חפש מאמרים:
שלום אורח
15.11.2019
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

למה היא בכל זאת שומרת בבטן אם הסברנו לה "לא להחזיק את זה בפנים"?

מאת: נאוה סלורהורות02/03/2015605 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק
כהורים, אנחנו יודעים שלא טוב שהילד ישמור בבטן, וברור לנו מדוע חשוב שהוא ידבר איתנו. לכן, מאז שהיה זאטוט, הסברנו לו מדוע ראוי שישתף אותנו במה שמטריד אותו, שאלנו אותו איך היה בגן ופתחנו צוהר שיאפשר לו לספר ולהיפתח. אבל למרות זאת, משום מה, כאשר אנחנו מרגישים שעובר עליו משהו, אנחנו לא מצליחים "להגיע" אליו ולגעת בו, הוא בתורו מסתגר וזורק תירוץ לא משכנע שמסביר, לכאורה, את מצב רוחו ואנחנו מתוסכלים מהעובדה, שאנחנו פועלים בדיוק כנדרש, אך התוצאות הרצויות בוששות מלהגיע. סיפורם של של דפנה וברק (השמות שונו כדי לשמור פרטיותם  של לקוחותינו), שהגיעו אלינו להדרכת הורים בנושא זה, עשוי לשפוך אור על מה שקרה בדרך, שיצר פער בין מדיניות השיתוף והפתיחות שהתכוונתם ליצור בבית, לבין מה שקורה בפועל.

 

סיפור מקרה: למה אביגיל לא מדברת איתנו?

לדפנה וברק ילדה מתבגרת בת 15, אביגיל (שם בדוי), ילדה ש"קל איתה", כפי שתיארו ההורים: היא מחונכת, מנומסת, חכמה, מצליחה בבית הספר, יש לה חברים, היא הולכת לחוגים, המורים תמיד אומרים עליה דברים טובים, היא מכבדת את הוריה ונשמעת להם ועושה את המוטל עליה כראוי, בבית ובבית הספר כאחד. 
אלא שבחודשים האחרונים אביגיל החלה להימנע מלצאת לטיולים ולפעילויות מחוץ לבית הכוללות לינה, היא מסתגרת יותר בחדרה, ועולמה הפנימי נראה קודר. כאשר ההורים מנסים לדבר איתה, לשאול לשלומה, להבין מה קורה ולבדוק מה מעסיק אותה, אביגיל משדרת חזות של "הכל בסדר", מסבירה להוריה שאין להם מה לדאוג ומספרת שיש לה פשוט עומס בלימודים, ולכן היא "קצת לחוצה". הוריה של אביגיל הגיעו להדרכת הורים בתחושה של חוסר אונים, ובבקשה להבין, מה השתבש במהלך הדרך, שגרם לאביגיל להסתגר, דווקא בזמנים שהכי קשה וכאשר היא באמת זקוקה לעזרה. ההורים סיפרו שמאז שנולדו אביגיל ואחיה הקטנים, הם השתדלו ליצור בבית אווירה של פתיחות והקשבה, ועל כן הם תמהים על פשר התנהגותה של אביגיל, ורוצים לדעת מה לעשות כדי להצליח להגיע אליה.

דיבורים לחוד ומעשים לחוד

בירור מעמיק יותר עם דפנה וברק העלה, שעל אף שבדיבורים הם עודדו פתיחות, במעשים, הם שידרו את המסר ההפוך. כאשר הייתה אביגיל בת 5, החלו להופיע, כך פתאום, טיקים, שנמשכו מספר שנים בדרגות משתנות ושהתבטאו כל פעם בצורה אחרת (מצמוצים בעיניים, תנועות לא רצויות בידיים וכן הלאה). 
ההורים פנו לייעוץ חד פעמי, מהר מאוד הם הבינו כי מדובר בתסמונת טורט, אך עם אביגיל הם מעולם לא החליפו מילה בנושא. כל מי שפגש את אביגיל לא יכול היה להתעלם מהטיקים שלה, שהיו בולטים מאוד והפכו להיות חלק ממנה, אך בשל הקושי של ההורים להציף את הנושא בנוכחותה של אביגיל, ומאחר שהם לא ידעו כיצד לדבר איתה על כך, נוצר בבית קשר שתיקה סביב הטיקים של אביגיל, שמעולם לא דובר. הטיקים הלכו ופחתו מעצמם, ככל שגדלה אביגיל, וכיום קשה מאוד להבחין בהם, אך המסר שאביגיל קיבלה מהוריה, שעל רגשות קשים ודברים כואבים לא מדברים. כאשר נשאלו ההורים, מה היו הרגשות שהיו שזורים בשיחות ובדיבורים משפחתיים בבית, מהר מאד גילינו, שהיה להם מכנה משותף גדול מאוד: הם היו תמיד חיוביים. כאשר הילדים קיבלו ציון טוב במבחן, כאשר המורה ציינה לשבח את התנהגותם, כאשר הייתה להם חוויה טובה בטיול השנתי- הם תמיד שיתפו בכך את הוריהם. לעומת זאת, החוויות הקשות והכואבות- של הילדים ושל ההורים כאחד- מעולם לא הוזכרו. כך למשל, עד היום הילדים אינם מכירים את סיפור חייו הקשה של אביהם, שגדל בפנימייה, וכאשר סבא שלהם גסס והם שאלו לשלומו, תמיד סיפרו להם שהכל בסדר, שלא לדבר על כך שהם מעולם לא ראו את הוריהם בוכים, רבים או סוערים. במילים אחרות, ההורים אולי ניסו לפתח בבית תרבות של פתיחות, אך בפועל  (באופן לא מודע) הם העבירו לילדיהם את המסר, כי בבית יש מקום רק לרגשות חיוביים, רק לתחושות טובות ורק לסיפורים משמחים. כל השאר הוא מחוץ לתחום.

פתיחות קשורה ליכולת להציף רגשות מכל הסוגים ולדבר על חוויות נעימות וקשות כאחד

המסקנה מהסיפור המתואר היא, כי אם אנחנו רוצים לחנך את הילדים שלנו למדיניות של "לא לשמור בבטן", ולעודד אותם לדבר איתנו בפתיחות, עלינו לשמש דוגמא כהורים. זאת אומרת, לא להבנות להם מציאות ורודה, שבה הכל רק טוב ויפה, כי אז הם יבינו שלרגשות קשים אין מקום, ויותר מכך-  הם ילמדו להדחיק אותם, כי הם לא רוצים להיות עם תחושות כואבות לבד. כדי ליצור פתיחות בבית, עלינו ליצור מרחב שבו ניתן להציף הכל- גם מה שטוב, וגם מה שקשה, גם מה שמשמח וגם מה שכואב ועצוב, וכמובן שגם עלינו כהורים, להיות מסוגלים לדבר על הכל, שכן אחרת, אם אנחנו לא יכולים לעשות זאת, כיצד נוכל לצפות מילדינו שיעשו כן?

 

 

 

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

נאוה סלור, מייסדת ומנהלת את מרכז אמירים, יועצת חינוכית, פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית (CBT), מטפלת בטראומה דרך הגוף, מטפלת בריברסינג (נשימה מודעת).

אני מזמינה אתכם ללחוץ כאן ולקבל בחינם טיפים לשיפור התקשורת עם הילדים ועם בית הספר.

10 סיבות לבחור דווקא באמירים:

  • מגוון השירותים שמרכז אמירים מציע הינו רחב, מקיף ומגוון מאוד, וניתן לטווח גילאים מקסימלי: ילדים, מתבגרים, הורים, סטודנטים ומבוגרים.
  • שעות הפתיחה הגמישות באמירים מאפשרות ללקוחותינו נגישות והגעה בזמנים נוחים.
  • אנו באמירים זמינים וקשובים לבעיה, לדילמה, לדאגה שלכם, גם אם בסופו של הדיאלוג לא תעזרו בנו.
  • אנשי המקצוע מקבלים ליווי, תמיכה והעשרות מקצועיות באופן שוטף כדי לשמור על הרמה המקצועית ולהיות מעודכנים בכל התמורות והחידושים בתחומים המקצועיים בהם אנו עוסקים.
  • מרכז אמירים עובד בגישה אינטגרטיבית, וקיים דיאלוג שוטף בין אנשי המקצוע לצורך היוועצות במטרה לשפר את איכות הסיוע לפונים אלינו.
  • חשוב לנו שתרגישו כי אתם מקבלים תמורה מלאה לתשלום הכספי שלכם, ולפיכך אנו מקפידים לשמור על סטנדרט מקצועי גבוה מאוד.
  • באמירים נהלי עבודה ברורים ומדויקים: קיימת שקיפות מלאה בינינו לבין לקוחותינו באשר ללוחות זמנים, עקרונות ותהליכי העבודה.
  • כל המידע המתקבל באמירים נשמר תוך כיבוד מלא של פרטיותם וסודיותם של הפונים. במקרים בהם יש צורך בקשר עם גורמים בקהילה, הדבר נעשה רק בהסכמה מלאה ובהחלטה משותפת עם הפונים.
  • חשוב לנו מאוד לשמוע את חוות דעתכם ותחושותיכם אודות המענה אותו אתם מקבלים באמירים - כאן תמצאו אוזן קשבת.
  • באמירים אנו עובדים עם כל 'הנשמה' מתוך אנושיות, אכפתיות ומסירות רבה/
  • פרטים ליצירת קשר: מרכז "רננים", ת.ד 11407, מכבים 71908, טלפון: 08-9265086, פקס: 08-9716152 http://mercaz-amirim.co.il/

     
         
       
     

    מאמרים נוספים מאת נאוה סלור

    מאת: נאוה סלורהפרעות קשב וריכוז19/07/15969 צפיות
    הדיון בעולמו של ילד בעל הפרעת קשב וריכוז לרוב מתמצה בהתייחסות לתפקוד האקדמי שלו בכיתה או להתנהגות שלו בבית, תוך התעלמות מוחלטת ממה שעובר על נבכי נפשו. בתור הורים, כדי להבין לעומק מה עובר על ילד שיש לו הפרעת קשב וריכוז, עלינו להתמקד לא פחות מכך בעולמו הרגשי.

    מאת: נאוה סלורהורות14/06/15883 צפיות
    תקופת הבגרויות בפתח, והילדים שלנו זקוקים לנו עכשיו יותר מתמיד. כאשר מפלס הלחץ עולה, החששות מחוסר הצלחה גוברים ולוח הזמנים הופך עמוס מאי פעם, ניטיב אנחנו ההורים לעשות אם נספק לילדינו את סוג התמיכה שלה הם זקוקים. איך עושים את זה? במיוחד בשבילכם, הורים יקרים, גיבשנו רשימה של 3 טיפוסים של תלמידים, המגיבים בצורה שונה לתקופת הבגרויות, עם תיאור של אופן התמיכה, שלדעתנו המקצועית, הוא הראוי ביותר.

    מאת: נאוה סלורהפרעות קשב וריכוז04/06/15942 צפיות
    אחת הדילמות המרכזיות עימן מתמודדים הורים לילדים עם הפרעות קשב היא האם לדבר עם הילד על הבעייה או לא, ואם כן, איך בדיוק לעשות את זה. אולי אם לא נזכיר לו שהוא סובל מהפרעות קשב, הבעיה תהפוך מינורית, והוא לא יתפוס את עצמו כ"בעל הפרעה"? ומצד שני, שיחה כזו עם הילד דווקא יכולה לעזור לו להתמודד טוב יותר עם הקשיים? מה עושים? המומחים של מרכז אמירים עם כמה עצות להורים המבולבלים.

    מאת: נאוה סלורהפרעות קשב וריכוז05/05/15987 צפיות
    בשנים האחרונות הולכים ומתרבים המקטרגים על הריטלין. בעידן ניו אייג'י, שבו המודעות לחסרונותיהן של התרופות הכימיות נמצאת בשיאה, הורים רבים נרתעים מהמחשבה לטפל בילדיהם הסובלים מבעיות קשב וריכוז באמצעות ריטלין. היות שהריטלין נתפס בציבור כפתרון המרכזי והיחיד להפרעות קשב וריכוז, הורים שהם מתנגדי ריטלין נמנעים מלהעניק לילדיהם טיפול הולם, ולעיתים אף מסרבים לשלוח אותם לאבחון, ובלבד שהילד לא יצטרך לקחת את התרופה. כדי לסבר את האוזן ולטובת הילדים, חשוב לנו לספר לכם, שיש פתרונות נוספים, שאינם כרוכים בנטילת ריטלין:

    מאת: נאוה סלורהורות19/03/15690 צפיות
    ביטחון עצמי והערכה עצמית בקרב ילדים הוא נושא מדובר מאוד, והעיסוק בו מצד אנשי מקצוע בתחום החינוך והטיפול הוא רב. להתייחס לילד באופן אישי, לפי יכולתו ובהתאם לצרכיו, לעודד את הילד לטפח את הצדדים החזקים שלו, לפרגן לו על הצלחותיו, לתת לו להיות עצמאי ולאפשר לו להרגיש מועיל- ההורה הממוצע יודע לצטט, אולי אפילו מתוך שינה, את הפעולות הדרושות כדי לתרום לביטחון העצמי של הילד שלו. אנחנו רוצים ברשותכם, הפעם, "לתקוף" את הנושא מנקודת מבט קצת אחרת, בתקווה לעורר מחשבה ולתת השראה.

    מאת: נאוה סלורגני ילדים16/02/151532 צפיות
    מעברים ושינויים הם תהליכים לא קלים, לא לנו המבוגרים ובטח שלא לילדים שלנו. אם אתם חוששים לקראת עלייתו של הילד לכיתה א', אם יש לך התכווצויות בבטן כשאת רק מדמיינת אותו נדרש לקרוא, ואם אתה לא לגמרי משוכנע שהוא מוכן לחוויה שכזו- יש לכם עוד מספיק זמן (כחצי שנה זה בהחלט מספיק...) עד שנת הלימודים הבאה, כדי להכין אותו כראוי לקראת הצפוי לו. לפניכם כמה דרכים שיעזרו לכם לעזור לילד להיות מוכן ובשל יותר.

    מאת: נאוה סלורגני ילדים16/02/15926 צפיות
    מעברים ושינויים הם תהליכים לא קלים, לא לנו המבוגרים ובטח שלא לילדים שלנו. אם אתם חוששים לקראת עלייתו של הילד לכיתה א', אם יש לך התכווצויות בבטן כשאת רק מדמיינת אותו נדרש לקרוא, ואם אתה לא לגמרי משוכנע שהוא מוכן לחוויה שכזו- יש לכם עוד מספיק זמן (כחצי שנה זה בהחלט מספיק...) עד שנת הלימודים הבאה, כדי להכין אותו כראוי לקראת הצפוי לו. לפניכם כמה דרכים שיעזרו לכם לעזור לילד להיות מוכן ובשל יותר.

    מאמרים נוספים בנושא הורות

    מאת: בתיה כץהורות11/09/19268 צפיות
    קיימים מנהגים שונים הקשורים למאכלי השבת. ישנם יוצאי ארצות שונות, עדות, בני קהילות שונות, אשר אצלם מקפידים עד מאד על מאכלים מסוימים בסדר שולחן השבת. רבות כתבו על מאכלי השבת שמקורם ושורשם במנהגי קדמונים ויתדם תקועה באורחות צדיקים, ורומזים הם לעניינים שבסוד חכמים.

    מאת: Droxitהורות23/05/19702 צפיות
    לרוב, סבתא היא דמות משמעותית מאוד בחיי הנכדים שלה. היא מפנקת, מבלה איתם זמן איכות וכמובן שומרת עליהם לא פעם כשעולה הצורך. אלא שגם לסבתא יש סידורים משלה, אולי גם תחביבים ואפילו תכניות לטוס לחופשה קצרה בחו"ל מפעם לפעם. אז נכון, שירותי סבתאות לא מהווים תחליף לאהבה העצומה שרק סבתא יכולה להעניק, אבל הם לכל הפחות מספקים פתרון נהדר – גם לילדים וגם להורים.

    מאת: Droxitהורות02/05/19755 צפיות
    כל סבתא מכירה את הסיטואציה הזו היטב. אחרי שנים של עבודה וגידול ילדים, דווקא כשהחלה ליהנות מהימים שבהם המטלות כבר לא נערמות בקצב והחופש נראה באופק, הן נקראות לשירות "מילואים" אצל הילדים שהתבגרו והפכו להורים בעצמם. עכשיו הן מתבקשות לשמור על הנכדים, לבלות איתן בחופשות הקיץ ובחגים, ואפילו לשמש כאחות רחמנייה כשהתינוק חולה בזמן שההורים חייבים לחזור לעבודה. אז נכון, מבחינת סבתא הזמן עם הנכדים מבורך והאהבה עצומה. אלא שגם הן רוצות ליהנות מהחיים ומהפנסיה.

    מאת: קורה שורץ- "מעניין את הסבתא"הורות11/03/19905 צפיות
    רעיון לבילוי עם הנכדים: שינסו לספר על כל סימני הדרך שיש בהליכה היומית לבית הספר או לגן.

    מאת: Droxitהורות28/02/191024 צפיות
    בדרך כלל אתם מסתדרים לא רע. בין אם אתם זוג שמנהל יחד את משק הבית ובין אם אדם אחד מנצח על התזמורת עם עזרה מחברים טובים או קרובי משפחה, הכול עובד בדיוק כמו שצריך. יש תמיד מי שישמור על הילדים כשישיבה מתארכת וגם יש מי שידאג לכביסה או לסידור הבית בזמנים הלחוצים ביותר. אלא שיש גם לא מעט מצבים שבהם העזרה זמינה קצת פחות. בן או בת הזוג נוסעים או מוקפצים לשירות מילואים, ההורים יוצאים לחופשה או שמישהו מרגיש קצת פחות טוב – ומספק פחות עזרה מהרגיל. במצבים מעין אלה שירות עזרה למשפחות של פאן-פאן מספק את המענה.

    מאת: SEONET קידום אתריםהורות02/12/181468 צפיות
    למה חשוב להקריא ספרים לילדים בגיל הרך? האם צריך להקריא לתינוק בן שנה סיפור או שזה מיותר, גם ככה הוא לא מבין את כל המילים ובטח שלא יכול לעקוב אחר העלילה. אבל הקראת סיפורים לתינוקות חשוב מאוד ובעל יתרונות רבים במאמר הבא.

    מאת: קורה שורץ- "מעניין את הסבתא"הורות28/08/181761 צפיות
    צאו עם הילדים למרפסת הפונה לרחוב ותתחילו לרשום כמה מכוניות בעלות אותו צבע נוסעות ברחוב. נכד אחד יספור רק מכוניות לבנות, נכד אחר יספור רק מכוניות שחורות וכך הלאה. אפשר גם לספור כמה מכוניות בצבע חריג עוברות: כמה מכוניות מסוגלות להיות בצבע סגול? כמה מכוניות בצבע צהוב של חלמון ביצה? כמה מכוניות מוכתמות בכתום?

     
     
     

    כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
    השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

    christian louboutin replica