בוררות בתביעות קטנות נגד עורכי דין

תמצית טענות האישה - התובעת:

האישה מסרה המחאות לעורך הדין. כאשר ראתה את טיוטת התצהיר שהכין, החליטה לוותר על שירותיו וביקשה שישיב לה את כספה. עורך הדין הסכים להחזיר מחצית מהסכום שקיבל. האישה סברה שמגיע לה כל הסכום בצרוף פיצוי על עגמת נפש. לטענתה, עורך הדין התנהל בניגוד להבטחותיו, לא עמד בלוח הזמנים, העבודה שנעשתה הייתה חלקית, לא מספקת ומאכזבת. בנוסף, עורך הדין הגיע לפגישות לא מסודר, לא מרוכז עם החומר, מבולבל בפרטים. האישה נאלצה לחפש עורך דין אחר, דבר אשר גרם לה נזק, שיהוי בהגשת החומר. לדבריה, לא קיבלה שום תמורה בגין התשלום אשר שילמה. במבחן התוצאה, למרות טענותיו של עורך הדין על ישיבות ארוכות לתוך הלילה ושעות נוספות, הרי שבסופו של דבר התצהיר, עליו הייתה אמורה להיות מובנית העתירה שלה, לא היה מוכן כראוי - לא בזמן ולא מבחינת עריכת החומר. התצהיר, אשר הוגש לה להגהה, לפני הגשה לבית המשפט, היה ערוך באופן חלקי ביותר, והיו חסרים בו עמודים חשובים ומהותיים מתצהירה. "יש לו לתצהיר התחלה אך אמצע אין והכול היה המצאה של עורך הדין." הדבר הכי חמור בעיניה היה כשראתה שהשמיט מהחומר הכתוב שלושה עמודים שלמים, חשובים ומהותיים. בשיחותיה עימו ענה לה תשובות מגומגמות ונתן הרגשה שאינו שולט בחומר.

תמצית טענות עורך הדין - הנתבע:

השקיע בין 80 ל - 100 שעות בתיק. 8 ימים ברוטו. 5 ימים נטו. הניחה לפניו חוברות שלמות של מסמכים וכתבי בי דין, שהשקיע ימים ולילות לקרוא ולעיין בהם. במהלך העיון האישה נהגה להתקשר אליו מספר רב של פעמים ביום ולהתייעץ לגבי מדיניות ההליכים אותה ינקטו. עורך הדין טען כי קיימו מספר רב של פגישות ואף ישב עימה שעות רבות להכנת תצהיר שהוא ליבת ההליך שחפץ להגיש עבורה. "רק הרגשתה בדבר חוסר הביטחון שלה במידת הצלחתי - גרמה להפסקה חד צדדית של ההתקשרות בינינו ולקטיעת הגשת החומר, אשר היה כמעט "בשל" להגשה." עורך הדין הספיק לשלוח מכמב בו ביקש לעכב הליכים. לטענתו, אין בסיס לדרישה כי ישיב את שכר הטרחה ששולם. הוא הציע לאישה סכום של פשרה: להחזיר לה סך של 1,000 ש"ח מתוך 5,300 ש"ח שנותרו אצלו, לפנים משורת הדין, אך נידחה על הסף.

פסק בורר

אציין כי הצדדים כיבדו את פסק הבורר, אותו הגשתי לבית המשפט הנכבד.