חפש מאמרים:
שלום אורח
05.06.2020
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

אורלי רובין - מבט על ואל רגעים בטיפול.

מאת: אורלי רוביןבריאות הנפש13/12/2011900 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

אורלי רובין

מבט על ואל רגעים בטיפול.

חלק א

יואל(שם בדוי) ,מיום היוולדו(ואפילו בעודו ברחם אימו) חי בסביבה לא שקטה עד עוינת, מתקיפה, פולשנית,לא מגנה ולא מכילה, זקוק למיכל.

לא רק שאין לו מיכל פנימי, אלא שכלל לא יודע להשתמש במיכל. כאילו אין בתוכו את המנגנון של זיהוי המיכל. במהלך הקשר הטיפולי מתחילה להיבנות הלמידה האמוציונאלית,הוא היה מגיש לי קצה של חוט, תמיד התחיל בדרך של שאלה שיש בה הזמנה "את רוצה לשמוע משהו? או "את יודעת.." ואז ממשיך, כאילו בודק שאני עוד שם.

בשתיקות שלוהיה קשה. הייתי מוצאת עצמי משוטטת במחשבותיי למחוזות אחרים. לא תמיד יודעת איזה חלק מזה היה הקושי שלי לשאת את השתיקה והאין ואיזה חלקים ביקשו לספר את ההתנתקות,ההיעלמות והאילמות שלו, כמו שהוא מרגיש אותם ,לא ממש מחובר למה שקורה בחוץ וחי בבועתו הפנימית.

אולם היו גם פעמים שהייתי מגלגלת בראשי פיסות של מחשבות עליו.אז היתה זו שתיקה של השתהות. אולי אפילו של התהוות, איחוי של רקמות.

אחת המחשבות החוזרות נרקמה באשר לקושי שלו לדבר, כמו הקושי להתחיל להתהוות בחדר,כמו הקושי שלו להגיח שוב לעולם.

היה מתחיל שיח, הקשב היה גם לקצב. היה נראה שמכניס לחדר, חוויה שמוכרת לו, כשלא הגבתי, חשב שלא מעניין אותי "לא קורה שום דבר מעניין בחיים שלי, אני משעמם",כשהייתי מפרשת, ועוד טרם מצאתי את המינון והעיתוי המתאימים,נחווית כדוחפת לקצב עבודה מהיר יותר. בטרנספרנס, הופכת להיות אימו שמתערבת בענייניו, דואגת אך נדחפת. התייחסות מסוג "נראה שאתה לא בטוח שאני באמת מתעניינת בך ומחפשת להבין אותך" מעוררת אצלו תגובה , "כולם מאד דואגים לי, אבל אף אחד לא יכול להבין מה עובר עלי, או מה עבר עלי, אולי גם אף אחד לא באמת רוצה להבין".

הבנתי שיש להציע לו סביבה מאפשרת, מצע מתאים לבניית המיכל, כדי שהוא יהיה יכול לזהות אותו ואחר כך ללמוד להשתמש בו .ויניקוט (1995) כתב "כדי להשתמש באובייקט, על הסובייקט לפתח יכולת להשתמש באובייקטים. יכולת זו, אין לומר שהיא מולדת, התפתחותה תלויה בתהליכי ההבשלה של זיהוי והתייחסות לאובייקט והתמורה (מהתייחסות לשימוש)תלויה בסביבה מאפשרת".

פגישות שלמות חיפשתי את המרחק הנכון להתמקם,לא קרוב מדי, כדי לא להיות האם שממהרת להידחף לענייניו ולדחוף לו את ענייניה ולא רחוק מדי, שאז אני האם הנוטשת,הדוחה, זו שלא יכולה להבין ולא רוצה להבינו.

החיפוש אחר הדרך ליצור סביבה מאפשרת היתה מתוך המחשבה, שהסיכוי שיתרחש בנינו משהו משמעותי, תלוי ביכולת שלי להבטיח סביבה צפויה, קבועה, רצופה, שאפשר יהיה לחשוב בה את הדברים ברצף, לאגוד חלקים, להתיר קשרים ולעבור לשלב שבו אפשר להתחיל לספר לו ואיתו את הדרמה הרגשית שלו.ידעתי שעל מנת שיבנה את היכולת להשתמש במיכל, הוא ישליך שוב ושוב את המצוקה שלו ואני אעמוד פעם אחר פעם במבחן ההבנה וההגנה עליו,להשתתף יחד איתו, לחשוב אותו ולהחזיר לו אותו מעובד ואפשרי לעיכול בצורה מאורגנת יותר וכך, הוא יתחיל לקלוט איך זה עובד.

לאט לאט מתחילה להיווצר בטיפול רקמה עדינה .

בפגישות הבאות יואל הביא לחדר את הבהלה שלו, שלא יודע את עצמו ולא יודע אם אני אדע לדעת אותו בשבילו, שאם לא אדע לספר לו אותו לא יהיה שם כלום.

באחת השיחות יואל אמר "לאמא שלי יש מפה בראש, היא יודעת בדיוק מה לעשות, איך לעשות ומתי. היא כל הזמן אומרת לי, תתכנן לך דברים, אז יהיה לך מה לעשות.

אני לא יכול, אני לא מצליח לדעת אפילו מה אני רוצה לעשות".

לחפש לדעת את עצמו, זה לבקש אותי להתמקם יותר קרוב לחוויה שלו ולחשוב אותו.

לדבר ולתת שם למה שמרגיש, לתת לגיטימציה ללא יודע, להרגיש בעצמי שמותר לא לדעת.

ההפתעה היתה כשהרצון שלו נכנס לחדר, הוא מספר שפחות ישן בימים ויותר מעורב במה שקורה, קורא עיתון, רוצה לדעת, מחפש סרט טוב לראות, ואני יכולתי לחוש את החרדה העצומה מהולה בהתרגשות והתעוררות , קצת כמו אדם שהיה משותק בגפיו ואך עתה שב לחוש איך מניע את אצבעות רגליו

(תנועות חדשות – ישנות, זרות - מוכרות)

לפקוח את העיניים ולהתחיל להתבונן, היה ניתן רק כשנוצרה מידה של בטחון בטיפול שאפשרה היכרות עם מערך התנסויותיו הקודמות, החרדה, התסכול ,האבדנים,הטראומות והחסרים. רק אז החל להיווצר מרחב/מקום קצת אחר, שבו קורה משהו שיש בו סיכוי ופתח תקווה .

עופרה אשל( 2002)מציגה זאת כטיעון מרכזי במאמרה "מן 'האישה הירוקה' אל 'שחרזדה'- שמכאן והתהוות החדש בטיפול הפסיכואנליטי"- ולדבריה "להתהוות החדש לא מספיקה התעמתות בטיפול עם הפער שבין התנסויות העבר המאיימות והאובייקטים הפנימיים הקשים של המטופל לבין היחס האחר, המיטיב, עם המטפל. כדי שהתנסויות הקשות, המטענים ההרסניים , המפחידים והחסומים וההתארגנות ההגנתית של המטופל יעברו שינוי בתוך מרחב הוויה וחוויה חדש, הווה וממשי, שנוצר מתוך התחברות עמוקה של נפש המטופל והמטפל.

מרחב זה מהווה את זירת ההתרחשות של התהוות החדש בתוך ומתוך הישן- 'שמכאן'.

יואל מספר על התחלה של התעוררות חושית, סומאטית ורגשית.

שם, במקום שמתעוררת תחושת החיות, אורבת גם סכנת ההתפרקות.

כעבור תשעה חודשים.

תקופה שאני יכולה לדמותה לתקופה שלאחר לידת התינוק, לאחר שהכמיהה לפגוש שד, אם, אובייקט,מטפל, כבר מזהה את הפוטנציאל למימוש , אשר כורך בתוכו את פוטנציאל התסכול והאכזבה. הסביבה הטיפולית שנוצרה מעוררת את חווית סביבת החיים הראשונה שלו וזו צובעת את הקשר שלנו בגוונים של אמביוולנטיותבין ההנעה והכמיהה להתמסר לקשר שיש בו אופציה למוכלות ואמון לבין החרדה מנטישה ופגיעה והנטייה ההגנתית להתרחק ולשמור על "הבטן הרכה"..

יואל הגיע לפגישה, שבה אפשר היה להבחין בהתרחשות אחרת מאלה שהכרתי בחודשים האחרונים . מתיישב, מתנדנד על הכיסא באי שקט,מזיז דברים על השולחן שלצידו ולאחר כמה דקות אומר בטון תוקפני:

"את חושבת שאני כבר מוכן לצאת לעבודה, אני כבר כמה פעמים רוצה לשאול אותך ואני לא בטוח שתעני לי, אולי גם את כמו אמא שלי, חושבת שאני חייב לנסות, אחרת לא אדע". .

אני: (חושבת מה מספר לי על מה שקורהבחדר, עם מה נפגשת עכשיו, לא ממש מצליחה לזקק מחשבה,

חשבתי שדווקא בשל כך שנעשית עבודה בטיפול, הוא חרד שאני מאיצה בו, מצפה ממנו (כמו אימו) .

