חפש מאמרים:
שלום אורח
03.06.2020
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

על דיאטה ופנאי

במהלך עבודתי כאנתרופולוג כלכלי ויועץ עסקי של חברת הסעדה, האיר את תשומת ליבי בעל החברה ואמר לי כי "הכלכלה באה מאוכל" . במילותיו הפשוטות, גרר אותי אותו אדם לחשוב בעצם מהי כלכלה. יש לציין כי בכל השפות בהן אני שולט, המונח כלכלה "מסתדר" היטב עם מזון.

למעשה, תפקיד הכלכלה ולא בהגדרתה ה"מדעית" של הכלכלה המתמטית, הוא להסדיר את פעילות הקיומית יותר של האדם. אומנם, ההגדרה המקובלת יותר מתייחסת לתחום הפעולה האנושית המכוון להשגת האמצעים החומריים הדרושים לאדם לצורך קיומו ורווחתו. לא כל כך רחוק מהגדרתו הפשוטה לכאורה של בעל חברת הסעדה.

הפילוסוף אריסטו הוא שטבע את המונח הלועזי "אקונומוס" כמייצג את המונח העברי כלכלה. כאשר כוונתו הייתה לתחום העוסק בחקר משקי הבית – זאת אנו יודעים מהרכב המילים היווני "איקו" שפירושו בית או משק בית והמילה "נומוס" שפירושו חוק.

להערכתי, ניתן לראות את הכלכלה כדבר מה אחר. לא מהצד של הסדרה של הפעילות החומרית אלא דווקא מתוך מגמה של מציאת פנאי. כלומר, האדם עושה שימוש בכלכלה על מנת להציע לעצמו את הדרכים היעילות והקצרות ביותר להספקת צרכיו וכך יכול הוא להגדיל את כמות הפנאי הנותר לו.

בעין "בלתי מזוינת", ניתן להאמין כי החיים המודרניים שלנו, משופעות מכשירים שכל מטרתם לחסוך בפעילות וכך להותיר לנו יותר זמן לפעילות אחרת הקשורה בתחומים של הגשמה עצמית.

כך, ניתן לראות את כל מערכת הפעילות שלנו החל מרגע כניסתנו למעגל הלימודים ועד ליציאתנו אל הגמלאות כמעטה מכין של החיים שלנו בתקופת הגמלאות. אנו משתדלים לרכוש לעצמנו מקצוע מועיל ומכניס, מחפשים את התעסוקה שיכולה לספק לנו את צרכינו בהווה ואת צרכינו בעתיד וכיוצא בזה. כך יוצא אפוא כי אנו עובדים היום כדי לנוח מחר.

אם בפנאי עסקינן, מדוע לא נבדוק את כמות הפנאי שנותר בכל השיטות הכלכליות הקיימות? למעשה, מטרת מאמר זה היא להציג את ההבדלים בשעות הפנאי הקיימים בין תרבויות כלכליות שונות. כאשר במונח תרבויות כלכליות, נציע את ההתפתחות האבולוציונית של השיטות הכלכליות.

השיטה הכלכלית הראשונית המוכרת לנו מכונה "כלכלת ציוד ולקט" – אלו הם אנשים חסרי רכוש שחיו בחבורות קטנות בדרך כלל משפחה מורחבת, והתפרנסו בעיקר מלקט ומעת לעת כאשר צלח הדבר בידם אכלו בשר ציד. כלכלה כזו, הייתה מבוססת בעיקר על איסוף צמחים ושורשים ע"י הנשים וזקני השבט, כאשר הגברים הבריאים יצאו למסעות ציד אשר כאמור לא תמיד צלחו. חברה בת זמננו העושה עדין שימוש בסוג זה של כלכלה היא חברת ה"קונג סאן" שבט בושמנים שגר במדבר "קלהרי" באפריקה.

השיטה הכלכלית של "נוודים רועים" – אלו הם אנשים שחיו בעיקר מעדרי צאן ובקר שעברו מאתר לאתר בהתאם לעונות השנה תוך חיפוש אחר מרעה לבהמות. הדוגמא העכשווית לצורת כלכלה כזו הינם הנוודים הבדואים אשר נודדים החל ממדבריות ערב ועד לסהל של מדבר סהרה.

השיטה הכלכלית השלישית בסולם מכונה "כלכלת חקלאות שרוף וברוא" – כאן הכוונה לשיטה של הורטי-כולטורה שהיא למעשה חקלאות גינה בה החקלאים חודרים למעבה היער שורפים את העצים ובשטח שנוצר שותלים בדרך כלל תירס . כאן נמצא שבטים באמזונס כגון ה"יניממו" וכן שבטים מסוימים בגינאה החדשה.

מתוך חקלאות הינה צומחת במהלך הזמן "חקלאות בעל" ו"חקלאות שלחין". אלו שני סוגי השקיה המאפיינים שיטות חקלאיות וכמובן גם מוצרים חקלאיים שונים. חקלאות בעל תלויה בגשמים ואילו חקלאות שלחין הינה מפותחת יותר ומשקה את השדות בעזרת מערכות השקיה מסוגים שונים. יש לציין כי מרבית הציביליזציות העולמיות צמחו דווקא מתוך חקלאות שלחין. זה נכון לגבי כמעט כל הציביליזציות החל מהשומרים וכלה ברומאים.

כלכלת חקלאות מהווה את הבסיס לישיבת קבע של האדם וכן מתאפיינת בהתפתחויות טכנולוגיות דבר שמוביל בסופו של דבר לכלכלה הנוכחית של העולם המודרני המאופיינת על חלוקת עבודה מקצועית וירידה באחוז העוסקים בחקלאות מבלי להפחית בכמות המזון המסופקת.

מכל מקום, נוצרת בעיה להשוות בין סוגים שונים של הכלכלה שהוצעו לעיל. ישנם הבדלים מובנים ברמה הטכנולוגית המאפיינת כל אחת מהם. ישנם הבדלים בכמות האנשים וכמובן ישנם הבדלים ברמות הציוד והרכוש שיש לכל סוג של כלכלה. יש לכן למצוא דרך על מנת שנוכל להשוות בין סוגי הכלכלה הללו באורח אובייקטיבי ובלתי תלוי.

על מנת לפתור את הבעיה של ההשוואה, נצביע על משתנה אחר, המשותף לכולם בכל סוגי הכלכלה הללו. משתנה זה עשוי לתרום להעמדת מכנה משותף נתון להשוואה כמותית מבלי ליפול בפח של איכות ושוני תרבותי ביניהם.

למעשה מה שמשותף לכל סוגי הכלכלה הללו הוא הגורם האנושי – האדם. לפיכך ניקח את הגורם הנ"ל וננסה להשוות בין הצורות השונות תוך כימות מערכת הכלכלית לידי מכנה משותף נתון.

כאמור, בכל המערכות הכלכליות פועל אדם בעל צרכים שחלקם צרכים תרבותיים ואחרים הינם צרכים פסיכולוגיים. מה שמשותף לכולם זה דווקא הצורך הקיומי. כולם זקוקים למזון וכולם צורכים מזון ברמות שונות. שוב, לא נתייחס למאכלים אלא אל המזון בכללותו. הרי כאמור ישנם הבדלים ב"טעם וריח" בסוגי המאכלים השונים. ישנם סייגים והגבלים תרבותיים וכן ישנם מאפיינים אחרים היוצרים הבדל בין המאכלים.

מכאן, נצטרך לתרגם את המזון למשתנה כמותי בר השוואה. לפיכך ניקח את המשתנה הבסיסי שלשמו צורכים אנו כבני אדם מזון. אנו זקוקים למזון כדי לספק אנרגיה. הרי אנו יודעים למדוד את כמות האנרגיה המופקת והנצרכת. אנו מכירים את כמות האנרגיה לה זקוק הגוף – למעשה אנו מדברים על קלוריות – קילו-קלוריות לצורך הדיוק, כמכנה המשותף היעיל ביותר להשוואה בין תרבויות ובין סוגי הכלכלה השונים.

