חפש מאמרים:
שלום אורח
25.04.2018
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

עו"ד נועם קוריס מסביר מדוע מרבית התובענות הייצוגיות אינן מאושרות

מדוע מרבית התובענות הייצוגיות אינן מאושרות/ עו"ד נועם קוריס

 

  • עו"ד נועם קוריס בפייסבוק

  • המכשיר הייצוגי, שתפקידו העיקרי של ההליך השיפוטי- של כל הליך שיפוטי- הוא להגשים את הזכויות המהותיות של המעורבים בסכסוך שההליך המשפטי נועד להסדיר (ע"פ 639/79 אפללו נ' מדינת ישראל, פ"ד לד(3) 561,575 וראה גם-17Isr. L. Rev. 467. 471 S. Godstein,"Infiuences of Constitional Principles on Civil Procedure in Israel"

     

    עניין זה הוא מן ההכרח, שכן כביטויו הקולע של פרופ' דבורקין אנו 'לוקחים זכויות אלו ברצינות'

    R. Dworkin. Taking Rights Seriously (Harvard University Press.)(1877)

     

    לכן, יש על כך הסכמה כללית, גם לפי הגישות המסורתיות, וגם לפי הגישות מהעת הזו (ראו: ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית (ירושלים, תשנ"ט) 55 ואילך (לגישות המסורתיות), ו- 68-699 (לגישות החדשות), כן ראו: א. ברק: שופט בחברה דמוקרטית (אונ' חיפה, 2004), 407.

     

    דיני התובענות הייצוגיות אינם מבקשים לשנות מעקרון זה, הם אינם מבקשים- למשל – ליתן פיצוי למי שלא זכאי לו. כדברי בית המשפט בבש"א (מחוזי, ת"א) 26685/06 כהן נ' רדיוס שידורים בע"מ, תק- מח 2009(2) 6020, או להתערב במקום בו לא נוצר בהעדר הפעלת כלי התובענה ייצוגית "כשל שוק":

     

    Mace V. Van RU Crredit Corp 109 F.3d 338, 344 (7th Cir. 1997):

     

    "The policy at the very core of the class action mechanism is to overcome the problem that small recoveries do not provide the incentive for any individual to bring a solo action prosecuting his or her rights."

     

    אם נתמקד מעט יותר בדינים הספציפיים המושלים במאטריה, נכון יהיה להתחיל בתזכורת, כי בבואו לבחון בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית "נדרש בית המשפט להיכנס לעובי הקורה ולבחון התובענה לגופה, האם היא מגלה עילה טובה והאם יש סיכוי להכרעה לטובת התובעים" (ע"אא 6343/95 אבנר נפט וגז בע"מ נ' טוביה אבן, פ"ד נג(1) 115, 118. צוטט בהסכמה: רע"א 2616/03 ישראכרט בע"מ נ' הוארד רייס, פ"ד נט(5) 701, 710).

     

    החוק והפסיקה מונים שורה ארוכה של תנאים מוקדמים לאישור תובענה כייצוגית, ובהם:

     

    א. קיומה של עילת תביעה אישית. (ס' 4(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות).

     

    ב. כי התובע מייצג בדרך הולמת את חברי הקבוצה כולה. (ס' 8(א)(3) לחוק תובענות ייצוגיות).

     

    ג. כי ישנן שאלות משותפות מהותיות לקבוצה גדולה, וכי יש אפשרות סבירה ששאלות משותפות אלה יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה. (ס' 8(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות.

     

    ועוד תנאים מתנאים שונים (נעמוד על הדברים בפירוט בהמשך), כאשר נטל הראיה להוכחות התקיימות התנאים הדרושים לשם אישור תובענה כייצוגית- מוטל על המבקש להיות תובע ייצוגי (ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ נ' טמפו תעשיות, פ"ד נא(2) 312, 329. ונטל זה אינו קל ערך:

     

    - נאמר, כי בפני מבקש האישור ניצב "רף גבוה", והוא "להראות כי טובים סיכוייה של התביעה להצליח" (כבוד השופטת חיות בת"א (מחוזי, ת"א) 21699/00 שוטוגיאן נ' עיריית ת"א, תק – מח 2003(1) 309.)

