דיכאון

דיכאון.
מהו דיכאון? דיכאון זהו רגש.
רגש הדיכאון גורם למחשבות שליליות ולדמיונות שליליים, שמובילים למצבי התנהגות שהם בהתאם, שאינם מאפשרים את הרוגע הפנימי.
מצב פיזיולוגי התנהגותי זה, שהגורם לו הוא רגש הדיכאון, אותו אנחנו יוצרים, וזאת כתוצאה מתרגום שגוי לאני העצמי שלנו, וגם כתוצאה מאי הפעלה נכונה של הגוף הפיזי שלנו מבחינה רגשית.
למה? כיוון, שבשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה וההתפתחות האבולוציונית של המין האנושי, ברמת המודעות העצמית וההתפתחותית שלנו כיום, עדיין לא הבנו איך לתרגם באופן האמיתי את זהותנו האמיתית.
כתוצאה מכך, אנחנו לא מבינים איך להפעיל את הגוף, כך שהוא יתפקד באופן רגוע, מאוזן ויציב, כלומר מכוון.
לכן, שלא במודע אנשים מכניסים את עצמם למצבים רגשיים, שכוללים גם את המצב הרגשי הדיכאוני, שיוצר את המצב האישיותי של אי שפיות.
מהי זהותנו האמיתית? זהותנו האמיתית היא כאשר אנחנו רגועים, כלומר ללא ייצור והפעלת הרגשות הפנימיים שבנו, ללא הרגשות החיוביים שבנו, וגם ללא הרגשות השליליים שבנו.
מהם אותם הרגשות הפנימיים שבנו?
הרגשות הפנימיים שבנו הם סמים, הגוף שלנו הוא בית חרושת לייצור סמים, רק שאנחנו קוראים לסמים רגשות.
הרגשות הפנימיים שבנו הם הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגיש טוב איתם, כמו: אהבה, אושר, שמחה, צחוק, הנאה, יצר מיני, ועוד.
הרגשות הפנימיים שבנו, הם גם הרגשות השליליים הפנימיים שגורמים לנו להרגיש רע איתם, כמו: דיכאון, פחד, חרדה, כעס, לחץ, צער, עצב, ועוד.
כתוצאה מרמת מודעות עצמית רגשית זו שבה אנחנו נמצאים וחיים בה, אנחנו מייצרים ומפעילים את גופנו וחיים בנדנדה רגשית, בזיגזג רגשי, שנע בין הרגשות החיוביים הטובים שבנו, לבין הרגשות השליליים הרעים שבנו, וההפך.
מצב זה גורם לנו למחשבות מרובות ודמיונות מרובים, שמלווים בהתנהגויות שתואמות את הרגשות הפנימיים המשתנים שבנו.
הרגשות הפנימיים שבנו, הם אלו שגרמו לאישיותנו להתנפץ, כלומר לקונפליקט תודעתי, ניגוד תודעתי, פיצול אישיות, בין הטוב והרע שבנו.
מצב פיזיולוגי זה, אינו מאפשר לנו את הרוגע הפנימי, את השפיות.
כתוצאה מכך, אנחנו יוצרים לעצמנו דמויות בתודעתנו, שאותן אנחנו מנסים להפוך לתדמיות שלנו במציאות שבה אנחנו נמצאים וחיים, שיוצרים מציאויות שהן אשליה, ואשליות במבחן המציאות האמיתית מתנפצות להן.
מהו הרוגע הפנימי?
חינכו, תכנתו, אילפו, אותנו לחיות עם הרגשות הפנימיים שבנו, אבל אמרו לנו לשאוף ולחיות אך ורק עם הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגיש איתם טוב, אבל במבחן המציאות האמיתית אנחנו גם מרגישים את אותם הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגיש איתם רע, שכוללים גם את רגש הדיכאון, ועם הנדנדה הרגשית, עם הזיגזג הרגשי הזה אנחנו חיים.
אבל, יש אפשרות נוספת שאותה לא לימדו אותנו, והיא ליצור בתוכנו את הרוגע הפנימי.
