בכלכלה העולמית פועלים שחקנים רבים בעלי אינטרסים, המשפיעים על רמות הצריכה, הביקוש ומחירי מוצרים. על פי תיאוריות כלכליות, המצב האידאלי של התנהלות שוק חופשי מכונה תחרות משוכללת, ובו הפרעות רבות המשפיעות על מחירו "ההוגן" של המוצר כגון התערבות ממשלתית, קרטלים או מונופולים אינן מתקיימות.
נכתב על ידי אילן ירון, מרצה לכלכלה
מצב זה מאופיין בריבוי יצרנים וצרכנים, כך שבידיהם של גוף או התאגדות מסוימים לא יהיה כוח גדול מדי, המאפשר להם להשפיע על מחירי והתנהלות השווקים. הדבר נכון גם לגבי התחלקות כוח הקנייה של צרכנים, כשאין גוף צרכני מסוים שבידיו אפשרות מהותית להשפיע על המחירים. בנוסף לכך, במצב אידאלי של תחרות משוכללת ייהנו כל הקונים והמוכרים ממידע חופשי ומלא, ויהיו חופשיים לבוא זה עם זה במגע עסקי ללא מגבלות.
כאמור, מדובר במודל תיאורטי המופיע בכתביהם של כלכלנים קלאסיים וניאו קלאסיים, שאינו מתקיים ככתבו במציאות בשל התנהגות כלכלית בלתי רציונלית והשפעות של גורמים בעלי כוח. לכן, השימוש העיקרי בו נעשה בעיקר לבחינת מבני שוק שונים, לצפיית התרחשויות ולהתוויית מדינות כלכלית.
דוגמאות לתחרות משוכללת
במדינת ישראל ניתן להבחין כיצד שווקים מסוימים כמו ענפי הביגוד, הצעצועים והמזון קרובים יחסית לתחרות משוכללת. זאת בזכות כמות גדולה יחסית של יצרנים, כך שניסיון מצד יצרן מסוים להעלות מחירים יוביל את הצרכנים לרכוש מיצרן אחר. לעומת זאת, חברת החשמל הנה דוגמא קיצונית הפוכה שכן הנה הספקית הבלעדית של חשמל במדינה, ובידיה הכוח לעצב את התנהלות הענף ללא עוררין.
חוק ההגבלים העסקיים הנו חוק שנועד להגן על תחרות משוכללת בישראל, בין היתר מפני הסכמים כובלים שמטרתם לסכם מראש על מחירי מוצרים ושירותים. החוק גם מאפשר לממונה על הגבלים עסקיים להוציא צווים מחייבים או להטיל וטו על מונופולים או קבוצת רכישה, אשר בידיהם הכוח להשפיע על תנודות השוק לטובתם ובניגוד לתחרות החופשית.
קרטל או קרטלים הנם דוגמא טובה לנחיצותו של חוק זה, אלמלא הוא היה נאכף היו מתאגדים היצרנים ברוב ענפי הייצור והיבוא והמחירים היו עולים.
אילן ירון - מרצה לכלכלה ופיננסים באוניברסיטה הפתוחה.