חפש מאמרים:
שלום אורח
19.06.2018
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

עו"ד נועם קוריס – על בג"צ, חברון ותפיסת שטחים

עו"ד נועם קוריס –  על בג"צ, חברון ותפיסת שטחים

פסיקת בג"צ האחרונה הכשירה צווי תפיסת קרקע שנחתמו על ידי המפקד הצבאי באיזור חברון, וקבעה כי צווי תפיסת המקרקעין לצרכים ביטחוניים, נעשתה כדין.

בפסק הדין שניתן לאחרונה על ידי בית המשפט העליון בשבתו כבית הדין הגבוה לצדק, נקבע במסגרת תיק בג"ץ 4330/17 שחתימתו של המפקד הצבאי על צווים שמכוחם נתפסו 1047 מטרים רבועים במקרקעין המצויים במרחב H2 בחברון, אשר נתון לאחריות ביטחונית ישראלית, ולשם הקמת עמדות בידוק 'תמר' ו'שפלה' (להלן: עמדות הבידוק). נעשה כדין, ואין להעתק לעתירת עיריית חברון ואחרים, שטענו כי צווי התפיסה אינם עולים בקנה אחד עם כללי המשפט הבינלאומי וכללי המשפט המנהלי הישראלי. לטענתם, תכלית הצווים אינה מצדיקה את הרחבת שטח המקרקעין התפוסים, מ-106 מטרים רבועים טרם שדרוג עמדות הבידוק ל-1047 מטרים רבועים לאחר הוצאת הצווים. זאת, בייחוד נוכח העובדה שעמדות הבידוק הישנות נתנו מענה לצרכי הביטחון גם בימי האינתיפאדה השנייה, שבה הסיכונים הביטחוניים היו גבוהים במידה משמעותית מאלו שהיום. עוד נטען כי שדרוג עמדות הבידוק יפגע בצורה לא מידתית במרקם החיים של תושבי המרחב, לרבות: בחופש התנועה והדת שלהם, בקניינם, במסחר באזורי העיר העתיקה והשוק, וכן ביכולת ההגעה למוסדות החינוך במרחב. לדידם של העותרים, הפגיעה בזכויותיהם היא כה משמעותית, עד שיש בה כדי להתגבר על הצורך הביטחוני בשדרוג עמדות הבידוק. עוד נטען כי ההליך המנהלי להוצאת הצווים לקה בפגמים, מכיוון שלא כלל איסוף נתונים כנדרש, לא הושתת על תשתית עובדתית ראויה, והתבסס על שיקולים פוליטיים וזרים.

בתגובת המדינה לעתירה נאמר, כי קיים צורך ביטחוני מובהק לשדרג את עמדות הבידוק לעמדות 'חכמות', וזאת נוכח כמות והיקף האירועים החבלניים שארעו בשנים האחרונות במרחב. לטענתם, האמצעים הביטחוניים הקיימים כיום אינם מגינים על כוחות הביטחון מפני תקיפה מטווח קרוב, ואינם נותנים מענה לזריקות אבנים, בקבוקי תבערה ומטענים, ואף להפרות הסדר המתרחשות במרחב. לדבריהם, עמדות הבידוק החדשות תוכננו על סמך ניסיון רב שנים והן נועדו ליתן מענה לסיכונים המתוארים. אשר להיקף השטח שנתפס, טוענים המשיבים כי הוא דומה להיקפם של שטחים שנדרשו להקמת עמדות בידוק משודרגות באזורים אחרים בחברון, שנדונו ואושרו בהליכים שהתקיימו לפני בית משפט זה בשנים האחרונות. אשר לטענות העותרים בנוגע לפגמים שנפלו לכאורה בהליך הוצאת הצווים, טוענים המשיבים כי ההחלטה התקבלה לאחר עבודת מטה מעמיקה, סדוּרה, ועל בסיס שיקולים ענייניים בלבד.