בתקופת הטיפול הראשונה זה עורר אצלו את הילד המרצה. בפגישה הזו הוא מתנהג אחרת,מנסה להביע את הקושי שלו להמשיך להיות הילד הטוב, לא יכול יותר להחזיק בפסאדה. ביטויי האי שקט והתוקפנות מפרים את האיזון וכאילו מבקש לעצור ולהסתכל להיכן מובל. הוא מבקש עוד זמן, לא למהר,לשמור עליו, שגם אם נראה בסדר כלפי חוץ, בתוכו "הכלים עדיין שבירים" ויש סיבה לדאוג ,להיות על המשמר ולא להאיץ בו לצאת לעבודה (עבודה נוספת בטיפול כמו יציאה לעבודה במציאות).

הוא כבר היהפעמייםבאזור הפסיכוזהומבקש להישמר שבעתיים הפעם.

יואל מבקש ממני לצקת משמעות למצוקתו, לסייע לו לארגן את חווית האי שקט והתוקפנות סביב סיבה למה שמרגיש.

חלק ממני נבהל וחלק אחר ידע שזה סימן שקורה משהו נוסף. דומה אפוא, שמספר לי דרך התוקפנות שלו את האימה שלא אצליח לראות ש"עושה" מעבר לכוחותיו, שחושש שנוגע בדופנותיו וחרד מפני התפרקות.

אינו בטוח שיש לי הסבלנות ללכת בקצב שלו, לשרוד את חרדותיו.

חוסר השקט, חוסר אונים והתוקפנות של יואל, הועצמו גם בשל התעוררות "פעמוני האזעקה" הקשורים למימד הזמן-אנו בשלהי אוגוסט , ושני ההתקפים הפסיכוטיים שעבר התרחשובחודשים ספטמבר-אוקטובר , ומשהו בהתקרבות המועד, היה בו כדי לעורר אימה מפני האפשרות שיעבור התקף נוסף, אימה שסופרה דרך חוסר השקט הסנסורי והמנטאלי .

הצלחנו לדבר על זה. אומנם לא הרבה, כי חזר וביקש שלא לדבר על זה, "זה קשה לי, לא מסוגל לחשוב שהייתי במצב כזה, בשביל מה לדבר על זה, אני רוצה למחוק את זה מהחיים שלי". אולי לזה התכוון, כשדיבר על לצאת לעבודה, אולי התכוון שמוקדם מדי עבורו לדבר ולפגוש את החלק הפסיכוטי.

כעבור זמן, יכולתי לראות שלא רק שלא היה בשל לגעת באזורים הפסיכוטיים, הוא גם לא היה מספיק מוכל בתקופה זו . ביטויי התוקפנות היו בגדר אחזקה עצמית (דריכות פיזית ונפשית), שנועדה לשמור על העצמי .אני לא הצלחתי לשאת את עוצמת החרדה שלו, אשר פגשה את החרדה שלי לשאת את אי ידיעה שלו ,להיות באי ידיעה שלי (האם יצליח/אצליח/נצליח לשרוד את אימת הפסיכוזה שמרחפת באוויר, לצד ההשתוקקות לאובייקט טוב שיעשה טרנספורמציה לפחדיו וכאביו ויהפכם לנסבלים ולא קטסטרופאליים.

בחלק מהפגישות, כמו בחלק מהשעות הוא פגש אותי נבהלת.

הבהלה חזרה אליו והגבירה את החרדה שלו, כי זה חזר אליו כאימה ללא שם.

כדברי ברמן פיק(1985) במאמרה working through in the counter-transference "הקשיים הרגשיים שהמטפל פוגש בתוך עצמו מקורם הם שניים: ממה שהושלך עלינו ומשלנו ואת זה צריך לזהות ועם זה צריך לעבוד"

הטיפול המשיך ,עברנו יחד שבוע אחרי שבוע, את אוקטובר ואת נובמבר וגם את ההמשך

ללא התקף נוסף.

פגישה לפני החופשה,התחיל את הפגישה ואמר " כשהגעתי, לא היית בחדר וראיתי תיק שלא נראה כמו שלך, אז חשבתי שאת לא פה"

השניות האלה בהן המתין וחשב שאינני, עוררו את החרדה שאני יכולה להיעלם.

משהו נפרם לו מהר.

זמן של דקה הצליח לעורר אימה גדולה שהרקמה ה"דקה" שנוצרה בטיפול יכולה להיפרם בפתאומיות ובאכזריות.

