חפש מאמרים:
שלום אורח
15.08.2020
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

המגיפה המושתקת - פרופ' מאירה וייס

בסוף שנות הארבעים של המאה הקודמת ובראשית שנות החמישים שטפה מגיפת הפוליו (שיתוק ילדים) את ישראל, כגפרור בשדה קוצים. אחותי הקטנה עפרה, כמעט תאומתי, נפטרה ממנה. מעולם לא דובר בבית על המוות הזה. עפרה נגזרה מהתמונות המשותפות שלי ושלה ומהשיח המשפחתי.
בספר שעומד בפני סיומו אני כותבת מעין אוטוביוגרפיה של היעדר + ניסיון להציג חלקי מחקר המתעד את המגיפה המושתקת. כאן אשתף חלקים מתוך כתב היד ואשמח מקרב לב לקבל את תגובותיכם.




ב-27 לאוגוסט 1950, הובלה אחותי עפרה באמבולנס מביתנו ביד אליהו לבית החולים הממשלתי למחלות מדבקות בפרדס כץ, שם אושפזו ילדי הפוליו. בשישה באוגוסט, עשרה ימים אחר כך, נמסר להוריי על מותה.

"זה ברחוב אוסישקין", אמר לי שרון [1]. אני נוהגת לאט בתוך מבוכי השכונה שהופכת לחרדית יותר ויותר, מסביב מתרוצצים ילדים במכנסיים שחורים, פאות וציציות בחצרות של תלמודי תורה, ונערות ונשים בטייטס שחורים מהלכות בחום של 39 מעלות צלסיוס, סוחבות שקיות ניילון של 'שפע כל'.

ברחוב אברבנאל גוברות פעימות ליבי. האמבולנס שהוביל את עפרה , אני חושבת, עבר בדיוק כאן, ברחובות האלה שבהם אני נוסעת עכשיו. "תיסעי בתוך הפרדסים", הנחה אותי נהג האמבולנס הזקן, שהוביל, בדיוק היום לפני שישים ושתים שנה , את התינוקות ההוזים מחום והכניס אותם לבית החולים.

אני נוסעת. עכשיו אין פרדסים. אין אפילו פרדס אחד. האדמה מכוסה בניינים רבי קומות וכמה בתים קטנים עם חצרות. 'ראית את חלף עם הרוח?' שאל אותי נהג האמבולנס כשאיתרתי אותו בבית אבות מעופש בדרום תל אביב. 'אז, תעלי במעלה גבעה, ובראש הגבעה תראי את הבניין הראשי היפה. ממש כמו הטירה ב'חלף עם הרוח'.

מכל הצדדים עטף הפרדס את הבניין," המשיך נהג האמבולנס הזקן במבטא תימני בולט, "רק מצד אחד, מהכניסה הראשית, לא היו פרדסים, אלא שדרת דקלים יפהפיה, שדרכה הלכנו עם האלונקות של התינוקות".

קצת טועה בדרך, אני מגיעה לרחוב ז'בוטינסקי, "רמזור 21, תפני ימינה", הורה לי אתמול שרון רז, "רמזור 22, קצת מערבה, וימינה, לרחוב אוסישקין, ואז תרימי עיניים". אני מרימה את עיני, ומולי ניצבת שדרת הדקלים.

חשבתי שהלב יתפקע. אבל הוא לא.

הולכת מתחת לשדרת הדקלים, אני מנסה לדמיין את הדרך שבה עברה האלונקה שלך, עפרה, אחותי. אני צועדת בתוך האדמה החומה והרוטטת שמתחתי , שעקבות צמיגיו של דחפור עדיין בולטות בה. מסביב הרס, הרס, של כל בנייני המתחם.

הרס נטוש, לא מטופל, קוצים בכל מקום. אם מישהו יזרוק גפרור המקום יעלה באש. אני צועדת, עיני בתוך האדמה. כשאני מרימה שוב את עיני, אני רואה את הגזיבו, שמתחבא מתחת לעשבים גבוהים, לענפים של עצי פרא, ומתגלה ככל שאני מתקרבת.

"עבודת ההרס נפסקה בדיוק כשהגיעו למבנה היפהפה. אני מתבונת בו, איבר שנתלש מאירופה המלוכנית והושתל בגוף השמש הלוהטת של המזרח התיכון. אני רואה רוזנות, נשים עם צווארונים מעומלנים ושמלות טפטה מרשרשות כותבות מכתבים לאהובי ליבן, ומשרתות מנסות להבריח את החום הלוהט בעזרת מניפות מצויצות. תזמורת הנגנים מלונדון אף היא מתמקמת כאן, ומרנינה את ליבם של העוברים ושבים, נסיכים ודוכסים".

מיד אחר כך אני רואה בעיני רוחי את ד"ר מיירברג, הרופא הגרמני של בית החולים, לבוש בבגדי רופא לבנים ומגוהצים למשעי, יחד עם האחות שהביא עמו מגרמניה, ושניהם יושבים בתוך הגזיבו, מעשנים סיגריה ארוכה ונזכרים בימים הטובים בגרמניה, עם בתי הקפה המהודרים והפסנתר בפינה.

עפרה, אחותי. שוב אני פורחת בחלומות והזיות, במקום לחשוב עליך.

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

פרופסור מאירה וייס, ילידת 1947, בעלת תואר פרופסור אמריטוס מהאוניברסיטה העברית. שימשה כמרצה אורחת באוניברסיטת בר-אילן (2007-2008) ובאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה (2005-2006)

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת מאירה וייס

מאת: מאירה וייסהודעות לעיתונות - כללי11/08/131540 צפיות
לפי קתי, טייב הוכרז תחילה כנעדר, לאחר מכן כשבוי ולאחר שהשבויים חזרו ארצה, הצבע הכריז כי גופתו נמצאה בחרמון בשלגים שנמסו, יחד עם עוד חמישה חיילים בקבר אחים. לטענתה, הפרוטוקולים והחקירות לא תמכו בגרסת הצבא ולמעשה עד היום לא נמצא אף חייל שיעיד כי הוא בוודאות ראה את גופתו של טייב

מאת: מאירה וייסהודעות לעיתונות - כללי31/01/13946 צפיות
כבר שנים, למעשה יותר מחמישים שנה, אני סובבת סביב הסיפור הזה. פגישה עם המילה 'עפרה' משיתה עלי אי-שקט, נטול דימוי ויזואלי ברור. אני יודעת ששרשרת האירועים שהיתה קשורה בעפרה היתה שם, בדיוק כפי שאני יודעת שהיא לא היתה שם. אני יודעת שהיא בעבעה ותפחה יותר מעשרת הימים שהיא נמשכה, שהיתה הצל של ימי ילדותי, והסיפור המכונן של חיי ובחירותיי. אבל הוא נותר סמוי, נטול הנצחה בצילומים או בסיפורים משפחתיים.

מאת: מאירה וייסחברה ומדינה - כללי07/01/13838 צפיות
ב-1950 היתה רינה גורני תלמידת שנה א' בבית הספר המנדטורי לאחיות, ששכן בבית חולים 'הירקון' בתל אביב. כמו חברותיה לכיתה, גם היא הופנתה לבי"ח 'פרדס כץ', כדי לטפל בתינוקות הפוליו.

מאת: מאירה וייסמדעי החברה - כללי25/12/128229 צפיות
מצגים של "אומנות" ו- "מדע" באבחון רפואי יכולים להיחשב כמערכות משלימות ודיסקורסיביות המשמשות רופאים על מנת לתת לגיטימימציה למניפולוציה שהם עושים באמצעות הכח המקצועי שלהם. מאמר זה בוחן את התיעוד הרפואי כהקשר ליחסי הגומלין של שני מצגים אלו.

מאת: מאירה וייסאמנות17/12/128561 צפיות
רב שיח על התערוכה של רות אורנבך: משחק זיכרון – ההרצאה ניתנה על ידי הפרופ' מאירה וייס

מאת: מאירה וייסמשפחה וזוגיות - כללי05/12/12846 צפיות
במאמר זה , שפרסמה וייס בכתב העת המוביל "אתנוגרפיה" (Ethnography), משקיפה המחברת על סיפור החיים האישי שלה בראי נושאי המחקר בהם התמקדה במשך השנים: החל מדמותו של "הגוף הנבחר" אשר עובר כחוט השני במחקריה האקדמיים של וייס , דרך תגובותיהם של ההורים השכולים על נפילת ילדיהם והאופן בו מנציחה החברה הישראלית את הנופלים, וכלה במכון לרפואה משפטית.

מאת: מאירה וייססרטן17/10/12793 צפיות
סרטן והדבקה: תדמיתה של "המחלה" בקרב בני המשפחות של החולים \ פרופ' מאירה וייס Cancer and Imputed Infection: Images of "The Disease" among patients' relatives / Prof. Meira Weiss לשמה של מחלת הסרטן נקשרו סטיגמות ואסוציאציות קשות: החל מסבל וכאב בלתי נסבלים, דרך כיעור ובידוד וחברתי וכלה במתן הכינוי "הצרעת של ימינו". דימויה השלילי והקשה של מחלת הסרטן עומד בבסיס המאמר אותו פרסמה פרופ' מאירה וייס בכתב העת The Sociological Review .

מאמרים נוספים בנושא חברה ומדינה - כללי

מאת: אדיר בנימיניחברה ומדינה - כללי18/08/18647 צפיות
בתיאוריה הפוליטית שלו, שאף ז'אן ז'אק רוסו, ליישב בין האינדיבידואליזם הקיצוני שבו דגל, לבין השמירה על הסולידריות החברתית. רוסו האמין כי הרגש האנושי הטבעי הוא רגש של סולידריות בין בני אדם שהוא גם הבסיס לחיים בקולקטיב

בית המשפט העליון דן לאחרונה ודחה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, כב' השופטת מ' סוקולוב מיום 18.10.2017. בגדרו של פסק הדין, נדחה ערעורו של המבקש על החלטתו של בית המשפט לעניינים מקומיים ברמת גן (כב' השופט העמית מ' בן-חיים), בע"א 39527-06-17, מיום 10.07.2017, שם נדחתה בקשתו של העותר להאריך את המועד להישפט על הודעת תשלום קנס, מיום 10.05.1998.

מאת: עומריחברה ומדינה - כללי23/05/171218 צפיות
חברות ואתרים גדולים בתחום הקניות אונליין (E-commerse) כמו איביי, אמזון, דיל אקסטרים, אליאקספרס, אתר Zipy הישראלי ודומיהם, החלו לאחרונה לחייב את הלקוחות שלהם להזין גם את המיקוד שלהם באזור הזנת הכתובת לפני ביצוע רכישה. אם בעבר עניין זה היה רשות בלבד, היום לא תוכלו להמשיך בתהליך הקניה שלכם אונליין אם לא תזינו

מאת: אדיר בנימיניחברה ומדינה - כללי28/02/17942 צפיות
רבים מאלו המתמודדים ולעתים אף זוכים להגיע לעמדות שלטוניות בכירות, הם בעלי רזומה מאוד עשיר שכביכול יש בו כדי "להכשירם לתפקיד"; בישראל הרקע הצבאי היה בעבר מאוד דומיננטי בכל הנוגע למשרות ההנהגה. סיפורו של הקיסר גלבה מלמד אותנו שכישורים תיאורתיים אינם מספיקים, כפי שההיסטוריה הוכיחה לנו פעם אחר פעם במהלך הדרך מאז ועד ימינו אנו.

מאת: אברהם פכטרחברה ומדינה - כללי26/02/161406 צפיות
ניר סומך, קצין מג"ב ירה במטריד אשתו האובססיבי שלושה כדורים, בטענה של הגנה עצמית. בית המשפט המחוזי – הרשיע אותו בהריגה במקום רצח, אך לא קיבל את טענת ההגנה העצמית. בית המשפט העליון, בצעד נדיר, אך קלאסי, מבחינה משפטית, התערב בממצאים עובדתיים, התערב במסקנות ובפרשנות וזיכה את הנאשם, לאחר שלוש שנים בכלא, לאחר שקיבל את טענת ההגנה העצמית. בית המשפט המחוזי, ננעל על קונספציה שגויה, התעלם מעקרון "חזקת החפות" ועקרון "הספק הסביר", והרשיע את קצין המג"ב.

מאת: אבי דוידיחברה ומדינה - כללי03/12/151804 צפיות
ייעוץ זוגי או משפחתי, הוא בדרך כלל דבר מבורך. אך עם זאת, אין ליועץ כל סמכות משפטית, וכל הכרעותיו - הם בגדר המלצה בלבד. לעומת זאת, מגשר בחיפה מחזיק בסמכויות, אשר אותן יגבה בית המשפט. משמעות הדבר, היא שבעצם ההגעה אל המגשר, ניתן למנוע את ההגעה להליכים המשפטיים. במילים אחרות, ההסכם או הפשרה אשר יתקבלו מהדיון אצל המגשר, יזכו בתוקף מאת בית המשפט לענייני משפחה ויהיו קבילים לכל דבר.

מאת: אבי דוידיחברה ומדינה - כללי04/11/151608 צפיות
צעירים רבים מחפשים עבודות בארצות הברית, אין זה סוד. קצת אחרי הצבא, בוחרים הם לנסוע למדינות רחוקות, במטרה להרוויח כסף גדול במעט זמן. משום שלרוב מדובר בעבודות הכרוכות במכירה אינטנסיבית, נמצא כי רק מעטים הצעירים שמצליחים להתמיד בעבודות הללו יותר מכמה חודשים. לאחר מכן, חלקם חוזרים לארץ וחלקם ממשיכים ל"טיול הגדול".

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica