האיוולת שבלשון הרע
התורה מייחסת חשיבות רבה לאיסור על לשון הרע.כך גם חכמי הדת היהודית לדורותיהם.הפסיקה הישראלית היונקת ממקורות התורה ודיניה ממשיכה בקו נוקשה זה של פסיקה חמורה כנגד העוברים על חוק איסור לשון הרע. דוגמא אחת מיני רבות לאיסור החמור ולמשמעות הקשה של השמצה והוצאת דיבה מובא בציטוט כדלקמן:
" אמרו חכמים שלש עבירות נפרעין מן האדם בעולם הזה ואין לו חלק לעולם הבא עבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכות דמים ולשון הרע כנגד כולם ועוד אמרו חכמים כל המספר בלשון הרע כאילו כופר בעיקר שנאמר אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו ועוד אמרו חכמים שלשה לשון הרע הורגת האומרו והמקבלו וזה שאומר עליו והמקבלו יותר מן האומרו"
באופן אישי אני סבור שהמוציא לשון הרע, המשמיץ, המגדף את האחר הוא אדם נטול תרבות דיבור והתנהגות. אנשים מעיין אלו אין מקומם בחברה נאורה וייתכן שהם צריכים לעבור חינוך מחדש על המותר ועל האסור.לא בכדי, קשורה הוצאת לשון הרע לצרעת. גם את המצורעים הוציאו מחוץ לחברה הקיימת ושמו אותם בבידוד כדי שלא ידביקו את כלל האוכלוסייה הבריאה.
חמור שבעתיים ,לטעמי, הוא אותו אדם המנצל מידע בין אם הוא נכון ובין אם לא נכון על אדם קרוב לו כדי להשיג באמצעותו דברים אותם לא יכול היה להשיג בדרכים לגיטימיות או חוקיות. גם מידע המבזה ומשפיל ופוגע גם שהוא נכון על אדם קרוב אלייך והפצתו הוא בחזקת לשון הרע. לכך נסמכת גם עוולת חוק הפרטיות היוצרת הבחנה ברורה על המותר והאסור בהפצת מידע בין בני זוג בכל אשר הם עשו בחדרם הפרטי והסגור.
האיוולת שבכך זועקת לשמים.מידע בין אם הוא נכון או לא.בין אם הוא תוצר של פרשנות, בין אם נודע כתוצאה מקשר קרוב ואינטימי עם בן הזו/בת הזוג אינו חד כיווני. "מידע " בהגדרתו הוא בלשון רבים.אין הרבה מידעים..אין ביטוי כזה.יש הרבה מידע. לכן,כל המשתמש במידע שיש לו על האחר כדי להשמיצו, להשפילו, לאיים עליו,למנוע ממנו מעשה חוקי ונכון לעשות הופך להיות חשוף לסוג מידע אחר. לאדם המושמץ תהיה מעתה מוטיבציית שיא למצוא ולנבור בזיכרונו מידע בלתי מחמיא על המשמיץ.גם אם המושמץ הוא אדם שומר חוק,תם לב וישר דרך הוא לא יוכל לעמוד מנגד ולצפות באדם או קבוצת אנשים המשמיצים אותו.הוא יהיה חייב לפעול אם חפץ חיים וכבוד הוא.בדרך כלל אנשים אלו אינם מוותרים למשמיצם ובצדק רב.
האם השמצה והוצאת דיבה כרוכה תמיד באיוולת של הצד המשמיץ? –אני חושב שכן.
יותר מכך אני משוכנע בכך.
ד"ר אבי זלבה