חפש מאמרים:
שלום אורח
06.06.2020
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

תביעה לקביעת דרגת נכות או תביעה לבית הדין

סעיף 104 (א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995, (להלן: "החוק")  קובע כי כאשר נסתיימה תקופת דמי הפגיעה והמבוטח הגיש תביעה לגמלה לפי סימן זה ונמצא נכה עבודה כתוצאה מהפגיעה בעבודה, תשולם לו קצבה או מענק.

סעיף 118 לחוק מסמיך את הוועדות הרפואיות לקבוע  אם הנכות נובעת מהפגיעה בעבודה ובאיזו מידה, ומהי דרגת הנכות של המבוטח בעקבות תאונת העבודה. בהתאם לדרגת הנכות יקבע אם המבוטח זכאי למענק או קצבה, אם לאו.

לחילופין יכול המבוטח אשר תביעתו אושרה עקרונית אך פקיד התביעות דחה קיומו של קשר סיבתי בין אחד הליקויים לבין התאונה, להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה כנגד החלטת פקיד התביעות.  על המבוטח לבחור באחד המסלולים, היינו, הגשת תביעה לקביעת דרגת נכות ע"י ועדה רפואית או הגשת תביעה לבית הדין. ברגע שבחר באחד המסלולים, לא יוכל לשוב ולגשת אל המסלול שזנח.

בדב"ע נב/ 0-27  יצחק זכי מזרחי - המוסד לביטוח לאומי פד"ע כה 49, נקבע כי מבוטח אינו רשאי לפעול בשני מסלולים משפטיים שונים ועליו לבחור את הדרך בה ילך.  היינו, פנייה לבית הדין או פנייה לוועדות הרפואיות. עוד נקבע בפסק הדין כי הוועדה חייבת לדון בקשר הסיבתי בין תאונת העבודה שאושרה לבין הנכויות של המבוטח, בין אם פקיד התביעות אישר את הקשר הסיבתי ובין אם לאו. בדברים מפורשים קבע בית הדין כדלקמן:

"משהכיר פקיד התביעות באירוע כ"תאונת עבודה" והמבוטח טוען לנכות בגינה, והוא פונה לוועדה הרפואית לעניין נכות מעבודה, הסמכות לקבוע את הקשר הסיבתי בין התאונה לבין הפגימה הנטענת עוברת לוועדה הרפואית... בין אם פקיד התביעות אישר את אותו קשר ובין אם לאו."

בדב"ע נב/ 0-88  קופטי כמאל - המוסד לביטוח לאומי פד"ע כט 169, בנסיבות בהן תביעה להכיר בפגיעה כ"תאונת עבודה" אושרה ע"י הנתבע, ואצל המבוטח התגלתה פגימה נוספת, מספר חודשים לאחר התאונה, ציין בית הדין כי הדרך להכריע בשאלה, באם קיים קשר סיבתי בין פגימה מאוחרת לבין התאונה היא, הכרעה על ידי ועדה רפואית, בהתאם לסעיף 118 לחוק. עוד הוסיף בית הדין וציין כי בהתאם לתקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז -1956 ניתן לדון מחדש במצבו של מבוטח בעקבות החמרת מצבו הגופני או במקרה שלמבוטח נתגלתה פגימה חדשה, זאת אף לאחר הכרעתה של הועדה הרפואית.

כאמור לעיל, בסמכותן של הוועדות הרפואיות ומחובתן, לדון בקשר סיבתי בין תאונת עבודה שאושרה, לבין נכויותיו של המבוטח,  וזאת בין אם פקיד התביעות אישר את אותו קשר ובין אם לאו.

בין יתר השיקולים שעל המבוטח לשקול שעה שהוא בוחר במסלול המתאים לו ביותר, עליו לקחת בחשבון את אופיים השוני של כל אחד מהמסלולים.  כאשר מוגשת תביעה לבית הדין בנסיבות דלעיל, ימנה בית הדין מומחה-יועץ רפואי, אשר יתן חוות דעת בהסתמך על תיאור התאונה ותיקו הרפואי של המבוטח, בשאלת הקשר הסיבתי.

למומחה ניתן להגיש שאלות הבהרה ובמקרים חריגים אף לפסול אותו ולמנות מומחה נוסף או אחר.  המומחה אינו קובע את אחוזי הנכות אלה דן אך ורק בשאלת הקשר הסיבתי.  אם חוות הדעת הינה נגד המבוטח, עלול הדבר להשפיע אף על קביעת אחוזי הנכות ע"י הוועדה הרפואית בשלב מאוחר יותר.

אם לחילופין בחר המבוטח בהגשת תביעה לקביעת דרגת נכות, הרי שעל החלטת הוועדה מדרג ראשון יוכל להגיש ערר לוועדה רפואית לעררים, ועל החלטת הוועדה הרפואית לעררים, יוכל להגיש ערעור לבית הדין האזורי לעבודה בשאלות חוק בלבד.

יש לשקול היטב מהו המסלול הנכון עבור המבוטח. מאחר ובהתאם להלכה הפסוקה אין מקצה שיפורים, מומלץ להיוועץ בעורך דין מומחה לביטוח לאומי, בטרם מקבלים החלטה.

מירב אפרים, עו"ד

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

עו"ד מירב אפרים

עבדה כיועצת משפטית במוסד לביטוח לאומי כעשר שנים.

המשרד מתמחה במימוש זכויות רפואיות וכספיות מול ביטוח לאומי, ייצוג בפני ועדות רפואיות וניהול הליכים נגד ביטוח לאומי בבתי הדין לעבודה.

אתר:  http://www.lawgate.co.il

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת עו"ד מירב אפרים

מאת: עו"ד מירב אפריםביטוח לאומי16/07/112360 צפיות
קיבלתם יום בהיר אחד מכתב מהמוסד לביטוח לאומי המודיע לכם כי עליכם להשיב לו סכום כסף נכבד מאחר והתברר כי תשלום הגמלאות לחשבון הבנק שלכם, לפני שנים נעשתה בטעות? מסתבר שהמקרה שלכם אינו מקרה פרטי.

מאת: עו"ד מירב אפריםביטוח לאומי16/07/112057 צפיות
בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, גמלת שמירת הריון משולמת כאשר אשה נעדרת מעבודתה בתקופת ההריון, בשל מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האשה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב.

מאת: עו"ד מירב אפריםביטוח לאומי12/03/111248 צפיות
אדם אשר חווה אירוע מוחי בעקבות אירוע חיצוני של דחק נפשי בלתי רגיל בעבודה, עשוי להיות מוכר כנפגע תאונת עבודה. בפסק דין אשר ניתן לאחרונה קבע בית הדין הארצי כי האסכולה העדכנית היא כי אירוע כאמור עשוי להיות טריגר לפרוץ אירוע מוחי.

מאת: עו"ד מירב אפריםביטוח לאומי17/02/111454 צפיות
כאשר מוגש לבית הדין תביעה שעניינה תאונת עבודה, עשוי בית הדין למנות מומחה רפואי אשר יתן חוות דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין התאונה לבין הליקוי ממנו סובל התובע. בעב"ל 389/09 בעניינו של לגזיאל שמואל, קבע בית הדין הארצי כי ככלל, מומחים המשמשים כפוסקים בוועדות רפואיות, לא ימונו כמומחים – יועצים רפואיים בבית הדין לעבודה.

מאת: עו"ד מירב אפריםביטוח לאומי07/02/111398 צפיות
פגיעה בעבודה, המזכה בגמלאות נפגעי עבודה, היא תאונת עבודה או מחלת מקצוע, כהגדרתן בחוק הביטוח הלאומי. תאונת עבודה היא תאונה אשר ארעה לעובד תוך כדי ועקב עבודה, ולעצמאי, תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו, וכן תאונה אשר ארעה לעובד או לעצמאי בדרך אל העבודה וממנה, ובנסיבות כמפורט בחוק.אימתי תחשב תאונה כ"תאונת עבודה" ?

מאת: עו"ד מירב אפריםביטוח לאומי07/02/111593 צפיות
נפגע עבודה אשר נקבעה לו נכות זמנית, ואין ביכולתו באותה תקופה לעבוד בשל הפגיעה ואין לו מקורות הכנסה אחרים, רשאי להגיש תביעה להכרה "כנכה נזקק" בהתאם לתקנה 18א' לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה ), התשט"ז-1956. ככל שתאושר תביעתו, יוכל הנפגע להינות מהגדלת נכותו הזמנית ל-100% למשך תקופה מירבית של ארבעה חודשים.

מאת: עו"ד מירב אפריםביטוח לאומי06/02/111593 צפיות
כיצד תחושב גמלת שמירת הריון של אישה אשר בשל הריונה, נאלצה להפסיק עבודתה במקום עבודה אחד, אך המשיכה לעבוד במקומות עבודה אחרים?

מאמרים נוספים בנושא ביטוח לאומי

מאת: מנחם כהןביטוח לאומי17/02/163374 צפיות
1. כללי סעיף 246 לחוק הביטוח הלאומי עוסק בתקופת אכשרה לגבי קצבת זקנה וקובע לאמור: "246. תקופת אכשרה (א) תקופת האכשרה המזכה לקצבת זקנה היא אחת מאלה: (1) 60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, שבהם היה אדם מבוטח תוך עשר השנים האחרונות שקדמו לגיל המזכה אותו בקצבת הזקנה; (2) 144 חודשים שבהם היה אדם מבוטח, בין שתקופה זו רצופה ובין שאינה רצופה;

מאת: sharondan80ביטוח לאומי01/03/152329 צפיות
הפגישה עם הועדה הרפואית בביטוח הלאומי תכלול צוות רופאים מתחום הפציעה לצד אנשי מפתח אשר ישאלו שאלות בגין הנכות ויבקשו הדגמה של פעולות יום, יומיות על מנת לקבוע את דרגת הקושי ואחוזי הנכות המגיעים.

מאת: מנחם כהןביטוח לאומי25/08/142185 צפיות
פרק ו' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח חדש), התשנ"ה-1995 (להלן - החוק), שבנספח מזכה בגמלה את מי שנפגע בתאונה וכתוצאה ממנה איבד את כושר התפקוד. הביטוח חל על תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הפרישה. "גיל הפרישה" מוגדר בסעיף 1 לחוק כ"הגיל הקבוע לגבר ולאשה, בהתאם לחודש לידתם, בחלק א' בלוח א'1" . גיל הפרישה לאשה תלוי בתאריך הלידה והוא עומד כיום על גיל 62. גיל הפרישה לגבר היה תלוי בתאריך הלידה וכיום הוא עומד על גיל 67. כלומר, מי שנפגע וגילו מעל גיל הפרישה לא יהיה זכאי לקצבת נפגעי תאונות לפי פרק ו'

מאת: מנחם כהןביטוח לאומי21/08/142501 צפיות
תיקון 159 לחוק הביטוח הלאומי

מאת: ארז כהןביטוח לאומי26/08/131403 צפיות
מהי מחלת מקצוע? האם רשימת המחלות היא רשימה סגורה? מהי תורת המיקרוטראומה? כיצד עליי לפעול למימוש זכויותיי?

מאת: יובל סמרה, עו"דביטוח לאומי13/08/131381 צפיות
לא פעם, משרדנו נתקל במקרים בהם הוועדה הרפואית בחרה להעניק לחולים במחלה זו נכות שאינה משקפת את מצבם האמיתי, או התאימה להם דרגת נכות רפואית מפריט ליקוי אחר בשיעור מופחת בהרבה. אז מה כדאי לכם לעשות ?

מאת: יובל סמרה, עו"דביטוח לאומי30/07/128876 צפיות
תפקידו של התיעוד הרפואי לא מצטמצם רק להוכחת הנזק והטיפול הרפואי לו נזקק הניזוק. אומנם, קיימת חשיבות לכך שהמסמכים הרפואיים יכללו תיעוד רפואי רב ככל שניתן. אך בל נשכח, כי יש בכוחם גם לשפוך אור על המקרה בכללותו.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica