גורמי ייצור ( Factors of Production) הנו מינוח במיקרו כלכלה, המתייחס לכל האמצעים והמשאבים הכלכליים השונים אשר משתתפים בתהליך הפקת מוצרים או שירותים. גורמים אלו מחושבים בהתאם להיותם גורמי ייצור משתנים הניתנים לשינוי בטווח הקצר, כמו כוח אדם, או גורמי ייצור קבועים הניתנים לשינויי בטווח הארוך, כמו מכונות.
חלוקת גורמי ייצור
גורמי ייצור מחולקים לארבע קבוצות עיקריות, כשלכל קבוצה סוג הכנסה ייחודי:
הון עם הכנסה מריביות – מורכב מהון פיזי ופיננסי וכולל בין היתר מבנים, מיכון, ציוד ואמצעי הובלה.
קרקע עם הכנסה מרנטה – כוללת אוצרות טבע שונים כגון קרקע, מחצבים, דלקים, מים, ויערות.
כוח עבודה עם הכנסה משכר – כולל את כל משאבי האנוש של הארגון – פיזיים ושכליים.
ניהול ויוזמה עם הכנסה מרווחים – כולל המצאות ופיתוח של מוצרים, ארגון וניהול.
תורת הפריון השולי
לפי התאוריה הכלכלית נהוג לחשב את ההכנסה עבור כל גורם ייצור על פי תורת הפריון השולי, שנקבעת על פי גורם אחיד של התפוקה השולית של גורמי הייצור. זאת מתוך מטרה להביאם לנקודת האופטימום המתבטאת באיזון בין כל גורמי הייצור השונים, ומעניקה לארגון את אחוזי התשואה האופטימליים האפשריים.
דוגמא להשפעת גורמי ייצור
מנתונים עכשוויים של בנק ישראל עולה כי ממוצע שעות ההעסקה של עובד ישראלי גבוה משל עמיתו האירופאי, אך תפוקתו נמוכה ב- 24%. אחד הגורמים העיקריים למצב זה קשור ביעילות נמוכה של ניצול גורמי הייצור בארץ, בעיקר בתחומי ההון, כוח עבודה חסר מיומנויות וטכנולוגיות מתקדמות. ניתן לשנות את המצב על ידי תמיכה ועידוד ממשלתיים במגזרי הייצוא ובמערכות החינוך, וכן על ידי השקעה בתשתיות המשק וסיוע בהקמת מפעלים עם טכנולוגיות מתקדמות.
אילן ירון - מרצה לכלכלה ופיננסים באוניברסיטה הפתוחה