השעה חצות. הטלפון בחדרי צלצל, האישה אשר שוחחה עמי נשמעה נסערת מאוד, וביקשה להיפגש איתי ללא דיחוי. במקצוע שלנו עוסקים לעתים קרובות בהצלת נפשות, ולכן קבעתי פגישה דחופה במשרדי.
למשרד נכנס זוג מבוהל. האישה, בגיל 40 לחייה, הציגה עצמה בשם יפעת. בעלה, איש קבע, אמר שקוראים לו משה (השמות בדויים). השניים ספרו שיש להם ילד בן 11, נבון ומוצלח, שבחודשים האחרונים שינה התנהגותו לחלוטין, ירד בלימודים, מדוכא, הפך להיות נרגן, סוגר אחריו את הדלת בחדר, מתלחש, לוקח כסף מהארנק של אחיו, ושבכלל אינם מכירים את הבן גיא (שם בדוי).
תחקרתי את ההורים הנסערים, ביקשתי לדעת מדוע הדחיפות בפנייתם אליי, והם השיבו כי שמעו במקרה שיחת טלפון בין בנם ובין אדם עם עגה ערבית, כשתוכן השיחה היה איום על גיא כי אם לא יעשה מה שצריך, תיפגע המשפחה.
שוחחתי עם בני המשפחה על מנת לקבל תמונה מדויקת ככל הניתן על המניע לשינוי בהתנהגות הבן. ואז הבנתי שגיא מבלה שעות באינטרנט. וכי כאשר הוא גולש הוא מסתגר. ההורים ציינו כי אינם מבינים באינטרנט, וגם אינם מכירים את האתרים שבהם גולש בנם.
מכיוון שמדובר בקטין, ולאחר ייעוץ משפטי, סוכם כי הוריו של גיא יתקינו תוכנת מעקב על המחשב. הטכנאי אשר טיפל במחשב אכן שם בה תוכנה מתאימה. יום לאחר ההתקנה, כאשר גיא היה בבית הספר, המידע החל לזרום. המידע הגיע בצורה של צילום המסך כל מספר שניות, כולל צילום המקלדת.
מניתוח המידע, התברר כי גיא נוהג לגלוש באתר אינטרנט העוסק בהימורים. על פי ההתכתבות באיי-סי-קיו, ניתן היה להבין כי מאיימים עליו. בין שאר האיומים היו איומים בנוסח: "דע לך כי הכלב שלך בסכנה, אנחנו נחסל אותו", או "אם לא תשלם את החוב, נפגע באחיך הקטן", או "אנחנו יודעים היכן עובדת אמך". כל השיחות נסבו על חוב של אלפי דולרים.
רצה הגורל, ולמשרדי נכנס בן מיעוטים. הגבר שהיה לבוש היטב, דיבר עברית עילגת והציג עצמו כפואד. הוא ציין כי ראה את שם המשרד שלי בדפי זהב, ושאל אם אנחנו יכולים לאתר מקומות עבודה, ואם אנחנו מסוגלים לצלם תמונה מבלי שהצד השני ירגיש בכך. כאשר ביקשתי את שם האובייקט על מנת לראות אם הוא לקוח שלי, ציין פואד את שמותיהם של יפעת ומשה, הוריו של גיא. ביקשתי ממנו שיתקשר אלי למחרת על מנת שאוכל לבדוק אם יש לי כוח אדם לצורך ביצוע המשימה. ביקשתי את מספרי הטלפונים שלו, ונוכחתי כי הנ"ל מוכן לשלם מחיר גבוה על ביצוע המשימה.
כאן היה כבר בידי קצה חוט. בינתיים, הגיעו חיובים גבוהים על כרטיס האשראי של יפעת ומשה. החיובים היו על שם חברה בינלאומית. לא אפשרתי להוריו של גיא לשוחח איתו. הפעלתי מקורות על מנת לנסות לאתר מי מפעיל את אתר ההימורים, ומצאתי כי הפעילות נעשית בחו"ל.
במעקב אחרי המחשב, נמצא כי גיא כתב מכתב נואש להוריו, ובו הוא מסביר מדוע אינו רוצה להמשיך לחיות. הילד הביע צער רב על שהעביר כספים, וביקש סליחה מהוריו על שנאלץ לגנוב מהם כסף. המכתב יורט על ידינו עוד כשנכתב.
כאן החלטתי להכניס את המשטרה לתמונה. נפגשתי עם קצין המודיעין והוא העמיד את טובי אנשיו, ובאישור בית המשפט בוצעה האזנה לכל הטלפונים בבית. באחד הימים נשמע גבר עם מבטא ערבי, מודיע לגיא כי בעוד ארבעה ימים הוא רוצה לפגוש אותו באזור מסוים בדרום, שאליו לא מגיעים הרבה אנשים. אותו אדם ציין כי הוא מחכה שגיא יביא איתו סכום של 3,000 דולר. המשטרה הצמידה מעקב סמוי לגיא, ובקרבת המקום המתינה יחידה מיוחדת של המשטרה. אנחנו צרפנו שני חוקרים שלנו לצוות.
גיא הגיע למקום במונית. אחרי כ-15 דקות הגיעה מונית מרצדס לבנה. ליד הנהג ישב מיודענו פואד, שביקר במשרדי, ולידו גבר שרירי וגבוה. הרכב הוחנה בצמוד למונית שבה היה גיא. כאן נכנסו השוטרים לפעולה, ועצרו את השניים.
גיא נפגש עם חוקרי המשטרה ועם חוקרים פרטיים ממשרדי, וסיפר בעדותו כי נכנס מספר חודשים לפני כן לאתר הימורים באינטרנט. תחילה נתנו לו להרוויח כסף, אולם עד מהרה הוא החל להמר ולהפסיד. כל פעם שחררו לו את החבל, ונתנו לו להרוויח. לאט לאט נסחף, נסחט ושילם. את הכסף העביר לחשבון בבנק הדואר. לדברי גיא, הוא לא יכול לספר להוריו בעיקר בגלל שבכל פעם גדל הלחץ, והריבית שנדרש לשלם הייתה רצחנית. גיא חשש מאוד כי יפגעו בהוריו או בכלבו, מאידך פחד לספר להורים.
לאחר שמסר את עדותו המפורטת, נחקרו שני האנשים שנעצרו, והתברר שהם מייצגים כנופיה מקומית אשר עובדת בעבור בעלי האתר. למעשה, הכנופיה שמשה גובה של בעלי האתר. אולם השיטות שבהן פעלה היו של סחיטה באיומים ואלימות. נמצא גם כי יש עוד מספר לא קטן של ילדים מאוימים אשר נפלו ברשת של הכנופיה. הילדים היו גולשים מכל הארץ. המשטרה הוציאה צו הסגרה בין לאומי נגד בעלי האתר. המידע הועבר לאינטרפול, והאתר נחסם. הוריו של גיא לקחו את גיא לטיול בחו"ל, והמשטרה גבתה ממני עדות על פנייתו של אחד הגובים למשרדי. התברר כי הסתייע בחוקרים פרטיים לאסוף מידע על בני משפחות של אלה שהיו חייבים כסף לבעלי האתר.