     

    - הודגש, שעל המבקש להראות- "כי קיים סיכוי סביר שבמהלך המשפט יוכח במידה הנדרשת במשפט אזרחי, שעילתו טובה" (רע"א 8268 רייכרט נ' שמש, פ"ד נה(5) 276, 292).

     

    - והוטעם, כי "על המבקש להכיר בתביעתו כתובענה ייצוגית הנטל להוכיח כי יש לו לכאורה סיכוי סביר להצליח בתובענה... נטל זה המוטל עליו הינו נטל הוכחה מחמיר יותר מהרגיל" (בש"א (מחוזי, חיפה) 15033/04 בריותי נ' פרופורציה פי. אם. סי בע"מ, תק- מח 2005(2) 6162)

     

    ראו גם: Miles v. Merrill Lynch & Co., 471 F.3d 23(2nd Cir., 2006ׁׁׁ

     

    הלכות אלו המקובלות כאמור בעולם, אשר מקורן בארה"ב ואשר הדינים בהן שימשו השראה למחוקק הישראלי (הצעת חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006, הצ"ח 234, תשס"ו, 256) מלמדות על הזהירות הרבה שעל בית המשפט לנקוט, טרם יעביר דרך הפרוזדור תביעות סרק ייצוגיות, שלא ראויות לעבור בסינון הדק שנקבע בדין, לכלי רב עוצמה זה.

     

    למשל, היה זה השופט פוזנר (Posner), שקבע ב- Culver v. City of Milwaukee, 277 (F.3d 908 7th Cir., 2002), כי:

     

    "The class action is an awkward device, requiring careful judicial supervision"

     

    ודברים דומים נאמרו גם בהלכת Smilow v. Southwestern Bell mobile Systems, 323 F.3d 32 (1st Cir. 2003)

     

    "A district court must conduct a rigorous analysis of the prerequisites established by Ruke 23 before certifying a class"

     

    לא רק ברמה הפדרלית הלכה זו השתרשה כהלכה המחייבת, גם ברמה המדינתית בארה"ב השתרשה הלכה זהה, למשל בית המשפט העליון של טקסס קיבל ערעור על בית המשפט לערעורים של טקסס וביטל אישור שניתן להכרה בתובענה כייצוגית, משום הנימוק-

     

    "We hold that the trail court failed to perform the rigorous analysis that class certification requires and abused its discretion in certifying the class" (State Farm v. Lopez, 156 SW 3d 550(2004)

     

    ובית המשפט שם הוסיף והדגיש, כי:

     

    "The order refiects the ‘certify now and worry later’ approach that we firmly rejected in Bernal and ignores the ‘cautious approach to class certification’ that we have deemed ‘essential’ ".

     

    טעמה של הלכה משולשלת זו, המצווה לצלול אל עומק המקרה, לעשות זאת בזהירות יתרה, ותוך הטלת נטל מוגבר על המבקש- הוא גלוי וידוע.

     

    המכשיר המכונה "תובענה ייצוגית" כולל בחובו, לצד יתרונותיו, גם סכנות לא מעטות (רע"א 4556/94 טצת נ' זילברשץ, פ"ד מט(5) 774, 784, ע"א 2967/95 מגן וקשת נ' טמפו תעשיות, פ"ד נא(2) 312, 322-324.

     

    התובענה הייצוגית עלולה לפגוע בחברי הקבוצה המיוצגים 'בעל כורחם', עמדתם לא נשמעת, שיקול דעתם אינו בא לידי ביטוי, ואף על פי כן- תוצאות ההליך תהווה מעשה בית דין נגדם. בכך יש לא רק פגיעה בזכות הטיעון של קבוצה גדולה של אנשים, אלא גם בקנינם. אך אנו יודעים, כי : "זכין אדם שלא בפניו ואין חבין לאדם שלא בפניו" (כתובות, יא, א).

     

    מכשיר התובענה הייצוגית עלול להיות מנוצל לרעה על ידי תובעים המבקשים להגישה, בלא שיש טעם ממשי בבקשתם (מבחינתם). כפועל יוצא, במקום השגת התכלית של יעול ההליך המשפטי, התובענה הייצוגית הופכת את ההליך למסורבל ללא תכלית. במקרה הגרוע עוד יותר- המדובר במכשיר ליצירת לחץ לא לגיטימי על הנתבע, לשם עשיית רווחים ' אישיים' (להבדיל מרווחים לקבוצה).

