מורים, גננים, מרצים, זמרים ואחרים אשר מאמצים את מיתרי הקול שלהם באופן אינטנסיבי במהלך העבודה, עשויים לסבול מצרידות. אל אלה מצטרפים גם עובדים החשופים בעבודתם לחומרים שונים העלולים לגרום לפגיעה בדרכי הנשימה ובמיתרי הקול. מי שסובל מצרידות אן מפגיעה אחרת במיתרי הקול, שמקורן בעבודה עשוי להיות זכאי לגמלאות מהביטוח הלאומי.
צרידות ופגיעה במיתרי הקול אינן נכללות ברשימת מחלות המקצוע. ניתן להכיר בהן כפגיעה בעבודה שנגרמה בדרך של מיקרוטראומה (ראה: דב"ע נו/0-2 תמר פלג נגד המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי, כרך ל(1), 214).
דרגת הנכות בגין צרידות נקבעת בהתאם לתוספת הראשונה לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז – 1956. סעיף ליקוי 71 (1) שעניינו "הפרעות בדיבור כתוצאה ממחלה, פציעה או ניתוח של לארינקס ו/או קנה", קובע נכות כדלקמן:
(1)
א. צרידות לא קבועה 0%
ב. צרידות קבועה
1) בצורה קלה עד בינונית, הדיבור ברור 5%
2) בצורה ניכרת, אין קשיים בקליטת הדיבור 10%
3) בצורה קשה, הגורמת לקשיים לזולת בהבנת הדיבור או קליטתו 20%
4) איבוד קול 30%
ישנן פגיעות אחרות במיתרי הקול בגינן מוגשות תביעות לגמלאות מביטוח לאומי. בבית הדין נידונו תביעות שונות של מבוטחים אשר חלו בסרטן במיתרי הקול, כתוצאה משימוש רב במיתרי הקול בעבודה או עקב חשיפה לחומרים שונים אשר פגעו, לכאורה, בדרכי נשימתם ובמיתרי הקול.
לאחרונה, התקבלה תביעתו של הבדרן ספי רבלין להכיר בגידול סרטני במיתרי הקול שלו כפגיעה בעבודה, ע"י בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. בית הדין סמך קביעתו על יסוד קביעת המומחה הרפואי אשר קבע באופן ברור וחד משמעי, כי מחלתו של ספי רבלין היא ברובה תולדות ABUSE VOICE, על אף תרומתם האפשרית של גורמי סיכון נלווים, כגון עישון (בל 5958/07 – טרם פורסם).
אם אתם סובלים מפגיעה במיתרי הקול אשר נגרמה בעבודה, מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה במימוש זכויות מול הביטוח הלאומי בכדי לבחון קיומה של תשתית עובדתית מתאימה כבסיס לתביעה. אף אם צפויה להיקבע דרגת נכות מינימלית בשל חומרת הצרידות, יש מקום להגשת תביעה לביטוח לאומי כבר בשלב זה בכדי שהפגיעה תוכר, ולו רק באופן עקרוני כ"פגיעה בעבודה". ככל שתהיה החמרת מצב, ניתן יהיה להגיש בקשה לביטוח לאומי לחידוש הדיון בעניינכם על בסיס החמרת המצב.
אתם מוזמנים ליצור קשר בכל שאלה.