א. בפסק א' פסק עו"ד יוסף תוסיה כהן:
ב. בוררות של זיו זייגרמן נגד ליאון ופנינה דוקט מדובר על סיפור אישי
ג. בוררות ע"י יו"ר לשכת עוה"ד מחוז ירושלים, עו"ד יוסף תוסיה כהן
ד. בורר עו"ד יוסף תוסיה כהן שלטענתו מחפש צדק והגיש הצעה לכנסת לערעור החלטות של בוררות ובכל זאת בעצמו משנה פסקי דין והחלטות רבות ללא סמכות לפי ידיעת התובע בתיק של התובע.
ה. מדובר על תביעה של שני שותפים, בה הנתבע/ליאון ופנינה חוב גדול, לחשבון עסקי משותף בבנק, הכולל משכנתא שהתובע משלם מחצית עבורו וגם מחצית חלקו של הנתבע, והתחשבנות השקעות הצדדים כולל נכס שהועבר לתובע בהסכם.
ו. בפסק ב' הבורר עו"ד יוסף תוסיה כהן, שינה את החלטה א' לידיעת התובע ללא סמכות, כאילו יש קשר או קירבה לנתבע ו/או ב"כ הנתבע
ז. חייבות של הבורר היא לקבוע דעה ללא משוא פנים לטובת אחד מהצדדים.
ח. פסק בורר חייב להיות מנומק וברור כפי שניקבה בהסכם הבוררות ולא מצאתי נימוקים על שינו החלטות ופסקי דין של הבורר, מה עוד שחוק הבוררות לא מאפשר לשנות החלטות.
1. הבורר עו"ד יוסף תוסיה כהן פסק שבהתחשבנות יש להעריך את שווי הקוטג' במועד העברתה לתובע, סכום זה ייזקף כנגד חוב (המשכנתא) המיזם לבנק.
2. חוב (המשכנתא) המיזם לבנק, התקבל יומיים לפני העברת הקוטג לתובע, ז"א שהמיזם עדיין לא חויב בשום ריבית ותשלום חודשי והתובע הוא שישלם את כל המשכנתא לבנק.
3. בפסק דין ב' שזה ההתחשבנות, לא צירף התובע מסמכי תשלומי משכנתא, מעבר התשלומים ששולמו והוגשו לבית המשפט ולבורר לפני החלטת א'.
4. בפסק ב' הבורר שינה את החלטת א' מבלי לידה את הצדדים (רואה בהמשך) "ללא סמכות" לפי ידיעת התובע זה עיוות דין. הבורר קבע שהתובע ישלם את השקעות הנתבע ואת שווי הקוטג' כנגד השקעות התובע, ומאחר והתובע ע"פ החלטת א' לא צירף את כל מסמכי תשלומי המשכנתא (חוב המיזם) ששילם, הבורר פסק בהחלטה ב' שהתובע ויתר על השקעתו כ- 650,000 ₪. בסיכומים להחלטה ב' התובע כתב שהשקיע מאות אלפי שקלים למרות שהבורר פסק אחרת בהחלטה א'.
בפסק ב' פסק עו"ד יוסף תוסיה כהן: (חלק העיקרי ממספר החלטות נוספות)
5. בהעדר מסמכי השקעות תשלומי המשכנתא, הגיע הבורר למסכנה שהנתבע הוא אשר השקיע יותר מהתובע בשותפות רואה סעיף 7, בפסק דין הסופי קבע הבורר שהתובע השקיע כ- 1,475,000 ₪ לא כולל כ- 650,000 ₪ תשלומי משכנתא והנתבע השקיע 225,000 ₪.
6. ציתות הבורר עו"ד יוסף תוסיה כהן : יתרת החוב לבנק תחולק בין הצדדים בחלקים שווים. בהתאם לכך תחוסלנה ההלוואות בבנק בחשבון המשותף.
ציתות הבורר עו"ד יוסף תוסיה כהן : כל צד יהא חייב להמציא לבנק בטוחות לגבי חלקו בחוב ביתרת ההלוואה.
ע"פ הפסק, הנתבע חייב כסף בתביעה שהוגש.
7. ציתות הבורר עו"ד יוסף תוסיה כהן: נוכח קביעתי הכספית דלעיל ונוכח קבלת הבעלות בקוטג' כמשיכה נמצאנו למדים כי השקעת ליאון משתווה ואף עולה על השקעת זיו ועל כן הנני דוחה את התביעה נגד הגב' דוקט בנסיבות העניין אין מקום לחיוב בהוצאות בענין זה.
ברור שמדובר על עיוות דין שלאחר שינוי החלטה א' משנה ופוסק החלטה ב' ועל סמך הפסק החדש קובע המשך עיוות פסק, עד שהתברר לבורר (רואה בהמשך) שלא זיכה את התובע ובעצם התובע זה שהשקיעה יותר מהנתבע, וכל זה להגנת הבורר טוען שהתובע לא הציג מסמכי תשלומי משכנתא שלו היו בתאריך התחשבנות שהבורר קבע.
ע"פ הבורר "נמצאנו למדים" מבלי לערוך חשבון כולל ו/או להציג את ההתחשבנות המלא (שלא היה) קבע הבורר שהתובע זה שחייב כספים לנתבע בתיק התביעה למרות שהבורר פסק באותה החלטה ב' ציתות: "משך כל תקופת השותפות היה זה זיו אשר השקיע מכספו יום אחרי יום, שבוע אחרי שבוע כדי לאפשר הוצאתו של הפרוייקט מן הכח אל הפועל", ובכל זאת הבורר פסק בהתחשבנות חלקי שזיו התובע, בחוב בשותפות.
בניגוד להחלטה א' שניקבה " יום התחשבנות הצדדים " שזה תאריך פתיחת התיק בבית המשפט "וים להתחשבנות תשלומי המשכנתא ויתרת המשכנתא לבנק" ביום שהתובע קיבל בעלות בקוטג' מהשותפות וכל הסכומים יוצמדו ל- 4% ריבית "ליום התחשבנות הצדדים".
בפסק דין ב' "שינה הבורר את החלטתו" ללא סמכות (מין מניפולציה), ערך חשבון חלקי על השקעות השותפות מבלי לחשב את חוב המשכנתא בחשבון המשותף (כי לא ידענו מתאי יהיה פסק דין וכמה התובע ישלם ומה יהיה היתרה במשכנתא לבנק), בהתאם לכך הגיע לתוצאה חלקית שהתובע ביתרה שלילי והצמיד את היתרה השלילי לריבית בנקאי ליום פסק דין ב', 3 שנים מאוחר יותר וע"י כך גדל היתרה השלילי בעוד כ- 300,000 ₪ נגד התובע.
בכל הקשור לחוב המשכנתא שהתובע שילם במשך חמש שנים חלק מהלוואות פרטיות "טען הבורר עו"ד יוסף תוסיה כהן שהתובע ויתר עליהם ובמקום אחר כותב שהתובע הקפיד להגיש קבלות אפילו על 1 שקל", הבורר קבע שעל הצדדים לחלק רק את יתרת המשכנתא מיום פסק דין ב' ולא כפי שפסק בהחלטה א' שהתחשבנות המשכנתא מתקזז עם הקוטג' מיום העברת הבעלות לתובע.
במשך כל הזמן הזה הבורר, תקף מילולי בהחלטות השונות והישים את התובע שהתובע זה שאשם בזה שלא צירף מסמכי בנק ששילם החזרי משכנתא עד ליום העברת הקוטג', למרות שבפסקי הדין קבע שעל הצדדים להתחשבן לתאריך יום העברת הבעלות בקוטג' שזה יומיים לאחר קבלת המשכנתא (רואה סעיף 2). למרות כל האשמות התובע כן צירף את תשלומי המשכנתא ששילם עד להחלטה א' כי לא ידע שהבורר יחליט בהחלטה הראשונה לפסוק שהמשכנתא יתקזז נגד הקוטג'. עקב החלטה א', זה הסיבה שלא הוגש המשך תשלומי המשכנתא, התובע לא חלם שהבורר ישנה את החלטה א' ללא סמכות חוקית כאשר יפסוק פסק דין ב'.
בהחלטה ג' ציתות הבורר עו"ד יוסף תוסיה כהן: טוען זיו כי לא סבר כי מוטלת עליו החובה להביא ראיות בנושה המשכנתא, (ע"פ החלטה א', רואה סעיף 2).
בשלב מאוחר יותר הבורר עו"ד יוסף תוסיה כהן מתקן את עצמו, שזה שוב משנה את החלטתו ב', ציתות: חייבתי את זיו במלוא מחיר הקוטג' שנטל מהשותפות ואולם לא זיכיתי אותו בחובות הרובצים על הקוטג' (כפי שפסק בהחלטה א'), קרי המשכנתא וזאת רק משום העדר הוכחה לשווייה. השווי הוכח וצורף לפתיחת התיק בית המשפט שהועבר לבורר ותצהירים לבורר עו"ד יוסף תוסיה כהן.
עם זה לא רשלנות – איזה כותרת צריך לתת ???
פיצול החלטות של הבורר שגורם נזק רב לתובע, כלומר:
בסירוגים הבורר פוסק ועורך חישוב:
· שהצדדים יתחשבנו בכל חוב המיזם שזה השקעות וחובות העסקי לבנק.
· ופעם מתחשבן בהשקעות וחובות הצדדים ובנפרד חובות הצדדים העסקי לבנק.
לא נותר לתובע ברירה והגיש ערעור לבית המשפט וזכה בערעור, הפסק היה להחזיר את התיק לבורר עם כל מסמכי תשלומי המשכנתא ששילם. בסופו של דבר הבורר לא עשה שימוש במסמכים "ושינה את החלטתו" כפי שפסק בהחלטה א', כל הערעור היה רק הוצאות רבות על חשבון הלוואות של התובע ובזבוז זמן של כשנתיים.
בפסק ד' ו- ה' פסק הסופי
8. "הבורר שוב משנה את החלטתו" ללא סמכות משפטי וגורר את התובע לנזק גדול יותר שעפ"י פסק ב' קבע בהתחשבנות חלקי בלבד, שהשקעות הנתבע עף עולה על השקעות התובע ולכן ביטל את התביעה נגד הנתבע פנינה. לאחר הערעור קבע הבורר שלנתבע חוב גדול לתובע. אך בעניין ביטול התביעה נגד פנינה טען הבורר שאין לא סמכות לשנות את החלטתו כי רק לבית המשפט יש סמכות.
9. הבורר עו"ד יוסף תוסיה כהן קבע שיתרת חוב לבנק תחולק בין הצדדים בחלקים שווים, ע"י זה יחוסל החוב לבנק, וכל צד חייבים להציג בטוחות על חלקו לבנק.
"הבורר עו"ד יוסף תוסיה כהן שוב משנה את החלטתו" לידיעת התובע ללא סמכות חוקי, בפסק דין לאחר הערעור של התובע ובניגוד פסק דין ב', "ועל כן הנני מחליט כי זיו הוא אשר ישלם את המשכנתא לבנק. זיו ידאג לקבלת אישור הבנק כי ליאון אינו לווה ואינו ערב למשכנתא זו, לאור העמור יש לתקן פסק הבורר" (רואה סעיף 1)
הבורר עו"ד יוסף תוסיה כהן קובע שהתובע חייב לשלם את חוב הנתבע לבנק מבלי לקבוע שעל הנתבע לתת בטוחות לתובע כפי שקבע לנתבע לתת בטוחות לבנק.
10. רק לאחר שהתובע מציג אישורים שהנתבע לא חייב כספים לבנק רק אז התובע רשאי לקבל כספים שהנתבע היה צריך להפקיד בחשבון בנאמנות מבלי לקבוע לנתבע זמן להפקדת הכסף בנאמנות.
ציתות הבורר עו"ד יוסף תוסיה כהן : "התשלום יבוצע בפיקדון הנאמנות לידי עו"ד אליעזר אהרון אשר יוכל להעבירו למרשו רק לאחר שזה ימציא אישור על הפטרתו של ליאון דוקט מכל אחריות וחובה למשכנתא נשוא דיון זה"
מוזר, רק בתביעה נגד הנתבע "פנינה" הבורר טען שאין לא סמכות לשנות את החלטתו גם לאחר שקבע שהתובע זה שהשקיע (מאות אלפי שקלים) יותר מנתבע.
11. הבורר עו"ד יוסף תוסיה כהן קבע שלא מגיע לתובע הוצאות משפט במשך כל הבוררות.
כל כולו משום שבשלב של החלטות, הבורר סבר שהיו תשלומי משכנתא ליום שהתובע נטל את הקוטג' ולא הוגש לבורר חומר ראוי לפסוק בענין, הבורר השים את התובע פעם אחרי פעם במקום לבדוק את עצמו לפני מתן החלטות, ומשום שסבר שהשקעות הנתבע גדולים מהשקעות התובע.
ציתות הבורר על ההחלטות:
א. שאלת ההוצאות אני משאיר לשלב פסק הדין הסופי.
ב. השקעות הנתבע אף עולה על השקעת זיו ועל כן הנני דוחה את התביעה נגד הגב' דוקט בנסיבות העניין אין מקום לחיוב בהוצאות בעין זה.
ג. נוכח זכותם של שותפים להתחשבן בתום הפרויקט נראה לי כי יהיה צודק כי כל אחד ישא בהוצאותיו ובשכ"ט עורך דינו. שכר הבורר ישולם ע"י הצדדים בחלקים שווים. "התביעה הוגש שנתיים לאחר סיום הפרוייקט, זה יותר מזמן סביר להתחשבנות שכל התשובות של הנתבע היה, בתביעה אני ישלם לך 1 שקל/חודש"
ד. בנסיבות הענין לא מצאתי לנכון לחייב הצדדים בשכרי ו/או בהוצאות האחד לשני.
ה. התובע זכה בתוצאה החשבונאית, כל כולו מהעובדה כי החומר הרלוונטי לא הוגש במועד, כך סבור אני שהתובע גרם להליך זה, הבורר "זיכיתי את זיו בסכום משמעותי ונוכח האמור החלטתי כי כל צד ישא בהוצאותיו ובמחצית משכרי.
ו. היות וכל כולו של הליך זה נפתח משום שבשלב ראשון של הבוררות לא הוגש לי חומר ראוי לפסוק בענין המשכנתא סברתי כי ראוי לפסוק הוצאות לחובתו של מר זייגרמן, אך לאור העובדה כי תוצאות ההליך מלמדות שלמר זייגרמן מגיע כסף ממר דוקט החלטתי שלא לפסוק לאף צד מהצדדים הוצאות בשלב זה של הבוררות
מסכנות:
א. עו"ד יוסף תוסיה כהן חושב שבפסק דין הסופי, שלא מגיע לתובע הוצאות ההפך על התובע לשלם הוצאות ורק משום שהתובע זכה בתיק הוא לא פוסק הוצאות לתובע ???
ב. לעו"ד יוסף תוסיה כהן כנירה קשה להודות שהוא זה שגרם לפלונטר וסחבת בתיק מרוב שינוי פסקי הדין, ועד דקה האחרונה טען שהתובע אחראי על השתלשלות התיק, כממשיך לטעון שהתובע בשלב הראשון של הבוררות לא הגיש חומר ראוי על המשכנתא, העם זה אומר שעד רגע אחרון הבורר לא מבין שהיה בתיק התביעה את כל המסמכים של חוב המשכנתא (קבלת ההלוואה) ועדיין לא היו תשלומי משכנתא ביום העברת הבעלות לתובע שזה היה יום ההתחשבנות צמוד ליום שהבורר קבע התחשבנות כוללת לתאריך יום פתיחת התיק בבית משפט ???
12. כך בצורה אלגנטי הבורר שמר על חובות *והנכס הנתבע בידיעה או שלא בידיעה, והתובע שזכה בתיק נאלץ למקור את נכסו ולשלם את חוב הנתבע לבנק. יתכן שהבורר ניחש נכון שלתובע שממתין להשתלת לב ובאי כושר עבודה, לא יהיה אפשרות לערעורים ותביעות נוספות.
הנתבע לפי ידיעת התובע עובד בפולין, צ'כיה כנירה גם בשוודיה כעצמאי במקצוע יועץ ומנהל פרויקטיים באנף הבנייה, ובפסק דין חלומי כזאת לא צריך לשלם חובות, יותר מזה האמירה של הנתבע שזה רק חוב וירטואלי.
13. בשאלון לחקירה יכולת של בית המשפט יש סעיף "ויתור על סודיות" שהם "מסמכים בתמיכה לשאלון" מעבר להוצאות והכנסות: צילום ראשיון הרכב שברשותו או שמוחזק על ידי בני המשפחה, צילום פוליסת ביטוח של הדירה, צילומים של חשבונות הבנקים המוחזקים בידו ובידי בת זוגו אשר יכלול תנועות כרטיס אשראי, הרשאות, הוראות קבע, צילומים מאישורי הבנקים לגבי יתרות כספים המוחזקים על שמו, על שם בת זוגו או על שם ילדיו בתוכניות חסכון, קופות גמל, ניירות ערך, מט"ח, צילומי מתלושי משכורת שלו או של בת זוגו (הנתבע עצמאי ולא צירף קבלות של הכנסות)
עם כל הבקשות לבית המשפט שהנתבע יצרף את המסמכים, התובע לא קיבל מסמכים שקשור לבת זוגו.
לסיום:
בהחלטה ג' טוען הבורר:
· עפ"י הוראות סע' 22 לחוק הבוררות סמכותו של בורר לתקן פסק בוררות, הינה מוגבלת ומפרטת בסעיפי המשנה 4 – 1 לאותו סעיף.
· לדעתי אין לי כבורר לאחר שנתתי פסק בורר סמכות לפתוח את הנושה לדיון מחדש.
1. מה דתכם על הבורר עו"ד יוסף תוסיה כהן ביחס להכתבה ?
2. העם זה טיפול הוגן וצודק ?
3. מה דעתכם שהבורר שינה כל כך הרבי החלטות שפסק, למרות שאין לבורר סמכות לשנות החלטות/פסקי דין בבוררות ?
4. מה דעתכם שבורר פוסק החלטה (X) ובהמשך להחלטה ( (X קובע החלטה ((Y ובסופו של דבר תיקן ושינה את החלטה ( (Xובבקשת התובע שעל הבורר לשנות גם את החלטת ((Y כי זה תגובה ישירה להחלטה ( (X, תגובת הבורר שאין הוא מוסמך לשנות החלטות שפסק.
5. העם זה בידיים של בורר לקבוע מתאי מותר או לא, לשנות פסקי דין ? דוגמה: פסק שכל צד ישלם את חובו לבנק כולל בטוחות לבנק, ומשנה את החלטתו שהזוכה הוא זה שישלם את חוב החייב ובנוסף בלי לפסוק שעל החייב לתת בטוחות לזוכה ורק לאחר מכן הנתבע ישלם את חובו.
ע"פ החלטה, מה חשב הבורר שפוסק שזוכה צריך לשלם חוב של החייב ? (ועוד שהזוכה צריך למכור נכסו לביצוע הפסק)
העם זה הכח שאזרחים חייבים לתת לבורר בבוררות ?
העם זה המסר לאזרחים, לא לפתוח תיקי בוררות ?
העם זה המסר לאזרחים, לחפש צדק במקום אחר ?
כאשר בית משפת "לאחר פתיחת תיק" ממליץ על בוררות, קיים תמיד את הסיכון שהצדדים חוזרים לבית משפט ולערעורים, עם חור גדול יותר בכיס.
6. הכותב עומד לרשותכם בכל שאלה ע"פ ניסיון אישי בתיק זה.
7. הכותב עומד לרשות כל מי שחושב שנעשתה אי צדק ועיוות דין לתובע ויכול לתת עזרה או יעוץ.
ziv1946@gmail.com