו פחות בעיות ?!
לטעמי, המילה המדוייקת יותר היא מניע. מהמשמעות של דחף. אותו גורם שדוחף אותך לעשית דבר לא הוגן כלפי בן או בת הזוג שלך. זה מתחלק בסך הכל לשני חלקים: מניע אמיתי ומניע כוזב.
מניע אמיתי יכול להיות בעיה אמיתית כלשהיא שיש לך מול בת הזוג שלך. אותה בעיה, כשהיא לא מטופלת בצורה יעילה, יכולה לדחוף אותך לחשוב על פתרון לא מתאים. אם לדוגמא, אדם לא מרוצה מכמות יחסי המין שיש לו עם רעייתו, הוא עשוי לפתור את הבעיה ע"י כך שמישהי נוספת תשלים את הפער. לאותו אחד יש מניע אמיתי שדחף אותו. זה עדיין לא פתרון סביר והגיוני, כי הרי כמות היחסים עם אשתו תשאר זהה או תפחת (וזאת היתה אמורה להיות הבעיה מלכתחילה), ובנוסף, לאותו אדם יתווספו צרות חדשות, ולו רק מתשומת הלב שהוא צריך להקדיש עכשיו לאישה נוספת.
מניע כוזב הוא כל גורם ורעיון שיקרי שיכול לדחוף אדם לעשות את זה. רעיונות כגון: "כולם עושים את זה" או "זה רק ענין של זמן שאשתי תבגוד בי, ואני לא מוכן להיות הפרייאר שיחכה". אף אחד לא באמת יודע מה כולם עושים, ואף אחד לא באמת יכול לצפות מראש בגידה של בן זוג, לכן אלו מניעים כוזבים. אולם, שיקריים ככל שיהיו, זה עשוי לדחוף אדם לעשות את זה. היה לי לקוח שחשד באשתו, ללא שהיו סימנים ברורים לכך. מהר מאד הבנתי מדבריו שהוא עצמו לא נאמן לה. כששאלתי מדוע, השיב: "בשכונה שלנו תמיד אמרו: זה או שאתה גבר או שאתה הומו". אותו אחד מחזיק ברעיון הזה עוד מילדות שגבר חייב להיות גבר ומשמע מבחינתו זה לבגוד, והוא פשוט מאמין בזה, כי הברירה האחרת היא שאתה הומו. אותו אחד לא מוכן להיחשב הומו אפילו שהוא לא באמת כזה. זה יכול להישמע מגוחך, אבל זה אמיתי לגמרי. זהו מניע כוזב.
בסופו של ענין, לא משנה מה הסיבה, או מהו המניע, אסור לשכוח שלכל אדם יש את היכולת לבחור לקחת אחריות על כל תחום, כולל הזוגיות שלו. זה קל מאד להתפתות, ואז להישען על אחת "הסיבות" שתשרת את המעשה עצמו. אם נבחן זאת היטב, יתכן שנגלה שקודם קרתה הבגידה, ורק אז נולדה הסיבה ולאו דווקא ההיפך. וכן, בינינו, מי הוא השותף לחוסר התקשורת בבית ? מי האחראי במקצת לכך שיש לו צרות מסויימות ? מי הוא אותו אחד שבוחר להיות מושפע מהסביבה או מדבריהם של אחרים ? הכל מתנקז לאדם עצמו כולל הרעיונות שלו, הבחירות שהוא עושה, ליכולת שלו לקחת אחריות ולטפל במצבים שקורים גם לאחרים. אין אדם שכל חייו מתנהלים בשלווה ועל מי מנוחות, ועובדה היא שלא כולם מגיעים לזרועותיהם של גבר או אישה אחרים. זה בפני עצמו מעיד שאפשר גם אחרת.
הכותב הינו סאם זיברט, חוקר פרטי, אשר מתמחה בביצוע מעקבים אישיים, חשיפת בגידות, וליווי אישי לקראת התקדמות לעתיד טוב יותר, בין אם ביחד או לחוד.
סאם זיברט - הזכות לחיות עם האמת !