אתר הבית של אורלי רובין : http://rubinorly.coi.co.il/שאלות-ותשובות-מאת-אורלי-רובין.htm

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

אורלי רובין

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת אורלי רובין

מאת: אורלי רוביןמשפחה וזוגיות - כללי13/12/111477 צפיות
מה קורה להורים- המבוגר שנפגש עם המתבגר חווה 2 דברים 1. אובדן שליטה 2. אובדן משמעות. נוצר ניגוד אינטרסים בין המתבגר והמבוגרים המתבגר רוצה עצמאות ועכשיו ההורה רוצה קודם אחריות מצד המתבגר ורק אחר כך עצמאות. אתר הבית של אורלי רובין http://rubinorly.coi.co.il/ קישור נוסף - http://www.prosites.co.il/UniqueBusiness.asp?ID=2860

מאת: אורלי רוביןמשפחה וזוגיות - כללי21/06/111696 צפיות
תהליך המעבר והשינוי שנמשך שנים אחדות מתגלה בצורה שונה אצל כל אדם. Lids)1980) טוען שהמשבר או המעבר אינו מאופיין ע"י אירוע משמעותי, אלא ע"י המודעות לגבולות מרחב החיים שמעוררת חרדה קיומית סביב משמעות החיים. קישור לאתר של אורלי רובין http://www.prosites.co.il/UniqueBusiness.asp?ID=2860

מאת: אורלי רוביןבריאות הנפש20/06/111665 צפיות
בזמנים קשים, כמו במצבי אובדן, טראומה, דחייה ותסכול כבדים, הופכת התוקפנות כה גדולה, עד שהיא מאיימת למחוק את עולם האובייקטים ללא ניצולים ואז חלה הנסיגה אל הביטחון המסופק על ידי העמדה הפרנואידית-סכיזואידית ושל ההגנה המאניות. קליין ראתה את התוקפנות כדחף מולד וגזרה את העמדה הסכיזואידית-פרנואידית מן ההכרח הדחוף להגן מפני חרדות רודפניות שמקורן ביצר המוות של פרויד.תהליכים אלה מדלדלים את העצמי . ויניקוט(1960) רואה את דחף התוקפנות ככזה שתפקידו לתת חיים. קישור לאתר של אורלי רובין http://www.prosites.co.il/UniqueBusiness.asp?ID=2860

מאת: אורלי רוביןבריאות הנפש20/06/112193 צפיות
Hill (1949), (1958) היה בין החוקרים הראשונים אשר פיתח מודל של דחק במשפחה, בנסותו להבין מדוע משפחות אחדות סובלות ומתפרקות כאשר הן נתקלות באירועי חיים דוחקים, בשעה שמשפחות אחרות מסתגלות לאירועים דוחקים ואף מחפשות אתגר וחוויה באירועים אלה. http://rubinorly.coi.co.il/אתר הבית אתר של אורלי רובין http://www.prosites.co.il/UniqueBusiness.asp?ID=2860

מאת: אורלי רוביןמשפחה וזוגיות - כללי20/06/111111 צפיות
שלב אמצע החיים כדומה לשלב של ראשית הזוגיות, במידה מסוימת, בני הזוג נפגשים מחדש לאחר שבמשך כ-20 שנה של גידול ילדים ובנית קריירה, התמקדו נושאי השיחה בעיקר על הילדים ואחזקת משק בית. עפ"י הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית , ההתנהגות שנרכשה ונלמדה ע"י בני הזוג התמקדה בתפקידם כמנהלי המשק המשפחתי וכהורים. אלה תחומים בהם לפחות לאחד מבני הזוג היתה השקעת יתר לעומת תחומים אחרים שקשורים למערכת הזוגית כמו : אינטימיות, שותפות, תקשורת וכו' אשר הוזנחו. אתר הבית של אורלי רובין - http://rubinorly.coi.co.il/אורלי-רובין-פסיכותרפיה-אישית-וזוגית-0544304510. קישור נוסף - http://www.prosites.co.il/UniqueBusiness.asp?ID=2860

מאמרים נוספים בנושא בריאות הנפש

מאת: moraleבריאות הנפש24/07/18814 צפיות
לא אחת, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ליד אנשים שחווים התקף חרדה. זה יכול להיות בן או בת משפחה, חבר קרוב או אפילו אדם זר. אנחנו נדע לזהות התקף כזה, במספר צורות, בין אם זה בגלל שהם נמצאים במצב של "שיתוק", כלומר הם לא זזים ולא אומרים מילה, הרבה פעמים הנשימה שלהם תהיה מואצת, יש מקרים בהם נרגיש שהם רועדים ולא מגיבים למרות שברור לנו שהם בהכרה מלאה, נושמים ואין שום בעיה פיזיולוגית שאמורה למנוע מהם להגיב.

מאת: ברסלב מאירבריאות הנפש07/11/17621 צפיות
פדיון נפש - מי צריך לעשות? ומה צריך לעשות? ומי לא ראוי לעשות? דבר טבעי שכל אחד מאיתנו חפץ בחיי חרות הצלחה ומנוחת הנפש, אך מה היא החירות האמיתית ומה היא מנוחת הנפש? פדיון נפש הוא המתקת הדינים כעין רעונן נהיגה כדי להמתיק נקודות רעות של עבירות תנועה... כנסו תבינו.

מאת: אלעד רימובריאות הנפש27/09/16764 צפיות
נשים רבות חוות תופעות רגשיות ופיזיות לאחר לידה הקשורות בשינויים ההורמונליים ובשינוי הסטטוס. לרוב תופעות אלה חולפות מעצמן בתוך מספר שבועות, אך לפעמים הבעיה מתפתחת ומעמיקה לכדי דיכאון אחרי לידה.

הלקוח תמיד צודק, איך לגרום ללקוח להרגיש טוב, מה נכון לענות, איך לא לצאת צודק, איך למכור יותר, טיפול בהתנגדויות לקוח, אימון אישי לחיים, מאמן עסקי: וכאן אבאר, כי איש מכירות טוב, יש לו מראש תשובה טובה לכל התנגדות אפשרית של הלקוח. תשובה כל כך טובה, שמסבירה ללקוח, למה עליו לקנות את המוצר הזה, דווקא בגלל הסיבה שבגללה הלקוח חושב שהוא לא אמור לקנות את המוצר, וכמו שהסברתי את זה במקום אחר. יחד עם זאת, יש לציין ולהסביר, כי לא משנה כמה אתה כאיש מכירות, חושב שאתה חכם / צודק / יודע מה טוב ...

איך לא לדפוק את הלקוח, מוסריות בתהליך מכירה, איך למכור מוצר גרוע, להאמין במוצר, לא מאמין במוצר, איך למכור מוצר יקר, תמיכה נפשית, אימון עסקי: וכאן אבאר, נקודת מבט שחשוב לאיש מכירות לדעת אותה, והיא נקודת המבט על עד כמה הלקוח צריך / רוצה את המוצר שאתה מוכר לו. כי כל מיני סוגים של לקוחות. לדוגמא יש לקוח שרוצה את מה שאתה מוכר לו, ויש לקוח שצריך את מה שאתה מוכר לו, ויש לקוח, שאומר שהוא רוצה, אבל הוא לא צריך וכולי. והעניין הוא, שיש אנשי מכירות שמנסים להיות "מוסריים", והם מרגישים רע ...

טיפול זוגי אחרי בגידה, האם לסלוח על בגידה, מתי לסלוח על בגידה, בעיות בזוגיות, התמודדות עם בגידה, להתגבר על בגידה, מאמן אישי ועסקי, טיפול הוליסטי: עכשיו נגיד בן אדם שבגדו בו אוקי והוא סולח על זה שבגדו בו מה זה אומר, אתה הבנת הייתה נגיד אשתך נגיד בגדה בך ואתה סולח לה על זה מה זה משדר לה? ש: מה זה משדר לה? אליעד: כן חולשה חוזקה. ש: תלוי עד כמה היא מצטערת. אליעד: מה הקשר היא לא מצטערת מה הקשר עכשיו? ש: זה משדר חולשה אם היא לא מצטערת. אליעד: לא חייב מחויב טוב זאת התשובה שלך? ש: לא ...

איך לשכוח מישהו, איך למחוק געגוע, איך לא לפחד מבגידה, איך למחוק זיכרון אהבה, nlp, איך לא לאהוב, מאמן אישי מומלץ, מטפל התנהגותי קוגניטיבי: וכאן אבאר נוסחא, איך לחזק אהבה וקשר רגשי של מישהו למשהו, ואיך להחליש אהבה וקשר רגשי של מישהו למשהו. וממילא גם בצורה הזאת ניתן להשפיע על התלות הרגשית של אותו האדם, בדבר שאותו הוא אוהב. ואסביר גם איך יוצרים התניה בתת מודע, איך יוצרים עוגנים, איך שותלים מחשבות, איך לשכוח אקס, איך לא ליצור תלות רגשית, איך לגרום למישהו להתאהב או לא להתאהב בך, איך ...

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica