חפש מאמרים:
שלום אורח
30.03.2020
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

כלום = הכל = מציאות = אלוהים. הכיצד ?

כלום = הכל = מציאות = אלוהים. הכיצד ?

כלום = הכל = המציאות = אלוהים. פילוסופיה. תורת ההוויה. תורת היש. אונטולוגיה. מטאפיזיקה. אונטולוגיה. תורת ההכרה. מתמטיקה. לוגיקה. גבולות השכל. בריאת העולם / המפץ הגדול. טאוטולוגיה. עקרון / כלל השלישי מן הנמנע. מתמטיקה. פילוסופיה של המתמטיקה. אקסיומות. פורמליזם. לוגיציזם. אינטואיציוניזם. משפטי האי שלמות של קורט גדל. קונסיסטנטיות. עקביות. להוכיח דבר והיפוכו. אקסיומה. מובן מאליו. נקודת מוצא. הוכחה ישירה. הוכחה באינדוקציה. הוכחה בדרך השלילה. מושגים מונגדים. הקצה האחרון של תערו של אוקאם. ועוד...

הקדמה 1 למאמר:

מאמר זה נותן נקודת מבט עמוקה ביותר על המהות של המציאות ועל השורש של כל מה שישנו. הבנת המאמר הזה בשלמות, מייצגת את כל מה שהשכל האנושי הרגיל מסוגל להבין. המאמר הזה עוסק במה שיש מעבר לגבול של השכל האנושי הרגיל.

הבנת המאמר הזה לעומקו, אמורה לגרום לאדם להבין את כל מה שקיים בתוך המציאות. אחרי הבנת המאמר הזה לעומקו, כל השאלות והתשובות שיש לאדם על המציאות, אמורות להעלם לו. במקומם אמורה לבוא שתיקה של שלמות מוחלטת.

המאמר הזה הוא מעין מאמר מסכם ומקיף לכל המאמרים שנכתבו עד כה.

הקדמה 2 למאמר:

הבנת המאמר הזה תאפשר לאדם לראות את האמת שיש בכל הדעות השונות שיש בעולם. הבנת המאמר הזה תגרום לאדם להבין את השורש ואת הסיבה שבגללה כל ההפכים שבעולם וכל הדברים השונים שבעולם הם מהות אחת (ראה: כאן וגם כאן וגם כאן).

הבנת המאמר הזה תאפשר לאדם לראות את אלוהים בעיניו.

הבנת המאמר הזה מספקת בין השאר תשובות לשאלות רבות כגון: איך נוצר העולם ? מתי נברא העולם ? מי ברא את העולם ? מה היה לפני בריאת העולם ? מה היה לפני הזמן ? כמה זמן העולם קיים ? מהו אלוהים ? איך העולם נוצר יש מאין ? ועוד.

הקדמה 3 למאמר:

כדי להבין את המאמר הזה, נדרש רק דבר אחד ויחיד שהוא רצון להבין את המאמר, ללא שום דעה קדומה וכולי.

המאמר:

קיימים 2 דברים שאין באפשרותו של שכל אנושי לחשוב עליהם. 1 – כלום. 2 – הכל.

האדם אינו יכול לחשוב בבת אחת על "הכל" דהיינו על המציאות כולה, על ה"שלם" שבתוכו הכל נמצא.

כמו כן האדם אינו יכול לחשוב על כלום, או במילים אחרות לא לחשוב על שום דבר / לא לחשוב שום מחשבה, דהיינו לחשוב על כלום.

כמו כן האדם אינו מסוגל לחשוב על דבר שגדול יותר מאשר אין סוף, או קטן יותר מאשר כלום.

מאחר שהאדם אינו מסוגל להכניס אל תוך המחשבה שלו את מהות הכלום / אין סוף, משום כך מבחינתו של האדם כל מה שגדול מאין סוף הוא אין סוף וכל מה שקטן מכלום הוא כלום.

למרות שכמובן מצד האמת יתכן שגם אחרי האין סוף וגם מתחת לכלום עדיין ניתן להתקדם הלאה... רק משום שהשכל אינו מסוגל לתפוס שום הבדל בין אין סוף לבין שני אין סוף, או בין כלום לבין שני כלום, לכן האדם מגדיר את כל מה שמעבר לקצה כמהות אחת.

ז"א מאחר שמצד השכל של האדם המהות של האין סוף זהה לחלוטין למהות של שני אין סוף (וכן כלום לשני כלום), רק משום כך האדם מגדיר את 2 הדברים ששונים זה מזה כישות וכמהות אחת, משום שזהו הגבול של השכל האנושי.

*

אם נשאל את האדם מה הם שני ההפכים הגדולים ביותר שהוא מכיר, הוא יאמר הכל וכלום, אלו שני ההפכים הגדולים ביותר שקיימים.

ה"הכל" מייצג את הקצה האחרון והגדול ביותר של מה שישנו, והכלום מייצג את הקצה האחרון והקטן ביותר של מה שישנו.

ה"הכל" מייצג את האין סוף, דהיינו את ה"שלם" / התמונה המלאה / המציאות כולה.

הכלום לעומתו מייצג את ה"אין", דהיינו ההעדר הגמור של ה"שלם", הדבר שאינו קיים.

*

ונחדד את העניין. כלום אמיתי אין משמעותו מקום אין סופי ריק. כלום אמיתי משמעותו אין מקום כלל.

מקום ריק, הוא עדיין משהו. כלום אמיתי = העדר מוחלט של כל המקום כולו.

אם ניקח את כל מרחב המקום כולו, נרוקן אותו מכל מה שיש בו, נכניס אותו לתוך נקודה אחת ואח"כ נמחק אותה, אז נשאר עם כלום, דהיינו מציאות חסרת מרחב מקום.

כלום = אין זמן. כשאין כלום, אין שינויים, אין עבר / הווה / עתיד = אין ציר זמן.

הכלום מייצג עבור האדם את ההעדר הגמור, כלום = 0 מוחלט, כלום = אין דבר, כלום = שום דבר, כלום = אין מקום, כלום = אין זמן.

כלום אמיתי הוא כלום מוחלט. דהיינו אין מחשבה, אין רצון, אין רגש, אין שום ישות נפרדת מדבר אחר. אין שום דבר שנבדל מדבר אחר. אין שום דבר ששונה מדבר אחר.

מחשבה / מודעות עצמית של האדם ל"אני" שלו וכיו"ב, זה עדיין משהו ממשי. כלום מוחלט כפי שהיה בטרם כל דבר, הוא כלום שאין שם שום מחשבה / רצון / סיבה / תוצאה / ישות וכולי, אלא רק שתיקה מוחלטת של כל דבר אפילו של מחשבה. בכלום המוחלט אין שום דיבור / מחשבה וכולי משום סוג.

נמצא אם כן, כי ה"הכל" מייצג את הקצה העליון של ה"יש" והכלום מייצג את הקצה התחתון של ה"יש" דהיינו האין המוחלט.

לכאורה הדבר נראה, כי אלו שני הפכים ששונים זה מזה במהותם בתכלית. וכפי שבני אדם רגילים לומר, או הכל או כלום, כאילו שאלו 2 ההפכים המוחלטים שקיימים.

*

כל הדברים שבהם נתקל האדם בעולם, כולם נמצאים בטווח שבין הכל / כלום. כל דבר גדול מכלום וכל דבר קטן מהכל. האדם תמיד נמצא בטווח שבין ה"הכל" לבין הכלום.

