בית המשפט לעניינים מקומיים באר שבע זיכה לאחרונה מנהל בחברת ״שומר זהב פיתוח ויזמות״ שהואשם בהשכרת נכס תוך חריגה מהיתר. טענת המנהל לאכיפה בררנית ולהגנה מן הצדק התקבלה. בית המשפט קרא לעירייה לעשות בדק בית לאחר שהתגלו קשרי ידידות בין המפקח הממונה על התיק לבין מנהל אחר בחברה שלא הועמד לדין.
על פי כתב האישום, החברה השכירה נכס בבאר שבע שמיועד לשמש כחדר גנרטור לאישה שהפעילה בו מכון קוסמטיקה. כתב האישום ייחס למנהל שימוש במקרקעין ללא היתר בניגוד לחוק התכנון והבניה.
המנהל ביקש לחשוף האם עיריית באר שבע פתחה בהליכים פלילים נגד בעלי מניות נוספים בחברה. בתגובה, ענתה העירייה כי היא פנתה לבעלי המניות והזמינה אותם לחקירה אך אלו ״משום מה מיאנו להתייצב״.
להגנתו טען המנהל כי לא ניתן לראות בו ״מנהל פעיל״ של החברה ולכן לא ניתן לייחס לו אחריות עקיפה רק בשל הניהול. עוד הוא טען כי עצם אי הגשת כתב אישום נגד בעלי שליטה ומנהלים נוספים בחברה מהווה אכיפה בררנית ויש לבטל את האישומים נגדו על בסיס הגנה מן הצדק.
העירייה השיבה כי די בעובדה שהמנהל חתם על חוזה השכירות מול בעלת המכון כדי לקבוע שהוא היה מנהל פעיל.
באשר לטענת ההגנה מן הצדק טענה העירייה כי המנהל לא הוכיח כי ״התנהגות הרשות היא בלתי נסבלת, שערורייתית, שיש בה משום רדיפה, דיכוי והתעמרות״, כנדרש בפסיקה.
היא הדגישה כי ניסתה לאתר ולזמן אחראים נוספים בחברה אולם "למרבה הצער", האחד לא התייחס להזמנה כלל, בעוד אחד אחר "משום מה" סרב להיחקר. בנסיבות אלה לטענתה, לא נפל פגם בהתנהלותה ולא הוכחה אכיפה בררנית מצדה.
מסר בעייתי לציבור
השופט חיים פס קיבל את הטענה כי הנאשם לא היה ״מנהל פעיל״. הוא ציין בהקשר זה כי קשה לקבוע שהנאשם שלט בפועל בנכס של החברה רק בהסתמך על חתימתו על הסכם השכירות.
באשר לאכיפה בררנית והגנה מן הצדק קבע השופט כי מדובר באחד מאותם מקרים חריגים ונדירים המצדיקים את קבלת הטענה.
הנאשם טען מראשית ההליך שהוא אינו מנהל אקטיבי בחברה. בנסיבות אלה, נדרש היה לכל הפחות להידרש לעדויות שאר המנהלים החשודים ואולי אף היה לערוך עימות בינם.
המאשימה לא הראתה אילו פעולות ביצעה כדי להגיע לחקר האמת המיטבי. היא הסתפקה בכך שזימנה את החשודים ולאחר שלא התייצבו ויתרה על ההליכים נגדם. ״האמירה המשתמעת מכך לציבור קשה ותמוהה בעיניי״, כתב השופט.
בנוסף, הסברי העירייה מדוע לא ננקטו הליכים כלפי המנהלים האחרים בחברה, ובמיוחד ביחס לאחד המנהלים המרכזיים, מעלים תחושה קשה של חוסר נוחות, אי צדק וחוסר שוויון. זאת, מאחר שמהראיות עולה כי אותו מנהל היה מעורב בהליכים ביחס למבנה ״עד צוואר״, השתתף בישיבות, נפגש עם המפקח בעירייה ובשטח ואף החל בהליכים להגשת תכניות לקבלת היתר לשימוש חורג. זאת ועוד, מעדותו של המפקח עולה כי הוא ניהל קשר חברי עם אותו מנהל והתמונה המצטיירת לנוכח עובדה זו ״מטרידה״.
״טוב תעשה המאשימה אם תערוך בדק בית ביחס לכללים הנהוגים אצלה ביחס לגורם המטפל בתיקי חקירה כאשר קיים חשש לפגיעה במראית פני הצדק בשל קשרים חבריים״, סיכם.