בג"צ כאמור הכריע, כי לצד התכלית הביטחונית הציגה המדינה נתונים המלמדים כי שדרוג עמדות הבידוק יועיל לרווחת האוכלוסיה המקומית, בכך שיפחית את מספר החסמים במרחב, יקטין את החיכוך בין גורמי הביטחון לתושבים הפלסטיניים, וישפר את השמירה על הפרטיות של העוברים במעברים. השדרוג יביא גם לפתיחת מספר בתי מסחר שהיו סגורים, ואף יאפשר לתושבים במרחב להגיע עם מכוניותיהם עד לבתיהם. נראה אפוא כי לצד התכלית הביטחונית שביסוד הוצאת צווי התפיסה, אכן הצפי הוא לשיפור במרקם החיים של תושבי המרחב, כמתוכנן. בעניין דומה - שדרוג 'עיקול 160 - קבע לאחרונה השופט י' דנציגר כי "אף אם אין מדובר בתכלית העיקרית לשדרוג העמדה, אין לבטל כליל תכלית זו של טובת האוכלוסייה" (פסקה 10). אין לכחד, בצווי התפיסה יש משום פגיעה בזכות הקניין, ברם, מכלול העובדות מלמד אותנו כי המשיבים ערכו איזון ראוי בין כלל השיקולים והאינטרסים הרלבנטיים, ובכלל זה פעלו לכך שהפגיעה בעותרים תהיה מינימלית, ובעיקר – עשו להקלה במרקם החיים של האוכלוסיה המקומית. אשר על כן, דחה כאמור בג"צ את עתירתה של עיריית חברון וטענתה על פגיעה לא מידתית בזכויות תושביה.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס כותב על תקנון לאתר אינטרנט עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

 

עו"ד נועם קוריס כותב על פרטיות ותביעות ייצוגיות בנושא ספאם (חוק התקשורת)

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004.

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת נועם קוריס משרד עורכי דין

מאת: נועם קוריס משרד עורכי דיןמוסדות שלטון17/01/18253 צפיות
חקירה או מעצר מתוקשרים, הם בדיוק כשמם- מתוקשרים. בשיטת המשפט הישראלית, קיומה של חקירה אינה מהווה עונש, כמו גם שמעצר במסגרת חקירה או מעצר בית כלל אינם מהווים עונש, לבתי המשפט גם אין סמכות להטיל מעצר בית כעונש

בית המשפט העליון דן לאחרונה ודחה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, כב' השופטת מ' סוקולוב מיום 18.10.2017. בגדרו של פסק הדין, נדחה ערעורו של המבקש על החלטתו של בית המשפט לעניינים מקומיים ברמת גן (כב' השופט העמית מ' בן-חיים), בע"א 39527-06-17, מיום 10.07.2017, שם נדחתה בקשתו של העותר להאריך את המועד להישפט על הודעת תשלום קנס, מיום 10.05.1998.

בשיטת המשפט הישראלית, קיומה של חקירה אינה מהווה עונש, כמו גם שמעצר במסגרת חקירה או מעצר בית כלל אינם מהווים עונש, לבתי המשפט גם אין סמכות להטיל מעצר בית כעונש, אלא שמעצר בית הנו כלי חקירתי, אשר באמצעותו מחייבים חשוד שעדיין נמצא תחת חזקת חף מפשע בהגבלות של אי יציאה מהבית למשל, ללא אישור של החוקרים במשטרה, לפרק זמן מוגבל- ובדרך כלל לצורך ביצוע חקירה מוגדרת מראש על ידי המשטרה, אשר יציאתו של אותו אדם מביתו- עלולה אולי לסכן.

מאת: נועם קוריס משרד עורכי דיןעסקים - כללי16/12/17331 צפיות
קצת הפתיע אותי לקרוא בעיתון דה מרקר (themarker) בכתבה של כתב שוק ההון ערן אזרן אודות פנייה שפניתי למספר בנקים, אודות לקוח שלי שרצה לגייס 300,000 מיליון ₪ בשוק ההון בשביל להשקיע בפיתוח נוסף של המתחמים ובכדי לפתור בעיה משפטית שהייתה לו עם שני בתי מלון ולשם כך נעזר בשירותי.

בית המשפט העליון קבע עוד, כי הגב' מירה חלה, אשר לטענת המערערים היא היורשת הבלעדית והיא החתומה על שתי התגובות שהוגשו בהמשך להחלטה מיום 14.8.2017, תישא בהוצאות המשיבים, אשר הגישו מספר בקשות בשל התנהלותם הדיונית המוקשית של המערערים, בסך של 5,000 ש"ח

מאת: נועם קוריס משרד עורכי דיןמוסדות שלטון16/12/17297 צפיות
"האם ראוי שבית המשפט ישחרר את פסק הדין מתחת ידו, בטרם חלף המועד להגשת ערעור על החלטתו שלא לפסול את עצמו"?

מאת: נועם קוריס משרד עורכי דיןמוסדות שלטון19/10/17511 צפיות
בית המשפט העליון דחה לאחרונה עתירה שהוגשה על ידי עמותת כן לזקן בעניין הנחה בסך של 50% ממחירי כרטיסי הנסיעה, בהתאם לחוק האזרחים הוותיקים, התש"ן-1989 (להלן: החוק ולמרות. שהרכבת מעניקה לאזרחים ותיקים הנחה של 50% מדמי הנסיעה בתחבורה ציבורית רק לנוסעים באמצעות כרטיס 'רב-קו', ולא לאלו הנוסעים באמצעות רכישת כרטיס נייר רגיל.

מאמרים נוספים בנושא חוק ומשפט - כללי

מאת: רוני הכהןחוק ומשפט - כללי30/05/1877 צפיות
הסכמים מעין אלה ימשיכו להיות נדרשים וחשובים עבור אנשים שהם לאו דווקא מהעשירון העליון אלא מגיעים מכל המעמדות

מאת: רוני הכהןחוק ומשפט - כללי30/04/18165 צפיות
מבחינת החוק המעמד הזה יכול להיות בעייתי, וכך נותר לו הסכם ידועים בציבור שדואג לכל הפרטים האחרים.

מאת: רוני הכהןחוק ומשפט - כללי30/04/18172 צפיות
מכינים מראש אישור הסכם ממון מול עו"ד שם כל סעיף וסעיף מוסכם מראש על שני הצדדים ולא משאיר יותר מידי מקום לוויכוחים וחילוקי דעות בכל עניין ועניין.

מאת: אלכסיי קוגןחוק ומשפט - כללי29/04/18164 צפיות
עו"ד מומחה לזכיינות מעניק ייעוץ משפטי הן לזכיינים והן לרשתות, גם לקראת התקשרות בין רשת לבין זכיין חדש וגם במהלך הפעילות השוטפת ובפרט כשפורץ סכסוך בין הצדדים. שירותיו של עורך דין זכיינות נדרשים גם כשהזכיין מבקש למכור את הזיכיון לצד שלישי בהתאם לתנאים המפורטים בחוזה הזכיינות, ועוד שירות יקר ערך הוא ליווי משפטי לעסקים שמבקשים להתרחב באמצעות הפיכה לרשת מזכה.

מאת: אלכסיי קוגןחוק ומשפט - כללי03/04/18203 צפיות
עורך דין זכיינות הוא, כמו שאפשר לנחש מההגדרה, עורך דין המתמחה בתחום הזכיינות. בדומה לתחומים משפטיים שונים: פלילים, נדל"ן, ענייני משפחה ועוד, תחום הזכיינות המתפתח הביא לכך שעורכי דין רבים בחרו להתמחות בתחום הזכיינות.

מאת: אלכסיי קוגןחוק ומשפט - כללי08/02/18384 צפיות
הסכם זכיינות הוא חוזה משפטי שנועד לעגן באופן חוקי ופורמלי את מערכת היחסים בין הרשת המזכה לבין זכייניה.

מאת: רוני הכהןחוק ומשפט - כללי31/01/18331 צפיות
זה בהחלט לא כזה חריג, אבל זה גם מצריך נוטריון במרכז שיכול לסייע ולהשלים את כל הניירת הנדרשת באותו מעמד.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica