חפש מאמרים:
שלום אורח
21.11.2019
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

אחותי יהונתן, סיון בסקין. כותרת יפה, ספר חלש

מאת: מוטי ריקליןשירה31/10/20171379 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

לא לקנות את הספר. ספר אנמי, לא מעניין, לא מרגש, לא יפה. הספר כן יקלט אצל הקורא, כמתנשא ונפוח.  חובבי שירה מובהקים ביותר, אולי ירצו להוסיף את הספר לספריה. לכאורה ספר לכולם, בעצם ספר למביני עניין.

סיון בסקין. פעילה כמשוררת כבר כ 20 שנה. בלטה מאוד בראשית דרכה, כשפרסמה באינטרנט, ובצדק. התחילה טוב מאוד.  כמעט מיד הממסד חיבק אותה חיבוק חזק ולא מרפה עד היום. בסקין, לא עמדה בציפיות. אבל ממסד השירה מסרב להבין את זה.  סיון כוח מרכזי בחבורה שסביב כתב העת הבולט "הו", בהנהגת דורי מנור.

אחותי יהונתן, יצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד, ב 2017.

נתחיל בשיר מהספר

נעמי, ציור הולנדי מדומיין/ סיון בסקין

-----------------------------------------

באור צינה נובמבריאנית אני רואה אותנו כך:

איתך באחיזה מיריימית אני יושבת בחלל,

תחת מפה ורמריאנית, וזה יכול להיות מטבח,

ורועדות כל הממברנות מתחת ומעל.

.

יש במפה פריז ורומא, איים וחצאי איים,

עולם גלוי אשר לברוא מה מיפעותיו-דבר אחד,

אחר-לשמור אותן בכרומו, אחר לגמרי - מסלעים

ומקולות, עד שיצרום הוא, ירעד, לבנות לעד

.

דיוקנאות שלו, לנצח רק להשביח את הדיוק.

והזכוכית המנצנצת בין הפירות והבשר

שבציור הולנדי -  נצר לאלומת אוויר הדוק

שאלוהים כיוון למצח האנושי הצר.

.

לכן הזמן זורם כמים ומתרווח כמו אבק,

לכן קולו ניצרב במיילים של רצועות עם צד שני,

ובך מאז ראשית ימייך קיצבו המתקתק דבק,

אותו הקצב שאשמע, אם אפתח את זיכרוני.

.

בתוך הכאוס והמלוס יש חוקיות יצרית טובה.

את מספרת, ממלמלת  ומקימה, כמו כל זמיר,

בכישרון ובדומה לי, אנרכיה בתוך שלווה.

צדק, צדק הנרי המלך, כשאת דתו המיר:

.

פריז שווה את כל המיסות. בייתנו צר ומהוגן,

וטיוטותינו יעמיסו יחדיו על המרחב וודאי:

אני כותבת  על הבי-סייד של ציורייך מהגן,

את מציירת על הבי-סייד של הגהות ספריי.

.

עוד רגע קט ננגוס בביסים קטנים בטבע הדומם.

ואת הדימדומים יביסו ברוך פתיתי ערגה ליילית.

אני כותבת על הבי-סייד של שיר הזמן המתעצם,

דקות-זהב שעל הבי-סייד, בסתר התקליט.

.

רוב השורות בשיר די קשות להבנה בצורה מלאה. למשל: "לבנות לעד דיוקנאות שלו", של מי: ישו? אולי נידרשת פה פרשנות מטאפורית? קשה להבין בקריאה לא מעמיקה. הקורא המעמיק אולי כן יאהב את החידתיות. וגם יצליח לפתור.

אזכור דמויות היסטוריות. דמויות שהקורא מכיר את שמם במעומעם. מרים, ורמיר, המלך הנרי. הקורא עלול קצת להתרגז.

הברקות לא חינניות ולא יפות. בניגוד להברקות רוני סומק החינניות. שלשיריו דחיסות מדהימה של יופי מטאפורי (וגם לפעמים צלילי) צבעוני. בשיר למשל: "מריימית", "נובמבריאנית", "ורמיריאנית", או באותה שורה: "דיוקאנות", "דיוק".

התנשאות. הספר לא באמת מתנשא. אבל כך יקלט אצל הקורא. כל הדברים שהדגמתי, כגון הפגנת ידע. וגם אלמנטים בשאר שירי הספר: הכנסת שורות בכל מיני שפות. ציטטות רבות, בעצם נובעים מסיון עצמה. למשל בסקין  שולטת בהרבה שפות.

אולם המבחן של ספר כזה הוא לא אם הוא מעביר את סיון לקורא, אלא האם הקורא יהנה לקרוא בספר.

מוסיקה. בקושי קיימת בשיר. הקורא המורגל בקריאת שירה יקלוט את המוסיקליות. שאר הקוראים לא. יש שירים בספר יותר מוסיקליים. הקורא המורגל, מאוד יתענג. סתם קורא, לא יקלוט גם בשירים אלה שום מוסיקה.

הנושא הבי מיני. אולי נרמז בספר. (בי-סייד (לא רק במובן של תקליט)). את הקורא של ימינו זה לא ממש מעניין.

לגבי הציטטות ושילוב שורות בשפות זרות. נפוץ בספר, אם כי לא קיים בשיר זה. מאוד יתיש את הקורא (בייחוד ההפניה להערת שוליים הנובעת מהציטטה), ואולי גם ירגיז אותו. ושוב אציין, שעלול להתפרש כמתנשא.

טיעון ה 8 אלפים לעומת ה 8 מיליון. באופן כללי ב 40 שנה האחרונות, מפעם לפעם פורץ לתודעת 8000 חובבי השירה בישראל, כוכב שירה (כדוגמת בסקין). הם מקשיבים להקראות, קוראים את השירים, ומאוד מתפעלים.

אז למה אף אחד מהכוכבים לא פרץ לתודעת ה 8 מיליון? הבעיה לא  בדחיפת המשורר לתודעת ה 8 מיליון. ה 8  אלפים, משווקים את הכוכב לכל מיודעהם.

הבעיה היא גם לא שהעם אדיש. גם ציבור ה 8 מיליון רוצה שירה, פשוט לא את השירה הזו. אז מה ההסבר?

ההסבר הוא שכל ה 8000 מתוכנתים לאותה פואטיקה, בתת מודע ,ולפעמים גם במודע. פואטיקה שאין לה סיכוי אצל 8 מיליון אזרחי ישראל. לכאורה יש גיוון, אולם למעשה כולם כותבים את אותו שיר או ליתר דיוק אותם 10 שירים, שאין ביניהם הבדל רב. שירה מיגדרית, שירה פוליטית, שירה אוטביאוגראפית, שירת  המשך לדור המדינה. שירת רנסאנס למודרניזם אלתרמן, גולדברג, שלונסקי. ועוד כמה סוגים וסגנונות. כולם מאוד דומים זה לזה, למרות שנטען שלא.

פייק אקספטנס של סיון. בסקין מוצגת על ידי ה 8000, שכוללים בתוכם גם חלק ניכר ממימסד הספרות, כאחת מ 2-3 המשורריים/משוררות, הבולטים ב 20 שנה האחרונות. לפעמים כבולטת ביותר. ואולי כאחת מעשרות המשוררים/משוררות, הבולטים בשירת ישראל, מאז ביאליק. וזה לא נכון. נכון שהיא הראתה פוטנציאל חזק  בהתחלה. אבל ההמשך, חלש.

סיכום. ספר חלש. מביני עניין אולי יאהבו. סתם קורא מהשורה, שקצת קצת רוצה לתת הזדמנות. לא לתת. לא לספר הזה.

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

מוטי ריקלין

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת מוטי ריקלין

מאת: מוטי ריקליןספרות05/06/174419 צפיות
הספר "חיים אחד" של לאור מתיש. שירים שהיו בזמנם פרובוקטיבים בוטים מושכי עין וחשובים, הפכו לספר משמים שרוב השירים בו מעלים תחושה של אי נעימות אצל הקורא.