     

    מכשיר התובענה הייצוגית, גם כאשר הוא מופעל בתום לב, ועל אחת כמה כאשר הוא מופעל בחוסר תום לב, עשוי לכלול בחובו פגיעה לא מוצדקת בנתבע, הנאלץ להתגונן כלפי תביעה שלא תמיד הוא יודע את היקפה, ובלא שיש מחויבות מצד התובעים 'המיוצגים' לשלם את הוצאותיו.

     

    ועוד הדגש, כי "תביעות סרק ייצוגיות עלולות גם לפגוע במשק בכללותו על ידי השקעה מיותרת של משאבים גדולים ובזבוז, וכן בהגדלת פרמיות ביטוח המגולגלות על הציבור בכללותו לצורך התגוננות מפני סיכונים כאלו" (כבוד השופטת פרוקצ'ה בהמ' (מחוזי, י-ם) 3504/97 סוסינסקי נ' בזק, תקדין מחוזי 98(2) 2017.

     

    הנה כי כן, דווקא בשל הסכנות הגלומות 'במכשיר' התביעה הייצוגית, ועל מנת להקטין את הסכנות האמורות, נקבעו התנאים המוקדמים לאישור התובענה כתובענה ייצוגית: התנאים השונים מגלמים את נקודת האיזון הראויה בין השיקולים 'בעד ונגד' ההכרה בתביעה נתונה כייצוגית. לכן, הרצון להגשים את נקודת האיזון הראויה מחייב בדיקה קפדנית של התנאים. אכן נטל כבד מוטל על כתפי המבקש לאשר תובענה שהגיש כתובענה ייצוגית דווקא. לא ניתן להסתפק ב"מילים כתובת" גרידא המ' (מחוזי, י-ם) 3504/97 סוסינסקי נ' בזק, תקדין מחוזי 98(2) 2017. – מסתבר שהמבקשים בעניינו לא עמדו בנטל זה.

     

    הפסיקה הישראלית שצוטטה לעיל היא מלפני חוק התובענות הייצוגיות, ולכן נדגיש, כי ברמה העקרונית שבה נבחנים הדברים בעת הזו- חוק זה לא שינה את שידענו לפניו. בית המשפט העליון אף ציין זאת במפורש בפסק הדין מיום 06.05.2009, בע"א 458/06 עו"ד יובל שטנדל נ' חברת בזק בינלאומי בע"מ, תק – על 2009(2) 1267:

     

    "התובענה הייצוגית היא כלי רב עוצמה שהפעלתה במקרה שאינו מתאים עלולה להביא לתוצאה שאינה רצויה... ראו פרשת ברזני, בע"מ 611, רע"א 4556/94 טצת ואח' נ' זילברשץ ואח', פ"ד מט(5) 774, 785 (1996), רע"א 6567/97 בזק נ' עיזבון המנוח אליהו גת ז"ל, פ"ד נב(2) 713, 719(1998). דברים אלו נאמרו בטרם חקיקתו של חוק תובענות ייצוגיות, אך נכונים הם גם במצב המשפטי כיום. החוק החדש, לא יצר מהפכה בהסדרת אישורי התובענה הייצוגית ואין הוראה המתייחסת במפורש לכוונה לשנות את המצב המשפטי בדבר הקשר הסיבתי במקרים מסוג זה."

     

    פסיקת בתי המשפט המחוזיים בישראל, הבהירה עניין זה גם בהקשרים נוספים:

     

    בש"א (מחוזי, י-ם) 366/06 מולהי נ' משרד הבריאות, תק-מח 2006(2) 6811: "מפשוטו של מקרא עולה, כי בחוק החדש לא אומץ מודל כללי, שלפיו ניתן לבקש לאשר תובענה ייצוגית בכל סוגי התביעות, אלא אומץ מודל הדרגתי, המאפשר להגיש תובענות ייצוגיות ברשימה סגורה של סוגי תביעות, אשר מחוקק המשנה הוסמך להרחיבה. הדברים הובהרו היטב גם בדברי ההסבר להצעת חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו 2006..."

     

    בש"א (מחוזי, ת"א) 5588/04 דויטש נ' ישראכרט, תק-מח 2006(3) 3501: "לנוכח מהותה של התובענה הייצוגית, ביקש המחוקק, ובעקבותיו אף בית המשפט, להציב משוכות בדרכם של תובעים המבקשים להגיש תובענותם על דרך של תובענה ייצוגית. משוכות אלה נועדו כדי להבטיח כי התובענה הייצוגית, שהיא מכשיר רב עוצמה, לא תנוצל לרעה ולא תפגע בפרטים המהווים את קבוצת התובעים, בנתבעים או במשק הכלכלי כולו. לשם כך הוגדרו חסמים ותנאי סף בחוקים... וכן בפסיקת בית המשט העליון..."

     

     

    דברים ברוח זו נאמרו גם בבש"א (מחוזי, ת"א) 23305/06 רוטשילד נ' פרטנר תקשורת בע"מ, תק-מח 2009(1) 11889, ברע"א 8562/06 לימור פופיק נ' פזגז 1993 בע"מ, תק-על 2007(2) 519, בע"א 1509/04 דנוש נ' Chrysler Corp' , תק-על 2007(4) 2298, בש"א (מחוזי, ב"ש) 11172/03 צולמן נ' הפניקס הישראלי, תק-מח 2008(1) 144499, ועוד.

     





     
         
         
         
       
     
    אודות כותב המאמר:

    עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004.

     
         
       
     

    מאמרים נוספים מאת נועם קוריס משרד עורכי דין

    מאת: נועם קוריס משרד עורכי דיןמוסדות שלטון17/01/18235 צפיות
    חקירה או מעצר מתוקשרים, הם בדיוק כשמם- מתוקשרים. בשיטת המשפט הישראלית, קיומה של חקירה אינה מהווה עונש, כמו גם שמעצר במסגרת חקירה או מעצר בית כלל אינם מהווים עונש, לבתי המשפט גם אין סמכות להטיל מעצר בית כעונש

    בית המשפט העליון דן לאחרונה ודחה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, כב' השופטת מ' סוקולוב מיום 18.10.2017. בגדרו של פסק הדין, נדחה ערעורו של המבקש על החלטתו של בית המשפט לעניינים מקומיים ברמת גן (כב' השופט העמית מ' בן-חיים), בע"א 39527-06-17, מיום 10.07.2017, שם נדחתה בקשתו של העותר להאריך את המועד להישפט על הודעת תשלום קנס, מיום 10.05.1998.

    בשיטת המשפט הישראלית, קיומה של חקירה אינה מהווה עונש, כמו גם שמעצר במסגרת חקירה או מעצר בית כלל אינם מהווים עונש, לבתי המשפט גם אין סמכות להטיל מעצר בית כעונש, אלא שמעצר בית הנו כלי חקירתי, אשר באמצעותו מחייבים חשוד שעדיין נמצא תחת חזקת חף מפשע בהגבלות של אי יציאה מהבית למשל, ללא אישור של החוקרים במשטרה, לפרק זמן מוגבל- ובדרך כלל לצורך ביצוע חקירה מוגדרת מראש על ידי המשטרה, אשר יציאתו של אותו אדם מביתו- עלולה אולי לסכן.

    מאת: נועם קוריס משרד עורכי דיןעסקים - כללי16/12/17306 צפיות
    קצת הפתיע אותי לקרוא בעיתון דה מרקר (themarker) בכתבה של כתב שוק ההון ערן אזרן אודות פנייה שפניתי למספר בנקים, אודות לקוח שלי שרצה לגייס 300,000 מיליון ₪ בשוק ההון בשביל להשקיע בפיתוח נוסף של המתחמים ובכדי לפתור בעיה משפטית שהייתה לו עם שני בתי מלון ולשם כך נעזר בשירותי.

    בית המשפט העליון קבע עוד, כי הגב' מירה חלה, אשר לטענת המערערים היא היורשת הבלעדית והיא החתומה על שתי התגובות שהוגשו בהמשך להחלטה מיום 14.8.2017, תישא בהוצאות המשיבים, אשר הגישו מספר בקשות בשל התנהלותם הדיונית המוקשית של המערערים, בסך של 5,000 ש"ח

    מאת: נועם קוריס משרד עורכי דיןמוסדות שלטון16/12/17277 צפיות
    "האם ראוי שבית המשפט ישחרר את פסק הדין מתחת ידו, בטרם חלף המועד להגשת ערעור על החלטתו שלא לפסול את עצמו"?

    מאת: נועם קוריס משרד עורכי דיןמוסדות שלטון19/10/17491 צפיות
    בית המשפט העליון דחה לאחרונה עתירה שהוגשה על ידי עמותת כן לזקן בעניין הנחה בסך של 50% ממחירי כרטיסי הנסיעה, בהתאם לחוק האזרחים הוותיקים, התש"ן-1989 (להלן: החוק ולמרות. שהרכבת מעניקה לאזרחים ותיקים הנחה של 50% מדמי הנסיעה בתחבורה ציבורית רק לנוסעים באמצעות כרטיס 'רב-קו', ולא לאלו הנוסעים באמצעות רכישת כרטיס נייר רגיל.

    מאמרים נוספים בנושא חוק ומשפט - כללי

    מאת: אלכסיי קוגןחוק ומשפט - כללי03/04/1897 צפיות
    עורך דין זכיינות הוא, כמו שאפשר לנחש מההגדרה, עורך דין המתמחה בתחום הזכיינות. בדומה לתחומים משפטיים שונים: פלילים, נדל"ן, ענייני משפחה ועוד, תחום הזכיינות המתפתח הביא לכך שעורכי דין רבים בחרו להתמחות בתחום הזכיינות.

    מאת: אלכסיי קוגןחוק ומשפט - כללי08/02/18319 צפיות
    הסכם זכיינות הוא חוזה משפטי שנועד לעגן באופן חוקי ופורמלי את מערכת היחסים בין הרשת המזכה לבין זכייניה.

    מאת: רוני הכהןחוק ומשפט - כללי31/01/18301 צפיות
    זה בהחלט לא כזה חריג, אבל זה גם מצריך נוטריון במרכז שיכול לסייע ולהשלים את כל הניירת הנדרשת באותו מעמד.

    מאת: orya peryחוק ומשפט - כללי17/01/18327 צפיות
    נפתח נגדכם תיק הוצאה לפועל או אפילו מס' תיקים, אסור לכם לוותר. זהו תהליך, אשר מצריך איזון והמטרה החשובה בתיקים מסוג אלה היא להגיע לפירעון חובות. יש לדעת, כי קיימות הגנות רבות אשר עומדות לרשות החייב בכדי לא לפגוע בו בפגיעה כלכלית מוגזמת אם נגדו או אם נגד בני משפחתו. חשוב לנהל את התיק בדרך יעילה באמצעות עורך דין הוצאה לפועל.

    מאת: איתמר כוכביחוק ומשפט - כללי28/12/17350 צפיות
    פרופ' גרוס, מאיר את תשומת ליבם של כל המבקשים לכהן בתפקיד הדירקטור כי המגמה היא לראות בכך מקצוע הדורש סטנדרט מסוים – יותר לא מדובר בסטנדרט התנהגות של "אדם סביר", אלא בסטנדרט התנהגות של "מקצוען סביר".

    מאת: רוני הכהןחוק ומשפט - כללי28/12/17354 צפיות
    מה כבר יכול להיות דבר אשר עבורו עדיין צריכים להיכנס אל מסמכים משפטיים ולזנוח את המחשבה כי אמון וכבוד הדדי מספיקים לחיים משותפים יחדיו? קראו את הדברים החשובים הבאים.

    בשיטת המשפט הישראלית, קיומה של חקירה אינה מהווה עונש, כמו גם שמעצר במסגרת חקירה או מעצר בית כלל אינם מהווים עונש, לבתי המשפט גם אין סמכות להטיל מעצר בית כעונש, אלא שמעצר בית הנו כלי חקירתי, אשר באמצעותו מחייבים חשוד שעדיין נמצא תחת חזקת חף מפשע בהגבלות של אי יציאה מהבית למשל, ללא אישור של החוקרים במשטרה, לפרק זמן מוגבל- ובדרך כלל לצורך ביצוע חקירה מוגדרת מראש על ידי המשטרה, אשר יציאתו של אותו אדם מביתו- עלולה אולי לסכן.

     
     
     

    כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
    השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

    christian louboutin replica