באדיבות מגזין דינמי
מדי שנה, בתחילת ספטמבר כאשר ילדים נרשמים לחוגי הספורט, המאמנים נתקלים במגוון רחב של ילדים בעלי צרכים שונים, תכונות אופי שונות וכן מסוגלות חברתית וספורטיבית שונה.
על המאמן מוטלת המשימה הלא פשוטה, ליצור עם אותו מגוון ילדים קבוצה בה כולם מבצעים פעילות ספורטיבית מהנה ומאתגרת, וחשים נתרמים לצד תחושת ערך ושייכות חברתית.
כאשר מאמן פותח קבוצה לילדים צעירים, הוא אינו בוחר את הילדים – הם בוחרים בו והם גם יבחרו אם להמשיך להתאמן בקבוצתו או יפרשו.
כבר באימוני פתיחת השנה, נתקלים רוב המאמנים בילד אחד לפחות (לרוב יותר) בעל קשיים מוטוריים וחברתיים. ילדים אלו הם לרוב ביישנים, בעלי ביטחון עצמי נמוך ומתקשים להשתלב הן מבחינה חברתית והן בביצוע המטלות המוטוריות הנדרשות מהם, כגון: תרגילי שליטה בכדור, מסירות, ובעיקר הבנה של תרגילים מורכבים יותר הדורשים מיומנות מוטורית ותפיסה מרחבית, למשל משחקי תופסת.
הילדים חווים כבר בגיל צעיר חוויה של התנסות ספורטיבית שלילית ומרגישים תחושה של כישלון וחוסר יכולת להצליח כמו שאר החברים לקבוצה. בנוסף, ילדים אחרים מעירים להם על ביצוע לקוי של הוראות המאמן ולעתים אף צועקים עליהם ובאים בטענות בעיקר כאשר התרגול הוא קבוצתי, לדוגמה: במשחק כדורסל כאשר הילד אינו מצליח לתפוס כדור ממסירה או בעת איבוד כדור לשחקן מהקבוצה היריבה. הילד מרגיש תחושה של מבוכה ופחד מהתנסות חוזרת של הפעולה המוטורית בה הוא נכשל וכתוצאה מכך הדימוי העצמי שלו יורד בד בבד עם תחושה של תסכול עמוק.
ילדים אלו הם לרוב שקטים, מופנמים, מורגשים פחות במהלך האימון ואינם יוצרים קשר או מגע עם המאמן מיוזמתם.
במקרים רבים המאמן נותן יחס מועדף לילדים המוכשרים יותר ולאלו המובילים מבחינה חברתית. זאת בנוסף לילדים "שדורשים" יחס, כמו אלה עם בעיות התנהגות או כאלה שיוצרים מגע או התקשרות כלשהי עם המאמן מיוזמתם בצורה של שאלות ובקשות שונות מהמאמן.
מאמר זה נועד לסייע למאמן הספורט להתמודד עם ילדים אלה, בעזרת סדרת הנחיות מעשיות וכן להעניק להורים של אותם הילדים כלים אשר יקלו על השתלבותם בחוג או בקבוצת ספורט.
חיזוק חיובי בארבע עיניים – השתדל להעניק לילד כמה שיותר חיזוקים חיוביים. החיזוקים יכולים להתבצע לפני אימון, אחרי אימון, במהלך הפסקות שתייה ולעתים גם במהלך האימון.
בזמן של שיחה אישית השחקן מרגיש חשוב בעיני המאמן ומקבל יחס אליו הוא ממש חפץ. השיחה יכולה להיערך דקה־שתיים, אך גם חיזוק של 10 ש' יכול להועיל. לדוגמה: "אני ממש גאה בך. אני יודע שאתה משקיע המון וממש כייף לי לראות איך שאתה משתפר".
קשר של מאמן, ילד, הורה – במידה ואחד ההורים של הילד מגיע לעתים לאימון, חשוב לדבר עם ההורה, להחמיא בפניו על המאמצים של הילד ולשמוע כיצד הילד מרגיש ביחס לחוג. לעתים, אנחנו יכולים לשמוע דברים שיתנו לנו כלים להתמודדות טובה עם הילד. לדוגמה: מתסכל את הילד להיות בקבוצה עם ילד אחר שמציק לו או שהוא מרגיש שהחברים לקבוצה לא מוסרים לו מספיק. במידה וההורים לא מגיעים לחוג, מומלץ לשמור עמם על קשר טלפוני תקופתי אחת לחודש־חודשיים.
העצמה – לעולם אל תתנו לילד להדגים תרגיל מול הקבוצה במידה שקיים חשש שיהיה לו קושי מוטורי בעת הביצוע. כשיש תרגיל שאתה בטוח שהילד יכול לעשות אותו כהלכה, מומלץ לתת לו להדגים מכיוון שזה יכול להעלות את הביטחון העצמי שלו ואת מעמדו בקבוצה, אך אם קיים חשש שהתרגיל יהיה קשה עבורו, צריך לתת לילד אחר להדגים.
יש לתת לילד לפחות מספר פעמים תפקידים עם תכונות של מנהיגות ואחריות במהלך השנה. לדוגמה: לבחור אותו לפני משחק כראש קבוצה ולאפשר לו לבחור את השחקנים שיהיו עמו בקבוצה או במהלך משחק כדורגל לאפשר לו לבעוט בעיטה חופשית או פנדל.
יחסים עם הקבוצה – להשתדל לא לעצור תרגיל קבוצתי באמצע בגלל טעות של הילד. ישנם הרבה תרגילים הדורשים רצף מוטורי ותפיסה מרחבית והילד עשוי להתבלבל גם בתרגיל יחסית קל. הדבר עלול לגרום למבוכה אצל הילד וכן למצב שבו ילדים אחרים יבואו אליו בטענות ולכן עדיף להשלים את התרגיל למרות הטעות של הילד. במידה ואין ברירה וחייבים לעצור, יש להסביר את התרגיל או חלק ממנו בעדינות ולהתייחס לכל הילדים ולא רק ספציפית לילד שמתקשה.
כאשר מחלקים את הקבוצה למספר קבוצות קטנות לצורך תרגיל מסוים או משחק, יש לדאוג כי הילד לא ישחק למשך יותר מאימון אחד עם אותם הילדים. שילובו של הילד עם אותם שחקנים לאורך זמן יכול לגרום לתסכול בקרב השחקנים האחרים בקבוצה. יש לשלב את השחקן בקבוצות שונות מדי אימון.
הערה: במידה ויש שחקן מוכשר בקבוצה או יותר אשר מסתדרים טוב עם הילד, ניתן לשלב אותם ביחד עמו יותר פעמים. צריך להיזהר שלא להגזים כדי שלא ייווצרו חיכוכים עקב תסכול בין הילד ובין החברים בקבוצה עמם נעים לו לשחק.
טיפים להורים:
- עליכם לעודד את הילד ולהביע בפניו את הערכתכם על כך שבחר להיות בקבוצת ספורט על אף הקשיים העומדים בפניו. מומלץ להיות בקשר עם מאמן הקבוצה ולהגיע לפחות פעם בחודש לצפות באימון או במשחק בו משתתף הילד. חשוב מאוד! לשפוט את הילד ביחס להתקדמות האישית שלו ולא ביחס לחבריו בקבוצה.
- יש לעודד את הילד להתאמן בזמנו הפנוי ולשבח אותו במידה ובחר לעשות כך. עם זאת, צריך להיזהר שלא לדחוף יותר מדי מכיוון שזה יכול לגרום לפעולה הפוכה. במידה והילד מתאמן בעקבות לחץ ובניגוד לרצונו, הוא אינו נהנה וזה עלול לגרום לו לאהוב פחות את הענף בו הוא מתאמן ולירידה בחשק להמשיך. תנו לילד את הבחירה אם להתאמן באופן עצמאי.
- במידה ויש לילדכם אפשרות לשחק משחקי ספורט עם חברים בשעות שלאחר הלימודים – השתדלו שלא למנוע זאת ממנו, גם במחיר של פחות זמן ללמוד בבית. משחקים עם חברים לא ישפרו רק את היכולת בספורט אלה גם את המיומנות החברתית שחשובה לא פחות. פיתוח מיומנויות חברתיות חשוב לא פחות מפיתוח יכולות בלימודים ורכישת השכלה וצריך לדעת לשלב בין השניים בתבונה.