מחלת היפותירואידיזם – תת פעילות של בלוטת התריס והטיפול במחלה בדרך טבעית

מחלת היפותירואידיזם – תת פעילות של בלוטת התריס והטיפול במחלה בדרך טבעית

בלוטת התריס:
בלוטת התריס שייכת לקבוצת הבלוטות. מבקרת ומפקחת על תהליכי ההתפתחות והקיום של מערכות הגוף דרך זרימת הדם. בלוטה זו משתתפת במערכת ההפרשה הפנימית באמצעות הורמונים, בעיקר תירוקסין (וגם קלציטונין) המופרשים לדם ובשיתוף עם הפרשת תוצריהן של בלוטות אחרות לדם קיים תיאום בין תפקודי המערכות השונות בגוף.

הגדרת המחלה:
תת פעילות של בלוטת התריס הינה מצב קליני בו בלוטת התריס אינה פעילה די הצורך, ולכן היא מייצרת הורמוני תירוקסין בכמות נמוכה מן הדרוש למחזור הדם וכתוצאה מכך קצב חילוף החומרים בגוף נמוך מהנורמה ובזה מתבטאת המחלה בחסר. תת פעילות חמורה מאוד נקראת מיקסדמה.

הסיבות למחלה

1. מחלת השימוטו -  מחלה אוטואימונית בה הגוף מפתח נוגדנים שתוקפים והורסים את בלוטת התירואיד. המחלה מתבטאת בדלקת כרונית של הבלוטה עם נפיחות מוצקה וכשל חלקי או מלא של ייצור הורמון בלוטת התירואיד.
   נשים נפגעות יותר ולעיתים המחלה עוברת במשפחה.
   
2. תירואידיטיס (דלקת בבלוטת התריס) – בשלב השני שלה בסוף הדלקת, כשהבלוטה מתרוקנת. הדלקת נגרמת על-ידי וירוס החזרת וחולים אלה מראים בנסיוב שלהם נוגדנים לוירוס (הנסיוב הינו נוזל צלול שמופרש מדם שנקרש).
   
3. גורם אי אטרוגני – מצב שבו הוסרה הבלוטה בניתוח, או בהריסת הבלוטה עם יוד רדיו-אקטיבי (השימוש  ביוד רדיו-אקטיבי לאורך זמן יגרום לפגיעה בתפקוד הבלוטה).
   
4. במקומות שבהם יש מעט יוד במים או במזון (יותר משמעותי במים). היוד משמש יסוד חשוב ביצירת הורמוני תירואיד (T4, T3).
   כמות היוד הדרושה לתפקוד תקין של הבלוטה הינה 150 מיקרו גרם של יוד ליממה.
   
5. אצל ילודים, תת פעילות בלוטת התריס תופיע בעיקר בשל חוסר התפתחות הבלוטה בתקופה העוברית. הסיבה הינה תוצאה של הפרעה אנזימטית מולדת או חסר בבלוטת התירואיד.
   
6. הפרעות תורשתיות שבהן אנומליה כזאת או אחרת של אנזימים בתאי בלוטת התריס מונעת את הבלוטה מלייצר או להפריש כמות מספקת.
   

הערה והארה
ישנם שני מקרים פתולוגיים בהם ישנה תופעה של היפותירואידיזם (= תת פעילות בלוטת התריס)  אך מקור  הבעיה  הינו בהיפופיזה ולא בבלוטת התריס:

• גידולים בבלוטת ההיפופיזה מהסוג שאנו מפריש, מאופיינים במסה גדולה ועלולים ליצור לחץ על ההיפופיזה.
  במקרים כאלו הטיפול הינו כירורגי, על-ידי מכשיר אנדוסקופ ולאחר מכן מעקב אצל רופא אנדוקרינולוג לשם איזון תרופתי של רמת ההורמונים בגוף, ובמרפאה נוירולוגית למעקב אחרי מצב בלוטת ההיפופיזה.
  
• שיאנס סינדרום – מצב של אי ספיקת בלוטת ההיפופיזה. לאחר הלידה עלולה להופיע תופעה כזו שגורמת לתת פעילות בלוטת התריס.
  

בשני המקרים הללו אין הפרשת הורמון T.S.H. מההיפופיזה במידה מספקת. כפועל יוצא – בלוטת התריס מפרישה את הורמוניה (T4, T3) בכמות הנמוכה מן הדרוש.

(ישנה גם תופעה הפוכה של היפר תירואידיזם (עודף פעילות של בלוטת התריס). מצב שבו הבלוטה פועלת בקצב מהיר מדי וגם בפתולוגיה זו מופיעים סמפטומים).

ישנם הרבה מאוד סימפטומים (תופעות למחלה) בתת פעילות בלוטת התריס והאבחנה על פי הסימפטומים  ועל פי בדיקת דם לפיה בודקים את רמת התירוקסין בנסיוב הדם (T4 חופשי-  free thyroxine ו- FT4).

הטיפול
יש לי יכולת לעזור להביא את בלוטת התריס לאיזון בדרכים טבעיות ובפורמולות סיניות מדור שלישי:
פורמולות נוזליות וכמוסות לינצ'י המאושרות כתוספי מזון. לא תרופה! עם תוצאות מרשימות.
על ידי בדיקת דם ניתן לראות את שיפור בתפקוד בלוטת התריס ולהיווכח שהבלוטה מתחילה להתאזן ולהפריש את הורמוניה באופן תקין ובצורה סדירה.