כדי למדוד את האנרגיה המופקת נעשה שימוש בנוסחה אותה פיתח האנתרופולוג הכלכלי מרווין הריס. הריס, הציב נוסחה הטוענת כי :

האנרגיה של המזון הנחוצה לחברה נתונה (E), שווה למספר יצרני המזון (M), כפול מספר שעות העבודה המושקעים ביצור המזון (T), כפול מספר הקלויות המופקות ע"י כל אחד מהיצרנים (R) כפול מספר הקלוריות המבוזבזות ע"י יצרני המזון כדי ליצור את המזון (K). הנוסחה הסופית תראה כך

E=M*T*R*K

(להרחבה בנושא ראה Marvin Harris "Culture, People, Nature" Happer International, N.Y 1986 pp. 229-257)

השיטה לחישוב פשוטה ואף קלה. אנו יודעים את כמות האנרגיה הנחוצה ליממה לכל אדם במשק כלכלי נתון. נכפיל את כמות האנרגיה הנחוצה במספר הפרטים החיים באותו משק ונכפיל במספר היממות בשנה. כך נקבל את מספר הקלוריות השנתיות הנחוצות לקיומו של משק כלכלי נתון.

לשם הדוגמא, אצל חבורות הבושמנים (קונג סאן בכלכלת ציידים לקטים), חיים בדרך כלל כ-28 פרטים בחלוקה הבאה 7 גברים, 7 נשים ו-14 ילדים. יש לציין כי הקונג סאן, מולידים תינוק אחת ל-5 שנים בממוצעומתרבים תוך הקפדה מרבית על גודל האוכלוסייה שלהם. ריצרד ליי, האנתרופולוג הכלכלי שחקר את השבט, העריך כי מספר הקלוריות הנחוצות למחייתם ליממה עומדת על 64,200 קלוריות.

(להרחבה בנושא ראה, Lee Richard "The Kung Bushman of Botswana" Aldin Chicago, 1974)

ממוצע קלוריות הנחוצות לפרט בקרב הבושמנים עומד על כ-2300 קלוריות ליממה. למעשה יש לנו את E אם נכפיל את מספר הקלוריות היומיות לשנה נמצא כי חבורה כזו זקוקה ל-23,433,000 קלוריות לשנה.

כדי לייצר כמות קלוריות יומיות נצטרך למעשה 7.4 עובדים. זאת מוצאים לפי כמות הקלוריות היכול כל עובד לייצר בשעה כפול מספר שעות העבודה. אם נגביל את העבודה ל-6 שעות עבודה האפשריות במדבר קלהרי, כפי שמצא ריצרד ליי, נמצא כי כמות האנרגיה המבוזבזת ליצירת אנרגיה תעמוד על 6,600 קלוריות. שאר המכפלות ברורות ומציגות לפנינו את המשתנים הנחוצים כדי לדעת כמה קלוריות מופקות בחברה של נוודים רואים כמו הקונג סאן.

אם ניקח את K שהוא בקרב הקונג סאן עומד על 6,600 קלוריות ונייחס אותו ל-E שהוא 64,200 קלוריות נמצא יחס של 9.6 זהו היחס האפקטיביות של היצור. במקרה שלנו יחס זה מצביע הן על האפקטיביות של היצור והן על הסביבה הטכנולוגית שמאפיינת את החברה.

מכאן גם נוכל לשרטט הבדל נוסף הקיים בין הטכנולוגיות של היצור אשר צריכות בהכרח להקטין את מספר היצרנים ולהגדיל את מספר הקלוריות המופקות. למעשה, הטענה המרכזית שנובעת כאן תהיה שככל שהאפקטיביות היצור וטכנולוגיית היצור גבוהה יותר, ירד מספר היצרנים ויעלה מספר שעות הפנאי הנותרות. למעשה, על פניו יראה כי בחברה מתועשת כמו שלנו, חברה בה האפקטיביות של היצור ושל טכנולוגיית היצור גבוהה בהרבה מכלכלת הנוודים רועים, אנו מצפים כי מספר שעות הפנאי שלנו יהיו גדולים מאשר שעות הפנאי של הקונג סאן למשל.

לא נלאה את הקורא בפרטים הטכניים ובחישוב שנעשה כדי לשרטט את ההבדלים בשעות העבודה וביצור

אולם, נמצא כי החלוקה של שעות העבודה בפועל של יצרני הקלוריות בסוגי הכלכלה השונים עומד על:

6 שעות ביממה בקרב הקונג סאן ובקרב נוודים רועים אחרים,

7 שעות ביממה בקרב חקלאות "שרוף וברוא",

8 שעות ביממה אצל חקלאות בעל,

9 שעות ביממה אצל חקלאות השלחין

והפתעה הגדול כמעט 10 (9.6) שעות ביממה בכלכלה המתועשת שלנו.

אצל הקונג סאן, מספר היצרנים עומד על 27% לערך עם אפקטיביות יצור של 9.6 אולם מספר שעות הפנאי המצטבר שלהם עומד על 18 שעות ליממה או 274 ימים בשנה. למעשה עובד מקרב הקונג סא, עובד בפועל רק 91 ימי עבודה בשנה!

לעומתו בקרב החקלאות המתועשת של ימינו, האפקטיביות של היצור עומדת על 53.5 שהם פי כמעט 6 מאפקטיביות היצור של הקונג סאן. אולם מספר ימי העבודה בשנה שעובד האדם המודרני יותר עומד על 146 ימים 160% יותר מאשר הקונג סאן העובד רק 91 ימים בשנה!

למעשה יוצא מכאן כי ישנה אשליה של פנאי אצל האדם המתועש והמודרני. ניתוח של הרכב שעות העבודה של האדם המודרני מציעה על תמונה עוד יותר עגומה:

עבור יצור מזון 4.4 שעות ביממה

עבור הכנת המזון 1.21 שעות

עבור יצור אחר 1.75 שעות

עבור טיפול בילדים 1.1 שעות

עבור היגיינה 0.60 שעות

עבור ביקורים 2.3 שעות

עבור ביטולי זמן 2.5 שעות

סה"כ 13.86 שעות ביממה או 210 ימי עבודה בשנה שהם 58% מהשנה.

למרות שהאדם המודרני עובד לכאורה שעות ביממה מאשר עמיתו ה"פרימיטיבי" משבט הקונג סאן, חושב האדם המודרני כי אורחות חייו משופעי הטכנולוגיה מביאות אותו לידי פנאי רב יותר מאשר אבותיו. אולם, בחישוב קלוריות השגת הטכנולוגיה מביאה לביטול של אנרגיה הנחוצה לאספקת המזון ויוצרת שיעבוד נוסף והתרחקות האדם מהפנאי.

במילים אחרות, אם ניקח למשל מכונת כביסה, הרי אין ספק שמטרתה לחסוך את האנרגיה המושקעת על כיבוס הבגדים באורח ידני. אולם ההשקעה שיש לאדם כדי לרכוש ולהפעיל את מכונת הכביסה שברשותו עולה לעין שיעור על כמות האנרגיה שכביכול חוסכת המכונה בכיבוס בגדים.

מכלול ההוצאות של האדם על רכישה של מכונת כביסה כוללת את הרכישה עצמה של המכונה וכן של מייבש הכביסה, את עלות חומרי הניקוי (אבקת כביסה, מרכך, מסיר כתמים, טבליות כלור וכו'), עלות התחזוקה של המכונה (חשמל, מים אגרות, תיקונים ותשלומים קבועים) וכן עלות ה"טעמים" הקשורים לטיב, פרסום חלוקת עבודה וכיוצא בזה. מול מכלול ההוצאות הללו עומדת הכביסה ביד בנחל שגוזלת מלבד סבון רק את אנרגיית הגוף המופעלת בפעולה עצמה.

אולם,יחד אם האמור לעיל, ידוע כי האדם המודרני משיג בכל זאת יותר קלוריות מאשר האדם בסוגי הכלכלה האחרים. מהו אפוא ה"סוד" הגדול של האדם המודרני?

מבדיקה של הדברים עולה כי ההבדל הגדול בין צריכת הקלוריות של האדם המודרני לשאר סוגי הכלכלה הוא בצריכת הסוכר!

למעשה, האדם המודרני "מכניס" את מרבית הקלוריות שלו מהסוכר המוסף מאז התיעוש בכל מאכל כמעט. הדבר החל עוד מתקופת יצור משקה המשכר "רום", שנוצר מעודפי קני הסוכר שנטחנו למולסה שממנה הפיקו את הסוכר המזוקק. הרום פתח למעשה תקופה חדשה שלוותה לא רק בתהליכי שינוי טכנולוגי והן בחדירת הסוכר לחיינו. מאז ועד היום, הסוכר תופס מקום של "כבוד" בסל ה"מזונות" שלנו.

אם בהרזיה עסקינן, הרי ברור שהאדם המודרני היה אמור להיות רזה יותר מאבותיו. לא בגלל טרנד אופנתי אלא משום שהוא מוציא קלוריות רבות כדי להשיג ולהפעיל טכנולוגיה שמקלה על חייו. אולם כידוע לכל, אנו כיום יותר שמנים מאבותינו. יתרה מזה, בקרב אבותינו אדם שמן נחשב לאדם עשיר יותר. זאת מאחר ויש לו פנאי רב יותר אשר מביא עימו את הפריבילגיה שלא לעבוד לצורך אספקת קלוריות. כאמור אנו יותר שמנים מאבותינו משום שהסוכר הממלא את מקורות האנרגיה שלנו בקלוריות נוספות, במקום אלו המבוטלות לצורך רכישה והפעלה של טכנולוגיה המקלה על חיינו.

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

אתרופולוג כלכלי מתמחה בתחום של התנהגות כלכלית של פרטים ואגונים. משמש כיועץ ומאמן לארגון וניהול יעוץ ארגוני וליווי עסקי,יעוץ ותכנון תיירותי, הכנת תוכניות עסקיות, תכנון ואסטרטגיות עסקיות, תכנון וליווי של תוכניות הבראה ושיקום פיננסי, מערכות מידע שיווקי ומערכות ניהול איזו 9000, שיווק תיירותי, תכנון הדרכה, ימי עיון וקורסים במבחר ארגונים מגדלים שונים ובענפי פעילות מגוון. ייעוץ אסטרטגי, ארגוני וניהולי למפלגות ולגופים פוליטיים.

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת דוד סונינו

מאת: דוד סונינוגישור ובוררות24/06/151854 צפיות
המאמר מבוסס על עבודת הגמר שלי משנת 1990, ועל קורס שהעברתי באוניברסיטה בנושא. עבודת הגמר שלי היתה אבן דרך לביסוס מערכת הגישור. אולם תהליך השלמה שונה מתהליך הגישור. המאמר מנסה לשרטט את הדרך היעילה כדי לפתור באופן סופי סיכסוכים.

מאת: דוד סונינודמוקרטיה ושלטון26/10/137650 צפיות
במקביל הופכת התנועה האסלאמית לאלטרנטיבה הטובה ביותר הקיימת כנגד אותו עושק וניצול של התאגידים הרב לאומיים, של הכלכלות המקומיות והפיכתם של שאר תושבי העולם לעבדים תרתי משמע של קומץ תאגידים השולט בכל העולם דרך סדר עולמי לכאורה חדש! מכאן, כדי ל"הלחם" באסלאם חייבים להלחם קודם כל בהפרטה הפושעת ולהחזיר את הכלכלה למסלולה הרציונלי, כאשר כל נכסי העם חוזרים לעם,והממשל הופך להיות רגולטור הוגן שכל מטרתו לפעול לרווחת העם הריבון היחיד של הטריטוריה והתרבות. (אפשר לעשות זאת רק באמצעות שינוי שיטה הכלכלית לכלכלה

מאת: דוד סונינודמוקרטיה ושלטון19/01/111201 צפיות
הלוגיקה הבסיסית שלי טוענת שלא יעלה על הדעת "לתת למשוגעים לנהל את בית המשוגעים". הטעם לכך פשוט ונראה על פניו. כולם עשויים לחשוב כי הבעיה נובעת דווקא מהיות ה"משוגע" "משוגע". לעומת זאת, הטעם עשוי להיות במקום אחר. זה לא אומר שמאן דהוא "משוגע" לכן יש לו באורח "אוטומטי" כישורי ניהול.

מאת: דוד סונינוצדק חברתי06/01/11970 צפיות
לבעלי לב חלש ו/או סתם עצבניים לא מומלץ כלל לקרוא רשימה זו.. ראו הוזהרתם! אחד מסודות הכמוסים ביותר של מדינת ישראל אינו דווקא קיומו או קיומו של נשק אטומי ונשק בלתי קונבנציונלי אחר.. אלא דווקא המשכנתא! תשאלו את כל המכרים שלכם בין אם הם עובדי בנק ו/או סתם עמך ישראל אם אי פעם בחייהם ראו קובץ חוקים ו/או הוראות המסבירים את המשכנתא, דרך החישוב שלה ודרכי הגביה שלה?

מאת: דוד סונינוצדק חברתי06/01/11974 צפיות
לבעלי לב חלש ו/או סתם עצבניים לא מומלץ כלל לקרוא רשימה זו.. ראו הוזהרתם! אחד מסודות הכמוסים ביותר של מדינת ישראל אינו דווקא קיומו או קיומו של נשק אטומי ונשק בלתי קונבנציונלי אחר.. אלא דווקא המשכנתא! תשאלו את כל המכרים שלכם בין אם הם עובדי בנק ו/או סתם עמך ישראל אם אי פעם בחייהם ראו קובץ חוקים ו/או הוראות המסבירים את המשכנתא, דרך החישוב שלה ודרכי הגביה שלה?

מאת: דוד סונינוזכויות הפרט06/01/111063 צפיות
בריונות, יכולה ללבוש צורות רבות. החל מבריונות פיזית, מילולית ואף בריונות פסיכולוגית. מעשה הבריונות, כאמור, מחולקת למכלול צורות החל בהיקפים שונים. כאקט בריוני מייצג, נהוג לראות את הצורה הישירה יותר של הבריונות - הבריונות הפיזית.

מאת: דוד סונינוצדק חברתי06/01/111043 צפיות
מתוך חוק מבקר המדינה עולה כי ביקורת המדינה, קרי מוסדות המדינה נתונים לבקרה. באופן מדויק יותר, מבקר המדינה יקיים ביקורת על המשק, הנכסים, הכספים, ההתחייבויות והמינהל של המדינה, של משרדי הממשלה, של כל מפעל, מוסד או תאגיד של המדינה, של הרשויות המקומיות ושל גופים או מוסדות אחרים שהועמדו על פי חוק לביקורתו של מבקר המדינה. כאמור, מבקר המדינה יבחן את חוקיות הפעולות, טוהר המידות, הניהול התקין, היעילות והחיסכון של הגופים המבוקרים, וכל עניין אחר שיראה בו צורך. ביחד עם מבקר המדינה, יש לכמעט כל מוסד ממשלתי מבקר בתפקיד. למשל לכל רשות מקומית יש מבקר שמתפקידו לתת דין וחשבון תקופתי על הנעשה ברשות.

מאמרים נוספים בנושא בידור ופנאי - כללי

מאת: עופר שלובידור ופנאי - כללי23/09/18726 צפיות
טיפים למטבח

מאת: שלום כהןבידור ופנאי - כללי10/11/161060 צפיות
ילדה שמגיעה לגיל חמש רוצה בדרך כלל שההורים יעשו לה הפתעה מיוחדת כי מדובר על גיל מיוחד. מצד אחד הילדות בדרך כלל מרגישות כבר גדולות כי יש להן חברים וחברות אך מצד שני כמובן שהן זקוקות להורים כדי להפיק אירוע מרגש ומיוחד.