וכנ"ל, לתוך מחשבה ניתן להכניס רק דברים שהם באמצע הטווח הנ"ל, כי הרי לא ניתן להכניס את ה"הכל" לתוך מחשבה, וגם לא ניתן להכניס כלום אל תוך המחשבה כנ"ל.

*

כפי שהתבאר מספר פעמים, כל הסבל של האדם, כל השקר, כל השאלות / ספקות / צרות / בעיות שיש לאדם, הכל נובע מכך שהוא חי באמצע ולא בקצוות.

האמת נמצאת בקצוות. לא משנה בקצה של מה. האמת נמצאת בקצה הסופי של כל הדברים.

הקצה הסופי של כל הדברים הוא נקודת החיבור של כל הדברים למציאות שמקיפה את הכל.

כאשר האדם חי חיים בינוניים ולא הולך על כל הקופה, על ידי זה הוא תמיד מרגיש חוסר שלמות.

כדי להגיע אל השלמות, צריך לא לפחד וללכת על כל הקופה כולה, על או הכל או כלום.

ולא ממש צריך לפחד, כי בסוף מגלים שכלום = הכל, כך שלא משנה להיכן הולכים, אם הולכים עד הסוף המוחלט, מגיעים לנקודת החיבור של השכל של האדם עם המציאות, ואז רואים את האמת שהכל טוב והכל אחד וכולי.

*

המציאות יפה הרבה יותר מאשר השכל המצומצם של בני האדם. השכל של האדם הוא רק חלק קטן מהשכל של המציאות. השכל של האדם נמצא בתוך המציאות, ולא המציאות בתוך השכל האנושי של האדם. השכל של האדם אינו מסוגל לתפוס את מהות הקצוות של המציאות כולה.

אך עכשיו ננסה להסביר את התמונה המלאה של המציאות.

וכמו תמיד, הנושא הוא ממש פשוט להבנה, כדלקמן.

*

נקדים ונגדיר:

כל מה שהאדם יודע אותו בשכל אנושי, הוא יודע אותו בתוך זמן ומקום (ראה כאן).

אם אין מקום, אין כלום ואז אין זמן. וגם כדי שלא יהיה ציר זמן צריך שלא יהיה כלום, דהיינו העדר מוחלט של מרחב המקום. קיומם של מרחב המקום ושל ציר הזמן קשור זה בזה.

מימד המקום ומימד הזמן הם שתי ישויות שונות. ז"א מקום >< זמן. המקום והזמן הם מעין 2 תחושות שונות. קיימת תחושת זמן וקיימת תחושת מקום. המקום והזמן הם סוג של תחושה / חוויה / הוויה / ישות וכולי.

גם המקום וגם הזמן נמצאים בתוך המציאות. הזמן והמקום הופיעו בבת אחת בתוך המציאות, יש מאין. שניהם בבת אחת. התחושה של הזמן היא *אינה* נגזרת של תחושת המקום. וכן תחושת המקום היא *אינה* נגזרת של תחושת הזמן.

גם המקום וגם הזמן, הם נגזרת ותולדה ותוצאה של משהו אחר, דהיינו הזמן והמקום וכמובן כל מה שיש בהם, הם נגזרת של מהותה של המציאות.

ז"א בטרם היה העולם קיים כפי מה שהאדם מכיר אותו, בטרם בריאת העולם / המפץ הגדול, קודם לכן הייתה קיימת מציאות נצחית שלא היו בה לא זמן ולא מקום.

אפשר לומר שלא היה בה שום דבר, דהיינו היא הייתה כלום, ושמאותו הכלום הופיע משהו שהוא המקום והזמן. ואפשר גם לומר שהיה בה הכל, ושמאותו הכל נגזר ממנו חלק קטן שהם הזמן והמקום.

*

נקודה להתבוננות:

המקום נמצא בתוך המציאות.

אם נשאל מה גדול יותר מאשר כל המקום כולו ? נשיב: ה"שלם", ה"הכל", המציאות עצמה שבתוכה נמצא המקום. המהות של המציאות, גדולה מכל המקום כולו.

וכאן יש להזכיר בקצרה את מה שכבר התבאר, כי כל מרחב המקום כולו נכנס לתוך מחשבה אחת, כמו גם כל ציר הזמן כולו שנכנס לתוך רגע אחד (ראה כאן).

בכל מקרה, מה שמקיף את המקום כולו הוא ה"הכל" דהיינו המהות של המציאות שחלק ממנה הוא המקום.

עכשיו נלך לכיוון ההפוך.

אם ניקח את כל המקום כולו, נרוקן אותו, נכניס אותו לנקודה אחת קטנה, ונעלים אותה, עם מה נישאר ? נשיב: עם כלום.

*

וכאן צריך לעצור ולהתבונן, כאשר אנחנו מעלימים את המקום כולו, אנחנו אומרים שאנחנו נשארים עם כלום. אבל הכלום הזה הוא מה שמקיף את המקום כולו, הוא אותה המהות ממש של מה שגדול יותר מכל המקום כולו.

*

את מה מכנה האדם בשם "כלום" ? להעדר / חסר / שלילה של כל מה שישנו.

כאשר האדם מגיע להעדר של כל מה שישנו, הוא בעצם מגיע ל"אין", דהיינו מה שאיננו. ולמה שאיננו האדם קורא כלום.

אך האם זו האמת ?

האם באמת הכלום וה"אין" הזה הוא באמת כ"כ קטן, או שמא כאשר אנחנו מעלימים את ה"יש" אנחנו חוזרים אל ה"שלם" שממנו נגזרה כל המציאות כולה ?!

על האדם להתבונן בעין אמיתית ולהבין כי קיימת מהות כלשהי אחת שמהווה בכל רגע מחדש את כל מה שישנו.

ז"א קיימת ישות אחת שהיא המהות הבסיסית ביותר של המציאות, שהמהות הזאת נמצאת בכל דבר שקיים.

המהות של המציאות הייתה קיימת גם בטרם היה קיים הזמן וגם בטרם היה קיים המקום. המהות של המציאות קיימת גם עכשיו אחרי שיש זמן וגם עכשיו אחרי שיש מקום. המהות של המציאות שהייתה בטרם בריאת העולם / המפץ הגדול, נמצאת גם ממש עכשיו בתוך המקום והזמן.

כל דבר שישנו, חייב שתהיה בו המהות של המציאות.

המהות של המציאות היא גם מקיפה את המקום כולו, אך היא גם מהווה ונמצאת בכל המקום כולו ובכל מה שנמצא במקום עצמו בכל רגע ורגע.

כל דבר שקיים, כולל בתוכו את המהות של המציאות.

המהות של המציאות מהווה גם את הזמן עצמו. כל רגע ורגע של הזמן, מתהווה בכל רגע מחדש ממהותה של המציאות.

*

למהות של המציאות שמות רבים. יש כאלו שקוראים לה בשם אלוהים, הקדוש ברוך הוא, הבורא, השם יתברך. יש כאלו שקוראים לה נשמת העולם, תודעת על, תת המודע, ברהמן, ה"שלם" האחד הנצחי, השכל של העולם, הישות האחת, המהות הנצחית. יש כאלו שקוראים לה שורש המציאות, מהות המציאות, סיבת הסיבות, רצון הרצונות, שורש המחשבות. וכן הלאה.

כאשר אומרים (יהדות) אלוהים ברא את העולם יש מאין, הכוונה האמיתית היא שאלוהים שהוא האין דהיינו ה"שלם", ברא מתוכו וממהותו את כל מה שישנו.

כאשר אומרים (תורת הקבלה) האין סוף צמצם את עצמו, הכוונה היא שהישות שהיא ה"הכל", בראה ישות חדשה שהיא ה"יש" שהוא בעצם צמצום של ה"שלם".

כאשר אומרים (מדע) שהעולם הופיע מכלום, הכוונה היא שכל מה שישנו הופיע מהכלום שהוא גם ה"שלם".

*

על האדם להתבונן לעומק ולהבין את הדבר הפשוט ביותר, והוא כי מה שנראה לאדם שהוא הדבר הקטן ביותר דהיינו הכלום, הוא בעצם הדבר הגדול ביותר שהוא ה"הכל".

ואדרבה ואדרבה, מה שנדמה לאדם למשהו ממשי שהוא ה"יש" הוא בעצם כלום אמיתי, מאחר ש: 1 – מהותו היא באמת הכלום כנ"ל. 2 – הוא עצמו באמת כלום אמיתי, משום שאין לו ישות עצמית כלל, אלא הוא רק צמצום של ישות אין סופית אחרת.

*

ונסביר את העניין:

המציאות היא ה"שלם". המציאות היא התמונה המלאה שבתוכה הכל נמצא.

המציאות עצמה היא הדבר היחיד שחייב להיות קיים מצד עצמו = מחויב המציאות.

כל העולמות כולם וכל מה שבהם, כל מרחב המקום כולו וכל ציר הזמן כולו, הם כולם רק אפשרי המציאות, דהיינו קיימת האפשרות שהם בכלל לא יהיו קיימים.

על האדם לזכור כי המהות האמיתית של המציאות, היא הכלום / ה"שלם" שמהותו היא אין סופית ואינה נכנסת לתוך מחשבה.

על האדם להבין כי בכל רגע ורגע המהות של המציאות מהווה את מרחב המקום / את ציר הזמן ואת כל מה שנמצא בתוכם, ובכללם התודעה של האדם.

אם לרגע אחד המהות של המציאות תפסיק להוות את המקום ואת הזמן, הרי שהמציאות תחזור למה שהיא הייתה קודם הבריאה / המפץ הגדול.

כל המקום וכל הזמן כולו, כולם נמצאים בתוך מעין מחשבה של המציאות.

הדבר דומה לאדם שחושב מחשבה. ברגע שהוא מפסיק לחשוב את המחשבה, כל מה שנמצא בתוך המחשבה נעלם.

המציאות חושבת את כל מה שישנו בכל רגע מחדש.

כל רגע של ציר הזמן, הוא מחשבה חדשה של המציאות, דהיינו עולם חדש, מקום חדש, זמן חדש וכולי.

*

הגיל האמיתי של העולם כולו, הוא פחות מרגע.

רגע אחד הוא כבר זמן שבתוכו קיים כל ציר הזמן.

כאשר האדם חווה את העבר הרחוק ביותר וחושב על העתיד הרחוק ביותר, כל האירוע הזה כולו מתרחש ברגע אחד של הווה.

המציאות מהווה את הרגע הזה של ההווה בכל רגע מחדש, כפי מה שהוא באותו הרגע.

המציאות בסך הכל מהווה רגע אחד, שבו יש את כל הזמן כולו.

לא צריך יותר מאשר רגע אחד, כדי לחוות ציר זמן שלם.

כך שמנקודת מבט מתוך ציר הזמן, ניתן לומר שבכל רגע האדם נמצא בעולם חדש לחלוטין, כי זו מחשבה חדשה של המציאות. מחשבה שכמובן אינה תלויה במחשבה שקודמת לה.

*

מהו הטבע ? מה הם חוקי הטבע ? מה הם חוקי הפיזיקה ?

כאשר המציאות מהווה את היקום, כל התופעות שהאדם זוכר שהתרחשו בעבר באופן רציף, לתופעות האלו הוא קורא להן חוקי הטבע, חוקי הפיזיקה וכולי.

לאדם נדמה כי מה שקורה לו ברגע הזה זו תוצאה של מה שקרה ברגע הקודם.

לאדם נדמה כי הרגע הזה הוא המשך של הרגע הקודם.

לאדם נדמה כי הרגע הזה הוא תוצאה של הרגע הקודם שהוא הסיבה של הרגע הזה.

אך זו כמובן לא יותר מאשר אשליית הזמן בלבד.

הסבר:

כאשר המציאות מהווה את הרגע של ההווה, היא יוצרת אותו בתחושה של זמן אין סופי אחורה.

אם לאדם לא היה זיכרון, הוא לא היה חושב שהרגע הזה הוא המשך של הרגע הקודם, אלא הוא היה מבין שהרגע הזה הוא הסיבה של עצמו והוא גם התוצאה על עצמו.

הסיבה של כל מה שקורה ברגע הזה, היא אך ורק הרצון של המציאות.

למה היא רוצה ? מה מהות הרצון שלה ? זה נושא אחר (ראה כאן וגם כאן), אך הסיבה של כל הסיבות, השורש של כל הרצונות, זה כמובן הרצון של המציאות.

המציאות רוצה וכך זה קורה. למה היא רוצה ? כי ככה היא רוצה (ראה כאן). אך הסיבה היחידה למה דברים קורים בכל רגע, היא אך ורק משום שכך המציאות רוצה.

*

אז מהו בעצם העולם שאותו האדם רואה בתוך מרחב המקום וציר הזמן ?

תשובה:

כל מה שהאדם רואה דהיינו כל מה שמוגדר כ"ישנו", כל מה שנכנס לתוך מחשבה של שכל רגיל, אלו הכל צמצומים שונים של ה"שלם" שממנו מתהווה כל היקום כולו בכל רגע מחדש כנ"ל.

הסבר:

כל מה שנדמה לאדם כמה שישנו, אלו הכל חלקים שונים של ה"שלם" שמהווה אותם.

הדבר דומה לכל הצבעים שהם גוונים של הצבע הלבן.

הצבע הלבן הוא האין סוף / ה"שלם" שמהווה את הכל. הוא צבע חסר צבע.

וכל מה שהאדם רואה / חושב עליו וכולי, אלו הכל צמצומים שונים וגוונים שונים של המהות האחת של המציאות.

*

המהות האחת של המציאות מכילה בתוכה את כל הדברים כולם כדבר אחד.

אם נתבונן נראה, כי כמות האפשרויות כיצד יראו המקום והזמן היא אין סופית.

קיימות אין סוף אפשרויות בכל רגע ורגע כיצד יראה היקום וכל מה שבתוכו.

למרות שלאדם זה נראה ברור מאליו שהכל כפי מה שהוא, הרי שבאמת בכל רגע ורגע קיימת אין סוף אפשרויות שונות כיצד יראה היקום, וזה עוד בלי להזכיר את זה שהמציאות גם צריכה להוות בכל רגע את מה שקיים.

כך שלא רק שהמציאות בכל רגע מהווה את כל מה שקיים, היא גם מהווה את מה שקיים באפשרות אחת מבין אין סוף אפשרויות שונות.

עכשיו, אם ניקח את כל האפשרויות השונות כולן של כיצד המציאות יכולה להיות, ונדחס את כולן לתוך נקודה אחת קטנה של רגע אחד ומקום אחד, גם זה עצמו עדיין לא באמת ימחיש את מהותה האמיתית של המציאות.

*

לאדם בשכל האנושי אין יכולת להבין באמת את המהות של מה שהיה לפני הזמן, או בשביל הדיוק ובמילים אחרות: את מה שמהווה את הזמן בכל רגע מחדש.

מאחר שהמהות של המציאות היא כ"כ גדולה, והאדם בכלל נמצא בתוך המציאות עצמה, לכן קשה לשכל אנושי רגיל להבין בשכל רגיל (ראה כאן) את המהות של המציאות וכולי.

הבנת המהות של המציאות היא כ"כ גדולה, עד כדי כך שהיא לא נכנסת לתוך מחשבה רגילה, ועד כדי כך שמרוב שאי אפשר לחשוב עליה, משום כך היא נקראת בשפת האדם "כלום". אך באמת מה שנדמה לאדם ככלום, זה הדבר היחיד שבאמת קיים שמהווה את הכל כנ"ל.

*

כל מה שקיים בתוך המציאות, אלו הכל חלקים שונים וצמצומים שונים של מהות אחת.

זו הסיבה שהאדם נמצא כל הזמן בעולם של שינויים, הפכים, ספקות, שאלות, תשובות וכולי.

מנקודת המבט של המציאות אין שום שאלה בשום נושא בעולם. מנקודת המבט של המציאות קיימת רק מהות אחת שמהווה את הכל.

מנקודת המבט של המציאות, היא השתיקה של השלמות. שתיקה שהיא הכל. שתיקה שכוללת בתוכה את כל הדיבורים כולם. שתיקה שאי אפשר אפילו לא לחשוב אותה. שתיקה גם ממחשבות.

מנקודת המבט של המהות האחת של המציאות, אין שני מקומות שונים, אין שני זמנים שונים, אין שתי צורות שונות, ואין שתי ישויות שונות. מנקודת המבט של המציאות, הכל זאת מהות אחת.

מאחר שהכל נמצא בתוך מעין מחשבה של המציאות כנ"ל, ממילא אין שום הבדל מהותי בין שום דבר לשום דבר.

*

הסיבה היחידה שנדמה לאדם שיש הבדל בין דברים שונים בכלל, ובין ה"אני" שלו לבין דברים אחרים, היא רק משום שהוא שוכח שהכל זו מהות אחת שמהווה את הכל באופן שווה.

מאחר שהאדם אינו מבין את המהות האחת, משום כך נדמה לו שקיימים דברים שונים. אך באמת הכל כולל הכל זאת מהות אחת.

מצד האמת, אין שום הבדל ולא יכול להיות שום הבדל בין שום דבר לשום דבר, מאחר שמהות אחת מהווה את כל מה שקיים בכל מקום ובכל זמן.

ההבדלים כולם הם רק הבגדים של המציאות.

ז"א האדם עצמו הוא סוג של בגד של המציאות, שרואה בגדים אחרים של המציאות.

מצד האמת, כאשר האדם רואה משהו, הוא בעצם רואה את עצמו ממש. כי מהותו של האדם זהה לחלוטין ונמצאת באחדות מוחלטת עם כל דבר אחר.

ורק משום שהאדם אינו זוכר את העניין הזה, רק משום כך הוא שוכח שהוא עצמו ממש נמצא בכל דבר שקיים.

*

הידיעה היחידה שאותה האדם מעולם לא למד, היא הידיעה שקיימת מציאות.

הדבר היחיד שלא יכול שלא להיות קיים הוא ה"כלום".

הידיעה שעומדת בבסיסן של כל הידיעות כולן, היא ידיעת המהות של המציאות, דהיינו הכלום / השלם.

ראה: שורש הידיעות.

*

מי שימשיך להתבונן בעניין יראה את האמת והיא שמצד האמת הדבר היחיד שבאמת ראוי לקרוא לו כלום, הוא כל מה שישנו.

הסבר:

מה שנקרא אצל האדם כלום, הוא בכלל הדבר הגדול ביותר שמהווה את כל הדברים כולם.

ולכן מה שישנו, דהיינו כל הדברים כולם מהותם היא מה שהאדם קורא לו כלום.

אבל, יותר מכך, כל מה שישנו הוא באמת כלום אמיתי. משום שהוא רק צורה חיצונית וצמצום חלקי וגוון חלקי של משהו אחר.

לשום דבר שישנו אין בכלל מהות אמיתית והוויה עצמית.

שום דבר אינו יכול לקיים את עצמו בכוחות עצמו. (התודעה של האדם אינה יכולה לקיים את עצמה בכוחות עצמה).

הכלום האמיתי הוא מה שישנו, שהוא רק נדמה לאדם כמשהו בעל ישות עצמאית, למרות שבאמת אין לו ישות עצמית כלל.

*

בכל אחד מהדברים שקיימים במציאות, בכל אחד מהם קיים חלק כלשהו של המהות של המציאות עצמה.

כדי להכיר את המהות של המציאות, צריך להכיר את כל הדברים שבתוכה (ראה כאן).

השכל של המציאות נמצא בכל דבר ודבר שיש בעולם.

כל נקודת מבט שקיימת בעולם, כל דעה שיש בעולם, השורש שלה הוא המהות של המציאות.

מי שיחקור את כל הדעות כולן, יגלה בסופו של דבר שכאשר הוא מגיע אל הקצה של הכל, הוא מגיע אל מה שנקרא כלום שהוא ה"שלם" שממנו מתהווה הכל בכל רגע מחדש כנ"ל.

הלוגיקה האנושית של האדם מבוססת על חוסר היכולת להבין שכל ההפכים הם מהות אחת.

ברגע שהאדם מבין שהכל זו ישות אחת, באותו הרגע הוא הופך לאדם רוחני אמיתי, ורק אז הוא מתחיל לחיות באמת.

*

ועכשיו ע"פ הנ"ל ניתן נקודות למחשבה לגבי מספר נושאים:

*

יש / אין אלוהים.

שני המשפטים נכונים באותה המידה.

יש אלוהים = יש מציאות שמהווה את הכל.

אין אלוהים = אין אלוהים שנפרד מהאדם, אלא הכל זו מהות אחת.

*

יש / אין נשמה.

יש נשמה = המהות של המציאות מהווה את כל מה שנדמה כחומר.

אין נשמה = הנשמה לא נפרדת מהחומר, היא מהווה את החומר עצמו.

*

בחירה חופשית. הכל צפוי והרשות נתונה. ידיעה ובחירה.

כפי שהתבאר כאן, המציאות היא הגורם היחיד ש*באמת* בוחר מה לעשות. האדם שבתוך המציאות רק *נדמה* לו שהוא בוחר מה לעשות. אך כאשר האדם מבטל את הישות שלו לחלוטין למציאות, דהיינו רואה את המציאות כפי מה שהיא רואה את עצמה, הוא מקבל בחירה חופשית כמו של המציאות.

*

חיים / מוות.

חיים אמתיים וחיים נצחיים יש רק למהות של המציאות. כל השאר הן רק תופעות חולפות.

האדם עצמו מפחד למות, רק משום שהוא חושב שהוא זה הגוף / התודעה העצמית שלו ואינו מבין כי אין לו ישות עצמית נפרדת מהמציאות.

מצד האמת, גם אם התודעה של האדם תעלם לגמרי, הרי שהוא יחזור להיות מה שהוא היה קודם לכן, דהיינו אלוהים. בדיוק כמו אדם שמתעורר מחלום, שהוא עדיין נשאר חי...

