חפש מאמרים:
שלום אורח
09.12.2019
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

חיים אחד. יצחק לאור. השיר המתיש.

מאת: מוטי ריקליןספרות05/06/20174425 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

אני השיר/שלונסקי

----------------------

אם תבל היא שיכור וקרוע

אני הוא שירה הפרוע

אני השיר

השיר המתיש. כמה שהשיר של שלונסקי מקסים, הספר "חיים אחד" של לאור מתיש. שירים שהיו בזמנם פרובוקטיבים בוטים מושכי עין וחשובים, הפכו לספר משמים שרוב השירים בו מעלים תחושה של אי נעימות אצל הקורא.

הספר, חיים אחד. יצא לאור במהדורת דפוס ב 2016. מבחר מכל ספריו הקודמים, פלוס שירים חדשים. 500 עמודים של שירים. מחיר 100 ש"ח, ניתן להשיג דרך האינטרנט למשל  גם ב 70,. מחיר הוגן. אבל למה דפוס, למה לא אונליין?

יצחק לאור. בודאי מהבולטים, וגם מהבולטים לטובה, מהמשוררים שפעלו ב 40 שנה האחרונות. 40 שנה מאוד רעות לשירה העברית. בהן הציבור התרחק במאוס רב מהשירה הנכתבת, והמשוררים זוכים אך ורק לבוז ולעג, ובצדק. לאור הוא לא מהגורמים למצב זה. להיפך הוא מאלה שעזרו קצת להחזיק את הראש של השירה מעל המים.

למרות זאות הספר חיים אחד, הוא לא ספר שכדאי לקנות, מאוד לא. הקורא הוא המבחן של כל ספר שירה. והספר נכשל ובגדול.

יצחק לאור מזוהה עם השמאל הרדיקאלי. חלק גדול משיריו פוליטים. חלק גדול אישיים. והרבה שירים משלבים בין השניים.

ספר צריך להיות אטרקטיבי, אחרת הקוראים הפוטנציאלים לא יקנו את הספר. הספר, מתיש את הקורא, 500 עמודים משמימים של שיר אחרי שיר. בד"כ אפשר להבין למה לאור מתכוון, אבל לא ברור למה זה מענין. ואם מסתתר משהו מעבר, למה שהקורא יתאמץ לפענח. מה שהיה בוטה  בזמנו, הפך לסתם לא נעים. השירים מעלים תחושות של תשישות, אי נעימות. הלך רוח נגטיבי, זקנה, ועוד. אלה כנראה תחושותיו של לאור. תחושות  שעוברות חזק אל הקורא. לאור של העבר חש בוטה ופרובוקטיבי, ועכשיו חש סתם אי נעימות ותשישות. לאור לא יוצר בד"כ אמפטיה אצל הקורא.

הספר מעביר אל הקורא את תחושותיו של לאור בצורה חזקה אז מה? זה לא המבחן לשיר. המבחן היחיד של שיר זה הקורא, האם הוא יהנה לקרוא את הספר? לא. אז למה שהקורא יקנה ספר מתיש  שמעורר בו כאלה תחושות לא נעימות.

ישנם קוראים שיקנו את הספר. בעיקר אלה שיפרגנו ללאור על פועלו. גם אלה שסתם ירצו את הספר המסכם. מוסדות שונים. חוקרי ספרות, חלק מהמורים, אנשים של השמאל הקיצוני, שגם מתענינים מעט בשירה. וכולי. לקורא שסתם נכנס לתנות ספרים, לא כדאי. בסה"כ הספר יניב כנראה סכום  לא קטן, וכנראה שהוצאת הספר תתברר כמשתלמת לכולם.

ישנן נקודות אור בספר. למשל שורות שירה מעולות ועוד. לאור משורר מבריק אין כדוגמתו.

לאוד תרם לאורך שנים, לשירה העברית. הספר מזיק. עכשיו המאבק הוא להחזיר את ציבור הקוראים לשירה. מי שיעיין בספר בחנות ספרים, מאוד יתרגז. כי הוא שמע על לאור, כמשורר מצוין.

שיר. עמוד 127.

עלייך להודות/יצחק לאור

-----------------------------

מה את רוצה

מין בלי גוף

פינוק בלי תאוה

מזמוז בלי קול

משגל בלי חדירה

אורגזמה בלי הפרשות?

מה אני רוצה

שתודי

ולא תצאי מכאן אפילו

אם אומר לך צאי

הו נשמה ארורה אחוזה

כמו עקרב בצואר

הגוף. מפלצת קדמונית

זמניה, מכוכב אחר, מגוף אחר,

זרים זרים. לא מסתגלת לקצב

הנכון הגופני

הבשרי המשתנה המתערטל המערטל

בכוח מטלטל ומתחבא ניכבה

שיר סתמי המעורר בקורא אי נעימות קלה. למשל המילה:  הפרשות. לקורא של ימינו השיר לא מספק משהו חדש.

שיר נוסף. עמודים 491-492.

תן/יצחק לאור

------------------

לִפְעָמִים, אוּלַי מִתּוֹךְ חֶמְלָה שֶׁעָלַי
לְטַפֵּחַ כְּמַכְשִׁיר נַפְשִׁי שָׁחוּק
לִכְתִיבָה, אֲנִי רוֹצֶה לְהַאֲמִין אֵיךְ
מִדֵּי פַּעַם, נַנִּיחַ בַּלַּיְלָה, כְּמוֹ תַּן נִלְכָּד
בְּפָנָסֵי הַמְּכוֹנִית, לִשְׁנִיָּה קַלָּה, כָּזֶה
הוּא הֶרֶף הַזְּמַן שֶׁלּוֹ, חֶמְלָתִי מְמֻשֶּׁכֶת
יוֹתֵר, זְמַן הַשִּׁיר, תְּחִלָּה מִלָּה, הֶבְזֵק
מַחְשָׁבָה, דִּמּוּי לִפְנֵי הַכְּתִיבָה, הַתַּן
הַמַּגְעִיל, אַחַר כָּךְ הָעִבּוּד, לֹא לְהָנִיחַ
לוֹ לְהִסְתַּלֵּק מִמֶּנִּי עַד שֶׁאֵשֵׁב לִכְתֹּב
וּבַכְּתִיבָה, וּבַכְּתִיבָה מֵחָדָשׁ, וּבַכְּתִיבָה
הַחוֹזֶרֶת, וּבַשִּׁפּוּט שֶׁל מַה שֶׁעָלָה
מֵהַחֶמְלָה, וּשְׁמִירָה עַל הַחֶמְלָה, עַל
אוֹתוֹ רֶגַע שֶׁבּוֹ הַתַּן הַיָּפֶה נֶעֱמַד בָּאוֹר
הָעָז, רָק לְרֶגַע לֹא זָז, וַאֲנִי מְדַמֶּה אוֹתוֹ
יוֹשֵׁב בַּחֲשֵׁכָה עַל קְצֵה מִטָּתוֹ, רֶגֶל עַל
רֶגֶל, שָׁפוּף, בְּדֶרֶךְ כְּלָל הוּא זָקוּף, מֵזִיעַ
מֵרִיעַ, מִסְתַּחְבֵּק, וְעַכְשָׁו כָּאָמוּר לְבַדּוֹ
כָּפוּף, שׁוֹתֵק, לְרֶגַע קְצַרְצַר בַּחֲשֵׁכָה
גְּמוּרָה, שׁוּם אוֹר, אוֹ תְּאוּרָה, יוֹרֵק
לְתוֹךְ מַפִּית, אוּלַי מַגֶּבֶת, אֶת כָּל
הַמִּלִּים שֶׁאָמַר וְנִשְׁאֲרוּ בּוֹ, אוּלַי
מִשּׁוּם שֶׁחָזַר עֲלֵיהֶן וְחָזַר, אוּלַי
מִשּׁוּם שֶׁצִּלְצְלוּ בְּאָזְנָיו כְּבָר הַרְבֵּה
זְמָן, כְּמוֹ אָסוֹן דָּחוּי, עַד לָרֶגַע הַזֶּה
בִּקְצֵה הַמִּטָּה, הַחֲנֻפָּה לְשׁוֹעִים
לַחֲשׁוּבִים, לַעֲשִׁירִים, לְבַעֲלֵי
קְשָׁרִים, בְּלִי לְהִתְכַּוֵּן, אוֹ גָּרוּעַ
מִזֶּה, מִתּוֹךְ כַּוָּנָה גְּדוֹלָה, רֵיקָה
חֲלוּלָה, וְאוֹמֵר לְעַצְמוֹ בְּאוֹתוֹ רֶגַע
קְצַרְצַר שֶׁל הִלָּכְדוּת בַּפָּנָסִים, "אֲנִי
לֹא אוֹהֵב אֶת עַצְמִי" (וְיֵשׁ עוֹד
כָּאֵלֶּה, בָּטוּחַ, נָשִׁים, גְּבָרִים
מְשׁוֹרְרוֹת, סוֹפְרִים), וּמִנַּין הַחֶמְלָה
הַזֹּאת שֶׁלִּי עַל הַנִּתְעָב, אוּלַי הַצֹרֶךְ
שֶׁלִּי לְהַקְטִין אוֹתוֹ, וְאוּלַי בִּכְלָל לֹא
חֶמְלָה, אֶלָּא אֲדִיקוּת, קְדֻשַּׁת הַמִּלָּה
גַּחֶלֶת בּוֹעֶרֶת, שֶׁתִּשָּׁאֵר הַבְּעֵרָה, אֵשׁ
תָּמִיד, אוּלַי פַּחַד, צֹרֶךְ לְהַשְׁמִיד, שֶׁלֹּא
תִּהְיֶה בָּעוֹלָם לָשׁוֹן כָּזֹאת, נַבֶּבֶת, טֻמְאָה
כָּזֹאת, חֻלְשָׂה כָּזֹאת, מַגֵּפָה כָּזֹאת, כֹּחַ
נוֹרָא כָּזֶה, אֲנִי זָקוּק לַתַּן הַזֶּה, לָכוּד
נִצָּל, בָּאוֹר, לֹא גֹּעַל, לֹא דְּרִיסָה, יֹפִי
רַק זֶה (שִׁירָה שְׁבִירָה, נִכְחֶדֶת, חַיַּת
מִדְבָּר הֲדוּרָה, חַיַּת בָּר מְפֹחֶדֶת, וּבְכָל
זֹאת שְׁרִירָה, קַיֶּמֶת אֵי שָׁם, לֹא אִירוֹנִית
לֹא מְנַחֶמֶת. הֵן בְּרֵאשִׁית הָיָה הַדָּבָר)

מטאפורה בעלת הלך רוח שלילי. הקורא לא יתאמץ לפענח מעבר לטריואלי. די משמים. לקורא בין ימינו, אין בשיר שום דבר באמת חדש.

באופן כללי. הספר,  חזור על עצמו בצורה אובססיבית ומתישה. הרבה ביטויים בוטים (מינית למשל), שהאפקט שלהן הוא כמו שאמרתי, הוא רק יצירת אי נעימות ברמות שונות אצל הקורא. הרבה מוות, בתי חולים, ועוד.  500 עמודים.

סגנונו של הספר. הפרוזודיה היא של פרוזה. לאור לא משתמש מספיק באמצעים האמנותיים שיש לשירה להציע. לא חייבים, אבל זה עוד גורם, לחוסר האטרקטיביות.

3 שירים של משוררים אחרים. שירים שכתובים על נושאים קשים, למשל מוות, ומעוררים אמפטיה, ובכלל.

איך יוזף בויס מסביר תמונה לארנבת מתה/רוני סומק

-----------------------------------------------------

הוא פותח קופסת גפרורים

ושולף פלומת שער שגלחה מצוארה

לשונה המתה מלקקת את הדבש

הנוטף על שפתיו,

ובקברי עיניה נדלקים פנסי הקסם

שעה שהוא לוחש לה שבגלגול הבא

תפאר הפלומה את משלש הערוה של

מריה הבתולה

הנושא: מוות. השיר מעורר אמפטיה. הגודש המטפאורי הופך את השיר למקסים.

כשצלצלת רעד קולך/ נתן זך

--------------------------------------

כשצלצלת רעד קולך
ואני ידעתי שאני אבל בגללך

ולא היה לי צורך לשמוע את דברך
כי כשצלצלת רעד קולך

ואני ידעתי שאני אבל בגללי
ולא היה לך צורך לשמוע את קולי

כי כשצלצלת רעד קולך
ואני ידעתי שאת כבר אינך

למרות שנתן זך לא משתמש בגודש מטאפורי, ושאר ירקות, אלא באמצעים אחרים. ולמרות שלאור נחשב לואריאציה על הפואטיקה של דור המדינה, שזך מעצב מרכזי שלה. השיר לא התישן, מעורר אמפטיה, ואהוב מאוד.

 

A slumber did my spirit seal/wordsworth

 

 

A slumber did my spirit seal;

I had no human fears:

She seemed a thing that could not feel

The touch of earthly years.

 

No motion has she now, no force;

She neither hears nor sees;

Rolled round in earth's diurnal course,

With rocks, and stones, and trees.

אחד משני השירים שהתחילו את השירה הרומאנטית האנגלית (יחד עם מנזר טינטרן). טבכלל, את השירה, האמנות והמחשבה של המאה ה19 והלאה.

רבות נקודות האור בספר. אבל לא מספיק כדי להחזיק ספר בן 500 שורות. למשל השורה היפה:"נפשנו מתה מזמן עם פלישתים". עמוד 465.

סיכום. ספר מתיש ולא נעים לקריאה.

שאלה. האם ניתן לכתוב ספר אטרקטיבי שגם יהיה שירה של ממש?

כן

 



תגיות המאמר: שירה, יצחק לאור


 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

מוטי ריקלין

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת מוטי ריקלין

מאת: מוטי ריקליןשירה31/10/171386 צפיות
לא לקנות את הספר. ספר אנמי, לא מעניין, לא מרגש, לא יפה. הספר כן יקלט אצל הקורא, כמתנשא ונפוח. חובבי שירה מובהקים ביותר, אולי ירצו להוסיף את הספר לספריה. לכאורה ספר לכולם, בעצם ספר למביני עניין.

מאת: מוטי ריקליןספרות20/01/174779 צפיות
40 שנה עם ישראל מפגין סלידה מהשירה הנכתבת. 40 שנה. רק לועגים, לא קונים את הספרים. כששיר של משורר נחשב מובלט למשל בטלוויזיה, מקשיבים בעיון, ולא אוהבים. שירים של כוכב חדש מפורסמים בדף הראשון של יינט, מליון קוראים, 2 תגובות.

מאת: מוטי ריקליןספרות09/09/165276 צפיות
רועי חסן משורר חשוב אבל לא טוב. רועי חסן בוודאי משורר חשוב. כוח בולט בקבוצת המשוררים הדומיננטית, ערס פואטיקה. כותב שירים חשובים שמייצגים מקבילות בין חייו האישים, לאג'נדות שונות. בעיקר האג'נדה של בני עדות המזרח, המקופחים. וגם אג'נדה של שמאל פוליטי. השירים שלו לא אטרקטיבים. הם לא קשים לקריאה, אבל גם לא מעניינים במיוחד. אולי רק למתעניינים באמת, באג'נדות השונות. השירים לא יפים לא מוסיקלים לא נוצצים לא כלום. ולכן סתם קורא, ישתעמם.

מאת: מוטי ריקליןספרות26/08/165362 צפיות
בימינו. קורא ממוצע של טקסט עברי, כולל שירה, לא חש כמעט את ההטעמה כשהמילה היא מוטעמת מלרע. כשהמילה היא מוטעמת מלעיל, הקורא כן חש את ההטעמה. למשל במילה: "אגם" המוטעמת מלרע, ההטעמה היא בהברה: "גם". אבל הקורא צריך להתאמץ כדי לחוש את זה. לעומת זו במילה: "חושבת", הקורא חש את ההטמה בהברה: "ש

מאת: מוטי ריקליןמחשבים וטכנולגיה - כללי04/06/161023 צפיות
כשמסתכלים על תעשיית הרובוטיקה העולמית בעשרות השנים האחרונות דבר אחד בולט במיוחד; דבר אחד מעכב את התעשייה, וזה שאין רצף. לא ברור איך רובוט לכיסוח דשא יהפוך לרובוט במובן של אסימוב.

מאת: מוטי ריקליןשירה14/05/162050 צפיות
עונש חכם. אלמוג בהר. הוא סופר צעיר יחסית שסיפורו "אנא מן אל-יהוד", זכה להצלחה. הרעיון המרכזי בסיפור, מבריק. אלמוג גם כותב שירה. ונחשב לאחד המשוררים המזרחיים המבטיחים. האמנם? ב 2016 יצא ספר השירים. הספר מכיל בתוכו הרבה דברים טובים. באמת הישג. חוץ מבחינה אחת. לא לקנות. הספר לא דקיק, כבד מאוד, רציני, ולפעמים חמור סבר. נדרש מאמץ גדול של ריכוז כדי לצלוח אותו. ברובו המוחלט הספר משעמם ומתיש. במאמר אפרט ואדגים טענות אלו.

מאת: מוטי ריקליןשירה11/02/162303 צפיות
פואטרי סלאם, זו תחרות שירה בה משוררים מקריאים יצירה בסגנון הנקרא ספוקן וורד. ספוקן וורד. הוא סוג של הקראת שירה המבוצעת בד"כ בדגש על קצב, חריזה, משחקי מילים, וכדומה. אדגים מספר רב של שירים, גם מישראל, וגם מהעולם. אנתח אותם, בצורה שמראה, שפואטרי סלאם באנגלית ( ארה"ב...). שירה אדירה. פואטרי סלאם ישראל, לא שירה.

מאמרים נוספים בנושא ספרות

מאת: tiloniספרות14/07/19577 צפיות
סקירת הספרות היא בעלת חשיבות רבה, כיוון שלא ניתן לערוך מחקר ללא הסתמכות על הספרות. ניתן להבין זאת אם חושבים על כך שבעת יצירת רעיון חדש – בדרך כלל מתבססים על רעיונות קודמים

מאת: מוטי ריקליןספרות20/01/174779 צפיות
40 שנה עם ישראל מפגין סלידה מהשירה הנכתבת. 40 שנה. רק לועגים, לא קונים את הספרים. כששיר של משורר נחשב מובלט למשל בטלוויזיה, מקשיבים בעיון, ולא אוהבים. שירים של כוכב חדש מפורסמים בדף הראשון של יינט, מליון קוראים, 2 תגובות.

מאת: מוטי ריקליןספרות09/09/165276 צפיות
רועי חסן משורר חשוב אבל לא טוב. רועי חסן בוודאי משורר חשוב. כוח בולט בקבוצת המשוררים הדומיננטית, ערס פואטיקה. כותב שירים חשובים שמייצגים מקבילות בין חייו האישים, לאג'נדות שונות. בעיקר האג'נדה של בני עדות המזרח, המקופחים. וגם אג'נדה של שמאל פוליטי. השירים שלו לא אטרקטיבים. הם לא קשים לקריאה, אבל גם לא מעניינים במיוחד. אולי רק למתעניינים באמת, באג'נדות השונות. השירים לא יפים לא מוסיקלים לא נוצצים לא כלום. ולכן סתם קורא, ישתעמם.

מאת: מוטי ריקליןספרות26/08/165362 צפיות
בימינו. קורא ממוצע של טקסט עברי, כולל שירה, לא חש כמעט את ההטעמה כשהמילה היא מוטעמת מלרע. כשהמילה היא מוטעמת מלעיל, הקורא כן חש את ההטעמה. למשל במילה: "אגם" המוטעמת מלרע, ההטעמה היא בהברה: "גם". אבל הקורא צריך להתאמץ כדי לחוש את זה. לעומת זו במילה: "חושבת", הקורא חש את ההטמה בהברה: "ש

מאת: מוטי ריקליןספרות21/07/155144 צפיות
המשוררת המצוינת, נעמה גרשי, כתבה ספר ראשון, סביר. ספר לא אטרקטיבי במיוחד, לא מרתק, וגם לא משמים. בספר מסתתרים גם דברים נהדרים, אם כי רק קצת.

מאת: מוטי ריקליןספרות14/06/151916 צפיות
אריה סיון, משה דור, דליה הרץ. רוב הקוראים לא שמעו שמות אלו. אלה שכן, המכירים קצת את השירה העברית לתולדותיה, זוכרים אותם כמעין משוררים בשוליים, נספחים למשוררי הקאנון הגדולים. חלק חושבים שיש לזכור אותם ללמד אתם, לכתוב עליהם, ואפילו שאין הם שוליים בכלל. וחלק חושבים שאין לזכור אותם, ויש ללמד ולזכור רק את הקאנון, רק את השירים המדהימים, רק את השירים הנפלאים, של המשוררים הגדולים. ואז אז יחזור הצבע ללחיי השירה. והציבור הרחב, יחזור לאהוב שירה (אם כי כמובן נדרשים צעדים נוספים)

מאת: מוטי ריקליןספרות07/06/151610 צפיות
יש לעבור לאלקטרוני ומיד. צריך לשבור את השוק. בלי דפוס יותר. יהיו לספרים יותר ויותר קוראים, ונחזור לימים הטובים.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica