המגשר אינו חייב להיות מומחה בתחום הסכסוך ולמומחיותו גם לא יהיה משקל בהליך הגישור, בניגוד לבורר שעל פי רוב נעזרים בו משום מומחיותו בנושא הסכסוך. בכל שלב משלבי הגישור חלה חובת סודיות מוחלטת והצדדים לפלוגתא יכולים לפתוח את סגור ליבם ככל שיחפצו. הסודיות המובטחת בהליך הגישור מעוגנת בחוק, קרי כל מסמך או שיח שנעשה במהלך הגישור, לא יהיו ואינם ראיות לצורך התדיינות שיפוטית, אם וכאשר הליך הגישור ייכשל ואחד הצדדים או שניהם גם יחד יחליטו לשוב לבית המשפט לקבל הכרעתו. בניגוד לבוררות, רשאי המגשר להיפגש באופן אישי עם הצדדים, תוך ידוי הצדדים על כל פגישה כזו אך לא על מהותה, אלא עם צד אחד הסכים כי המגשר יעביר התוכן לצד השני. בכל עת הגישור לא ייכתב פרוטוקול ולא ייעשה תיעוד של ההליך, למעט שני מסמכים המעוגנים בחוק. הראשון קרוי הסכם הגישור - בו הצדדים חותמים על נכונותם להליך ומתחייבים להליך ולתשלום שכר טרחת המגשר. השני קרוי הסדר הגישור - בו יחד עם המגשר מנסחים את ההסכמות וההסדרים אליהם הגיעו הצדדים לפתרון הסכסוך. הסדר הגישור שייחתם על ידי כל הצדדים להליך, יועבר לבית המשפט על מנת לקבל תוקף של פסק דין מחייב.
מה הניע אותי לכתיבת מאמרים בנושא זה ? איש עסקים (להלן - התובע) וקבלן (להלן - הנתבע) בנו במשותף בית דירות. בגמר הבניה טוען התובע כי הנתבע חייב לו 25,000 דולר. הוא נתקל בסירוב הנתבע לשלם. טוען הנתבע, בטענה הפוכה, כי התובע הוא זה שחייב לו 25,000 דולר. הפלוגתא הנ"ל הגיע לשולחני כאשר הצדדים ביקשו ממני, כבעל מקצוע וללא הוראה שיפוטית, לשמש להם בורר, אלא שלשמחתי ולאחר שקיבלו הסבר, הסכימו הצדדים לברר את טענותיהם בהליך הקרוי "גישור / פישור" - הליך וולונטרי חוץ שיפוטי, בו צדדים לסכסוך אזרחי (לא פלילי) מבקשים מצד שלישי בלתי תלוי, אובייקטיבי וניטראלי, לסייע להם להגיע לפתרון הסכסוך. הסכסוך הנ"ל הסתיים לשביעות רצון הנתבע והתובע על ידי פיצוי כספי וארוחה משותפת, מבלי להיזקק לבית המשפט. כמו כן לא דרשו הצדדים להביא את תוצאות הפישור לבית המשפט על מנת לקבל תוקף של פסק דין שכן הצדדים הגיעו לפשרה בהסכמה, בלחיצת יד ובידידות. כך יאה וכך יפה אלא שהתוצאה שונה במעט מהמקובל והרווח בהליכים כגון "גישור" או "בוררות מוסכמת". אם נשוב לרישא שהניעה לכתיבת מאמר זה, הרי שניתן ללמוד ולסכם כי "הגישור / פישור" אותו ערכתי בין הנתבע לתובע, למרות שלא באו מהיכל המשפט, אלא רק ברצון הצדדים להגיע לפיתרון מהיר ויעיל, העצימו בי את הצורך והחיוב בביסוס מוסד הגישור בקרב הציבור. כמגשר אני יכול להעיד, שהצדדים לסכסוך הרוויחו גם זמן וגם שכר טרחת עורכי דין, לו היו ממשיכים להתדיין בהליך שיפוטי רגיל.