*

אדם שיש לו שכל קטן ואינו מבין כי מרחב המקום כולו, הוא רק נקודה קטנה בתוך המציאות כולה, אדם כזה דומה לתינוק שנמצא בבטן אימו שחושב שכל המציאות כולה היא בטן אימו... הוא מעולם לא ראה את העולם שבחוץ... כך שנדמה לו שמי שמספר לו שיש עולם בחוץ שהוא בכלל משוגע. אך כמובן שלא כן הוא הדבר, אלא שלתינוק יש שכל מצומצם...

אדם שחושב שהמציאות מסתיימת בחוקי הלוגיקה המצומצמים של האדם, דומה גם הוא לנ"ל שאינו רואה את התמונה כולה.

*

כאשר האדם מתבונן בנ"ל ומבין את העניין לעומק, הוא מבין שבעצם כל מה שקורה לו, זה בכלל רצון עצמי שלו. לדוגמא: גם כאשר קורה לאדם משהו נגד רצונו, זה בכלל הוא עצמו שרוצה שזה יקרה לו נגד רצונו.

הסבר: מצד האמת אין הבדל בין אלוהים לבין האדם, זאת הכל ישות אחת. כאשר קורה לאדם משהו, כאשר בכלל קורה משהו בעולם, כאשר האדם עצמו קיים, זה בכלל רצון עצמי של האדם. כל דבר שקורה בעולם, זה רצון עצמי של כל מה שקיים בעולם.

הדבר דומה לאדם שנמצא בתוך חלום של עצמו, שכל מה שקורה בחלום, הוא רצון עצמי שלו. גם כאשר קורה לו בחלום נגד רצונו, זה בכלל רצון עצמי שלו... עצם זה שהחלום קיים, זה רצון עצמי של האדם עצמו. כמובן שזה רצון עצמי גם של כל מה שקיים בחלום, כי המהות של כל מה שקיים, היא מהותו של החולם ממש.

כאשר האדם רואה משהו, חושב על משהו, הוא בעצם חושב על עצמו ממש. כי מצד האמת, כל מה שקיים זאת ישות אחת. בדיוק כמו אדם שחלום, שכל מה שהוא רואה, הוא בעצם רואה את המהות של עצמו ממש.

כך שכאשר האדם מבין את זה, הוא מבין שבעצם אין שום רע בעולם, רק כולו טוב וכולו אחד. כי כל מה שקורה בעולם זה בכלל רצון עצמי של האדם שזה יקרה...

*

הדבר דומה גם לאדם שנמצא באמצע חלום, שלא ממש מוכן לקבל את זה שיש עולם שלם וגדול פי אין סוף מחוץ לחלום שבו הוא נמצא שתופס רק נקודה קטנה בתוך העולם שבחוץ...

איך אדם יכול לדעת שהוא באמצע חלום ?

תשובה: על ידי זה שהוא רואה דברים שאינם הגיוניים בחלום. כאשר האדם רואה שמשהו לא הגיוני ולא מסתדר לו, על ידי זה האדם מבין שהוא באמצע חלום.

מי שיתבונן בעניין יגלה, כי גם בעולם הזה יש המון דברים לא הגיוניים. כל חוקי הלוגיקה לא הגיוניים. זה שיש הפכים בעולם זה לא הגיוני. זה לא הגיוני שממהות אחת יהיו דברים שונים. זה לא הגיוני שמציאות אחת תהווה מקומות שנראים שונים, צורות שנראות שונות.

זה שנדמה לאדם שיש רע בעולם, גם זה לא הגיוני. שום דבר ממה שמתרחש כאן בתוך הזמן והמקום הוא אינו הגיוני. משום שאכן הזמן והמקום הם מעין חלום של המציאות / של מי שהאדם עצמו באמת.

הסיבה שיש דברים שנראים לא הגיוניים בתוך העולם, הם רק משום שהעולם הוא צמצום של ישות אחת לחלקים שונים שנראים שונים זה מזה. זו הסיבה שיש בעולם דברים שנראים שונים זה מזה.

ז"א גם זה שיש בעולם דברים שנראים שונים זה מזה, גם זה לא ממש הגיוני למי שמנסה להבין כיצד יתכן שמהות אחת תהווה דברים שונים מאותה המהות. זה שיש דעות הפוכות בעולם, גם זה לא הגיוני וכולי כנ"ל.

וכמובן שכאשר האדם רואה את התמונה המלאה, אז הוא מבין שבעצם הכל דווקא כן הגיוני, כי כל דעה בכלל לא שוללת את הצד השני, אלא היא מבטאת רק חלק ממנו. כל מקום אינו שונה ממקום אחר, אלא רק מבטא גוון מסוים של המהות האחת שיש מחוץ למקום.

*

כמו כן, על האדם לשים לב לכך שכל השאלות כולן שיש לאדם, כולן שורשן בכך שהוא אינו מבין שהכל זו מהות אחת ושאין שום 2 דברים ששונים זה מזה במהותם.

כל השאלות כולן באשר הן, כולן נעלמות כאשר האדם מבין שהכל זאת בכלל מהות אחת וישות אחת. האדם עצמו הוא ישות אחת עם המציאות.

*

הבנת הנ"ל לעומק נותנת גם משמעות חדשה למשפטים נפוצים בשפת בני האדם.

לדוגמא:

כאשר אדם אומר שהוא לא רוצה שום דבר, הכוונה היא שהוא לא רוצה שום דבר שאינו ממשי, דהיינו מה שישנו. מה שהאדם באמת רוצה זה את השום דבר / כלום / ה"שלם" שמהווה את כל מה שישנו.

פשוט אפשר להתבונן כל משפטים שונים שבהם מופיעים הביטויים, שום דבר / אף אחד / כלום / כל דבר וכיו"ב, ולראות כיצד המשפטים מקבלים משמעות חדשה.

כי כמובן הדבר היחיד שאותו רוצה האדם יותר מכל, זאת להרגיש אחדות מלאה עם ה"שלם" שהיא המציאות עצמה.

*

מדע / אסטרופיזיקה / קוסמוגוניה:

הנ"ל שופך אור על תופעות מדעיות וקוסמולוגיות רבות. כגון: תאוריית הכל, תורת היחסות, תורת הקוונטים, סופרפוזיציה קוונטית, קריסה קוונטית, הצופה הקוונטי, יקומים מקבילים, עולמות מקבילים קוונטיים, עקרון אי הוודאות, קריסת פונקציית הגל, בעיית המדידה, ניסוי שני הסדקים, תורת השדות הקוונטית, אנרגיית נקודת האפס, אופק אירועים, אינפלציה קוסמית, אנרגיה אפלה, בעיית המסה החסרה, גיל היקום, היווצרות היקום, הילה של חומר אפל, המפץ הגדול, הפרדוקס של גיל היקום, הקבוע הקוסמולוגי, התפשטות היקום, זמן פלאנק, חומר אפל, חוק וין, חור לבן, חור שחור, חור תולעת, חורים שחורים, יקום מחזורי, יקום מקביל, כוכב כפול, מהירות האור, מהירות מילוט, מסע בזמן, מסת מנוחה, מרחב / זמן, פרדוקס בנטלי, פרמטר הסקאלה של היקום, פרמטר הצפיפות, צורת היקום, צפיפות היקום, קרינת הרקע הקוסמית, תאוריית המצב היציב, תווך בין כוכבי ועוד.

נחדד ונאמר, כי מי שרואה את התמונה המלאה כולה של המציאות כנ"ל, מבין את שורש נקודת האמת ואת חלקי האמת שמסתתרים בתוך כל התופעות הפיזיקאליות ובתוך כל התיאוריות השונות לגבי היקום וכולי.

*

יהדות / תורת הסוד / תורת הנסתר / תורת הקבלה / תורת הצמצום:

אין סוף = ה"שלם" / הישות האחת שמהווה את הכל.

בטרם בריאת העולם (שמתרחשת בכל רגע), הכל היה אין סוף. לא היה שום "יש" אלא רק "אין".

האין סוף שהוא אלוהים עצמו, צמצם את עצמו כביכול ויצר חלל פנוי, שבתוכו הוא ברא את העולם.

החלל הפנוי היינו ההסתרה של המהות האחת.

זה שנראה שיש דברים שונים זה מזה, זה חלל פנוי.

זה שאדם חושב שהוא שונה ממשהו אחר, זה חלל פנוי.

זה שאדם אינו מרגיש שהוא והמציאות זאת ישות אחת, זה חלל פנוי.

אדם הראשון קודם החטא, לא ראה הבדל בין טוב לבין רע. בעיניו הוא היה באחדות מלאה עם הבורא.

בטרם החטא לא היה אצלו הבדל בינו לבין אשתו. אשתו היא בחינת החלל הפנוי / העולם כידוע.

האיש הוא בחינת הבורא, שממנו נלקחה האישה. דהיינו האיש מייצג את מה שהיה לפני הבריאה והאישה את מה שהיה אחרי הבריאה.

אחרי החטא כמובן, האדם ראה את עצמו כנפרד מהבורא, דהיינו גם כנפרד וכשונה מאשתו שהיא בכלל חלק ממנו ממש.

התורה שקדמה לעולם, היא התורה הנצחית. התורה שקדמה לעולם היא ההתגלות של האין סוף בתוך הצמצומים השונים שיש בבריאה.

אלו ואלו דברי אלוהים חיים, וכאשר האדם מבין שכל ההפכים נמשכים מאין סוף, וכאשר האדם רואה בעיני שכלו את ההשתלשלות הזאת ממש מהאין סוף עצמו, עד לנקודה האחרונה של עולם העשייה, זאת תורת ה' ממש שקדמה לעולם ושלא תשתנה לעולם.

לעתיד לבוא דהיינו כאשר האדם מגיע לבחינת העולם הבא והתכלית הסופית, שבו נכלל הבריאה בלפני הבריאה, שבו נתקן חטא אדם הראשון, בשלב הזה הכלל נכלל באין סוף, וכל העברות הופכת לזכויות כידוע.

הקליפות והשדים הם הדמיונות שיש לאדם שלא נותנים לו להבין שהכל זו מהות אחת.

שדים / קליפות = הסתרה ולבושים של האין סוף. כאשר האדם לא מרגיש אחדות עם כל מה שקיים, הרי שהוא בתוך הקליפות וההסתרה של האין סוף בתוך החלל הפנוי.

סודות התורה נמצאים בעמקי הקליפות, ואפילו בעשרה כתרי דמסאבותא (טומאה) גם שם יש את סודות התורה הגדולים ביותר, רק ששם הצמצום הוא גדול מאוד.

אפילו פרעה שאמר "לי יאורי ואני עשיתיני", או אפילו הדעה שאומרת שהעולם הוא מחויב המציאות, שזה נראה כהסתרה מאוד גדולה, בכלל יש שם סודות מאוד גדולים. כי מצד האמת הכל זאת אחדות אחת, ומצד האמת באמת פרעה ברא את עצמו, ובאמת מצד האמת שהכל נמצא באחדות עם הבורא, אז ברור שגם העולם הוא מחויב המציאות מצד המהות שלו.

סודות התורה שיתגלו לעתיד לבוא, תורה דעתיקא סתימאה, תורה דאריך אנפין, היא התורה והשכל שיגלה לאדם את ההתגלות של האין סוף בתוך הצמצומים השונים.

כל החוכמות של העולם הזה, הם בחינת גמגום ביחס לתיקון הדיבור שהוא בחינת תיקון המלכות, דהיינו לקשר את המלכות ועולם העשייה אל הבורא...

השכינה בגלות / המלכות בגלות וכולי = המלכות והאחדות של הבורא עם הבריאה נמצאת בהסתרה.

כאשר האדם חושב שה"אני" שלו נפרד מהבורא, זה עצמו גלות השכינה.

בניין בית המקדש, היינו תיקון המוחין של האדם, דהיינו הכנסת האין סוף אל תוך השכל של האדם.

התהליך שבו האדם מבין שהכל זו מהות אחת ושכלום הוא בכלל הכל, זה קשה כמו גוג ומגוג. המחלות של גוג ומגוג נמצאת בתוך ביתו ומחשבתו של האדם.

בניין בית המקדש = בניין הדעת. תחיית המתים = כאשר כל ה"יש" יתקשר לבורא שהוא מקור החיים, זו תחיית המתים / חיי נצח / העולם הבא / האלף השביעי וכולי.

ניתן להאריך בכך עוד, אך אין בכך כרגע צורך. והמבין יבין מעצמו ע"פ הנ"ל את כל תורת הקבלה כולה, ואת השורש של כל סודות התורה כולם...

*

נקודה נוספת להברה:

מה שיש אחרי הקצה האחרון של השלמות המוחלטת, אי אפשר לדבר עליו במילים, כי כבר נמצאים בשתיקה. כאשר הכל אחד קיימת שתיקה, כך שלא ממש ניתן להסביר במילים מה יש אחרי השתיקה. צריך להגיע אל האחדות ואל השתיקה, ואח"כ לגלות לבד מה יש שם... כי מה שיש אחרי השתיקה... אינו נכנס במילים...

אך אם בכל זאת צריך להסביר משהו, אז גם אחרי שמגיעים אל השלמות המלאה שאין שלמות אחריה, גם אח"כ יש שלמות גדולה יותר. הכיצד ?

הדבר דומה לכוס מים שמלאה במים עד סופה. כוס המים מלאה עד סופה בשלמות שאין שלמות אחריה. כוס המים אינה מרגישה חסר כלשהו. כוס המים מימשה את הפוטנציאל השכלי שלה בשלמות. אך אף על פי כן, קיימת אפשרות שכוס המים תתרחב ביחד עם המים. כאשר זה קורה המצב זהה לחלוטין מצד המהות שלו למצב הקודם, בשני המקרים כוס המים מלאה בשלמות אמיתית, אך קיימת שלמות נוספת.

כאשר האדם מבין בצורה שלמה את זה שכל ההפכים וכל הישויות הם ישות אחת ומהות אחת, הרי שזה הקצה העליון של השכל האנושי. כאשר זה מתרחש, האדם מקבל שכל חדש, רצון חדש, בחירה חופשית, חיים חדשים, טוב ורע מסוג חדש, סיבות ותוצאות מסוג חדש וכולי. רק כאשר האדם מגיע אל השלמות הזאת, רק אז הוא באמת מתחיל בכלל לחיות ולהתקדם להיכן שהוא...

לפני שהאדם מגיע אל השלמות שבה הוא מבין שהכל טוב והכל אחד, הרי שכל ההתקדמות שלו היא בכלל נזק עצמי, משום שההתקדמות שלו פירושה בריחה מרע שאינו קיים / הלקאה עצמית מיותרת. רק אחרי שהאדם משלים את כל החסרונות שלו לחלוטין בשלמות אמיתית, רק אז הוא מתחיל לעלות משלמות אחת לשלמות אחרת גדולה ממנה ושעדיין אינה שונה ממנה אלא זהה לה לחלוטין.

אבל כדי להגיע לזה, קודם כל צריך להגיע אל השלמות הבסיסית ביותר, שהיא להבין בידיעה מלאה ושלמה שהכל טוב ושהכל אחד. על האדם לראות את הדבר הזה בעיניו בכל דבר. על האדם למלא את עצמו בידיעה הזאת שהכל טוב, עד שהרצון שלו שמרגיש חסר יעלם לחלוטין.

רק אח"כ אחרי שהכל כבר טוב בשלמות שאין שלמות אחריה, רק אח"כ אפשר להתחיל לדבר על טוב ורע, על שלמות גדולה יותר וכולי.

העניין נראה אולי מורכב, אך לא צריך להסתבך. קודם כל צריך להגיע אל שלמות מוחלטת שאין שלמות אחריה. שלמות שגורמת לאדם להרגיש אחדות עם המציאות, ביטול הרצון העצמי, הרגשת הטוב המושלם בכל דבר.

אח"כ כל מה שקורה אח"כ הוא רק טוב יותר גדול מהטוב הגדול ביותר שקיים...

אך כפי שהובהר לא ממש ניתן להסביר זאת במילים. מבחינתו של האדם הוא נמצא בשלמות נצחית דהיינו אינו חסר דבר, טוב לו ללא סיבה חיצונית, והוא יכול לחיות כך לנצח ללא שום דבר נוסף. אך אף על פי כן יש שלמות גדולה יותר מאשר השלמות שאין שלמות שגדולה ממנה.

זה כמו לומר שיש אין סוף גדול מאין סוף. או שיש "שלם" שגדול מה"שלם" הגדול ביותר. צריך להיות שם ולראות, כי במילים זה לא נכנס...

*

סיכום:

אין טוב יותר מאשר לדעת את האמת.

כאשר האמת של המציאות ברורה לאדם בשלמות, דהיינו האדם מבין את המהות של המציאות בשלמות, אז הוא מרגיש אחדות מלאה עם המציאות ומרגיש שלמות אמיתית.

על האדם להתבונן בכל הנ"ל עד שהעניין הנ"ל יחלחל לעומק של האדם, ויגרום לאדם להרגיש את ההרמוניה השלמה עם המציאות.

*

ראה גם: * אמת מוחלטת. האם קיימת ואיך להגיע ?.

* שכל. מהו שכל אמיתי ? מהו שכל מוגבל ?.

* הפכים זהים. מהי האמת הבלתי תלויה ? מהי מהותה של המציאות כולה ?.

* פרדוקסים. מה חובה על האדם להבין, ומה אי אפשר להבין ?.

* פרדוקסים. האם קיימים פרדוקסים במציאות ?.

* ציר הזמן. מרחב המקום. כמה גדולים / קטנים הם ?.

המאמר כלום = הכל = מציאות = אלוהים. הכיצד ? - מהאתר EIP.co.il
הכנס לאתר ותהנה ללא הגבלה מעוד מאות מאמרים על: שורש, המפץ הגדול, מציאות, וודאות, הגיון ועוד ...

 



תגיות המאמר: פסיכולוגיה, דת, יהדות, נזק, פילוסופיה, תכלית, הגיון, רוחניות, אימון אישי, נשמה, אימון, בגדים, אחדות, מודעות, תודעה, מוות, גוף, עולם, מחשבות, מחלות, חיים, תת מודע, משמעות, פתרון בעיות, דמיון, הרגלים, צבעים, גאולה, אלוהים, חופש, זמן, רגשות, שתיקה, חטאים, פחדים, הסוד, תורה, מדע, יעוץ, קושי, עתיד, דעת, אינטואיציה, יכולת, אני, אמת, ניהול זמן, הרמוניה, תהליך, שינויים, רצון, בחירה, מציאות, אנושיות, התקדמות, סיפוק, חכם, פוטנציאל, תוצאות, התבוננות, אשליות, התנגדות, משיכה, הפכים, זיכרון, דיבור, תשובות, ישות, מתמטיקה, פשטות, טיפש, יעוץ אישי, הוויה, מהות, סבל, עבר, דפוסי התנהגות, תחושה, שורש, נצח, חוויה חוויות, שום דבר, ידיעה שלמה, איך ל, שינה חלומות, ספקות, הדבר היחיד, לדעת את האמת, כלום, לא מובן מאליו, שלמות, על האדם ל, שאלות למחשבה, טוב, חסר, כל רגע, שכל דעת, סיבות, העולם הבא, רע, שכחה, פירוד, תפיסות, אין סוף, צרות, הכל טוב, אמת בלתי תלויה, תלות, אפשרויות, גורמים, לדעת, שורש המחשבות, חיצוניות, ככה, הלקאה עצמית, הצד השני, לגרום, התמונה המלאה, נקודת האמת, הסיבה האמיתית, לזכור, שורש הרצון, לשאול שאלות, וודאות, התכלית הסופית, הרגע הזה, צורה חיצונית, פיזיקה, קיצוניות, השורש של הכל, התחלות חדשות, ידיעות, שיגעון, לוגיקה, לחיות את הרגע, חסרונות, בריאת העולם, הוכחה, מימד הזמן, פרדוקסים, יש מאין, מימד המקום, הווה, גבולות השכל, המפץ הגדול, עבירה, נקודת מבט, לברוח מהמציאות, שורש הידיעות, השכל של המציאות, גוג ומגוג, תורת הצמצום, שורש המציאות, קוונטים, חשיבה מדעית, חוסר יכולת, תורת הקבלה, מטאפיזיקה, גלות, מחויב המציאות, תורת היחסות, תחיית המתים, קריסה קוונטים, סופרפוזיציה, אדם הראשון, אפשרי המציאות, חלל פנוי


 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

מאת: אליעד כהן - היחיד בעולם שמתחייב - 100% אושר אמיתי בשלמות מוחלטת בכל תחומי החיים - נסו ותראו! 

הכנס עכשיו לאתר EIP.co.il ותהנה מאלפי מאמרים + הרצאות וידאו על כל נושאי החיים בכלל, ועל האושר שלך בפרט ...

מאמן אישי / אימון אישי / חרדה / פחד / הפרעת חרדה / טיפול בחרדה / פחדים / דיכאון - EIP.co.il ועוד...

ידע - להצליח

תכנסו ותהנו ...

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת מאמן אישי אליעד כהן אימון אישי Eip.co.il

איך לחנך ילדים, איך לשכנע אנשים, איך לגרום למישהו לחשוב כמוך, איך לגרום למישהו להסכים איתך, כושר שכנוע, איך להסביר משהו, טיפול הוליסטי, מאמן אישי: עכשיו העניין הוא כזה למה לפעמים בן אדם רוצה להסביר משהו למישהו והוא לא מצליח להסביר לו, אתה רוצה להסביר משהו למישהו ואתה לא מצליח להסביר לו. עכשיו יש תיאוריה שאומרת אם אתה רוצה לדעת אם הבנת לך תסביר למישהו ואנחנו נשדרג את זה ותבקש ממנו גם להסביר מה הוא הבין ותראה שהוא באמת הבין ואפילו תסביר למישהו מפגר וככל שהוא יותר מפגר והצלחת להסביר ...

הכשרת עובדים, ניהול מנהלים בארגון, איך להכשיר עובדים, איך לנהל מנהלים, איך לנהל עובדים, פיתוח עובדים, קואצ'ר מומלץ, טיפול נפשי: עכשיו הנושא הוא כזה אחת הטעויות שעושים מנהלים, יש בעיקרון בארגון שני סוגי עובדים יש עובדים שיש להם מטרה מאוד מוגדרת וספציפית שהם בעצם התחליף הכי זול לרובוט כאילו זאת אומרת יש איזה עבודה מסוימת שהם צריכים לעשות עושים אותה רק פשוט במקום להביא רובוט כי אין רובוט שיעשה את זה אז הם עושים את זה, עכשיו זה עובדים שאין צורך שיהיה להם שכל אפילו יש צורך שלא יהיה ...

הערכה עצמית רעה, עודף ערך עצמי, דימוי עצמי גבוה מידי, חוסר ביטחון עצמי, הסרט הסוד, מפחד להתחיל עם בחורה, אימון אישי לחיים, אימון אישי מומלץ: עכשיו הנושא הוא כזה לפעמים דימוי עצמי גבוהה וערך עצמי גבוהה דופק את הבן אדם, עכשיו מראש בא נגיד שאם היה לו לבן אדם דימוי עצמי באמת גבוהה זה לא היה דופק אותו בסדר אבל בא נדבר על דימוי עצמי כאילו גבוהה, גבוהה אבל דופק את הבן אדם. מה לדוגמא נגיד בן אדם בוא ניתן דוגמא קלאסית נגיד בן אדם מפחד להתחיל עם בחורה כי יש לו דימוי עצמי מאוד גבוהה שהוא ...

אימון אישי, ממי ללמוד, איך לבחור מטפל, איך לבחור מאמן, איך לבחור יועץ, אימון עסקי, מורה רוחני, מאמן אישי לחיים: אז עשו כדלקמן יש את הנושא שאומר שיש בן אדם שיביא לך דגים ויש בן אדם שילמד אותך לדוג, מכירים את הנושא אם מישהו רוצה לשלוט בך הוא יעדיף לתת לך דגים ככה אתה צריך לחזור מחר לקחת עוד דגים, אם הוא רוצה להיפטר ממך כי נמאס לו לראות אותך אז הוא לא ייתן לך לא דגים ולא ילמד אותך לדוג כדי שתמות ברעב והוא לא יראה אותך יותר. אבל אם הוא יודע שזה בלתי אפשרי, סתם פשוט ניסיתי להפוך כאילו ...

לא רוצה לפחד מהמוות, ניסיונות התאבדות, מחשבות אובדניות, התגרות במוות, חרדה מהמוות, מחשבה טורדנית, מטפל רגשי, יועץ טיפולי: עכשיו השאלה היא כזאת יש מישהי נגיד לצורך העניין, מישהי מישהו לצורך העניין זאת מישהי שהתופעה המתוארת היא כדלקמן נניח היא ראתה בטלוויזיה משהו בחדשות "מישהי התאבדה, התאבדה עם צעיף", אוקי היא עכשיו נכנסה למחשבה טורדנית היא צריכה לבדוק אם אפשר להתאבד עם צעיף או לא היא הולכת נגיד עכשיו לא היה לה צעיף אז נגיד היה לה בבית כבל של טלפון סלולרי, היא לקחה את הכבל קשרה ...

הססנות, מה זה fomo, חשש מהחמצה, תחושת החמצה בחיים, התמודדות עם תחושת החמצה, fear of missing out, אימון אישי לחיים, מטפל אישי: עכשיו יש תופעה שנקראת FOMO. ש: מה זה FOMO? אליעד: FOMO זה ראשי תיבות fear of missing out אתה מפחד להחמיץ דברים. ש: פחד מלהחמיץ דברים. אליעד: כן. ש: מוכר לי. אליעד: אתה אומר לבן אדם "אולי תצא עם זאתי, לא אני מפחד להחמיץ את האחרות, אולי תעשה ככה למה שלא תהנה בסרט, אני מפחד להחמיץ סרט אחר". ש: אוקי החמצה כלשהי. אליעד: נכון, מה עושים עם זה אתה בא לעשות תרגיל ...

שיפור הישגים, פתרון בעיות, התפתחות אישית, כמה לתרגל, תרגול מיומנות, פיתוח מיומנות, מטפל רוחני, הכוונה אישית: מה אתה אומר? ש: אוקי הבנתי אז בסופו של דבר מתי באמת התרגול עובד? אליעד: התרגול עובד כשהבעיה מלכתחילה הייתה פונקציה של חוסר תרגול זאת התשובה, אם מלכתחילה הבעיה המקורית נבעה מכך שאתה לא מתרגל מספיק אז אם תתרגל זה יעבוד ואם הבעיה לא נבעה מזה זה לא יעבוד. ש: אז אם כך אז נשאלת השאלה אז מה הייתה הבעיה מלכתחילה זה מובן מאליו. אליעד: לא מובן מאליו יש אנשים שחושבים שתרגול יפתור ...

מאמרים נוספים בנושא אימון אישי

מאת: דרור אטריאימון אישי17/01/191782 צפיות
חושבים להגדיל את המשכנתא הקיימת ולהכניס לתוכה את כל ההלוואות הקיימות בעובר ושב ועוד מקומות אחרים.? בדיוק בשביל זה קיימת משכנתא לכל מטרה, אשר מטרתה היא להוות כסף זמין עבור האנשים, שמעוניינים להפוך את כל ההחזרים החודשיים שלהם להחזר חודשי אחד מוגדל של המשכנתא. מה זה בעצם משכנתא לסגירת חובות ?

מאת: דרור אטריאימון אישי12/01/191814 צפיות
עברתם פשיטת רגל וקיבלתם הפטר? עבר קצת זמן ואתם רוצים עכשיו לקחת משכנתא לסגירת חובות או משכנתא לקניית דירה? אתם כבר בטח מבינים שזה הולך להיות משימה מאוד קשה, היות והבנקים לא יכולים לסבול אנשים שעברו פשיטת רגל ולא מוכנים להסתכל עליהם בכלל.

מאת: דרור אטריאימון אישי01/01/191892 צפיות
אחד התהליכים המורכבים והקשים שניתן לעבור בחיים האלו זה ככל הנראה לעבור פשיטת רגל. הרוב חושבים שפשיטת רגל היא דבר שקורה רק לחברות גדולות, אבל האמת היא שזה בכלל לא נכון. הרבה פעמים גם אנשים פרטיים מגיעים לפשיטות רגל.

מאת: ירון שוראימון אישי05/06/173059 צפיות
האם אתם הולכים אחרי החלומות שלכם? ואיך למצוא את הייעוד המדויק עבורכם.

מאת: ירון שוראימון אישי31/03/172547 צפיות
איך תוכלו להרוויח יותר, מה הסיבות לכך שאתם לא מרוויחים את מה שאתם רוצים ואיך זה קשור לאהבה

מאת: ירון שוראימון אישי06/03/172644 צפיות
"המשימה" שהכי חשובה בחיים שלנו היא ללמוד לאהוב את עצמנו ללא תנאי.

מאת: דרור אטריאימון אישי19/02/172525 צפיות
אין על כך שום צל של ספק שלקיחת משכנתא איננה דומה להחלטה לקחת קורס פוטושופ. ייעוץ משכנתא היא עניין רציני מאוד מכיוון שרכישת נכס היא השקעה מאוד רצינית שמשנה את חייו של האדם. למרות שמדובר בהחלטה רצינית וחשובה, אין זה אומר שצריך להימנע מלעשות אותה.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica