חפש מאמרים:
שלום אורח
16.05.2022
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

עתירה מנהלית ככלי לפסילת החלטת רשות

אם קיבלתם החלטה על ידי רשות מנהלית כלשהי אשר אינה מקובלת עליכם, ולא ניתנה לכם ההזדמנות לטעון את טענותיכם בפני אותה רשות - ניתן לשקול לפעול כנגד ההחלטה באמצעות עתירה מנהלית.
לא פעם מתקבלות החלטות חשובות בענייננו, וזאת טרם העניקו לנו הזדמנות לטעון טענותינו וכלל ללא שמיעת טענותינו. אם מדובר בסירוב לתת היתר בניה, או החלטה חשובה אחרת. האם ניתן לעשות משהו? כאשר נשלת זכות הטיעון או שהרשות לא ביצעה את חובת  השימוע ולא שמעה את טענותינו בנפש חפצה - באמצעות מתן הזדמנות נאותה לשכנע את הרשות לקבל החלטה אחרת בעניינו - ניתן לשקול לפנות לבית המשפט לעניינים מנהליים בעתירה מנהלית לשם ביטול ההחלטה.

במקרים מסויימים ההחלטה ניתנת ע"י עיריית תל אביב מחלקת הנדסה או על ידי הוועדה לתכנון ובניה תל אביב, בנוגע להיתר בניה או עריית ירושלים או כל עירייה אחרת, או החלטה בעניין אחר, אם בנושא תכנון ובניה ואם בעניין אחר - יש לשקול להתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום העתירות המנהליות.

מהי זכות הטיעון וחובת השימוע במשפט המנהלי על פי הפסיקה?

חובת השימוע של הרשות בלב קולט ונפש חפצה:

זכות הטיעון או, חובת השמיעה, היא זכותו של הפרט להשמיע את טענותיו בפני הרשות. ה'זכות' מהווה 'חובה' על הרשות, וללא קיומה, נפגעת החלטתה של הרשות ודינה בטלות. במסגרת 'חובת השימוע' חלה על הרשות לבצע את השימוע ב'לב קולט ונפש חפצה', ובהיעדר שימוע כזה -  דינה של ההחלטה הנה ביטול.

כלל יסוד הוא כי רשות מינהלית לא תפגע באדם אלא אם ניתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו בפניה. חובתה של הרשות הנה להעניק למי שעלול להיפגע מהחלטתה הזדמנות הוגנת וסבירה להשמיע את טענותיו, ונפגע - זכות יסוד להשמיען.

כך אמר כב' השופט זילברג בבג"ץ 3/58 ברמן נ' שר-הפנים: "לא יורשה גוף אדמיניסטרטיבי - ואפילו אדמיניסטרטיבי טהור (לא מעין-שיפוטי) - לפגוע באזרח ... אלא אם-כן ניתנה לנפגע הזדמנות הוגנת להשמעת הגנתו בפני הפגיעה העתידה".

כלל זה של מתן אפשרות להשמיע את הטענות בפני הרשות המנהלית, הוא כלל הצדק הטבעי, ונובע מחובת ההגינות הכללית שכל רשות שלטון חייבת בה. בבג"ץ בגץ 654/78 ריבה גינגולד נ' בית הדין הארצי לעבודה אמר כבוד השופט ברק: "זכות יסוד של האדם בישראל היא, כי רשות ציבורית, הפוגעת במעמדו של אדם, לא תעשה כן, בטרם תעניק לאותו אדם את ההזדמנות להשמיע את דעתו... אין נפקא מינה, אם הרשות הציבורית פועלת מכוח חיקוק או מכוח הנחיה פנימית או מכוח הסכם. אין גם כל חשיבות לשאלה, אם הסמכות המופעלת היא שיפוטית, כעין שיפוטית או מינהלית ואם שיקול הדעת, הניתן לאותה רשות, הוא רחב או צר. בכל מקרה בו רשות ציבורית מבקשת לשנות את מעמדו של אדם, עליה לפעול כלפיו בהגינות, וחובה זו מטילה על הרשות את החובה להעניק לאותו אדם את ההזדמנות להשמיע את דעתו"

זכות הטיעון שלעיל מוכרת, זה זמן רב בפסיקת בית המשפט העליון, כאחד מעקרונות הצדק הטבעי, והיא מחייבת "לשמוע גם את האידך גיסא" (ר' בג"צ 3/58 ברמן ואח' נ' שר הפנים. מכאן, שמזכות הטיעון, העומדת לפרט, נגזרת חובתה של הרשות - בעת שהיא פועלת באופן הפוגע באותו פרט - לערוך שימוע אמיתי שבמסגרתו ימצה הפרט את זכותו לטעון בפני הרשות  לפני  שתפעל באופן שייפגע בו. חובת השימוע הינה, חובה בסיסית של הרשות כלפי הפרט, והיא חלה אף במקום שלא נקבעה במפורש בחוק (ר' י' זמיר, הסמכות המנהלית (ירושלים, תשנ"ו-1996).

בנוסף להיות השימוע כלי המעניק לפרט הזדמנות לנסות לשכנע את הרשות המנהלית, יש בשימוע אף לסייע לרשות עצמה לקבל החלטה נכונה, וכך גם לחזק את שלטון החוק ואמון הציבור ברשות המנהלית. ראשית, כיוון שהנפגע הוא הקרוב לעניין והבקיא בפרטיו, וביכולתו לספק מידע ונתונים שאינם בידי הרשות המנהלית, וכן לסייע לתקן טעויות, במידע שבידיה ובכך להביא לשיפור החלטתה.

שנית, אם תקיים הרשות המנהלית את השימוע  - היא תפגין כי היא משרתת הציבור ולא אדוניתו: אוזנה קשובה למצוקות הפרטים המרכיבים את הציבור אותו היא משרתת, והיא נכונה לשמוע את הפרט, טרם תחליט לפעול באופן שרירותי שייפגע בו.

בנוסף: בהתנהלות זו של הרשות המנהלית, מחזקת הרשות את אמון הציבור בשלטון החוק בופעולת הרשות, שהרי יש בה כדי להראות לכלל האזרחים שהרשות אינה פועלת במחשכים, בשרירות ובחדרי חדרים - אלא שהיא קשובה לפרט בטרם תקבל החלטה או תפעל באופן שייפגע בו. הדבר נובע בין היתר מפערי הכוחות בין הרשות לאזרח., לכן יש לוודא כי הרשות לא תנצל את הכוח הניתן לה ע"י האזרחים - לרעה. הרשות המנהלית קיבלה כוחותיה והיא נדרשת להשתמש בכוח בצורה מוגבלת ובנאמנות.

להלן פסקי דין שהוענקו בנושא חובות רשות מנהלית בנושא זכות הטיעון וחובת השימוע:

בג"צ 9 ,3/58 - יונה ברמן, ואח' נ' שר-הפנים: חובה על כל רשות לתת לנפגע העתידי הזדמנות להתגונן בפני הפגיעה.

בג"צ 3379/03 - אביבה מוסטקי ו-372 אח'  נ' פרקליטות המדינה: כלל יסוד: רשות מינהלית לא תפגע בפרט אלא אם ניתנה לו לפני כן הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו בפניה. הכלל מהווה כלל של הצדק הטבעי, ונובע מחובת ההגינות הכללית שכל רשות מנהלית חייבת בה.

בג"צ 840/79 - מרכז הקבלנים והבונים בישראל נגד ממשלת ישראל: המדינה באמצעות עובדיה היא נאמן של הציבור, ובידיה הופקד האינטרס הציבורי והנכסים הציבוריים לשם שימוש בהם לטובת הכלל ועליה לפעול לטובת הכלל בהגינות.

העדר קיום הליך השימוע - יכול להוות חריגה מסמכות - אשר יכול להביא לבטלות ההחלטה שהתקבלה על ידי הרשות:

על פי הפסיקה, אי קיום הליך שימוע מהווה חריגה של הרשות המנהלית מסמכותה - ולכן ודינה בטלות.

עקרון זה הנו אחד ממושכלות היסוד של המשפט המכונה "עקרון החוקיות"; מתוך שלושת המובנים של "חריגה מסמכות". ביהמ"ש  העליון כבר קבע בהקשר זה כי "מעשי הרשות שנעשו תוך חריגה מסמכות כאין וכאפס הם" (ע"פ 284/74 שותפות אחים אריאל, ו-3 אח' נ' מדינת ישראל)

כב' נשיא בית המשפט העליון לשעבר, פרופסור אהרן ברק, התייחס לכך ואמר: "שלטון החוק מתחיל בביתו של כל אחד מאתנו, כוחנו לדרוש מזולתנו לקיים את החוק בנוי על קיומו של החוק על ידנו..) על הרשות המבצעת לפעול בגדרי החוקים שהקימו אותה ונפחו בה רוח חיים. בכך מתבטא ההבדל בין הפרט לשלטון. לפרט מוענקת החירות אלא אם כן זו נשללה כדין ממנו. לשלטון אין כוח אלא אם הוענק לו כדין. מכאן חובת הרשות המבצעת לקיים את החוק"

החלטה שניתנה שלא ע"פ כללי המנהל התקין - הנה החלטה שהתקבלה בחוסר סמכות:

ע"פ 284/74 שותפות אחים אריאל נ' מדינת ישראל: פעולה שנעשתה שלא ע"פ כללי המנהל התקין, הנה פעולה שהתקבלה בחוסר סמכות, ודינה בטלות מדעיקרא (Null and Void).

כ"כ הוגדרה חריגה מסמכות בשל פגם בשיקול הדעת.

בית המשפט בוחן לא רק את תוקף ההחלטה שקיבלה הרשות המנהלית על פי גבולות הסמכות כפי שהוגדרו בחוק, אלא נותן את דעתו אף לגבי האופן שבו מוציאה הרשות לפועל את סמכותה וכיצד היא מפרשת אותה. דהיינו האופן שבו התקבלה ההחלטה.

לכן אם ניתנה החלטה בעניינכם, ולא ניתנה לכם זכות השימוע ו/או שהרשות לא ביצעה את חובת השימוע, ניתן לשקול פניה לבית המשפט לעננינים מנהליים כדי לנסות ולפסול את אותה החלטה באמצעות עתירה מנהלית.

הכותב הנו עורך דין עתירה מנהלית

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

משרד עורכי דין בירושלים - אברהם זאדה הרפז מנוהל על ידי עו"ד, בוגר במשפטים LL.B, עוסק בייצוג משפטי ובכתיבת מאמרים בכל קשת הסוגיות המשפטיות בדין האזרחי. ניתן לקרוא את המאמרים המשפטיים הנוספים הנכתבים ע"י עורך הדין ע"י לחיצה על הקישור: עורך דין ירושלים

המשרד עוסק בדיני משפחה , גירושין , מקרקעין ו נדלן , הוצאה לפועל, רשלנות ובכל סוגיות הדין האזרחי.

כמשרד עורך דין בירושלים קטן ואינטימי, השירות המשפטי המוענק מאופיין במתן דגש על מתן שירותים משפטיים בסטנדרט מקצועי גבוה, ביחס אישי ואדיב, בטיפול יסודי, בנאמנות ובטיפול מקצועי מהיר ומסור לכל לקוח ולקוח, כאשר הדגש הוא על שיקול דעת מעמיק בטרם הטיפול בכל מקרה על נסיבותיו והתאמת אופן הטיפול לאותו מקרה וללקוח.

ניהול נכון וחכם בעניינו של הלקוח, מגביר את הסיכוי כי הלקוח יקבל את השירות המשפטי על הצד הטוב ביותר ולפיכך משרד קטן ואינטימי הינו בעל יכולת הענקת יחס אישי, תשומת לב מרבית, נאמנות, טיפול מקצועי ומסור וכן התעמקות ברזי החוק והפסיקה אשר הם שיעניקו יתרון נוסף ללקוח.

הנכם מוזמנים ליצור קשר עם המשרד לשם קבלת ייעוץ משפטי או מידע נוסף. לתיאום פגישה עם עורך הדין ניתן להתקשר ישירות לטלפון נייד 054-3001999 או למשרד בטלפון: 072-2498444. ניתן אף לשלוח דואר אלקטרוני לכתובת: harpaz-law@012.net.il

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת עו"ד אברהם זאדה הרפז

מאת: עו"ד אברהם זאדה הרפזחוק ומשפט - כללי15/07/20399 צפיות
טיפים לבחירת עורך דין משפחה

מאת: עו"ד אברהם זאדה הרפזאלימות במשפחה06/04/20953 צפיות
לעיתים בהליך גירושין בעל עוצמה גבוהה, קיים סיכוי כי אחד מהצדדים ינהג שלא ביושר על מנת להשיג יתרון בהליך המשפטי שלא כדין. אחד מהאמצעים הפסולים הנו שימוש לרעה בבקשות לצווים - אשר במקרים מסויימים עלול לעלות למבקש ביוקר

מאת: עו"ד אברהם זאדה הרפזאלימות במשפחה06/04/20986 צפיות
מה עושים כאשר אחד מבני הזוג מפעיל אלימות במשפחה? כיצד יכולים בתי המשפט לענייני משפחה ומשטרת ישראל לסייע בעניין?

מאת: עו"ד אברהם זאדה הרפזחוק ומשפט - כללי03/01/171517 צפיות
מהו עיקול, כיצד הוא מבוצע, מה ההבדל בין עיקול ברישום למימוש העיקול? האם ניתן לעקל נכס טרם הגשת התביעה, מה ההבדל בין עיקול בהוצאה לפועל לבין עיקול בבית המשפט? כיצד מטילים עיקול? מהם דרישות הסף להטלת עיקול בבית משפט? שאלות אלו ואחרות תוכלו למצוא במאמר זה.

מאת: עו"ד אברהם זאדה הרפזחוק ומשפט - כללי05/09/111242 צפיות
ההליך המתאים בהוצאה לפועל: איחוד תיקים או פשיטת רגל? מאמר המסביר את ההבדלים בין שתי הדרכים להגנת החייב. מאמר מאת עורך הדין אברהם זאדה הרפז.

מאת: עו"ד אברהם זאדה הרפזדיני ירושה05/09/111241 צפיות
מהי השפעה בלתי הוגנת אשר יש ותפסול צוואה? לפי הפסיקה נקבע מס’ מבחנים על מנת לפסול צוואה בשל הפגם של השפעה בלתי הוגנת.... מאמר מאת עורך הדין אברהם זאדה הרפז.

מאת: עו"ד אברהם זאדה הרפזדיני משפחה05/09/111106 צפיות
השקעת בעצמך – תתכונן להפריש סכומים לבן הזוג השני מוניטין ויכולת השתכרות כנכס בר איזון בעת פירוד בני הזוג: מאמר מאת עורך הדין אברהם זאדה הרפז.

מאמרים נוספים בנושא ייעוץ משפטי

מאת: בנימין קלינגרייעוץ משפטי13/07/20642 צפיות
בית המשפט זיכה בעל חברה אשר אשר השכירה נכס למכון קוסמטיקה ללא היתר. אף שיש לה כמה בעלי מניות, רק נגד אחד מהם נפתחו הליכים. בבית המשפט נחשף קשר חברי בין מפקח בעירייה לבין אחד מבעלי המניות. באשר לאכיפה בררנית והגנה מן הצדק קבע השופט כי מדובר באחד מאותם מקרים חריגים ונדירים המצדיקים את קבלת הטענה.

מאת: tiloniייעוץ משפטי11/06/19913 צפיות
ישנם מקרים רבים בהם נגרמים לאנשים תמימים נזקי רכוש עקב רשלנות או אשמת צד שלישי. אלו נזקים שביכולתם להיגרם לדירה, לרכב, לעסק ולרכוש אחר, בדרכים שונות. אלו נזקים שעשויים להתרחש עקב אירועי שריפה, שיטפון, נזילות, שריפה, פריצה, אסונות טבע, ליקוי בניה ואחרים.

מאת: רוי ורלייעוץ משפטי25/01/19962 צפיות
זו הסיבה מדוע יש צורך ייתכן שתצטרך עזרה. המאמר להלן מספק עצות מצוינות כדי לעזור לך לנצח במקרה שלך פגיעה אישית.

מאת: נועם קוריס משרד עורכי דיןייעוץ משפטי24/06/172456 צפיות
רלה הגישה לתיק ההוצאה לפועל בקשה בטענת פרעתי וטענה בין היתר שנגבו ממנה סכומים עודפים ומופרזים שכלל לא היו צריכים להיגבות ובאופן מפתיע (או שלא) טענתה התקבלה ולאחר חישוב הסכומים שנגבו ביתר במהלך השנים, יצא דווקא שהבנק פתאום חייב לה מיליונים של שקלים.

מאת: אופירייעוץ משפטי02/09/161703 צפיות
לנוטריון יש מגוון תפקידים. בין היתר הוא צריך לאשר ולאמת מגוון מסמכים, ולו על מנת שאלו יהיו קבילים להוות ראיות בבית המשפט- אם בארץ ואם בחו"ל.

מאת: אופירייעוץ משפטי01/08/161390 צפיות
לנוטריון תפקיד משפטי חשוב במערכת המשפט הבינלאומי. סימוכין לכך, ניתן לראות עוד מתקופות קדומות, והחל משנות ה 70 הוקמה במדינת ישראל חוקת נוטריונים, תחת משרד המשפטים הממשלתי. לנוטריון יכולת לתת אישור משפטי בעל תוקף בינלאומי בכל הקשור לאישורי מסמכים ותרגומי מסמכים, אישורי תעודות, אימותי חתימה ואישורי חיים. לכל אישור שכזה תקיפות בינלאומית המאפשרת הבאת ראייה במידת הצורך במערכות מקבילות שמעבר לים.

מאת: אופירייעוץ משפטי06/04/161444 צפיות
אישורי נוטריון מהווים בעיני בית המשפט ראיה מספקת לנכונות המסמך אשר מאושר באישור נוטריוני. יותר מכך יש מסמכים וצעדים הנובעים מהם שנדרשים על ידי בית המשפט לאור אישור נוטריוני.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica