כשלומדים רייקי כברבדרגה הראשונה מלמדים המאסטרים של הרייקי את התלמידים את אחד השיעורים החשובים שלהרייקי , אין העברת אנרגייה ללא תמורה ( כאשר התמורה יכולה להיות כל דבר שיתואםמראש בין המטפל למטופל ). כבר אז בתחילת המאה ה 20 הבינו ואף הרבה לפני, שכאשרנותנים זה בסדר ונכון לקבל חזרה . זהו חוק קוסמי שקיים ביקום . אלהים כל הזמן נותן, והוא כל הזמן גם מקבל .
כאשר אנחנו נותניםמשהו למישהו או לדבר מסויים , אפילו תורמים , ועושים זאת מכל הלב , את הנתינה שלנו, אוהבים ונותנים ללא חשיבה מה יצא לנו זה , זה מבורך. אבל .. ויש פה אבל גדול -כמה מאיתנו יודעים לקבל בחזרה ? כמה מאיתנו מאפשרים לדברים להכנס לחיים שלנו ? כמהאנשים אומרים - אני לא צריך , עבורי לא תודה.. כמה מאיתנו מבקשים משהו מסויים שיקרהלנו בחיים , אבל כשמגיעה אופצייה מסויימת או פוטנציאל מסויים אנחנו אומרים לא זה לאבשבילנו , אני לא צריך שום דבר , אני לא חושב שזה מתאים וכו'.. ואפילו לא מנסים ,ולא נותנים את הפתח .
זו בעצם חסימה , אנחנוחוסמים את עצמנו לדברים שמגיעים . נתנו הוצאנו אנרגייה מעצמנו , אבל לא אפשרנולעצמנו לקבל בחזרה ( זה לא משנה אם קיבלתי משהו מאותו אדם שנתתי לו או מישהו אחר ,העיקר שאיפשרתי.) ככה אנחנו נשארים בחסר , בחוסר בחיים שלנו, באנרגיות שלנו , ואזאנחנו הופכים ליותר מתוסכלים , יותר מותשים וחלשים , עייפים וגם מחלות מגיעות , למה? כי הגוף שלנו נמצא בחסר.
זה בסדר לקבל , וזה לאאנוכי , יש משפט שאומר שאם אני לא מסוגל/ת לאהוב את עצמי , אז איך אפשר לאהוב מישהואחר. נושא הקבלה והנתינה הוא על אותו המשקל . זה בסדר לתת ולהעניק לזולת , לילדיםשלנו , לאהובים שלנו וכו'. אבל זה בסדר גם לקבל חזרה מהסביבה דברים לחיים שלנו . תחשבו על זה , כשאתם מגיעים למקום מסוייםומציעים לכם שתייה או משהו לטעום או לאכול . כמה פעמים אמרתם - לא תודה .
אדם אנוכי זה שכל מהשהוא עושה וחושב זה רק על עצמו ולעצמו ללא התחשבות בסביבה בזולת וגם אם זה יבוא עלחשבון מישהו שיכול להפגע, ואדם שיודע לקבל ולתת זה אדם שמבין את החוק הקוסמי שבכלנתינה יש קבלה והיא התוצאה שאמורה להגיע בעקבות הפעולה של הנתינה, ואז אנחנו שלמיםומושלמים והרמוניים , וכן גם החיים שלנו מאוזנים יותר וכל מצבי היומיום נראים אחרת. זהו דפוס מחשבה שכדאי לבדוק אותו ולשנות אותו - המלצה שלי .