כלומר, להביא את תפקוד הגוף הפיזי שלנו למצב שבו לא נרגיש בכלל, לא את הרגשות החיוביים שבנו, וגם לא את הרגשות השליליים שבנו, וזהו האיזון הפנימי, וזהו הרוגע הפנימי.
כדי להגיע למצב זה, רצוי להבין, לרצות ולשאוף למטרה, ולבנות את היכולת הפיזיולוגית לכך, אך רצוי שלא להדחיק את הרגשות הפנימיים, כי אז הם ימשיכו להיות קיימים בנו.
איך להתייחס לנושא? ראשית ולפני הכל, רצוי להבין מהי זהותנו האמיתית?
זהותנו האמיתית היא כאשר אנחנו רגועים, רציונאליים וענייניים.
כיום אנחנו רגישים, אמוציונאליים ולא ענייניים, בכל תחום ותחום בחיינו.
ההבדל בין הרציונאלי לאמוציונאלי עושה את ההבדל למשמעותי בכל הקשור גם לרגש הדיכאון.
לכן, רצוי ללמוד איך להפעיל, איך להזין ואיך לתחזק את גופנו באופן המתאים והמותאם לנושא הבריאות.
כדי להגיע לרמת מודעות עצמית והתפתחותית מתקדמת זו, רצוי לחיות באורח חיים שהוא רגוע ושלוו.
כלומר, להבין במגוון רחב של נושאים, שיאפשרו לגוף לתפקד באופן הבריא, כמו: רוגע, תזונה, שינה, פעילות גופנית, היגיינה אישית וסביבתית, שמירה על טמפרטורת הגוף, נשימות סדירות, חיים ללא לחץ של זמן, חיים ללא בעיית הישרדות, ועוד.
כשנגיע לרמת מודעות עצמית והתפתחותית מתקדמת זו, נוכל להתחבר לאני העצמי שלנו, לזהותנו האמיתית, מצב זה יאפשר לנו לתרגם באופן האמיתי את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים.
אבל בעיקר יאפשר לנו את הרוגע הפנימי, את הבריאות ואת השפיות.
תיקון אישיותי, ותיקון אורח החיים השגוי שניהלנו, יאפשרו לנו לצאת מהדיכאון.
כשאנחנו במצב דכאוני, זה לא משקף את מי שאנחנו באמת.
מסקנה: רגש הדיכאון גורם למחשבות שליליות ולדמיונות שליליים, שגורמים להתנהגות שהיא בהתאם.
רגש הדיכאון, מנתק אותנו מזהותנו האמיתית, ומהמציאות האמיתית, ואינו מאפשר לנו את השפיות.
סיכום: כיום, ברמת המודעות העצמית וההתפתחותית האישית והחברתית שלנו, אנחנו חיים בנדנדה רגשית, זיגזג רגשי, שנע בין הרגש הטוב שבנו לבין הרגש הרע שבנו, כאשר השאיפה שלנו כיום היא לחיות רק עם הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגשה הטובה, אבל שאיפה זו היא אינה ניתנת לביצוע, ולכן אנחנו מרגישים גם את הרגשות השליליים הפנימיים שגורמים לנו להרגיש איתם רע, כמו גם את רגש הדיכאון.
זהותנו האמיתית היא כאשר אנחנו רגועים, רציונאליים וענייניים.
מי שהתחבר לזהותו האמיתית לא יכנס לדיכאון, כיוון שהוא רגוע.
הרוגע הפנימי הוא מצב של נטרול ייצור הרגשות הפנימיים שבנו.
המסר במאמר: הדיכאון אינו משקף את מי שאנחנו באמת, לכן התיקון האישיותי לכך, רצוי שיתבצע בשני מישורים.
מישור אחד הוא ללמוד איך להירגע מהרגשות, מצב המתאים לתפקוד והפעלה באופן הבריא של הגוף הפיזי שלנו, מה שיאפשר לנו את ההתחברות לאני העצמי, לזהותנו האמיתית.
מישור שני הוא ללמוד על אורח החיים הבריא שתואם את מהות ומטרת החיים, כשביחד אנחנו יוצרים את המציאות הרגועה והשלווה.