מאז שנולדנו הורגלנו לתופעה ברחובותינו שנקראת :חתול רחוב".
הורגלנו לחיות כילדים, לאסוף גורי חתולים ולטפל בהם, להאכיל אותם בחצרות ובקרנות רחוב וקיבלנו תופעה זו כחלק מחיינו. אולם כשמסתכלים לאורך השנים, הדורות, והאבולוציה, אנחנו רואים ששוב עשה האדם טעות נוראה ועד היום איננו יודעים כיצד לתקן אותה.
החתול (המקורי וההיסטורי) הינו חייה מדברית, חייה טורפת שצדה למחייתה.וסביבתה מדבריות או סביבות טבעיות אחרות בהן יש צייד (ביצות, יערות וכו...)
האדם משהחל לביית את החתול הכניסו לסביבה האורבאנית ובתחילה אכסן אותו במגוריו (כמו בתקופה המצרית) כך קרה גם במאה השנים האחרונות עם חתולים בארץ ישראל.
רובם הם זנים גזעיים שהובאו ע"י מהגרים מאירופה ושהו בבתיהם. מסיבות שונות נזרקו אותם חתולים לרחוב והיו צריכים לכלכל עצמם ממה שקיים ברחוב.
אז לפני כ20-30 שנים, פחי הזבל היו פתוחים, מי שזוכר את אותן בקתות בטון עם מכסי מתכת. מכאן החלו להתרחש שני תהליכים :
התהליך הראשון היה אספקת מזון מוכן ע"י אנשים וכן נבירה בבתים, ובהעדר אויב טבעי הגברת הפוריות והילודה.
והשני, בהעדר מרכיבי חיסון והישרדות התפתחות אדירה של פגעים ומחלות . כך נוצרה במשך שנות קיומינו אוכלוסייה מטורפת של מאות אלפי חתולי רחוב, שיצרה פגע של ממש בסביבה האורבאנית שלנו.
במקביל, משנעשה כבר הנזק החלו אוהבי החיות והחתולים, לנסות ולחפות על התופעה הזו, על טעות זו באמצעים שונים.
החלו אגדות שטוענות שלחתול יש תפקיד אורבאני בסילוק מכרסמים ונחשים, סיפור שנקנה יפה על ידי האוכלוסייה.
ובכן המעביר העיקרי של מחלות זואנטיות קשות בקרב המכרסמים האורבאניים היינו החולדה שאף היא יובאה מנורבגיה ע"י אוניות סוחר.
לצערי הרב החיה הזו לא סופרת את החתול וממש לא מתרגשת ממנו.
נחשים: בוא ניגש ונבדוק באזורים הכפריים מה אומר הצפע הארץ ישראלי על חתולי הבית...
אבל את האגדות תמיד כיף לשמוע .
לפני כ-15 שנה בהיותי וטרינר בעיריית ת"א התחלתי יחד עם עמיתי לעקר ולסרס את חתולי הרחוב בעיר.
אחרי התנגדויות קשות מצד גורמים רבים התחלנו במבצע שנחל הצלחה רבה .
אבל איזו הצלחה?
הצלחנו בשנים אלו לעקב ולסרס כ-40,000 חתולים. האם זה פתר את הבעיה ? ממש לא ! ולמה?
משום שאין אפשרות טכנית ללכוד את כל החתולים, תמיד יישאר זכר אחד פה נקבה אחת שם שיקימו את דור ההמשך.
אף פעם לא נעשה ניתוח או סקר מדויק האומד 1:1 את אוכלוסיית החתולים לפני עיקור וסירוס ולאחריו. ולרשויות אין תקציב לעקר ולסרס את כל החתולי הרחוב.
ישנה עוד נקודה שאף אחד מהגורמים המקצועיים לא מוכן לקחת אחריות ולעמוד איתן אחרי ההחלטה של מיגור תופעת חתולי הרחוב.
"חתול רחוב" חי בממוצע 2-3 שנים. ולמה : כי יש תאונות דרכים , קרבות בין להקות ובין זכרים, פציעות, שברים, מחלות קשות כמו איידס חתולים FIV,FELV, הרפז, חתלתלת, כלבת, דלקות כבד ומחלות טפיליות אחרות.
חתול הרחוב מסכן ואמולל עם מערכת חיסונית חלשה והוא מושא לחולי ולמוות.
לעומתו חתול הבית מגיע לרמה ואיכות חיים מרבית חי בממוצע 12-15 שנים.
החתול הסיאמי מגיע ל -20 שנים בקלות רבה.
אז מה עשינו – פיתחנו אוכלוסיה מטורפת של חיות מסכנות, ללא אמצעי מחייה, עם מחלות רבות ועם איכות ורמת חיים אפס.
אוי לנו עם דבר כזה היה מתרחש בקרב בני אדם.
אז צריך לומר את האמת : החתול- מקומו לא ברחוב.
צריך בכל האמצעים להוציא אותו מהרחוב
זה לחוקק חוק שאין להשליך חתול לרחוב.
זה להכריח את מטפלי החתולים להכניסם לבית ולחסנם נגד כל המחלות.
זה לחנך את הילדים החל מהגן שחתול מקומו בבית ואין חייה כזו שנקראת "חתול רחוב".
זה לומר בפה מלא לרשויות שיש לבצע עיקור טוטאלי של חתולי הרחוב ובכך להדיר את רגליו מהרחוב.
לאסוף חתולים חולים מהרחוב בייחוד אלו שחולים באיידס חתולים ולבצע המתות חסד לפי הצורך.
למסקנות אלו הגעתי אחרי כמעט 20 שנה של נגיעה מקרוב בתחום, הן כרופא רשותי והן כרופא פרטי.
בברכת בריאות טובה
ד"ר דוידוף
המרכז הוטרינרי מגן דוידוף
http://www.davidoff.me/
שעות פתיחה :
בשהם
בוקר: א'-ה': 09:30-13:30
אחה"צ: ב',ג',ה': 16:30-19:30
ו': 10:00-14:00
039794004
בהוד השרון:
שעות הפתיחה :
א-ה:
9:00-14:00 16:30-22:00 יום ו וערבי חג: 10:00-16:00
097480254
במקרי חירום ניתן לחייג 24 שעות ביממה ד"ר דוידוף 0502584453