מאת: מוטי ריקליןספרות20/01/174774 צפיות
40 שנה עם ישראל מפגין סלידה מהשירה הנכתבת. 40 שנה. רק לועגים, לא קונים את הספרים. כששיר של משורר נחשב מובלט למשל בטלוויזיה, מקשיבים בעיון, ולא אוהבים. שירים של כוכב חדש מפורסמים בדף הראשון של יינט, מליון קוראים, 2 תגובות.

מאת: מוטי ריקליןספרות09/09/165271 צפיות
רועי חסן משורר חשוב אבל לא טוב. רועי חסן בוודאי משורר חשוב. כוח בולט בקבוצת המשוררים הדומיננטית, ערס פואטיקה. כותב שירים חשובים שמייצגים מקבילות בין חייו האישים, לאג'נדות שונות. בעיקר האג'נדה של בני עדות המזרח, המקופחים. וגם אג'נדה של שמאל פוליטי. השירים שלו לא אטרקטיבים. הם לא קשים לקריאה, אבל גם לא מעניינים במיוחד. אולי רק למתעניינים באמת, באג'נדות השונות. השירים לא יפים לא מוסיקלים לא נוצצים לא כלום. ולכן סתם קורא, ישתעמם.

מאת: מוטי ריקליןספרות26/08/165355 צפיות
בימינו. קורא ממוצע של טקסט עברי, כולל שירה, לא חש כמעט את ההטעמה כשהמילה היא מוטעמת מלרע. כשהמילה היא מוטעמת מלעיל, הקורא כן חש את ההטעמה. למשל במילה: "אגם" המוטעמת מלרע, ההטעמה היא בהברה: "גם". אבל הקורא צריך להתאמץ כדי לחוש את זה. לעומת זו במילה: "חושבת", הקורא חש את ההטמה בהברה: "ש

מאת: מוטי ריקליןמחשבים וטכנולגיה - כללי04/06/161013 צפיות
כשמסתכלים על תעשיית הרובוטיקה העולמית בעשרות השנים האחרונות דבר אחד בולט במיוחד; דבר אחד מעכב את התעשייה, וזה שאין רצף. לא ברור איך רובוט לכיסוח דשא יהפוך לרובוט במובן של אסימוב.

מאת: מוטי ריקליןשירה14/05/162045 צפיות
עונש חכם. אלמוג בהר. הוא סופר צעיר יחסית שסיפורו "אנא מן אל-יהוד", זכה להצלחה. הרעיון המרכזי בסיפור, מבריק. אלמוג גם כותב שירה. ונחשב לאחד המשוררים המזרחיים המבטיחים. האמנם? ב 2016 יצא ספר השירים. הספר מכיל בתוכו הרבה דברים טובים. באמת הישג. חוץ מבחינה אחת. לא לקנות. הספר לא דקיק, כבד מאוד, רציני, ולפעמים חמור סבר. נדרש מאמץ גדול של ריכוז כדי לצלוח אותו. ברובו המוחלט הספר משעמם ומתיש. במאמר אפרט ואדגים טענות אלו.

מאת: מוטי ריקליןשירה11/02/162292 צפיות
פואטרי סלאם, זו תחרות שירה בה משוררים מקריאים יצירה בסגנון הנקרא ספוקן וורד. ספוקן וורד. הוא סוג של הקראת שירה המבוצעת בד"כ בדגש על קצב, חריזה, משחקי מילים, וכדומה. אדגים מספר רב של שירים, גם מישראל, וגם מהעולם. אנתח אותם, בצורה שמראה, שפואטרי סלאם באנגלית ( ארה"ב...). שירה אדירה. פואטרי סלאם ישראל, לא שירה.

מאמרים נוספים בנושא שירה

מאת: ציפורה בראבישירה19/07/181931 צפיות
כמי מעיין צלולים, כך הם שיריה של המשוררת שולמית ספיר-נבו. נקיים ושקופים בהם אנו פוגשים דגים קטנים קסומים אבל גם כרישים קטנים, נשכניים..

מאת: ציפורה בראבישירה19/07/181978 צפיות
משוררת נשים, לפעמים אישה-ילדה – זוהי המשוררת לאה צבי (דובז'ינסקי) וקסמה נוגע.. מרוכזת, מדוייקת ולא מיופייפת. כתיבתה אקספרסיבית, שורטת, כואבת ומוותרת... רוב הדימויים בשיריה נובעים מעולמה הביתי של האישה.

מאת: ציפורה בראבישירה19/07/182627 צפיות
ספר שיריה הראשון של ורדה אליעזר חושף עולם פנימי עמוק וכובש.

מאת: עידן אברהמישירה06/06/182546 צפיות
עדי אברהמי ?! משהו שמע מכיר ?! רב האנשים לא שמעו אבל ממש עכשיו מתחת לאף של כולם מתבשלת לנו בתוך סיר בבשול איטי יצירת אומנות אחת גדולה תרתי משמע!? מרבית הזמרים כיום הם זמרים שיש להם קול יפה ואוהבים לשיר מהסיבה הפשוטה שהם פשוט מתים על הפידבק החיובי של הסיסבה שסובבת אותם, כלומר הם פשוט כל כך מסופקים מכך שהסובבים אותם מפרגנים להם באיזה קול יפה ומיוחד שזה בדיוק אחד הדברים שגורמים להם להמשיך לדרוש את המיקרופון ליד

מאת: הילה קומםשירה15/07/171906 צפיות
המאסטרקאלס הבינלאומי לשירה אומנותית ע"ש ז'מבוקי יתקיים זו הפעם השלישית בירושלים. את המאסטרקלאס יזם יוסף זמבוקי, מוזיקאי ואיש עסקים, שניצל בשואה בזכות המוזיקה (פרטים בהמשך). במטרה להעניק הכשרה אמנותית מעולה לזמרים צעירים, תוך מתן דגש על זמרים מוכשרים מהפריפריה. כמו גם שיתוף ניצולי שואה כאורחים בקונצרטים. בין המורים שיישתתפו השנה ב IMVAJ בכירת מורות גרמניה, פרופ' קלאודיה אדר מאקדמיית בארוק ווקאל שבאוניברסיטת מיינץ, פרופ' תמר רחום ראש המחלקה הווקאלית באקדמיית בוכמן-מהטה, מנהלת בית האופרה המלכותי לשעבר של סרביה, ילנה ולאכוביץ, המנצח הישראלי הפעיל באירופה עדי בר והמנצח הישראלי יונתן שפנדורף. כמו כן תערך כתת אמן מיוחדת עם נעמי פולני. כמו כן שותפים בהפקות הפסנתרן ברק טל, כנר, מנצח והמנהל המוזיקלי של אנסמבל סולני ת"א והסופראן הישראלית -בינלאומית גב' רונה ישראל קולת, המנהלת האמנותית של המיזם.

מאת: מוטי ריקליןשירה14/05/162045 צפיות
עונש חכם. אלמוג בהר. הוא סופר צעיר יחסית שסיפורו "אנא מן אל-יהוד", זכה להצלחה. הרעיון המרכזי בסיפור, מבריק. אלמוג גם כותב שירה. ונחשב לאחד המשוררים המזרחיים המבטיחים. האמנם? ב 2016 יצא ספר השירים. הספר מכיל בתוכו הרבה דברים טובים. באמת הישג. חוץ מבחינה אחת. לא לקנות. הספר לא דקיק, כבד מאוד, רציני, ולפעמים חמור סבר. נדרש מאמץ גדול של ריכוז כדי לצלוח אותו. ברובו המוחלט הספר משעמם ומתיש. במאמר אפרט ואדגים טענות אלו.

מאת: מוטי ריקליןשירה11/02/162292 צפיות
פואטרי סלאם, זו תחרות שירה בה משוררים מקריאים יצירה בסגנון הנקרא ספוקן וורד. ספוקן וורד. הוא סוג של הקראת שירה המבוצעת בד"כ בדגש על קצב, חריזה, משחקי מילים, וכדומה. אדגים מספר רב של שירים, גם מישראל, וגם מהעולם. אנתח אותם, בצורה שמראה, שפואטרי סלאם באנגלית ( ארה"ב...). שירה אדירה. פואטרי סלאם ישראל, לא שירה.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica