מעמדו של עקר בית לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995.
בתיק בל 4453/05 (חיפה) דן בית הדין בתביעתו של שלמה שקד אשר הפסיק לשלם דמי ביטוח כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי החל מחודש 10/03, ואילו אשתו המשיכה להיות מבוטחת כעובדת.
שלמה שקד ביקש להחיל עליו את הוראות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 ככל שהן חלות על "עקרת בית" ולראותו כ"עקר בית" שאינו חייב בתשלום דמי ביטוח. מר שקד טען כי פרשנות הביטוח הלאומי מקפחת ומפלה אותו על "רקע מיני".
בפסק דין מיום 24.09.09 דחה בית הדין האזורי לעבודה את תביעתו של מר שקד ונסמך על פסק דינו של בית הדין הארצי בעב"ל 519/06 יחזקאל מני נגד המוסד לביטוח לאומי (מיום 13.01.09), נפסק כי אין לפרש את המונח "עקרת בית" שבחוק כמתייחס גם לגברים העובדים במשק ביתם ואינם עובדים או עובדים עצמאיים, ואין מקום לפטור את "עקרי הבית" מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.
להלן מקצת דבריו של כבוד השופט פליטמן בעניינו של יחזקאל מני:
"....כפי שעולה מהסקירה התמציתית שהובאה לעיל, ישנה הבחנה ברורה בין עקרת הבית לבין המבוטחים על פי החוק. מוטלות עליהם חובות שונות, וכנגדן מוקנות להם זכויות שונות. על פי עמדת המוסד לביטוח לאומי, אליה הצטרף היועץ המשפטי לממשלה, הדבר נבע מרצון המחוקק להיטיב עם עקרות בית העושות לעצמן במשק ביתן, הפטורות לכן מתשלומים המוטלים על מבוטחים. עמדה זו מקובלת גם עלינו. ברוב משקי הבית בארץ בעבר, הגבר הוא היה היוצא לעבודה, ואילו אישתו הייתה נותרת בבית ועוסקת בניהול משק ביתם המשותף. משאין לה מקור הכנסה משל עצמה אלא מהכנסת בן זוגה, מצא המחוקק לפטור אותה מתשלום דמי ביטוח, אך הכיר בזכאותה לגמלה מכוח ביטוחו של בן זוגה, לעניין קצבת נכות כללית וקצבת זקנה המגיעה לו ככל שהכנסתה היא מעט מעל המינימום. עם השינוי במצב החברתי, ויציאת נשים לעבודה, תוקן חוק הביטוח הלאומי כך שהוקנו לעקרת בית זכויות שונות מכוח עצמן, בהתקיים תנאים מיוחדים לגביהן, ומבלי שתקום, כאמור, בצידן של זכויות אלה החובה, המוטלת על כל מבוטח, לתשלום דמי ביטוח....
לטעמנו, אפשר ומגמת החקיקה צריכה להיות ברורה, להכיר בעקרת הבית כמבוטחת בזכות עצמה, בדומה לגבר נשוי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, על חובותיו וזכויותיו, ולא להפוך גבר כאמור לעקרת בית תוך שלילת זכויותיו ואי חיובו בתשלום דמי ביטוח. אולם, עניין זה על המחוקק לענות בו, ולא מצאנו כי המקרה דנא הינו מאותם מקרים המצדיקים את התערבותה של ערכאה שיפוטית..."
כאמור, שינוי ככל שיחול בנושא מעמדם של המבוטחים השונים עפ"י חוק הביטוח הלאומי, אמור להיעשות בחקיקה מסודרת תוך בחינת השלכותיה השונות, ולא בפרשנות.