מה קורה במצב בו נוצר סכסוך בין אנשים שונים אם בתוך המשפחה או מחוצה לה? סכסוכים אלו נוטים לעיתים לגלוש לאלימות או להטרדת אדם מסויים ונוצר מצב בו יש צורך מיידי להגן על האדם המוטרד או המותקף או שישנה סכנה שנשקפת ולכן יש צורך שבית המשפט לענייני משפחה או משטרת ישראל יעניקו צווים מתאימים.
איך מבקשים צווים אלו ומהם הסוגים השונים של הצווים?
צו הרחקה או צו הגנה הוא צו שניתן לבקש מביהמ"ש על מנת להגן על אדם, עסק, חברה, וכו.
הצו הנ"ל יכול להינתן במצב של אלימות במשפחה ו/או הטרדה ו/או הצקהו/או תקיפה מינית. לעיתים אף ניתן הצו בנסיבות שהאלימות מופעלת באמצעות דיבור בלבד.
תכלית צו הרחקה על סוגיו השונים הוא להגן על הפרט או על הכלל, על ידי הרחקתו של אדם המהווה סכנה.
קיימים מספר סוגים של צווים:
צו הגנה למניעת אלימות במשפחה
צו למניעת הטרדה מאיימת
צו להבטחת מדור שקט ושלו בתביעת מזונות
צו הרחקה שניתן ע"י משטרת ישראל
_________________________
צו הגנה למניעת אלימות במשפחה:
הצו מוענק ע"פ סעיף 3 לחוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991:
לבקשת בן משפחה, היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, תובע משטרתי או עובד סוציאלי שהתמנה על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 או על פי חוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו-1966, רשאי בית המשפט לתת צו הגנה מפני אדם אם ראה כי נתקיים אחד מאלה:
(1) בסמוך לפני הגשת הבקשה נהג באלימות בבן משפחתו, ביצע בו עבירת מין או כלא אותו שלא כדין;
(2) התנהגותו נותנת בסיס סביר להניח כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו או שהוא עלול לבצע בו עבירת מין;
(3) התעלל בבן משפחתו התעללות נפשית מתמשכת, או התנהג באופן שאינו מאפשר לבן משפחתו ניהול סביר ותקין של חייו;
הצו מהווה אמצעי חירום להענקת הגנה מיידית לסובל/ת מאלימות במשפחה.
להיכן מגישים את הבקשה?
ניתן להגיש את הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית משפט השלום. את הצו ניתן לבקש במעמד צד אחד. אם ניתן הצו - יש לקיים דיון נוסף לגביו בתוך שבעה ימים מיום הוצאתו.
לכמה זמן תקף הצו?
"תקפו של צו הגנה לא יעלה על שלושה חדשים; בית המשפט רשאי להאריך את תקפו של הצו מפעם לפעם, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על ששה חדשים; ואולם, מנימוקים מיוחדים שיפורטו בהחלטתו, רשאי הוא להאריך את תוקפו של הצו לתקופה כוללת שלא תעלה על שנה אחת וכן, מנימוקים מיוחדים כאמור, רשאי בית המשפט להאריך את תוקפו של צו הגנה לתקופה כוללת שלא תעלה על שנה אחת נוספת."
מה לגבי החזקת נשק:
היתר להחזקה ולנשיאה של נשק (תיקון מס' 5) תשס"א-2000
אם ניתן צו הגנה שאינו כולל איסור לשאת נשק, רשאי בית המשפט, לבקשת המחויב בצו, הנושא או המחזיק נשק כדין, להתיר לו להמשיך להחזיק או לשאת נשק, אם סבר כי אין בכך כדי להוות סיכון לשלומו של בן משפחה, והתקיימה אחת מאלה:
(1) הנשק דרוש לו לשם הגנה עצמית מפני סכנה ממשית;
(2) הנשק משמש אותו במסגרת עבודתו אצל בעל רישיון מיוחד או במפעל ראוי והתקיימו שני אלה:
(א) איסור החזקה או נשיאה של נשק עלול להביא להפסקת עבודתו או לפגוע באופן ממשי בהמשך עבודתו;
(ב) הממונה על המחויב בצו אצל בעל הרישיון המיוחד או במפעל הראוי, הגיש לבית המשפט בקשה מנומקת בכתב להמשך ההחזקה והנשיאה של הנשק בידי המחויב בצו;
(3) הוא איש רשות ביטחון והממונה עליו ברשות הביטחון הגיש לבית המשפט בקשה מנומקת בכתב להמשך ההחזקה והנשיאה של הנשק בידי המחויב בצו.
איסור נשיאה והחזקה של נשק ימשיך לעמוד בתוקפו גם לאחר פקיעת תוקפו של צו ההגנה, כל עוד לא בוטל על ידי בית המשפט לפי בקשת המחויב בצו, ולגבי מי שנמנה עם הכוחות הסדירים או עם כוחות המילואים של צבא הגנה לישראל גם לפי בקשת מפקד יחידה בדרגת סגן אלוף ומעלה; הדיון בבקשה לפי סעיף קטן זה יתקיים במעמד שני הצדדים; לדיון לפי בקשת מפקד יחידה כאמור, יוזמן גם המחויב בצו.
___________________________
צו הגנה/צו הרחקה מתוקף החוק למניעת הטרדה מאיימת:
הצו ניתן מתוקף חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001
מטרתו של חוק זה היא להגן על אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו, בידי אדם אחר שנקט נגדו הטרדה מאיימת או שפגע בגופו.
הטרדה מאיימת - מהי?
הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו.
הטרדה מאיימת כלפי אדם יכול שתהא, בין השאר, באחד מאלה:
(1) בבילוש, במארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת;
(2) בנקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו;
(3) ביצירת קשר עמו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר;
(4) בפגיעה ברכושו, בשמו הטוב, או בחופש התנועה שלו;
מי יכול לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צו זה?
הנפגע או אדם מטעמו של הנפגע;
היועץ המשפטי לממשלה או נציגו;
תובע משטרתי;
עובד סוציאלי שהתמנה על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה).
כנגד מי ניתן לבקש צו זה?
"נוכח בית המשפט כי אדם נקט הטרדה מאיימת, רשאי הוא להורות לאותו אדם בצו להימנע מעשות מעשה מן המעשים המפורטים בסעיף 5(א)(1) עד (4), ואם נוכח כי ההטרדה המאיימת נעשתה בנסיבות שבהן יש חשש לפגיעה ממשית בשלוות חייו של אדם אחר או להמשך פגיעה כאמור, רשאי הוא להורות לאותו אדם בצו גם להימנע מעשות מעשה מן המעשים המפורטים בסעיף 5(א)(5) ו-(6).
נוכח בית המשפט כי אדם התנהג או פגע באחר כאמור בפסקאות (1) או (2), רשאי הוא להורות לאותו אדם בצו להימנע מעשות מעשה מן המעשים המפורטים בסעיף 5(א)(1) עד (6):
(1) התנהגותו של האדם, לרבות התנהגות כאמור בסעיף קטן (א), נותנת בסיס סביר להניח, כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לאדם אחר או כי הוא עלול לבצע בו עבירת מין;
(2) סמוך לפני הגשת הבקשה פגע בגופו של אדם אחר, ביצע עבירת מין באדם אחר או כלא אדם אחר שלא כדין.
אלו הגבלות בין היתר כולל הצו:
להטריד את הנפגע, בכל דרך ובכל מקום;
לאיים על הנפגע;
לבלוש אחר הנפגע, לארוב לו, להתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או לפגוע בפרטיותו בכל דרך אחרת;
ליצור עם הנפגע כל קשר בעל פה, בכתב, או בכל אמצעי אחר;
להימצא במרחק מסוים מדירת מגוריו, מרכבו, ממקום עבודתו או ממקום לימודיו של הנפגע או ממקום אחר שהנפגע נוהג להימצא בו בקביעות;
לשאת או להחזיק נשק, לרבות נשק שניתן לו מטעם רשות ביטחון או רשות אחרת מרשויות המדינה;
והכל בין כלפי הנפגע ובין כלפי אדם אחר הקרוב לו, בין במפורש ובין במשתמע, בין במישרין ובין בעקיפין.
צו זה נועד להגן על כל מי שסובל מאלימות ו/או או הטרדה. בצו זה נעשה שימוש במקרים בהם גם לא מדובר באלימות במשפחה. הבקשה למתן הצו נעשית במעמד צד אחד ואם הצו ניתן - נערך דיון בתוך 7 ימים מיום מתן הצו - במעמד כל הצדדים.
היכן מגישים את הבקשה?
את הבקשה למתן הצו ניתן להגיש בבית משפט השלום - ואם מדובר במקרה של אלימות במשפחה - ניתן להגיש את הבקשה למתן הצו בבית משפט לענייני משפחה.
במקרה שהצו נועד להגנת קטין או אם הפוגע הוא קטין - ניתן להגיש את הבקשה לצו גם לבית משפט לנוער.
_______________________________
צו להבטחת מדור שקט ושלו בתביעת מזונות:
אחד מחיוביו של הבעל במשפט העברי (המהווה את הדין האישי במקרה שמדובר בין בני זוג יהודים) הנו לספק לאישה ולקטינים מזונות ומדור שליו - דהיינו מקום מוגן לגור בו. כאשר בן זוגה של האישה או האב הנו אלים או מהווה למקור להתעללות, השפלה, דיכוי - באופן הפוגע בזכות האישה ו/או הקטינים למדור מוגן - ניתן לבקש כנגדו צו הרחקה לשם קיום המדור המוגן.
בית המשפט לנייני משפחה או בית הדין הרבני - הם המוסמכים לדון בקשה לצו זה.
צו ההרחקה במקרה זה (לעומת צו הגנה או צו למניעת הטרדה מאיימת) לא יינתן במעמד צד אחד אלא לאחר דיון במעמד שני הצדדים. החוק במקרה זה אינו מגביל את הזמן הו יעמוד הצו בתוקפו.
דברים שיש להוכיח בבקשה למתן הצו:
סכנה מוחשית ומיידית לשלום האישה ו/או הקטינים
מעשי האלימות הנם בעלי חומרה
מי אחראי למריבות ומתי החלו
לעיתים גם אלימות רוחנית - יכולה לשמש כבסיס לבקשה למתן צו הרחקה.
____________________
צו הרחקה שניתן ע"י משטרת ישראל:
גם לקצין משטרת ישראל קיימת סמכות להורות על מתן צו הרחקה במסגרת הליכי חקירה ומעצר. דהיינו קצין משטרה יכול לשחרר חשוד אולם להטיל עליו הגבלות. לדוגמא: הפקדת ערובה, איסור יציאה מהארץ, חיוב לעדכן כתובת, חיוב בהתייצבות במועדים מסויימים בתחנת משטרה, הפקדת נשק וכו'.
לפי ס. 42 לחוק המעצרים, קצין משטרה אף רשאי להורות על הרחקתו של חשוד ממקום מסוים, כגון שכונה או עיר מסוימת. בנוסף, לאסור על האדם ליצור קשר עם אנשים מסוימים במשך החקירה..
להלן סעיף החוק הרלוונטי:
החליט הקצין הממונה לשחרר בערובה או להטיל ערובה, יקבע את סוג הערובה ואת גובהה לפי השיקולים האמורים בסעיף 46.
שחרור בערובה יהיה על תנאי שהחשוד יתייצב לחקירה או למשפט בכל מועד שיידרש, ושלא ישבש הליכי חקירה ומשפט; הקצין הממונה רשאי, בהסכמת החשוד, להתנות את השחרור בערובה בתנאים הבאים:
(1) חובת הודעה על כל שינוי במען המגורים ובמקום העבודה;
(2) איסור יציאה מן הארץ והפקדת הדרכון, לתקופה שלא תעלה על 3 חודשים;
(3) איסור כניסה לאזור, לישוב או למקום בארץ, שיקבע, לתקופה שלא תעלה על 15 ימים;
(4) איסור לקיים קשר או להיפגש עם מי שיקבע, לתקופה שלא תעלה על 30 ימים;
(5) חובת מגורים או הימצאות באזור, בישוב או במקום בארץ, שיקבע, לתקופה שלא תעלה על 15 ימים;
(6) חובה להתייצב בתחנת המשטרה במועדים שיקבע;
(7) איסור יציאה ממקום המגורים במשך כל שעות היממה או חלק ממנה, לתקופה שלא תעלה על 5 ימים;
(8) הפקדת כלי הנשק שברשותו בתחנת המשטרה - לעניין חשוד בעבירת אלימות.
הכותב הנו עורך דין גירושין בירושלים