חפש מאמרים:
שלום אורח
26.02.2020
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

ביקורת אומנות על "תנועות ריצה חית-חלום"

מאת: מאירה וייסציור12/09/2012541 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק
הגישה הפוסט-מודרנית מבטלת כל היררכיה מקובעת של ערכים ושל סדרי חשיבות, פרט לרוע ולסבל (אופיר, 1997). הסבל והרוע הם היחידים שיש הסכמה באשר לצורך בפענוחם וללחימה בהם. ציורים מספר 4 ו-5 נעשו בהשראת סדרת הציורים "אימי המלחמה" של גויה ונחתמו בשם "Arin". לדברי האמנית, "ארין" משמשת כ"אני אחר" (alter ego) ומעניקה לה אפשרויות נוספות לפעולה ציורית. מעניין לציין כי אצל גויה הגורמים לאלימות הם גברים ואילו הנשים נתפסות כקורבנות, לעומת גולדברג, שאצלה האלימות מופעלת על ידי נשים כלפי נשים.

העיסוק בסבל על אפיוניו השונים נוגע גם בגוף המת. כמו בשאר המקרים, גם כאן יוצרת גולדברג דיכוטומיה בין חי למת ולאחר מכן מאתגרת אותה. דיכוטומיה זו מצטרפת ליצירה, מחד גיסא, ולאיתגור, מאידך גיסא, של הדיכוטומיות גבריות/נשיות, אישה/ילדה, אני/את, אדם/חיה וארין/אישה אחרת.

בניגוד לרבות מהחברות בעולם השלישי, התרבויות המערביות מייחסות חשיבות להבחנה בין חי למת, מכשירות לשם כך כוח אדם מקצועי (כמו רופאים) ורואות בכך, בין היתר, אמצעי נוסף למישטור הגוף גם אחרי מותו. גולדברג מתייחסת להבחנה הזו, אך גם מאתגרת אותה. ייצוג הגוף בכמה מציוריה יכול להתפרש כייצוג של גופות מתות; למשל, ציור מספר 1 יכול להיתפס כהצגת סצנה אלימה של ניתוק הראש (לרבות הפנים והשיער) משאר הגוף והצגת שני חלקים אלה בנפרד. אך בניגוד לאפשרות של ייצוג שני חלקיו של גוף מת, אצל גולדברג חלקי הגוף המתים מבטאים חיות ניכרת: יש ביניהם דיאלוג ויש להם חיים משל עצמם.

במאמר "מוות במוזיאון" מאת רועי רוזן (1992), שפורסם בכתב העת לאמנות "סטודיו", הוא סוקר את התערוכה "חיים שהופרעו", שהוצגה במוזאון החדש לאמנות בת זמננו בניו-יורק. רוזן מציג במאמר כמה שאלות מרתקות ורלבנטיות לתערוכה הנוכחית אשר התעוררו, בין היתר, מתוך עיון ביצירתו של ההוגה הצרפתי ג'ורג' בטאי ובעיסוקו בתצלומים של "מוות במאה חתיכות". "מדובר בתצלומים של הוצאה להורג בסין ב-1904. הנידון, גבר צעיר ורזה, נקשר לעמוד לעיני קהל צופים, וגופו נחתך אט-אט, מכיוון הגפיים כלפי מעלה, עד מוות. שיער ראשו של הנידון סמור והבעתו, אם נתעלם מההקשר, עשויה להיתפס כאורגזמית. בטאי מוצא את הצילומים האלה 'יפים להחריד'" (רוזן, 1992, עמ' 32). שאלות אלה באשר לאסתטיזציה ולפיוטיות של המוות ושל האלימות מעסיקות את האמנות, הספרות והדרמטורגיה זה שנים; הן נוגעות גם לעבודותיה של גולדברג בתערוכה הנוכחית, כמו גם למושאי ההשראה שלה – גויה, בורז'ואה וגודר.

ייצוגי הגוף הנשי הכוללים הרס מעוררים שאלות של אתיקה. לטעמי, בכך שהאמנית מציירת את האלימות המוסתרת, היא מנכיחה אותה ולא מאפשרת לה להתחבא; או, כלשונו של דוד אבידן (1973): "שטות להאשים אותי בסאדיזם/ כל מה שאני מנסה לעשות/ הוא לדייק במילים כדי הכאבה/ להכאיב אפילו לדיוק עצמו".

"אנחנו זקוקים", אומר קפקא, "אנחנו זקוקים לספרים הפועלים עלינו כמו אסון, המכאיבים לנו כמו מותו של מישהו שאנו אוהבים יותר מאשר את עצמנו, ספרים המעוררים בנו תחושה שגורשנו אל היער, הרחק מנוכחות אדם, כמו התאבדות: ספר צריך להיות גרזן המבקע את הים הקפוא שבתוכנו" (Kafka, 1977).

פרופ' מאירה וייס, אמריטוס באוניברסיטה העברית/ כיהנה כראש הקתדרה לסוציולוגיה של הרפואה, כיושבת ראש לימודי המגדר באונ' תל אביב וכיושבת ראש האגודה האנתרופולוגית הישראלית. פרופסור אורחת באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה (2005-2006) ובאוניברסיטת בר-אילן (2007-2008).

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

פרופסור מאירה וייס, ילידת 1947, בעלת תואר פרופסור אמריטוס מהאוניברסיטה העברית. שימשה כמרצה אורחת באוניברסיטת בר-אילן (2007-2008) ובאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה (2005-2006)

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת מאירה וייס

מאת: מאירה וייסהודעות לעיתונות - כללי11/08/131473 צפיות
לפי קתי, טייב הוכרז תחילה כנעדר, לאחר מכן כשבוי ולאחר שהשבויים חזרו ארצה, הצבע הכריז כי גופתו נמצאה בחרמון בשלגים שנמסו, יחד עם עוד חמישה חיילים בקבר אחים. לטענתה, הפרוטוקולים והחקירות לא תמכו בגרסת הצבא ולמעשה עד היום לא נמצא אף חייל שיעיד כי הוא בוודאות ראה את גופתו של טייב

מאת: מאירה וייסהודעות לעיתונות - כללי31/01/13884 צפיות
כבר שנים, למעשה יותר מחמישים שנה, אני סובבת סביב הסיפור הזה. פגישה עם המילה 'עפרה' משיתה עלי אי-שקט, נטול דימוי ויזואלי ברור. אני יודעת ששרשרת האירועים שהיתה קשורה בעפרה היתה שם, בדיוק כפי שאני יודעת שהיא לא היתה שם. אני יודעת שהיא בעבעה ותפחה יותר מעשרת הימים שהיא נמשכה, שהיתה הצל של ימי ילדותי, והסיפור המכונן של חיי ובחירותיי. אבל הוא נותר סמוי, נטול הנצחה בצילומים או בסיפורים משפחתיים.

מאת: מאירה וייסחברה ומדינה - כללי07/01/13757 צפיות
ב-1950 היתה רינה גורני תלמידת שנה א' בבית הספר המנדטורי לאחיות, ששכן בבית חולים 'הירקון' בתל אביב. כמו חברותיה לכיתה, גם היא הופנתה לבי"ח 'פרדס כץ', כדי לטפל בתינוקות הפוליו.

מאת: מאירה וייסחברה ומדינה - כללי30/12/12675 צפיות
בסוף שנות הארבעים של המאה הקודמת ובראשית שנות החמישים שטפה מגיפת הפוליו (שיתוק ילדים) את ישראל, כגפרור בשדה קוצים. אחותי הקטנה עפרה, כמעט תאומתי, נפטרה ממנה. מעולם לא דובר בבית על המוות הזה. עפרה נגזרה מהתמונות המשותפות שלי ושלה ומהשיח המשפחתי.

מאת: מאירה וייסמדעי החברה - כללי25/12/128147 צפיות
מצגים של "אומנות" ו- "מדע" באבחון רפואי יכולים להיחשב כמערכות משלימות ודיסקורסיביות המשמשות רופאים על מנת לתת לגיטימימציה למניפולוציה שהם עושים באמצעות הכח המקצועי שלהם. מאמר זה בוחן את התיעוד הרפואי כהקשר ליחסי הגומלין של שני מצגים אלו.

מאת: מאירה וייסאמנות17/12/128474 צפיות
רב שיח על התערוכה של רות אורנבך: משחק זיכרון – ההרצאה ניתנה על ידי הפרופ' מאירה וייס

מאת: מאירה וייסמשפחה וזוגיות - כללי05/12/12781 צפיות
במאמר זה , שפרסמה וייס בכתב העת המוביל "אתנוגרפיה" (Ethnography), משקיפה המחברת על סיפור החיים האישי שלה בראי נושאי המחקר בהם התמקדה במשך השנים: החל מדמותו של "הגוף הנבחר" אשר עובר כחוט השני במחקריה האקדמיים של וייס , דרך תגובותיהם של ההורים השכולים על נפילת ילדיהם והאופן בו מנציחה החברה הישראלית את הנופלים, וכלה במכון לרפואה משפטית.

מאמרים נוספים בנושא ציור

מאת: amirdadon90ציור19/07/162012 צפיות
השאיפה של כל אומן ואמן שמייצרים ציורים היא להגיע לתערוכה שתציג את היצירות שלו. הרי תערוכה נועדה להציג את האומנות, ליהנות מן האומנות של אותו אומן.

מאת: אביב יועציםציור15/12/151662 צפיות
תחום קישוטי הקיר לבית משתנה ומתקדם כל הזמן. בדור מקימי המדינה, שלטו תמונות בני המשפחה או אתרים חשובים ליהדות, לדת ולמשפחה. בדור שאחרי, החלו תמונות לעטר את קירות הבית והסלון. ציורים שונים, פרחים, קצת נופים ועדיין – הרבה זוגיות ומשפחתיות. בשנים האחרונות, עם התפתחות תחום פיתוח התמונות, השתלטו תמונות נופים מרהיבות שצילמו אנשים מטיולים בעולם ואשר הפכו לקישוטי קיר ענקים וממוסגרים. וכיום? כיום הגיע תור הזהב של ציורי קיר מרהיבים שמקשטים את קירות הבית, ונראה שאת הטרנד העיצובי הנפלא הזה אי אפשר לעצור...

מאת: דניאל seoציור08/08/151905 צפיות
פנקסי חשבוניות הינם אמצעי לתיעוד עסקאות שונות מתן שירותים שונים רכישות ומכירות, פנקסי חשבוניות חשובים מאד ובמיוחד לדיווח למס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי וחשוב מאד שברשותו של כל עצמאי, פרילנס, עוסק פטור, עוסק מורשה, בעל עסק או חברה יחזיק עמו פנקסי חשבוניות.

מאת: רוי ורלציור07/05/151580 צפיות
It is easier to earn money online now than it was in the past because more and more people are doing business online. Now that people are comfortable with online transactions, you can join those making money through the Internet. The tips will put you start off on your journey successfully.

מאת: רוי ורלציור13/02/152249 צפיות
Marketing through a mobile services is one of the most modern ways to market your goods. Read on how mobile marketing campaigns that are easy and effective. Do not pester your customers. Always ensure that what you're messaging them about is relevant and important.

מאת: מירה לויציור11/09/142246 צפיות
דברים בעקבות תערוכתו של שלמה כץ במוזיאון רמלה

מאת: דודישציור01/09/144388 צפיות
כבר כמעט 25 שנים שמשפחת סימפסון מתגוררת בפרבר אמריקאי בדיוני שנקרא ספרינגפילד. הומר עדיין עובד בתחנת הכוח הגרעינית, מארג' היא עדיין עקרת בית נואשת ובארט עדיין בן עשר.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica