גיל ההתבגרות הוא גיל של גיבוש זהות ועיצוב מחודש של קשרי הגומלין עם חברת קבוצת השווים ועם בני המשפחה. זוהי תקופה שיכולה להתאפיין בסערות ובלבול, אך גם בהתכנסות וסגירות. להורי המתבגר הגיל הזה יכול להיות מאתגר ומבלבל לא פחות : מערכת היחסים הורה ילד דורשת בדיקה מחודשת ובניה של ציפיות ודרכי התנהלות חדשות. המתבגר שואף לעצמאות ומשקיע את רוב משאביו בחברת בני גילו ופחות במשפחה ובהורים. רמה מסויימת של התמרדות בגיל הזה, בגבולות הסביר היא דבר נפוץ וטבעי – חלק מתהליך התפתחות הזהות. חשוב להיות סבלניים עם הילדים בשנים הללו ולנסות לשמור על ערוצי תקשורת פתוחים ולשאוף להבנות הדדיות שיספקו את רצון הילד לעצמאות ואת רצון ההורים להגן עליו ולהבטיח את עתידו.
טיפול רגשי למתבגרים עוסק בבחינת הערך העצמי מול החברה, בבחינת מערכות היחסים ובעיצוב קשרים משמעותיים ומיטיבים. זהו גיל של למידות חברתיות ואישיות חשובות. אני מתייחס לטעויות, לחיבוטי נפש ולניסיונות שלא צלחו, כחוויות למידה משמעותיות לחיים ולא כ'בעיות'. השאיפה בטיפול במתבגר היא להכיל גם את הרגשות הסוערים, לתת להן פרספקטיבה מזוית בוגרת אך שיפוטית ולהביא את המטופל לחוף מבטחים שבו הוא מאמין ביכולותיו ומקבל את עצמו על כל חלקי הנפש שלו.
ביבליותרפיה היא כלי מצויין לעבודה עם מתבגרים. הכתיבה והיצירה של טקסטים בידיוניים או אישיים, עוזרת למתבגר להגדיר את עצמו, לארגן את הבלאגן בחייו ולפתח גם זווית מתבוננת ומעמיקה יותר על אתגרי הגיל. ליצירה בביבליותרפיה ערכים חשובים : היא מאפשרת הכלה ועיבוד של רגשות מכל הסוגים, היא מארגנת את העולם הנפשי למרחב טקסטואלי שממנו ניתן לגזור משמעויות ותובנות על העצמי. הביבליותרפיה מאפשרת למתבגר להרכיב את חלקי הפאזל שמהם מורכבת אישיותו מחדש, במתכונת בוגר ומאוזנת יותר, לקראת חיים בוגרים שיש בהם פוטנציאל להנאה ושגשוג.