חפש מאמרים:
שלום אורח
27.01.2020
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

 

יעקב קובי עזרא מאמרים אחרונים של הכותב

 
   
   
 
חברה: ארגון הבריאות והכושר הישראלי

אתר אינטרנט: diet2all.net

טלפון: 052-8567140

צור קשר: צור קשר

אודות הכותב:

קובי יעקב עזרא Ph.D מומחה לרפואה נטורופטית, תזונאי ומאמן כושר. מרצה במכון מור (לאוסטאופורוזיס) ובבית הספר להסמכות מאמנים של וינגייט - באוניברסיטת ת"א (אימונים לפיתוח הגוף ותזונה).

כתב את הספרים:
1. אבן הפינה בתחום פיתוח הגוף.
2. ספורטולוגיה - המדריך לספורטאי.
3. סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאות!

בעל קליניקה לרפואה נטורופטית ונותן שרותים:
* טיפול במחלות שונות (כולסטרול, מחלות לב, סוכרת ועוד...).
* דיאטה מהירה ועיצוב הגוף.
* פיתוח גוף - עיצוב וחיטוב הגוף.
לפגישת יעוץ בקליניקה: 0528567140
* אתר הדיאטות עיצוב וחיטוב הגוף: www.diet2all.net

תחרויות מרי ישראל ופיתוח גוף מהיר (בודי בילדינג)





 
     
 
 
   
  מאמרים אחרונים מאת יעקב קובי עזרא  
 

טרנספורט אקטיבי

מאת: יעקב קובי עזראנשים - כללי20/02/112584 צפיות
טרנספורט אקטיבי טרנספורט אקטיבי - מעבר חומרים נגד מפל הריכוזים, יש צורך בהשקעת אנרגיה לחדירות זו.רבע מצריכת האנרגיה בתא רגיל הולך לטרנספורט, ליצירת מפלי ריכוזים של יונים וחומרים אחרים. מע' טרנספורט זהו חלק חיוני במע' החי. מנגנונים של טרנספורט אקטיבי: 1) משאבות יוניות. 2) קוטרנספורט (טרנספורט אקטיבי משני). 3) טרנספורט ע"י מודיפיקציה קוולנטית. מושגים הקשורים: אנטיפורט- כאשר טרנספורט מצומד של חומר אחד לכיוון אחד וחומר אחר לכיוון מנוגד. החלפת 2 חומרים. סימפורט- צימוד לכיוון א
למאמר המלא...

משאבות יוניות - נתרן אשלגן ועוד

מאת: יעקב קובי עזראהשמנת יתר20/02/111193 צפיות
משאבות יוניות - נתרן אשלגן ועוד מנצלות אנרגיה של ATP כדי להניע מעבר יוני נגד מפל הריכוזים ובונות מפל ריכוזים על ממברנות שונות. 25% מרווח האנרגיה המתקבל מATP הולכים לבניית מפל ריכוזים במשאבות יוניות. המשאבות היוניות מדורגות לפי 3 סוגים עיקריים: class P: שמן נובע מתכונה עיקרית של המשאבות- במהלך פעילותן עוברות מודיפיקציה קוולנטית ע"י פוספט שמגיע מATP המפורק באתר הפעיל של המשאבה. זהו שלב הכרחי, חיוני. מתעסקות בהעברת יונים חד ודו ערכיים H+, Na+ ,K+, Ca+2. נמצאות גם בממברנה ציטופלסמטית של כל התאים
למאמר המלא...

מעגל קרבס / מעגל חומצת הלימון

מאת: יעקב קובי עזראפיתוח שרירים 20/02/111217 צפיות
מעגל קרבס / מעגל חומצת הלימון: למטאבוליזם 3 כניסות עיקריות: שומנים, חלבונים, סוכרים. בשלב שני המסלולים מתחברים בצומת אחת שבאמצעה עומד אצטיל CoA. ומהצומת לא ניתן לדעת מהיכן הגיע האצטיל ל- CoA. בשלב השלישי- השלב האירובי. מכונת עיבוד של אצטיל CoA הוא מעגל קרבס. CoA הוא קופקטור שתפקידו לשפעל קב' המחוברת אליו- הכי נפוצה אצטיל. שפעול=עלייה באנרגיה חופשית. השלב של כניסת פירובט למעגל קרבס ומעגל קרבס נמצאים במיטוכונדריה- במטריקס. מעגל זה הוא קטבולי ואנאבולי. תפקידו לייצר נשאי אלקטרונים. בתאים אאוקרי
למאמר המלא...

פוספורילציה אוקסידטיבית

מאת: יעקב קובי עזראאימונים20/02/111119 צפיות
פוספורילציה אוקסידטיבית תהליך שבמהלכו מסונתזת רוב האנרגיה בתאים אאירובים (יש שיתוף O2), זהו מנגנון ליצירת רוב ATP במע' חיות. בתאים אאוקריוטים- מתרחשת במיטוכונדריה. הממברנה החיצונית של המיטו' מכילה חלבונים המכילים פורינים. הם בונים תעלות אניוניות, גדולות ולא סלקטיביות שמעניקות חדירות לממברנה החיצונית. ממברנה זו אינה חדירה לחלבונים. אחד התפקידים החשובים של המיטו' זה אפופטוזיס- מוות מבוקר של תאים אאוקריוטים. אחד מהחלבונים הקטנים (ציטוכרום C) יוצא מהמיטו', גורם מרכזי להמשך מנגנון מוות מבוקר של
למאמר המלא...

קארינטין אציל טרנספראז I

מאת: יעקב קובי עזראספורט וכושר גופני - כללי20/02/11702 צפיות
קארינטין אציל טרנספראז I מזרז ריאקציית העברת ח' שומן מ-CoA לקארניטין, מתרחש בממברנה החיצונית. בממברנה הפנימית יש עוד טרנספר של ח' שומן מקארניטין ל-CoA מיטוכונדריאלי, מזורז ע"י קארניטין אצילטרנספראז II . קארניטין: זהו מתווך, קטליזטור של הכנסת ח' שומן מהציטוזול אל המטריקס. פירוק ח' שומן המחוברת ל-CoA מתרחשת בעזרת שרשרת של 4 ריאקציות: 1) חמצון, הורדת מימן יחד עם e- מפחמן β. חמצון של פחמן β עם חיזור של FAD. 2) הכנסת, תוך פירוק קשר כפול בין פחמן β ל-γ, חמצן לפחמן γ. מתרחש בעזרת מים. 3) חמצון פחמן
למאמר המלא...

ביוכימיה של השריר

מאת: יעקב קובי עזראחדר כושר20/02/11960 צפיות
ביוכימיה של השריר תנועת מול' מתרחשת עקב שינויים קונפורמציונייים של החלבון. רוב החלבונים הם חברים במשפחת ה- NTPase p-loop. למיוזין תפקיד עיקרי בשריר, נע לאורך פילמנטים של חלבון האקטין. מורכב מ-2 חלקים: שרשרת כבדה 87Kd שרשרת קלה בעלת חשיבות גבוהה ושרשרת קלה רגולטורית. בגוף האדם יש 40 מיוזין, חלקם מתפקדים בשריר. מבנה המיוזין: 2 ראשים המחוברים לגבעול. בעל 4 חלקים- 2 חלקים של S1, אחד של S2 (HMM)- heavy וחלק נוסף הנקרא LMM- light. כל S1 מתאים לאחד מהראשים ומכיל 850 ח' אמינו. המבנה של S1 הוא α הל
למאמר המלא...

