כדי להיות מאמנת אישית מצליחה, אני צריכה לדעת לצוד?
הבנתי שאני "ציידת" רק לאחר שכבר התחלתי לאמן. אני מקשיבה לסיפוריהם של מתאמניי. כל אחד וסיפורו האישי. עבורי כל מתאמן מביא עימו סיפור מרתק ומרגש. הסיפור שלו.
פעמים רבות המתאמן עצמו בטוח כי זהו סתם עוד סיפור. רגיל ואולי אפילו משעמם. "איך יש לך סבלנות לשמוע את הסיפורים של כולם?" שואלים רבים מהמתאמנים.
מי ששואל זאת כנראה לא "צד" מעולם. ואני חלילה לא מתכוונת לצייד בעלי-חיים.
עבורי תמיד מסתתרים כאן דברים נוספים, לא פחות מעניינים וחשובים, שאחד מתפקידיי המפתח שלי הוא לעזור למתאמן לגלות אותם.
מתאמנים רבים מגיעים אליי לאימון אישי כי הם מרגישים שחייבים שינוי, שנמאס להם מהמצב הקיים.
אתן לכם דוגמא: נעמה הגיעה אליי לפגישת אימון ראשונה.
עוד לפני שהתיישבה הבחנתי בעייפות שמשדרת יציבתה ובשילוב של עצב עם שיעמום שנשקפים מעיניה. סיפורה נשמע כך:
"אני לא יכולה להמשיך ככה יותר.
אני היום בת 38, נשואה, יש לי 3 ילדים מקסימים, בית פרטי לתפארת. אני עובדת באותו מקום עבודה קטן כבר 9 שנים. המשכורת מצויינת. הכל אמור להיות בסדר אבל אני מרגישה שהכל כל כך לא בסדר. אני לא שמחה, אני כל הזמן עייפה ואין לי חשק לכלום".
נעמה ללא ספק העבירה בסיפורה, בבהירות רבה, את חוסר שביעות רצונה מהמצב הקיים ואת הצורך שלה בשינוי.
בהמשך הסתבר לי מדבריה, שאת המקצוע בו היא עוסקת בעצם בחרו הוריה ונטיות ליבה נמצאות במחוזות אחרים לגמרי.
מתוך סיפורה "צדו" את אזניי מספר מילים שנשמעו לי מאוד משמעותיות:
"יש לי ילדים מקסימים."
"בית פרטי לתפארת".
"מקום עבודה קטן."
"משכורת מצויינת."
במהלך כל האימון לא רק אזניי אלא חושיי כולם משתתפים ב"צייד". כשמילים אלה נאמרו משהו במבטה ובתנוחת גופה של נעמה השתנה. אני, שלא מכירה את נעמה ולא אמורה לדעת מה משמעות הדברים עבורה, שיקפתי לה את מה שראיתי, שמעתי והרגשתי.
שאלתי: כשאמרת ילדים מקסימים אורו עינייך. מה היה שם?
נעמה סיפרה בשמחה על הקשר הנפלא שיש לה עם ילדיה.
כשהזכרת בית לתפארת נראית מרוצה. "בטח, עיצבתי את הבית בדיוק כמו שראיתי בדמיוני והתוצאה נפלאה".
כשהזכרת מקום עבודה קטן נראית לי רגועה ונינוחה. מהו עבורך מקום קטן?
"זה אומר מקום אינטימי. כולם מכירים את כולם ובהחלט עובדים בצוות".
כשאמרת משכורת מצויינת היתה לי תחושה שאת מרגישה מאוד בטוחה בעצמך. מהי עבורך משכורת מצויינת?
"זה אומר שהגעתי למעמדי בזכות כישוריי. אני ממלאת את תפקידי בצורה הטובה ביותר, מעריכים אותי והדבר משתקף גם במשכורת. המשכורת גם נותנת לי שקט בחיי היומיום.
מכאן ניתן היה להתחיל את האימון. מיקוד תשומת הלב במילים משמעותיות אלה איפשרו לנעמה להתחיל לראות גם את הדברים הטובים שנוכחים בחייה. היא הבינה שהאחריות לייצר ולהכניס "טוב" לחייה נמצאת בידיה שלה.
במהלך האימון כולו היא גילתה אילו בחירות הן שלה, וביחד סללנו את הדרך להגשימן.
אלה היו המילים שלה. אני רק "צדתי" אותן, הנחתי לפניה את ה"מראה" וכיוונתי אותה להתבונן באותן תכונות נפלאות ויכולות, שיש לה בשפע. אותן יכולות אשר הסתתרו בתוך טרדות היומיום ואשר בתהליך האימון קיבלו חיזוק והפכו להיות אבני הדרך בדרכה החדשה.