|
הגישה הדומיננטית לפחות עד סוף המאה ה-20. המבליטה את חולשות הטבע האנושי ואת בעיית העדר הממשל (אנרכיה) והשפעתו על המציאות הפוליטית בינלאומית, מה ששולט זה עוצמה ואינטרסים. אנו רואים קשר בין פרדיגמות לרמות ניתוח, כי למשל הריאליסטים טוענים שההחלטות שלהם הם אוניברסאליות, הם חוזרות על עצמן לאורך של ההיסטוריה. ומכאן שזו גישה דטרמיניסטית, שמייחסת פחות חשיבות למנהיגים ולמדינה כגורמים חשובים ביחב"ל.
למאמר המלא...
|
|
התוצר שהוא מביא הוא טרור חוצה גבולות. כשמדברים על טרור צריכים להבין מס' דברים מהזווית המדינית הבינ"ל: טרור אל קעידה שמכונה טרור פוסט מודרני, נבדל בצורה מהותית מהטרור המסורתי הרחב של שנות השישים עד שנות השמונים. הוא נבדל מבחינה מדינית, כי הטרור המודרני של שנות השישים-שמונים, בניגוד לפוסט מודרני, אש"ף, IRA, רצו בעיקר תשומת לב בינ"ל, חשיפה בינ"ל.
למאמר המלא...
|
|
הארט (1907-1992)- פוזיטיביסטם מתון המשולב עם משפט הטבע - אוניברסיטת אוקספורד. תורתו הפוזיטיביסטית המתונה של הארט מהווה כמעיין תגובה ופיתוח של התיאוריות של אוסטין, בשונה ממנו הוא מיקם את מע' המשפט במרכז ולא את הריבון. כפוזיטיביסט הארט דחה את קיומו של קשר הכרחי בין מוסר למשפט, אם כי הכיר בהשפעה שהייתה מאז ומעולם על התפתחות המשפט.
למאמר המלא...
|
|
משוואת אקווינס מקבלת מצב לפיו יהיו מס' חוקים שלא עומדים בקנה אחד עם המשפט הטבעי אך בשל כך שכל מע' המשפט כן כפופה למשפט הטבעי אז יש חובה לציית מחשש שהמע' תאבד את יציבותה ותוקפה. אקווינס יוצר הבחנה בין חוק שאינו מוסרי ונוגד את החוק האלוהי ואסור לציית לו. לבין חוק שאינו מוסרי ונוגד את חוקי הטבע וצריך לציית לו במצב שבו המע' המשפטית אינה נוגדת בכלליות את חוקי הטבע ויש חשש ליציבות המע' (כמו כן חוקי הטבע נמוכים מחוקי האל).
למאמר המלא...
|
|
סע' בחוק שעוסק בשאלת העדר שליטה- אחד הסייגים לאחריות פלילית הוא סע' 34 ז'. סע' 34 ז'- מגדיר את אותם סייגים לאחריות פלילית כאשר אדם נעדר שליטה: "כאשר לא היה בידו לבחור בין עשייתו לבין ההימנעות ממנו מחמת העדר שליטה על תנועותיו הגופניות". אם אכן אין שליטה על התנועות הגופניות אזי לא תוכח לגביו אחריות פלילית לעבירה וזאת בשונה מאדם שיכול היה לבחור בין עשייה ובין הימנעות. אפילו והבחירה ומחירה קשים וקיצוניים הם- זהו בעצם כורח המטופל בסע' 34 י"ב.
למאמר המלא...
|
|
המשפט מורכב מנורמות משפטיות- אוסף של כללים ונורמות חברתיות מכוונות התנהגות, חלקן מטילות חובות, אחרות מעניקות זכויות וכוחות וכו'. הכרעה בשאלת נורמטיביות פעולה מסוימת תתבסס על מע' נורמטיבית שלמה שהיא חלק ממדרג נורמטיבי ובה יש תלות נורמטיבית בין הנורמות. ישנם נורמות כלליות ופקודות פרטיקולאריות, מה מבדיל בין השניים
למאמר המלא...
|
|
במ"י ישנה בעיה ייחודית, בעיה של עדתיות ואנו רוצים באמצעות מבט משווה לזהות את עומקה, עוצמתה, מרכיבי הבעיה והדרכים לפתרונה. עדה = שייך ללאום הראשי, אין מדובר בלאום אחר, הינך בן הלאום שלי, אך מעדה אחרת. בולט במדינות ערב - שם לא כל התושבים הם רק ערבים, העדה העלויות למשל בסוריה - לא מדובר בלאום, אלא בעדה.
למאמר המלא...
|
|
חשוב לדעת כיצד מעצבים מדיניות, מיישמים אותה, ומעריכים אותה - האם המדיניות נכונה ואפקטיבית (הערכה) ואז מגיעים למסקנות (דומה למה שאשכנזי אומר שהוא רוצה ללמוד את התהליכים וליישם את המסקנות), המסקנות מובילות לרצון של עיצוב מחדש. המדיניות הציבורית במדינות דמוקרטיות, היא תהליך הולך ומתמשך שלא מסתיים אף פעם (איזון חוזר). זהו תהליך שמורכב מ-3 מרכיבים מרכזיים - עיצוב, יישום, הערכה. לאחר ההערכה האם המדיניות השיגה את מטרותיה חוזרים ומסיקים מסקנות לעיצוב מחדש. תהליך של למידה מחדש, לשפר וליישם.
למאמר המלא...
|
|
השלטון המקומי בישראל מאופיין בשתי פנים: במקביל לעיצובו את המוסדות השלטוניים ברשויות המקומיות- מועצה-מחוקקת, ראש רשות- מבצע, וביהמ"ש- שופטים, הקפיד המחוקק לתלות את מרחב פעולתן של כל הרשויות בשר הפנים ובממשלה כולה. התפקידים המוטלים על הרשויות המקומיות רבים ומגוונים, ואולם הסמכויות המוענקות למועצות ולראשיה לעצב מדיניות ציבורית וליישמה נתונות רובן ככולן בהתניה/בהתרה של שר הפנים/ממונה המחוז.
למאמר המלא...
|
|
הגישה המוסדית- מסגרת ארגונית לקביעה וביצוע של מדיניות. העיקר בגישה הזו הוא הבנת הקשר בין מבנים של מוסדות ציבוריים לתהליכי הפעילות בתוכם. מבנה הינו לא רק משהו פיזי אלא "דגם מקובל של התנהגות אנושית שיש בו נטיה להתקיים לאורך זמן". הנחת היסוד של גישה זו ביחס למנהל ולמדיניות ציבורית היא, שיש קשר הדוק וישיר בין מבנה מוסדי לבין יכולת הביצועים וטיב תפוקות המדיניות המיוצרות במוסד.
למאמר המלא...
|