מאת: שלום כהןבידור ופנאי - כללי07/11/161098 צפיות
בכל מסיבה ובמיוחד בימי הולדת תקליטן ליום הולדת, הוא זה שייצור את האווירה המתאימה. על התקליטן, להתאים את המוסיקה על פי הסגנון שמקובל על הילדים , אם מוסיקה ידועה שהילדים מכירים ושתהיה הכי עדכנית שיש. די ג'יי שהוא בעצם תקליטן, יודע לעבוד עם כל שכבות הגילים, עליו להכיר את כל סוגי המוסיקה ולהתאים אותה לקהל היעד. ילדים יאהבו את השירים הכי שמחים ויש כאלה שיבקשו קרצת מוסיקה מזרחית שהפכה להיות לחביבת כל הגילאים בישראל.

מאת: שלום כהןבידור ופנאי - כללי25/10/161073 צפיות
מתקרב התאריך המרגש של השנה והבת שלכם עומדת לחגוג יום הולדת? אם כך, אתם בוודאי רוצים לשמח אותה, כי איזה זוג הורים לא היה רוצה לראות את הבת שלו מתרגשת ומרוצה? עם זאת, רוב ההורים לא באמת יודעים איך להפיק ימי הולדת בראשון לציון ולעשות אותם שונים, אחרים ומהנים במיוחד. כולנו זוכרים את ימי ההולדת שההורים שלנו נהגו לעשות לנו ואשר במסגרתם בדרך כלל ילדי הגן או הכיתה היו מגיעים, משחקים קצת ביחד ובכך הייתה מסתיימת החגיגה.

מאת: שלום כהןבידור ופנאי - כללי23/10/161037 צפיות
אם יום ההולדת של ילדיכם מתקרב, כדאי כי תארגנו לו בזמן, יום הולדת נפלאה שהוא וחבריו, לא ישכחו במהרה. ניתן למצוא מקומות רבים לעריכת יום ההולדת, אבל אם יש לכם בית מרווח, אולי יום הולדת בבית, תתאים לכם ותהי חסכונית יותר. מהבחינה הבטיחותית, אין סיכוי שילד יאבד בבית או שלא תהיה עליו השגחה כאשר מדובר בביתכם ואתם משגיחים על ילדי יום ההולדת כשהם באחריותכם. לרוב בימי החורף, רבים עורכים את יום ההולדת בביתו של בעל השמחה.

מאת: שלום כהןבידור ופנאי - כללי26/09/161191 צפיות
ליצנים לידי הולדת הם אחת הבחירות המשובחות והקלאסיות ביותר לימי הולדת. היום הליצנים יודעים לא רק להצחיק את הילדים באמצעות מחוות גופניות וכדומה, אלא הם מסוגלים גם ללמוד קסמים, לנגן מוסיקה בכלים מוסיקליים שונים ומשונים, הם מסוגלים בנוסף להפעיל את הילדים בכל מיני פעילויות מגוונות ועוד דברים רבים אחרים.

מאת: שלום כהןבידור ופנאי - כללי19/08/161861 צפיות
אתם שואלים את עצמכם מדוע ליצנית תהיה הבחירה הטובה ביותר שתוכלו לעשות לאירוע הקרוב? ובכן, עקב כך שמדובר בטרנד די נשכח הזמנה של ליצנית לאירוע יכול להיות דבר מפתיע ויוצא דופן. כך ניתן יהיה לגרום לכל האורחים באירוע ליהנות כפי שלא נהנו הרבה מאוד זמן. ליצנית איכותית תוכל גם לספק לכם מופע בידורי רחב היקף אשר יבטיח את הנאתם את הקהל הבוגר והצעיר גם יחדיו.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica