להיות ילד בעל הפרעת קשב וריכוז, זה לא פשוט. לא בשבילו ולא בשביל הוריו.
ילדים עם הפרעה שכזו סובלים מבעיה נוירולוגית. בעיה זו גורמת לרוב לתסמינים שונים. התסמינים הם:
1. בעיה בקש וריכוז – היכולת להתמקד בדבר אחד ודחיית כל שאר הגירויים המופיעחים בו זמנית.
2. אימפולסיביות – בעיה של חוסר יכולת לדחות סיפוקים. קיים צורך לקבל סיפוק מיידי ועכשווי.
3. היפראקטיביות – תזזיתיות, נמרצות , חוסר יכולת לשבת במנוחה.
לא לכל הילדים קיים המרכיב של היפראקטיביות. ישנם ילדים רבים אשר חווים רק הפרעת קשב וריכוז. הם אינם חשים צורך בנמרצות ותזזיתיות תנועתית. אך כן חווים את הקושי בלהיות ממוקד במשימה המונחת לפניהם.
הפרעה זו מופיעה בדרך כלל אצל ילדים וניתן לאבחן אותה מסביבות גיל 5 בשיעור. גם מבוגרים סובלים מהפרעה זו, כשלרוב הם חווים אותה ללא ההיפראקטיביות. רכיב זה נרגע עם השנים או שנלמדת טכניקה לניתוב התזזיתיות לדבר מה מקובל יותר (כמו ספורט, לדוגמה).
בקרב ילדים הסובלים מקושי זה ניתן לראות פעמים רבות גם ליקויי למידה הנלווים להפרעה.
ילדים אלה לרוב חווים גם בעיות רגשיות מכיוון, שהם חווים קשיים וחוסר הצלחות. דבר זה יכול לגרום לתחושת תסכול חזקה מאוד וכתוצאה מכך, להרגשת חוסר יכולת ולעיתים אף תחושת כשלון עזה.
איך מטפלים?
ישנם סוגי טיפול רבים ומגוונים. חלקם הידוע ביותר, הוא כדור הריטלין אותו נותן הרופא המאבחן על פי מינון מתאים לילד.
בנוסף, ישנם טיפולים חליפיים ברפואה המשלימה אשר יכולים לתת מענה טבעי לבעיה- לתרופה קוראים קשב רב והיא מורכבת מרכיבים טבעיים בלבד.
מעבר לטיפולים אלה, לרוב מומלץ לתת גם טיפולים רגשיים למניעת או טיפול בבעיות רגשיות אצל הילד.