טרנסלוקציה של חלבונים

מאת: יעקב קובי עזראאופניים20/02/11883 צפיות
טרנסלוקציה של חלבונים טרנסלוקציה זהו תהליך העברת חלבונים, לאחר או בעת תרגומם, אל האברון אליו הם שייכים. ישנם חלבונים ציטוזוליים, טרנסממברנליים וחלבונים המופרשים מהתא. לחלבון שנוצר יש רצף פפטידי הנקרא Signal Sequense לא נמצא בחלבון הבוגר והוא מסמל לחלבון לאן הוא צריך להגיע. לכל אברון רצף סיגנל שונה. רצפי סיגנל של חלבון שצריך להגיע לגרעין נמצאים במרכז החלבון, מפוזרים ואינם עוזבים את החלבון הבוגר. בדר"כ רצף הסיגנל נמצא בקצה ה-N של החלבון. ניתן לחלק את הטרנסלוקציה ל-2: טרנסלוקציה לאחר או בזמן התר
למאמר המלא...

תהליך הראייה

מאת: יעקב קובי עזראבריאות ורפואה כללי20/02/111306 צפיות
תהליך הראייה הראייה מבוססת על בליעה של אור ע"י פוטורצפטורים בעין. התאים רגישים לאור באזור צר מאוד של הספקטרום האלקטרו מגנטי, באורכי הגל 300-800nm. לבעלי חוליות יש 2 סוגים של פוטורצפטורים: אחד בצורת מוט והשני בצורת קונוס. תאי הקונוס פועלים באור בהיר ואחראים על הראיה הצבעונית. בעלי התאים בצורת המוט פועלים באור אפל וחשוך ולא מייצרים צבע (ראייה שחור-לבן). הרשתית של בני אדם מכילה בערך 3,000,000 תאי קונוס ומאה מליון תאי עמוד. תאי עמוד מגיבים לפוטון אחד ולמוח נדרשות 10 תג' כאלו על מנת שיקלוט א
למאמר המלא...

הכבד, המוח, רקמת השומן, השריר הלב - אנרגיה

מאת: יעקב קובי עזראאופניים20/02/11764 צפיות
הכבד, המוח, רקמת השומן, השריר הלב - אנרגיה מידור: בציטוזול מתרחשים הגליקוליזה, סינתזת ח' שומן ומסלול פנטוז הפוספט. במטריקס המיטוכונדריאלי מתרחשים פירוק ח' שומן, מעגל קרבס, פוספורילציה אוקסידטיבית ויצירת גופי קטון. הקשר בין הרקמות השונות מתרחש דרך מע' הדם. המוח: מקבל כמקור אנרגיה רק גלוקוז המועבר אליו ע"י GLUT3, המספק כמות קבועה של גלוקוז למוח ובמקרים חריגים גופי קטון (במצב של רעב מתמשך). בגלל מחסום בין המוח למע' הדם, אלבומין הקושר ח' שומן לא מגיע למוח ולכן ח' שומן לא יכולות לספק מקור
למאמר המלא...

בקרה קוולנטית: זרחון ואדנילציה

מאת: יעקב קובי עזראפיזיולוגייה20/02/11867 צפיות
בקרה קוולנטית: זרחון ואדנילציה בקרה קוולנטית: זרחון ואדנילציה, בלתי הפיך מבחינה קוולנטית אך ניתן להפוך את הפעולה ע"י אנזים. עקב מודיפיקציה קוולנטית יש שינוי בפעילות האנזים- חלקם גורמים לשפעול האנזים וחלקם לירידה בפעילות. ידועות גם מודיפיקציות קוולנטיות ע"י הוספת ח' שומן הגורמות לעלייה באפיניות של חלבון לממברנה, ח' שומן מעדיפות להיות בממברנה ומשמשות כעוגן בממברנה. בכל מסלול יש צמתים, נק' מפתח הנתונות לבקרה (צומת- נק' בהן מסלולים שונים נפגשים או מתחברים אחד לשני). בגליקוליזה- מתרחשת בצי
למאמר המלא...

<< 11 10 9 8 7 6 5 4 3 2 1 >>
 
     
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica