במערכת המשפטית במדינת ישראל, כמו במדינות שונות בעולם יש צורך בהצגת ראיות אשר תהיינה קבילות מול בית המשפט. מדובר בתהליך אשר דורש את נוכחותו של נוטריון. אישורים נוטריוניים מעניקים למסמכים, תצהירים, תרגומים, ואף קיום של פלוני. התהליך המאפשר הפיכתו של עורך דין במערכת המשפטית לנוטריון, דורשת בין היתר 10 שנות עבודה, מינוי של ועדה מיוחדת המתכנסת רק פעמיים בשנה והעובדה כי לעולם לא הורשע בעבירה שיש עמה קלון – ברגע שאדם נעשה נוטריון ניתנת לו לגיטימציה להעניק אישורים ולאמת מסמכים ותצהירים שונים, כאשר הקשת היא רחבה.
כיצד נעשה אימות תרגום?
במקרים מסוימים, הנוטריון אשר נותן את שירות התרגום שולט בשתי השפות (המקורית המוצגת במסמך והשפה אליה מעוניין מבקש השירות לתרגם), במקרה זה האישור ייעשה אך ורק בעזרת הנוטריון. במקרה השני, בו הנוטריון אינו שולט באחת מן השפות, הוא ייעזר בשירותיו של מתורגמן. הנוסח המאשר את המסמכים יהיה שונה בין שתי האופציות הללו, כאשר לכל אחת יש יתרונות וחסרונות. עם זאת, שני המקרים מאפשרים את אימותם של התרגומים כך שלאחר מכן ניתן להשתמש ולהציג אותם מול בית המשפט ולהיות סמוכים ובטוחים בקבילותם.
מה עוד נוטריון מאשר?
בכל הנוגע למסמכים, תצהירים, חתימות, הסכמי ממון בין בני זוג, עריכת מסמכים ועוד – הנוטריון יכול לאשר את כלל הפריטים הללו על פי חוק, ולהעניק אישור וסמיכות לארגונים, אנשים פרטיים, חברות וכדומה בנוגע אליהם. חברות רבות נזקקות לקבל אישורים נוטריוניים על מנת לאפשר לעצמן עבודה בטוחה ורגועה מול לקוחות, מול בית המשפט במקרה של תביעות ועוד. הנוטריון מעניק קבילות משפטית למסמכים שונים ובעזרתו ניתן להשתמש במסמכים הללו בבטיחות מוחלטת, כי הם נכונים ומאושרים על פי החוק.